גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמרתי למימן: אתה תשלם עד אחרון השקלים לכל מי שאתה חייב, ועכשיו"

דן שילון סוגר מעגל וחוזר לערוץ 1, להגיש את היומן של שישי בערב. בראיון עם אביבה קרול שנפגש עם יוסי מימן, ודחה את הצעתו לנהל בערוץ 10. בג'וב החדש, הוא מבקש להישפט אך ורק על-פי למבחן התוצאה. וגם: "טוב שערוץ 1 יתחיל להתחשב גם ברייטינג"

לכאורה השאלה המתבקשת היא למה לדן שילון - שהיה בכל תפקידי-המפתח בטלוויזיה בארץ, בשידור הממלכתי ובטלוויזיה המסחרית, היה שכיר, היה מנהל בכיר, הכי בכיר, היה עצמאי, היה כוכב - למה לו בגילו ובמעמדו לשבת כתף-אל-כתף עם גאולה אבן, יותר מדור אחריו, לחלק איתה את משפטי הפתיח ב"יומן" של ערוץ 1, למה לו להיכנס למאורת הלחצים הפוליטיים וההנחתות המפלגתיות?

בענף, אגב, דווקא מבינים. שילון הוא איש טלוויזיה בנשמתו. לא יכול בלי זה. המסך הולך ומצעיר, והוא כבר באמצע שנות ה-60 שלו. אבל אם חיים יבין, המבוגר ממנו, מביא לערוץ 1 נתוני צפייה יציבים ונאים, בעבור קהל הצופים של ערוץ 1, שילון יכול להיות דווקא הברקה.

וכשפוגשים את שילון ביום שמש נעים, צח מענן, בבית-קפה הממוקם באחד החופים היפים שבקיסריה העתיקה, השאלה רק מתחדדת. למה לך רוממה?

שילון: "רוממה או תל-אביב, אין הבדל גדול במרחק מאיפה שאני גר. אני מוכרח להודות, שכשפרשתי מהערוץ הראשון והלכתי להקים את הערוץ השני לפני עשר שנים, והייתי תקופה לא מבוטלת במדבר המקצועי, בגלל כל מיני כוחות שניסו לבלום ולמנוע את הקמתו של הערוץ - נשאלתי, אם יום אחד ארצה לחזור לערוץ הראשון, והיתה לי תשובה חד-משמעית - כן. לא בשום תפקיד ניהולי, ולא בשום תפקיד ארגוני, אבל בהחלט בתפקיד מקצועי, נקודתי, שבו אוכל להביא לידי ביטוי את הדברים שאני מייצג מקצועית, ואולי גם לעזור לערוץ הראשון לבסס את מעמדו במגרש הציבורי".

את זה אמרת אז? בתוך ההתלהבות של הקמת ערוץ מתחרה?

"לבן-אדם יש כל מיני חלומות ומאוויים. כשהקמנו את ערוץ 2 הנחתנו מכה קשה לערוץ הראשון, במידה לא מבוטלת זה קרה בגלל כל מיני תחלואים שהיו אז בערוץ הראשון, שאולי הקשה שבהם היה תכונת ההתנשאות על-פני כל השאר: מי יכה אותנו, מי ינצח אותנו. כך הם הרגישו באותה תקופה. וכשנכנסנו, זכייני ערוץ 2, וחדרנו כפי שחדרנו לתודעת הקהל וללוח התוכניות, ולרייטינג, הרגשתי צביטה בלב. אני נורא מאמין בצורך בשידור ציבורי, ואני עושה הבחנה בין ציבורי לבין ממלכתי-ממשלתי. אפילו ארצות-הברית, שמקדשת את ערך הצריכה, מקפידה לשמר את שירות השידור הציבורי שלה, שמגיע להישגים. ולכן השתעשעתי בזה שיום אחד, כשאעשה את כל מה שאני רוצה לעשות בערוץ 2 - אשוב לערוץ 1 לעשות את הדבר הזה, והנה זה קרה".

כמי שמאמין בשידור הציבורי, למה לא לחזור לשם לעמדת ניהול והשפעה?

