מה יקרה ב-2004

למרות שהשנה הסתיימה בצמיחה של 1.2% כדאי לזכור, כי גם השנה נרשמה ירידה בתוצר לנפש, בשיעור של 0.6%, ומבחינה זו המשק המשיך להתכווץ

בימים עברו, שיעור צמיחה של 1.2% היה נחשב מקור לדאגה, וכותרות על "האטה" ו"מיתון" היו מופיעות בכל כלי תקשורת אפשרי. אלא שכאשר מדובר בשנה ראשונה של צמיחה חיובית מאז שנת 2001, נתוני החשבונאות הלאומית מתקבלים בברכה, וכסימן לכך שאולי המשק מתחיל לצאת מהמיתון.

ואולם, לפני בטרם שמתחילים לצאת בהכרזות כדאי תמיד לזכור, כי גם השנה נרשמה ירידה בתוצר לנפש, בשיעור של 0.6%, ומבחינה זו המשק המשיך להתכווץ. אמנם ההתכווצות הייתה נמוכה יותר מאשר ב-2001 וב-2002, אך היא עדיין קיימת. במחצית השנייה של השנה קצב הצמיחה היה זהה לקצב גידול האוכלוסייה, 1.7%, אך מדובר עדיין בשמחת עניים.

המקור האמיתי לשמחה בנתונים שפירסמה ביום רביעי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא התקווה שאולי סוף סוף רואים את האור בקצה המנהרה. שלשה גורמים חברו כדי להביא לתוצאה זו: הגידול בצריכה הפרטית, הגידול בתיירות והעלייה בייצוא של ענפי ההיי-טק.

שלושת הגורמים האלה הביאו לעלייה של 1.5% בצמיחת המגזר העסקי, וזה עוד סימן מעודד, שכן פירושו שהממשלה הצליחה להשליט משמעת תקציבית ופיסקלית, והקטינה, ואפילו בצורה מזערית, את משקל המגזר הציבורי במשק הישראלי.

יתר על כן: אם מסתכלים על התוצר של המגזר העסקי ללא חברות ההזנק, מבחינים כבר בשיעור צריכה של 2%. המשמעות הישירה היא שדווקא חברות מסורתיות, קטנות וגדולות, אשר משרתות את השוק המקומי - הן שהיו מקור לגידול בתוצר. רק בגלל תהליך התיקון בענף ההיי-טק, אשר נמשך כבר שלוש שנים, נרשמה צמיחה נמוכה מהגידול באוכלוסייה.

מדובר עדיין על מספרים קטנים ובשיעורים מזעריים, אך בהקשר של העגמומיות אשר תקפה את המשק מאז פרוץ העימות עם הפלשתינים, מדובר בסימנים ראשונים שהמשבר חולף והולך.

לנתונים אלה צריכים לחבר כמה אינדיקציות נוספות, כמו העובדה שהריבית הריאלית במשק התחיל לרדת, ונמצאת במגמה של ירידה נוספת אל כיוון ה-4%-3.5%. גם האינדיקטורים הריאלים שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על המשך המגמות שאפיינו את המחצית השניה של 2003: עלייה בייצור התעשייתי ובעלייה במספר משרות השכיר. אלה אמורים להפוך את תחזית האוצר לצמיחה חיובית בשנה הבאה לריאלית יותר.

השורה התחתונה היא חיובית, אם כן, אך מחייבת הסתייגות אחת לא קטנה. ראשית, הנתונים כפי שפורסמו היום הושפעו מקיום עיצומים במגזר הציבורי, דבר אשר פוגם בטיב האומדנים. זה לא אמור לשנות הרבה בתמונה הכללית, אך כן לשנות לכאן או לכאן את התוצאה המדויקת.

הסתייגות הרבה יותר מהותית נוגעת למה שעלול להתרחש במנועי הצמיחה, אפילו קטנה, שנרשמה בחודשים האחרונים. הצריכה הפרטית צריכה להמשיך לגדול, תעשיות ההיי-טק הוותיקות צריכות להמשיך להגדיל את הייצוא והתיירות לישראל צריכה להמשיך להתאושש.

חזרה למעגל של אלימות מוגברת, או כל גורם אחר אשר יפריע לאחד משלושת התנאים האלה, עלול להקטין את הצמיחה בפועל ב-2004, ולגרום לה להיראות, פחות או יותר, כמו 2003.

בסופו של דבר, הנתונים נראים חיוביים רק בתנאי שבשנה הבאה הם יהיו טובים יותר. בלי שיפור זה, תיחשב 2003 לא לשנת מעבר ממיתון לצמיחה, לא לסתם עוד שנה אבודה במשק הישראלי.