ארה"ב מאשרת שוב את תמיכתה בהצטרפות ישראל ל-OECD

עיתוי הצטרפותן של מדינות חדשות לארגון טרם ברור * שגריר ישראל בוושינגטון: ישראל עומדת בסטנדרטים של OECD וביצועיה עוברים את אלה של חברותיו

ארה"ב אישרה שוב את תמיכתה בהצטרפות ישראל ל-OECD, הארגון לשת"פ כלכלי ולפיתוח, הנחשב למועדון אקסקלוסיבי של 25 המדינות העשירות בעולם, אך ציינה כי עיתוי ההצטרפות האפשרית טרם ברור מפני שכמה מחברות הארגון חוששות מהרחבת שורותיו.

הצטרפות ל-OECD היא יעד אסטרטגי של ישראל, לפי החלטה של ועדת המנכ"לים לעניינים בינלאומיים של משרדי הממשלה בירושלים. לדברי מקור ישראלי, עולה נושא זה בחלק גדול מהפגישות בין נציגי ישראל לארה"ב, לרבות פגישות בדרגים הגבוהים ביותר. ישראל שואפת למצב את עצמה ככלכלה מפותחת ולהשתתף בעבודה המקצועית בארגון.

אלן לארסון, תת-שר החוץ האמריקני לענייני כלכלה, הבטיח לשגריר ישראל בוושינגטון, דני איילון, בפגישה שהתקיימה באחרונה, כי ארה"ב תפעל להכללת ישראל בקבוצת המדינות ש-OECD ידון בהצטרפותן לאחר שיקבל החלטה עקרונית על פתיחת שעריו למדינות חדשות.

בשלב זה טרם הצליח הארגון לגבש מדיניות אחידה בסוגיה זו. חברות הארגון שמתנגדות להרחבתו טוענות כי הצטרפות מדינות חדשות תקטין את יעילותו מפני שיהיה קשה יותר להגיע להסכמות פה אחד, כנהוג עתה. אך לארסון ציין, כי OECD יצטרך להפנים שארה"ב ומדינות אחרות לא ישלימו עם מצב שבו כל החברות בו מדברות בקול אחד.

למעשה, חילוקי הדעות בתוך OECD נובעים מהבדלים פילוסופיים: חלק מחברות הארגון גורסות, כי הדרך הטובה ביותר לשדרוג תקני הפעילות הכלכלית של מדינות מסוימות לרמה המקובלת בכלכלות הארגון היא צירופן של מדינות אלה ל-OECD. חברות אחרות טוענות, שיש לקבל לשורות הארגון רק מדינות שעברו את רף הסטנדרטים שלו.

לדברי מקור ישראלי, צפוי הארגון לקבל החלטה על צירוף מדינות חדשות במחצית הראשונה של 2004.

השגריר איילון ציין, כי ישראל עומדת בתקני הפעילות הכלכלית של חברות OECD וביצועיה עוברים את אלה של המדינות החברות.

איילון הציע להקים קבוצת עבודה משותפת לישראל ולארה"ב לתיאום פעולות לקראת ההצטרפות האפשרית של ישראל ל-OECD. לארסון השיב, כי ידון על כך עם השגרירה החדשה של ארה"ב ב-OECD, קוני מורלה, ועם סגנה.

לארסון אמר, כי ישראל צריכה לפעול להעלאת הפרופיל שלה במסגרות OECD שפתוחות לפני מדינות שאינן חברות.

לפי דו"ח של משרד האוצר על הפעילות השנתית של ישראל ב-OECD ב-2002, נרשמה התרחבות משמעותית בנפח הפעילות של משרדי ממשלת ישראל, רשויות מדינה נוספות וגופים ישראליים אחרים ב-15 ועדות הארגון וקבוצות עבודה נלוות שבהן יש לישראל מעמד של מדינה משקיפה.

הדו"ח טוען, כי היקף פעילות זו ממצב את ישראל בצמרת העשייה של מדינות שאינן חברות בארגון. מתוך מדינות אלה, מובילה ישראל בהשתתפות בוועדות על תקן של משקיפה, למעט רוסיה, שהנהנית ממעמד מיוחד במסגרת הארגון.

גישושים ראשוניים ליצירת קשר בין ישראל ל-OECD נעשו כבר בראשית שנות ה-90, אך רק ב-1994 נעתר הארגון לבקשת שר החוץ דאז, שמעון פרס, לצרף את ישראל לרב-שיח שמתקיים בין OECD לבין מדינות שאינן חברות Dynamic Non Members Economies) ).

מאז 2000 מסתמנת תזוזה ביזמת ישראל להצטרף לארגון לאחר שהתקבלו איתותים שהארגון יבחן הרחבה נוספת של שורותיו על רקע תמורות פוליטיות באירופה ובעולם, לרבות הרחבת האיחוד האירופי וברית נאט"ו.