"די לי בזה. ניהלתי בפרקים רבים של חיי. גם בערוץ הראשון וגם בערוץ השני. אולי יש לי תכונות של מוביל ושל מנהל, אבל יש עליי גם עול אדיר כשאני מנהל, שמדיר שינה מעיניי. ובאיזושהי נקודה אמרתי, למה לי את זה? די עשיתי, אין לי למה לשאוף בתחום הניהולי, והיום אני יכול ליהנות מעשייה פרופר, לא משום דבר אחר".

זו לא התפנקות? השידור הציבורי נמצא במצב הכי גרוע שלו.

"אני לא חושב שהוא במצב הכי גרוע שלו, אבל אין ספק שהוא נמצא במצב רע. קודם-כול מהסיבה הכלכלית, במעט שאני נפגשתי איתם בשבועיים האחרונים, אני שומע קולות קשים של מצוקה כלכלית, של ניסיון לקבל מה שמגיע להם מהאוצר, ואפילו את זה לא מקבלים. אבל מצד שני, בתוך המצוקה הזו, בלי שידעתי שאגיע לשם, ראיתי בשנתיים האחרונות לא-מעט דברים, שבהחלט אמרתי לעצמי, 'וואלה, הם הרימו ראש'. מכמה כיוונים. קודם-כול בתחום האקטואליה. אני חושב שמי שצופה ב'מבט' ובתוכניות האקטואליה האחרות שלהם, 'רואים עולם' ו'שבע וחצי', נמצא בקו הראשון, כמו ערוץ 2, כמו ערוץ 10, שיש לו מערכת חדשות מצוינת. אני לא מרגיש שהערוץ הציבורי מונע ממני אינפורמציה. מול שתי מערכות חדשות, מקצועיות, לערוץ 1 אין סיבה להרכין ראש בבושה, להפך, הוא יכול להיות גאה. יש להם צוות כתבים יוצא מהכלל. וזו בפירוש לא התקופה הרעה של רשות השידור".

דווקא ל"יומן" יש היסטוריה של לחצים מצד מנהלי רשות השידור, מצד לשכת ראש הממשלה, עכשיו יש שר תקשורת חדש, שגם לו בוודאי יהיה מה לומר.

"לא נתקלתי בזה. לא הייתי שם. לא ראיתי דבר כזה. אני יודע שבמנדט שנתנו לי מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל ומנהל הטלוויזיה יוסי משולם, לא היה שמץ של מעורבות שלטונית בשיקולי עריכה. הוצג לי קונספט התוכנית, שעוצב על-ידי מנכ"ל רשות השידור ומנהל הטלוויזיה, שהתאים להשקפת עולמי. וכשמצאנו הבנה והסכמה, לא ראיתי מניעה ללכת על זה".

אתה בוודאי מכיר את מידת הקרבה של מנכ"ל רשות השידור לפוליטיקאים, אתה הרי כתבת על זה בספרך, ולא דברים טובים: "יוסף בראל, מנהל החדשות בערבית, וסלים פתאל, מנהל התוכניות, האמינו בכוחה של התעמולה הטלוויזיונית... רמת השידורים בערבית היתה ירודה אף מהשידורים בעברית, אבל המערכת הפוליטית אהבה אותם... ("בשידור חי", עמ' 76)", וגם חזרת על הביקורת כשראיינת לפני כמה חודשים את שר התקשורת לשעבר רובי ריבלין.

"תראי, השאלה היא מבחן התוצאה. לחצים ופניות טלפוניות יש מלשכות השרים וראש הממשלה אל כל כלי השידור והעיתונות המודפסת מדי יום ביומו. אל העורכים, הכתבים, וניסיונות להטות ידיעה, לשנות ידיעה, לגנוז ידיעה. זה נמצא בכל כלי-התקשורת. השאלה באיזו מידה נענים לזה ובאיזו מידה עוצרים את זה.

"נכון גם, שהמהירות שבה מופעל לחץ, או שיש פנייה ברשות השידור וההד שאותה פנייה מקבלת בתקשורת, אין לה אח ורע בשום כלי-תקשורת אחר. כי הכתבים ממהרים לקבל את תמיכת התקשורת כדי לעמוד מול לחץ כזה או אחר. אני נורא מבין מצוקות כאלה, התמודדתי איתן ברשות השידור, ועמדנו בהן בהצלחה במשך תקופה ארוכה. אני חוזר ואומר, המבחן יהיה מבחן התוצאה. גם בערוץ 2 קיבלתי אין-ספור פניות, אני יודע שגם בחברת החדשות מקבלים פניות. השאלה איך עומדים מול זה. אם אני מסתכל על התוצאה של מחלקת החדשות של הערוץ הראשון על המסך, עד עכשיו לא ראיתי שם שום דבר שנראה לי כמו ריח שלטוני, אבל נחכה, אני אעבוד שם ונראה".

לא צריך לעבוד שם כדי לראות. הסיפור על לחצים של לשכת נתניהו מי יראיין אותו, הכיסוי של הנושא הביטחוני, הפוליטי, הנושאים הכלכליים.

"עודד שחר, הכתב הכלכלי של ערוץ 1 עושה עבודה נשכנית, יומיומית, ומגיע לו כל יישר הכוח שבעולם. אם לקבל את הנחת-העבודה, שכביכול הם מחוברים בטבורם ללשכת ראש הממשלה או לשכת שר האוצר, הרי שעודד שחר הוא הדוגמה ההפוכה לזה. אני מסתכל על הסיקור שלהם על חקירת שרון ופרשת סיריל קרן. לא ראיתי שם חיסרון אחד, לעומת מה שאני רואה בערוצי שידור אחרים. עד עכשיו לא נתקלתי בזה.

"היכרויות אישיות של מנהל כזה או אחר, והתיידדויות של מנהל כזה או אחר? כל אחד מציע לעצמו את המיטה שבה הוא ישן. בסופו של דבר, מה שקובע זה המסך. אני מניח ומקווה שלא אעמוד בפני מצבים שבהם אדרש לעשות דבר שהוא בניגוד להבנתי ומצפוני העיתונאי. אין לי סיבה כרגע לחשוש מזה. כרגע. נראה מה יהיה".

למה לשון העתיד? את דעתך על מנכ"ל הרשות כבר הבעת בצורה מפורשת.

"אני מדבר על מבחן התוצאה של יוסף בראל ויוסי משולם - בשנתיים האחרונות, שבהן אני עוקב אחרי התוצאה לא אחרי מה שראיתי בעבר היותר רחוק - והתוצאה בהחלט מקצועית, ולא מצאתי שם שום טביעות אצבעות של בחישה שלטונית. אם אראה את זה כשאהיה שם - אדע איך להתמודד עם זה".

טוב שערוץ 1 יתחיל להתחשב ברייטינג

חזרתו של שילון לערוץ 1 לא היתה מיועדת ללבה של האקטואליה. שילון דווקא רצה לשחזר את הצלחת "המעגל" המיתי שלו מימי ערוץ 2, ואמור היה להגיש בערוץ 1 תוכנית פריים שמערבת אקטואליה רכה, עם בידור ומוסיקה, בשם "המעגל החדש". פורמט משוכלל של המעגל ההוא. תוכנית שאמורה היתה להיות מופקת על-ידי חברת צנה-מימד, תמורת 34 אלף דולר לתוכנית, כולל שילון.

התוכנית, שאושרה על-ידי מנכ"ל הרשות בראל, נתקלה בהתנגדות בוועדת התוכניות של הוועד המנהל, ואצל חשב הרשות מטעם האוצר, שהתקשה לעכל הוצאה כל-כך גדולה ללא גיבוי תקציבי מוקדם. התוכנית הוקפאה, ובראל מיהר להציע לשילון את הגשת "יומן", פצצה מתקתקת בעבור מגישים ועורכים, רק לאחרונה פוטר שם אלישע שפיגלמן, העורך.

אז במקום "המעגל החדש" קיבלת פיצוי?

"בעבורי, רשות השידור בפירוש איננה ברירת מחדל ובטח לא ה'יומן'. כשהתחילו הדיבורים עם רשות השידור, הייתי בדיבור על העונה הבאה בערוץ 2. יש לי חוזה חתום עם טלעד על עונה נוספת של 'המטבחון'. והתחילו שם דיבורים גם על התוכנית האחרת שהצעתי. היו לי דיבורים עם יוסי מימן על דבר משותף, ואז באה ההצעה של רשות השידור, והתחילו הדיבורים עם יוסי משולם, והרגשתי שזה יותר נכון".

בטלעד היו נותנים לך מקום בפריים? יש להם רק יומיים בשבוע.

"לא יודע, העובדה היא שהצגתי את זה לטלעד והתגובה שקיבלתי מעוזי פלד ומחיימון גולדברג, מנהל התוכניות, שזה מעניין אותם, והם רוצים לדון בזה, זה רק נמשך המון זמן, ותוך כדי כך רשות השידור רצתה לסגור, ולכן העדפתי את רשות השידור. לא רק בגלל המהירות, אלא גם משום שהרגשתי, שהתוכנית במתכונת שעיצבתי, ובעובדה שהיא לא נקטעת בפרסומות, מתאימה יותר לרשות השידור".

ומה קרה?

"על-פי ההבנה שלי זה הלך לקרות, אבל בגלל מצוקה תקציבית הדיון על ביצוע התוכנית הוקפא. לא נגנז. התוכנית, אגב, מאוד זולה. חברת הפקה, שאין לי יד ורגל בה, הגישה תקציב של 34 אלף דולר, כולל הכול - המנחה, תזמורת ואמנים. זה תקציב אפילו מגוחך בהשוואה לתקציבים אחרים, כולל בתוך רשות השידור".

ואז כפיצוי נתנו לך את "יומן"?

"תוך כדי ההקפאה פנה בראל והציע לי את ה'יומן'. מתברר שהם חשבו על זה עוד לפני כן. אני לא, אבל הם אמרו לי שהתחיל הדיבור על 'המעגל החדש'. משולם אמר לי שהוא רוצה שאעשה עוד תוכנית. הוא לא אמר לי איזו. שאלתי את עצמי, איזו תוכניות הוא כבר יוכל להציע לי? ואז בראל הציע. מבחינתי, בסך-הכול זה די טבעי, כי אני מחובר בטבורי המקצועי לענייני אקטואליה וחדשות, ואני אוהב את זה. וכיוון שהקונספט שבראל שרטט הוא הקונספט שאני חושב עליו, עוד מהתקופה שהייתי מנהל החדשות בערוץ 1, לקחתי את זה".

מה הקונספט?

"כתבים, פרשנים ובעלי דעה וטורים שיהיו באולפן, בנוסף לכתבות שמביאות את הפרשנות או ניתוח האירועים שקשורים בחדשות השבוע".

זה לא הקונספט של "אולפן שישי" בערוץ 2?

"עם כל הצניעות, הקונספט של ערוץ 2 נולד עם זה שהצגתי אותו לשלום קיטל (מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2) כשבאתי לחברת החדשות, וזה קרה אחרי שעזבתי שם, והגיע רם לנדס (אז עורך, כיום מנכ"ל חדשות 10), ועשה את זה בהצלחה גדולה. יש דמיון. אנחנו כאן מוסיפים עוד ממד, שבערוץ 1 הוא חידוש, לטעמי, מרענן - שיהיו באולפן שלושה אנשים שיקבעו עמדות, לא יפרשנו, אם ביקורת על ראש הממשלה, או מחמאות, או כל תופעה חדשותית אחרת. זה אחד הדברים המעניינים, לדעתי, במהדורה".

ההגשה הזוגית נראית לך?

"אני מסתכל על זה בעניין רב. גאולה אבן היא מדור שידור אחר, ואני עוקב אחריה. היא בחורה מוכשרת. יש לקוות שתיווצר כימיה נכונה בינינו, ואת זה הזמן יוכיח. להגשה בצמד יש יתרונות ויש קשיים. הקושי הוא שמירה על רצף, כשעושים ראיון משותף. אם נוצרת כימיה נכונה, אין בעיה. אני מקווה שכך יהיה".

