הנקראות ביותר

בני לא מפסיק להסתבך

בהליך אחר, הקשור לרכישת מניות ערד השקעות, נעצר בנימין יסלזון ע"י חוקרי רשות ני"ע * משפחת יסלזון נחשבת לאחת העשירות בקהילה היהודית באמריקה. שווי נכסיה מוערך במאות מיליוני דולרים

עושה רושם שבן יסלזון, שהורשע אמש בגין עבירות על פקודת מס הכנסה "קופח" מבחינת היקף החשיפה לה זכה. את אור הזרקורים, כמעט כולו, משכה הרשעתו של אלי הורביץ, אחת הדמויות הבולטות בתעשייה הישראלית ב-25 השנים האחרונות.

זאת, למרות שעל פי פסק הדין, אחראי יסלזון (45) לרוב רובן של העלמות המס המיוחסות לפרומדיקו - עמלות בהיקף של 10 מיליון דולר שהועברו לוואדוז בשנים 87'-93' (לעומת 2 מיליון דולר העלמות מס, להן אחראי הורביץ בתקופה בה היתה טבע מעורבת בחברה). זאת גם למרות שיסלזון עשיר בהרבה מהורביץ. הונה של משפחת יסלזון נעמד במאות מיליוני דולרים.

סביר להניח שיסלזון היה מעדיף להישאר בצל, אלא שלצערו אין זו הפעם הראשונה ששמו עולה בקשר לפרשייה בעלת סממנים פליליים. אשתקד נעצר יסלזון על ידי חוקרי רשות ני"ע, יחד עם איש העסקים שלמה אייזנברג, בקשר לעסקה שזכתה לכינוי "פרשת ערד".

מדובר בעסקה שהגה אייזנברג, על פי החשד, במטרה להבטיח את אישור מכירת מניותיו בחברת הנדל"ן ישרס לערד השקעות שבשליטתו תמורת 60 מיליון דולר. עסקה שעוררה התנגדות גורפת בקרב הגופים המוסדיים שהחזיקו במניות ערד, בשל מחירה הגבוה משווי המניות בבורסה.

על פי פקודת החברות, לאישור עסקה מסוג זה דרוש רוב שיכלול לפחות שליש מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. על פי החשד, איתר אייזנברג את יסלזון כדי למכור לו מניות ערד, במטרה שהצבעתו של האחרון תבטיח את אישור העסקה.

בפגישה ביניהם, על פי החשד, הבטיח אייזנברג ליסלזון להפוך אותו לשותף אסטרטגי בחברה וכן פיצוי כספי, במקרה שייגרם לו הפסד מרכישת מניות ערד. במהלך אוגוסט 97' רכשו האחים מיכאל ובן יסלזון %7.5 ממניות ערד מידי אייזנברג.

האחים לא דיווחו על הפיכתם לבעלי עניין בחברה, ונציגיהם, שתמכו באסיפה הכללית בעסקה, הבטיחו את אישורה. אייזנברג, יסלזון והארי ספיר, שעל פי החשד תיווך ביניהם, חשודים בשורה ארוכה של עבירות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, תיאום הגירסאות שנתנו בחקירה ושיבוש הליכים. טרם הוגש כתב אישום נגד מי מהחשודים בפרשה.

בנימין יסלזון (בני), תושב ירושלים ואב לשמונה, הוא אחד משלושת יורשיו של לודוויג יסלזון, שנפטר בשנת 93'. דמותו של יסלזון האב, מגדולי הסוחרים בקומודיטיס בעולם, האפילה עד יום מותו על פועלם של שלושת בניו.

הוא נולד בגרמניה. עם עליית הנאציזם העביר את מפעל המתכת שלו להולנד, ומאוחר יותר השתקע ארה"ב. ההשקעה המפורסמת ביותר של לודוויג יסלזון היתה בחברת המתכות פיברו, לימים בנק ההשקעות סלומון ברדרס, אך גם בתחומי הנדל"ן ובהשקעות אחרות לא טמן את ידו בצלחת.

