על סמים וחשבוניות

כך תעמוד העלמת מס בשורה אחת עם עבירות פליליות חמורות, כמו סחר בסמים, נשים, פשע מאורגן וטרור. זה קרה בחקיקה חשאית, בדיון בתיקון לחוק, כמעט בלי משיםחוק לאיסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000, במטרה להילחם בפשע המאורגן ובפשיעות קשות אחרות, מסוג סחר בסמים, סחר בנשים, וכן במימון ארגוני טרור. החוק קובע מספר "עבירות מקור", המתאפיינות בחומרה יתירה, ומקים מאגר מודיעיני המיועד לאיתור הרווחים המופקים מהן. הכוונה היא, לאתר רווחים שהושגו תוך ביצוע עבירות המוגדרות בחוק - שהוטמעו במערכת הפיננסית הלגיטימית - להעניש את מבצעיהן ולחלט את הכספים.

לצורך איתור עבירות של הלבנת הון, הוקמה "רשות לאיסור הלבנת הון", שקיבלה סמכויות מרחיקות לכת. בנוסף, הוחלט לחייב בנקים ונותני שירותים פיננסיים אחרים לבצע ביקורות, בדיקות ומעקבים אחרי פעילותם הפיננסית של לקוחותיהם, ולהעביר דיווחים על מימצאיהם למאגר המידע של הרשות.

החובה לבצע בדיקות ודיווחים מעין אלה, פוגעת בצנעת הפרט של הלקוחות, בסודיות הבנקאית, וביחסי הנאמנות שבין הלקוח לבין אותם גופים פיננסיים.

לדוגמה, צו שהוציא נגיד בנק ישראל, דוד קליין, מחייב כיום בנקים לדווח לרשות על כל פעולה של הפקדת או משיכת מזומנים מחשבון, בסך מ200,000 שקל ויותר, על כל פעולה "בלתי רגילה" שמבצע לקוח ברכושו, או על כל פעילות בלתי אופיינית שהוא מבצע ללא סיבה נראית לעין. לאחרונה קבע נגיד בנק ישראל, כי החל מינואר 2004 יקטן סכום הפעולה החייבת בדיווח לרשות מ200,000 שקל ומעלה ל50,000 שקל ומעלה.

הפיכת גופים פיננסיים ל"שומרי סף" בעל כורחם, המספקים לרשות נתונים על לקוחותיהם, יוצרת השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים של אותם גופים עם לקוחותיהם ועל תפקודה של המערכת הפיננסית.

כאשר הועבר בזמנו החוק לאיסור הלבנת הון בכנסת, העלו חברי הכנסת שאלות נוקבות בנוגע לסבירות הפגיעה העמוקה בעקרונות הגנת הפרטיות והסודיות הבנקאית.

מנסחי החוק הדגישו שוב ושוב, כי החוק נועד להילחם בעבירות חמורות ביותר, וכי המאבק בהן, כמו גם הצורך לקבוע סטנדרטים בינלאומיים ולהצטרף למדינות העולם במלחמתן בפשע המאורגן ובארגוני הטרור, מצדיקים אפילו פגיעה בעקרונות יסוד. הם הדגישו, כי המידע שיצטבר ברשות ישמש למאבק בעבירות חמורות המפורטות בחוק בלבד.

ואכן, מנסחי החוק הקפידו לכלול בו סעיפים, שנועדו להבטיח כי המידע שייאגר ברשות לא יועבר לרשויות אחרות, למעט משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ולרשות מסוגה של 'הרשות לאיסור הלבנת הון' במדינה אחרת. וגם זאת לפי בקשה מנומקת ובהתאם לכללים שייקבעו.

בחוק המקורי נקבע, בין היתר, כי מידע שהועבר למשטרת ישראל, או לשב"כ, לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של החוק, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור.

יתרה מכך, למען הסר ספק, נקבע בחוק איסור מפורש על העברת מידע שנצבר ברשות לאיסור הלבנת הון לרשויות המס.

למרות שההחלטה לאסור מסירת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשויות המס התקבלה לאחר דיונים ממושכים, הרי שבפועל, חל כרסום בהחלטה זו, באמצעות חקיקה שנעשתה בצורה כמעט חשאית בשנת 2002.

תוך כדי דיון בהצעה לתיקון החוק, שעסקה בעיקרה בהסדרת רישומם של העוסקים במתן שירותי מטבע, ובלי דיון מעמיק וענייני, לטעמנו, בסוגיית עבירות המס, נמחק מתוך החוק, כמעט בלי משים, האיסור המפורש על העברת מידע לרשויות המס.

ביטול האיסור יצר מצב מעורפל, שלפיו אין אמנם איסור מפורש על העברת מידע לרשויות המס, אך אין גם היתר לעשות כן. נוסחו הנוכחי של החוק בעניין זה אינו ברור.

הכרסום בכוונתו המקורית של המחוקק, להגביל את השימוש במידע שנאסף ברשות לאיסור הלבנת הון, הוא כאין וכאפס לעומת השינוי הדרמטי המתגבש לאחרונה, אשר במסגרתו תתווסף העבירה של העלמת מס הכנסה לעבירות המקור שעליהן חל החוק. הוספת "העלמת מס" לעבירות המקור תעמיד את העלמת המס בשורה אחת עם החמורות שבעבירות הפליליות. היא תאפשר לרשויות המס לעשות שימוש בכלים המיוחדים שניתנו לרשות לאיסור הלבנת הון, ואשר נועדו מלכתחילה לטיפול בעבירות בעלות אופי שונה.

בנוסף, היא תאפשר את העמדתם של מעלימי מס לדין, הן בשל העלמת המס והן בשל הלבנת הון, ואת חשיפתם לענישה כפולה. חומרת הענישה המוטלת על הלבנת הון, עד עשר שנות מאסר, היא קפיצת מדרגה כשמדובר בעבירות מס.

לרשות לאיסור הלבנת הון ניתנו כלים המאפשרים לה חדירה בלתי מוגבלת כמעט לחשבונות של כל אדם, וחשיפה כמעט מוחלטת של פעילותו הפיננסית.

גם העיתוי הנוכחי להוספת העלמת מס לעבירות המקור הוא בעייתי במיוחד, לנוכח ההצעה לרפורמה במס הכנסה והאיחוד הצפוי בין אגפי המס והמכס, שיהפכו את המידע שיתקבל מכוח חוק איסור הלבנת הון לזמין בפני כל רשויות המס ויעניקו להן עוצמה, שספק אם המחוקק התכוון לתת להם אותה.

בלי להמעיט בחשיבות החשיפה של העלמות מס ובצורך למיגור התופעה, יש לשקול היטב אם המטרה של המלחמה בהון השחור, שניתן להשיגה גם בדרכים אחרות, מצדיקה שימוש בכלים הדרסטיים שנוצרו מלכתחילה כדי להילחם בעבירות החמורות ביותר בסקאלת העבירות הפליליות, כגון סחר בסמים, סחר בנשים, טרור, פשע מאורגן, ועבירות דומות. ָ

הכותבות הן עורכות דין המתמחות בתחום הפלילי