היית מחזיר את אמנון אברמוביץ' ל"יומן"?

"אני בפירוש משתדל לא לנשוף בעורפו של אף אחד. אם אני נשאל, אני מביע את דעתי. יש אנשים שנהגו לעשות כתבות דוקומנטריות של 10-12 דקות ל'יומן', ועכשיו יצטרכו לתעל את הכתבות ל'מבט שני', כמו מוקי הדר, גיל סדן. אני מבין שהם היו רוצים להמשיך לעשות אותן ב'יומן', ואני מבין את האכזבה שלהם, אבל ב'יומן' - כפי שעוצב, ולא על-פי מידותיי או מידותיו של בראל, אלא על-פי מה שבראל חשב שהן מידותיו של הצופה בליל שישי - אין לזה מקום. לי זה התאים, ואני מאמין שאני מביא תכונות טלוויזיוניות מסוימות שמתאימות לתפיסה, ולכן כל זה מתחבר".

המאבק הגדול יהיה מול ערוץ 2. לערוץ 10 אין תשובה בימי ו'.

"באופן בסיסי, החדשות של שישי בערב, גם בערוץ 2, פונות לקהל יותר מבוגר מהקהל הרגיל של ערוץ 2. חדשות תמיד מדברות יותר לקהל המבוגר, כך שלא תהיה פנייה לקהל מבוגר חדש, אבל יש עניין לנסות לעשות את זה כך, שאותם קהלים שפנו מערוץ 1 לערוץ 2, יחזרו. זה לא יקרה ביום אחד. זה תהליך ארוך שיימשך, ואני מקווה שנגיע למצב שבו נהיה המהדורה היותר רלבנטית".

במונחי רייטינג, מה הציפיות?

"עד היום לא שמעתי את המילה רייטינג, לא מבראל ולא מיוסי משולם. וגם לא ממנהלי החדשות. לי הוא לא אמר את זה. אני חושב שטוב שערוץ 1 יתחיל להתחשב גם בנתוני הרייטינג ולא יתעלם מהם, כי ערוץ שלא מתחשב בצופים שלו, בקהל-המטרה שלו, הוא ערוץ שהופך להיות בלתי רלבנטי, וזה קרה לערוץ 1 בתקופות מסוימות. אבל אסור ששני הערוצים (1 ו-2) יהיו שבויים בידי הרייטינג, או שבויים בידי מנהלי שיווק".

וזה קורה היום?

"כן, בערוץ 2 אני רואה סימנים, לא פעם, שתוכנית כזו או אחרת עולה מתוך מחלקת השיווק של הזכיין ולא מתוך ההנהלה. כמובן שהלוק של חדשות ערוץ 2, הסגנון והאריזה, הם דבר שאמור להיות אטרקטיבי לקהל, ויש כאן ניסיון ללכוד את הקהל גם באמצעים חיצוניים, אבל מנהל תוכניות בכל תחנת טלוויזיה, בערוץ מסחרי, ובטח בציבורי, צריך לבוא עם מסר מקצועי מעבר לרייטינג. אתה צריך להתחשב ברייטינג, להשתמש בו כמכשיר, אבל לבוא עם אמירה מקצועית, של מה אני רוצה לשדר, בתקווה שגם מה שעל-פניו לא נראה עתיר רייטינג, יביא בסופו של דבר את הקהל אליו, ולא שהוא ילך לקהל. אפשר להחליט מראש, שתפיסת השידור היא ללכת את כל הדרך אל הקהל, ולהיות רק איפה שהוא נמצא, ואפשר ללכת לדרך אחרת, שאני מאמין בה יותר: ללכת אל הקהל בנקודות-מפגש רבות, אבל לנסות לייצר נקודות-מפגש שהוא לא בהכרח נמצא בהן, בניסיון להביא אותו אל נקודות-המפגש. עשינו את זה ברשת בזמנו בהצלחה לא מבוטלת".

במה?