יסלזון המנוח נחשב לאחד העשירים והמשפיעים בקהילייה היהודית בארה"ב. בארץ היה מקורב למנהיג המפד"ל, יוסף בורג, ולראשי ממשלות: רבין ז"ל, פרס ושמיר. הוא נחשב בזמנו לאחד מגדולי הפילנטרופים בארץ - תרם ביד רחבה לבית החולים שערי צדק בירושלים, מוסד שהוא עמד בראשו, והקים את המוזיאון בציפורי ואת המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש יו"ר חבר הנאמנים.

האחים השולטים כיום באימפריה המשפחתית הם הבכור, מיכאל, המנהל את העסקים בארה"ב, ובנימין, המתגורר בירושלים ומנהל את העסקים בישראל (תוך שיתוף פעולה עם מיכאל).

הוא למד בתיכון הדתי בפרדס חנה, סיים שירות צבאי כקצין, ולמד לתואר ראשון במחשבים בארה"ב. בשנת 79' השתקע בירושלים, ותחת פיקוחו של האב שקד על פיתוח עסקי המשפחה כאן. ההשקעות המרכזיות עמן זוהתה משפחת יסלזון בארץ הן פרומדיקו ועלית.

בשנת 86' חברה משפחת יסלזון לדיוויד פדרמן בהשתלטות על חברת המזון מידי המייסדים. הם נחשבו לחלק מגרעין השליטה היציב בעלית, עד שלפני שלוש שנים ערקו לצידו של צדיק בינו, שניהל התמחרות מול פדרמן על חבילת מניות שהחזיקה חברת מ.א.ן הבריטית.

פדרמן הציע יותר, השאיר את השליטה בידיו, והיחסים הצטננו. בתחילת השנה, לאחר שפדרמן מכר את מניותיו למיכאל שטראוס, נפרדה גם משפחת יסלזון מהשקעתה ההיסטורית במחיר נאה - 40 מיליון שקל תמורת מניות שהיוו %8 מזכויות ההצבעה בעלית.

פרומדיקו, חברת השיווק שנרכשה על ידי יסלזון, טבע ואחרים בסוף שנות ה-70, עוסקת בפעילות של יבוא והפצת תרופות בישראל ובחו"ל. מדובר בחברה שמחזור המכירות שלה מוערך בכ-100 מיליון דולר בשנה, ושהרווחיות בה גבוהה למדי. יסלזון נחשב לדמות דומיננטית בחברה שאותה הוא מנהל ממשרדים בפתח-תקוה. עם לקוחותיה של פרומדיקו נמנים משרד הבריאות ומוסדות בריאות ברחבי הארץ.

השקעות נוספות שביצע יסלזון בארץ הן בחברת מלונות יהודה (בעלת מלון שרתון פלאזה, השקעה משותפת עם החברה לישראל), חברת ח.מ.מ (מפעל לייצור חוטי נחושת) ונדל"ן (באמצעות חברות קיוביטל ועידן).

במארס 95' מכר יסלזון לחברת התכשיטים הבורסאית פז-חן את חברת יבוא וזיקוק הזהב הולנד-ישראל, תמורת הקצאת מניות בפז-חן. בהמשך הפך לבעל השליטה בפז-חן, שהפסידה בשלוש השנים האחרונות, תחת הנהגתו, 40 מיליון שקל.

מאז 97' מתנהל בפז-חן הכושלת מאבק שליטה, בין יסלזון מצד אחד לקבוצת קלאב הוטל (ניסן חקשורי, משה בובליל). הניצים, שכבר הגיעו לבית המשפט, חתמו לאחרונה על הסכם הפרדת כוחות, לפיו ימכור יסלזון את מניותיו בפז-חן ויישאר עם הולנד-ישראל. ארבע שנים של עוגמת נפש יגיעו לקיצן.

יותר מפיצוי מצא יסלזון בחברת האינטרנט מיראביליס. הידידות עם יוסי ורדי, יו"ר דירקטוריון מיראביליס ששימש דירקטור מטעם הציבור בעלית, הביאה את בנימין יסלזון להצטרף למשקיעים בחברה. מכירת מיראביליס לחברת אמריקה און-ליין השנה, הניבה לאחים יסלזון הכנסה נאה של 16 מיליון דולר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות