שטרית: הגירעון הממשלתי בשנה הבאה יהיה קטן יותר מהתחזית

"האוצר לא יסכים להקפיא את התקנה שנתקבלה בכנסת בנושא הפנסיה" * "כמחצית מהתקציב מופנה לתשלום קצבאות ולהחזר חובות המדינה - ריבית וקרן - זוהי התאבדות כלכלית"

השר במשרד האוצר מאיר שטרית מעריך כי הגירעון הממשלתי בשנה הבאה יהיה קטן יותר מהתחזית. בדברו בפני הפורום העסקי של אוניברסיטת בר-אילן הביע הבוקר (ג`) שטרית את ביטחונו באישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה בכנסת ביום חמישי הקרוב. עם זאת, קרא שטרית ליו"ר ההסתדרות לפתוח בדיונים ענייניים עם הממשלה בנוגע לשינויים המבניים הנדרשים במשק ובזכויות העובדים, עוד קודם לאישור התקציב.

השר שטרית הדגיש כי האוצר לא יסכים להקפיא את התקנה שנתקבלה בכנסת בנושא הפנסיה. לדבריו האוצר הסכים לפשרה בשלושה נושאים הכלולים בתקציב: ביטול ההגדלה על מימון המדינה להפריות לילד הראשון. פיצול הדיון בחוק גיל הפרישה לפנסיה, בנפרד מחוק ההסדרים הראשון, וכן הפרדת הדיון בנושא קיצוץ במימון המפלגות. עם זאת קרא שטרית לראשי המפלגות לגלות רגישות ציבורית ולהפחית את מימון המפלגות.

בדברו על המו"מ עם ההסתדרות אמר השר שטרית: "אין טעם במאבקים שגורמים לסבל רב לציבור. אנו מוכנים לדון בכל נושא שתעלה ההסתדרות, זולת הקפאת חקיקת הפנסיה. אנחנו הצלנו את קרנות הפנסיה ואת מאות אלפי העמיתים. תהיה אמנם ירידה בפנסיות אך לפחות העמיתים לא יימצאו בפני שוקת שבורה".

שטרית מסר עוד כי בשנת 2004 יופנו כ-15 מיליארד שקל מכספי קרנות הפנסיה לשוק ההון.

בהתייחסו לקיצוצים בתקציב אמר שטרית כי הוצאות הממשלה הן מעל ומעבר ליכולתה של המדינה. כל שר מסוגל לבצע את הקיצוץ מבלי שהציבור ייפגע. לדבריו בנושא הקצבאות לא יחולו השנה קיצוצים, אולם לדבריו ישראל חייבת לחזור ולהיות מדינת עבודה ולא מדינת חלוקת קצבאות. "מאז שנת 73 עלינו בהיקף הקצבאות מ-183 מיליון שקל ל-50 מיליארד שקל (במחירי היום).

השר שטרית מסר כי האוצר צופה גידול בצמיחה בשנה הבאה ומכאן גם לעלייה בהכנסות המדינה. לדבריו, הממשלה חייבת לנקוט בכל הצעדים לעידוד הישראלים לצאת לעבודה ע"י הקטנת המס, הגדלת מקומות העבודה והקטנת מספר העובדים הזרים במשק, ע"י השוואת עלות העסקתם לזו הנהוגה כלפי ישראלים. בין היתר הציע שטרית להטיל מס ביטוח לאומי על העובדים הזרים שיוחזר להם מיד עם עזיבתם את הארץ בתום תקופת אשרת השהיה שלהם.

בהתייחסו לתקציב המדינה אמר השר שטרית כי כמחצית מהתקציב מופנה לתשלום קצבאות ולהחזר חובות המדינה - ריבית וקרן. "זוהי התאבדות כלכלית. החוב הלאומי גדל ב- 15 מיליארד דולר והריבית המשולמת עליו הינה בסך 7.5 מיליארד שקל. בשנים עברו נטלו עוד הלוואות במקום לבצע קיצוצים. עתה אנו עולים על המסלול הנכון על ידי קיצוץ".

השר שטרית חלק שבחים לאוניברסיטת בר-אילן על הניהול היעיל ועל עמידתה במסגרת התקציב. "הודות לניהול מושכל ואחראי, מצבה של אוניברסיטת בר-אילן הוא הטוב ביותר מכל האוניברסיטאות", אמר שטרית.