"עשינו בשבת בבוקר את 'אין עם מי לדבר', שנמשכה שנתיים. חבורה של סאטיריקנים שישבו, אגב, במעגל, והצליפו על חדשות השבוע. תוכנית מדהימה, שעל-פניו לא נראתה רייטינגאית ועשתה רייטינג יפה לשבת בבוקר. והיתה תוכנית בתחום התרבות, 'מה קורה בתיאטרון', לא עתירת רייטינג, אבל הבאנו את הקהל, או 'מוסיכיף' לילדים. הן לא באו במקום תוכניות הבידור בפריים, שעשינו, ושני הזכיינים האחרים עשו דברים כאלה. ברוב שנותיו של ערוץ 2 נעשה שילוב בין פופולרי רחב לבין המסרים התוכניתיים".

היום זה לא קורה?

"לא אמרתי שלא קורה, אבל אני רואה יותר ויותר סימנים שמחלקות שיווק מצמיחות תוכניות ולא מנהלי תוכניות".

אתה מתכוון לליין-אפ הצעיר של יום שישי ברשת, או לתוכניות של קשת?

"קשת הביאה את אמנות תוכניות הבידור לדרגה של גאונות. הם עושים דברים מדהימים בתחום, וצריך רק להסיר את הכובע בפניהם. אחת הבעיות של התוכניות האופנתיות היא, שבאותה מהירות שהן רווחות, כך הן נעלמות. לכן לוח תוכניות חייב להיות מצויד גם בכמה עוגנים שאינם אופנתיים, והם הולכים למיין-סטרים, נשארים כחומה בצורה, ולא חשוב כרגע מה קורה באופנה. קשת היא הדוגמה החיובית, שהצליחה לגרום לאופנות להיות חזקות לאורך זמן. רשת בהחלט הצליחה גם היא, לא בכל הדברים, אבל בחלק לא מבוטל, לעשות דברים דומים. אין זכיין שמתחרה בהצלחה של קשת. בחלוקה הזו, ללא ספק, קשת ורשת מובילות את התעשייה. אולי לרשת היתה תקופה פחות טובה, אבל אלה שתי החברות שמובילות את התעשייה".

רייטינג או לא, לפי הנתונים, דן שילון לא הצליח בערב הבכורה שלו לעצור את מגמת הירידה שנרשמה בצפייה ב"יומן". בפועל, הפער בינו לבין אולפן שישי של ערוץ 2 רק גדל. ביום ו' האחרון, ערבו הראשון של שילון, רשם ה"יומן" %7.7 (משקי-בית יהודיים) לעומת %16.4 שרשם "אולפן שישי". שבוע לפני כן עמד ה"יומן" על %8.4 לעומת %13.7 ל"אולפן שישי", ואילו בסוף אוגוסט (29.8.03) רשם "אולפן שישי" %15 לעומת %8.9 ל"יומן".

בסוף יהיו שני ערוצים מסחריים מתחרים

ברזומה העשיר של שילון נעדר אלמנט הסיכון. גם הוא לא הולך אחר אופנות. לאורך עשרות שנותיו המקצועיות הקפיד שילון להישאר במיין-סטרים. שנים רבות בערוץ 1, אחר-כך בערוץ 2, שאומנם היה סוג של סיכון בזמנו, אבל התגלה כתחליף למדורת-השבט מירושלים, ועתה שוב בערוץ 1.

לכאורה, התבקש שבשלב מסוים, באחת מההשקות של ערוץ 10, יגיע יוסי מימן, בעליו של הערוץ המקרטע, גם אל שילון. ואכן, גם שילון ישב עם מימן שעות על היאכטה, וגלגל ויסקי, סיגרים, ויותר מסתם שיחות על מצב הטלוויזיה.

"לפני כחצי שנה מימן הזמין אותי ליאכטה שלו. דובר על אפשרות שאבוא לחלץ את הערוץ ממצבו הנוכחי, ברמה הניהולית. אם כי אני כבר לא רוצה לנהל. נקודת-המוצא שלו היתה, שהוא קודם-כול הולך לחפש משקיע, ואני חשבתי שזה לא נכון קודם לחפש משקיע. חשבתי שדרך הפעולה של ערוץ 10, במצב שאליו נקלע, צריכה להיות שונה. ההתמודדות מול הרגולטור היתה צריכה להיות גם היא שונה. הצעתי לו לא ללכת לבקש טובות מהממשלה, הכנסת והרגולטור, אלא לבנות תוכנית הבראה, בת שלוש שנים, בשלושה שלבים, שאותה יציג למועצת הרשות השנייה.

"כל שלב בעלות מסוימת, כשרק בשלישי הוא עונה על דרישות המכרז. בשנתיים הראשונות הוא לא עונה, כיוון שממילא הוא לא עונה בשום דבר על דרישות המכרז. אני מניח, שאם הוא היה מביא להם תוכנית מסודרת, מגובה בתמיכה תוכניתית, הוא היה מקבל את האישור.

"בפועל, בניגוד לעצתי, הוא הלך לרגולטור, לממשלה, לכנסת, ואלה כביכול נתנו לו הקלות. אבל ההקלות שקיבל מחייבות אותו היום, ומחייבות אותו לכאלה השקעות בלוח התוכניות, שהוא לא יעמוד בהן. וכמה הוא יכול לא לעמוד בהן? הוא הרי נתן מחויבות שהוא הולך עם זה".

גם קודם הוא נתן מחויבות, ויצא ממנה.

"אני לא יודע להגיד לך. בנקודה הזו זה חדל לעניין אותי. חשבתי שיידרש כל-כך הרבה זמן כדי להביא משקיע, מה שהוכח, והוא בינתיים ימשיך לשפוך את הכספים שעדיף להכניס מיידית לתוכנית חירום, שאמורה לקבוע לוח תוכניות בעלות מסוימת, שבשנה הראשונה היתה גורמת לו, להערכתי, לתזרים מזומנים חיובי כבר אחרי חודש-חודשיים. זה היה חותך בשנה הראשונה את כל התוכניות, זולת אקטואליה וחומר קנוי, בשנה השנייה התחלת הכנסת תוכניות אחרות, ובשנה השלישית כניסה ללוח מלא. זו דרך שיכולה היתה להביא אותו, כבר אחרי חודשיים-שלושה, לתזרים חיובי".

על אילו עלויות אתה מדבר?

"בשנה הראשונה לתוכנית ההבראה הוא צריך להעמיד את הערוץ על הוצאה מקסימלית של 140 אלף דולר ליום שידור, סכום שמאפשר אקטואליה וסרטים קנויים, לא הפקות מקור. כשהוא מכניס 150 אלף דולר ליום מפרסום, הוא נכנס לקש-פלואו חיובי כמעט מיידית".

מימן לא רצה לקבל את ההצעה.

"זה לא שהוא לא רצה. זה מצא-חן בעיניו, היתה אווירה מצוינת, הוא איש נורא נחמד, אבל בסופו של דבר הוא העדיף את שתי הדרכים האחרות. א' למצוא משקיע כדי להחזיר לעצמו חלק מההפסדים, וב' ללכת לממשלה ולרגולטור לבקש הקלות. שני הצעדים האלה, באותו רגע, הרחיקו אותי".

מה אתה חושב שיקרה עכשיו, המשקיע יגיע?

"זה נראה מפוקפק. אבל אני חושב שבסוף הדרך, בין אם זה יהיה במעורבות של יוסי מימן כבעלים, או שמימן יהיה בחוץ, יהיו בארץ שני ערוצים מסחריים מתחרים. ייקח עוד שנתיים-שלוש, עוד 5 שנים, אבל בסופו של יום אנחנו נהיה במצב שיהיו ערוץ ציבורי אחד ושני ערוצים מסחריים. השוק זקוק לזה, והוא יצליח לשאת את זה, כי גם ערוץ 2 ייכנס לסד של הפקות יותר שריריות מבחינת ההוצאה. לא אומר פחות טובות, המפרסמים יוכלו לפרסם בערוצים מסחריים ביתר קלות, וייכנסו מפרסמים שהיום לא מגיעים כי המחירים גבוהים מדי".

למה ערוץ 10 נכשל?

"הכישלון התחיל באוסף של טעויות קשות בתחום המקצועי, שנעשו מיד עם הזכייה בזיכיון, בלוח תוכניות לא נכון, בזיהוי לא נכון של קהלי-מטרה, בניהול כלכלי לא נכון מבחינת הוצאות. הם הלכו לקהלי נישה ולא למיין-סטרים, לא בנו לוח תוכניות של המיין-סטרים שזה הלחם וחמאה של כל תחנת טלוויזיה בעולם. לתוכניות נישה יש מקום, אבל באוף-אוף פריים, חבל. סך-הכול אבדו כמה שנים יקרות של צורך בתחרות מסחרית".

ערוץ 2 לא חסם אותם, כפי שהם טוענים?

"ערוץ 2 עשה מלחמת קיום לגיטימית. אחד הדברים שהפריעו לי בערוץ 10 היה, שלא רק שהתחייבו לדבר מסוים ועשו אחר, אלא שהם התבכיינו כל הזמן. הלכתם למכרז, ידעתם כמה עולה לבצע את מה שהצעתם במכרז, תעמדו בזה. או שתלכו למועצה ותגידו, 'רבותיי, מה שדרשתם מאיתנו לא ניתן לביצוע'. אנחנו, שלושת זכייני ערוץ 2, ועוד ארבע קבוצות שלא זכו בזמנו במכרז, הצגנו לוח תוכניות ועמדנו בו אחר-כך בווריאנטים כאלה ואחרים. אני חושב שגם לוח התוכניות שהמועצה דרשה מהם היה שגוי, שהלוח שהם נענו לו כדי לזכות במכרז היה שגוי, והתוצאה נראתה בהתאם".

מימן יפרוש מההשקעה בערוץ?

"אני לא יודע, מימן הוא אדם עקשן. הוא אמר לי בפגישה - ואני מוכרח לומר שכיבדתי את זה - 'אני באתי מהמוסד, ואותי לימדו שלא מפסיקים משימה באמצע, ואני לא אפסיק ולא ארים ידיים'. זה היה נכון לפני חצי שנה. אני לא יודע אם זה מה שהוא חושב היום. הוא הפסיד הרבה כסף מכיסו, ועל זה צריך להעריך אותו ולהודות לו אפילו. אני פחות מודה לו, שהוא לא משלם לחלק מהספקים שלו ולחלק מהיוצרים. זו שערורייה. אם נכנסת להרפתקאה הזו ואתה רוצה לצאת - צא ממנה. זה גם אחד הדברים שאמרתי לו בפגישה. אם אתה רוצה שנצא לדרך ביחד, אתה תשלם עד אחרון השקלים לכל מי שאתה חייב, עכשיו. לא רציתי ליהנות מהקפאת ההליכים, רציתי שישלם את כל חובותיו, לא ימחק אותם, ומאותו רגע מתחילים לעבוד".

אז מה יהיה?

"זה לא נראה טוב. אם המשקיע המקסיקני, שכבר הצליח לפלוט כמה אמירות מרימות-גבה אצל אנשי מקצוע, לא ייכנס - הוא כנראה בצרות. אני לא יודע איך הוא ייצא מזה, אני שומע שהתחיל משא-ומתן בינו לבין קשת על אפשרות שקשת תהפוך להיות הבעלים של הערוץ. למיטב הכרתי את קשת, היא לא תחזיר לו את ההפסדים שלו. אם קשת תרצה את הערוץ לעצמה, היא תרצה אותו נקי, ומכאן ואילך להתחיל להתגלגל הלאה".

המסקנה היא שאין מקום בטלוויזיה למי שלא מבין בטלוויזיה?

"לא. ליוסי מימן אין רקע מקצועי בטלוויזיה וזה לא פסול. אני לא חושב שמישהו מהבעלים של כל שלושת הזכיינים בא מתחום התקשורת. הבעיה היא, את מי הוא לוקח ועם מי הוא מתייעץ. ההתרשמות שלי, שיוסי מימן בדרכו אל המסך התייעץ עם כל מי שעבר ליד החדר שלו".

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"