באוצר כבר לא בטוחים שהם מעונינים בהפחתת הריבית, "כדי להימנע מזגזוג"

בכירים מעריכים שיש עוד להפחית מעט הריבית, אך חוששים שהפחתה מיותרת תביא לעלייה בריבית

משרד האוצר מראה סימנים של התרככות בנושא הריבית. ל"גלובס" נודע, כי מספר בכירים באוצר מוכנים לשקול "פסק זמן" בהורדת הריבית, כדי להימנע מזגזגים בריבית וממצב שיאלץ את נגיד בנק ישראל, דוד קליין, להתחיל להעלות את הריבית עקב הורדה אחת מיותרת.

הבכירים באוצר מעריכים, כי אומנם אפשר עדיין להמשיך ולהפחית את הריבית, אך בזהירות מירבית ובשיעורים מתונים מאוד. זאת, משום שפערי הריבית היום בין ישראל לחו"ל אינם גדולים כפי שהיו לפני שנה.

בכירים באוצר אמרו ל"גלובס": "איננו רוצים להגיע למצב שקליין לפתע מעלה את הריבית מסיבה כלשהי. יש חשש שמסיבה זו או אחרת בבנק ישראל יחשבו שהריבית חורגת מהתוואי, ויש להעלות אותה. נכון שהריבית עדיין צריכה להיות נמוכה מרמתה הנוכחית, אך מבחינת הכלכלה והמשק, חשוב יותר לתת ודאות, יציבות ושקט לכלל המערכת, למגזר העיסקי-היצרני ולפירמות, מאשר להתחיל לזגזג עקב טעות במדיניות המוניטרית".

על-פי הנתונים בשוק ההון, חלה ב-30 הימים האחרונים תפנית, והציפיות האינפלציוניות נמצאות במגמת עלייה משמעותית. הציפיות לאינפלציה בשוק ההון במחצית פברואר הוכפלו ל-1.5% לשנה הקרובה, לעומת 0.7% בלבד בינואר. גם הציפיות לאינפלציה ארוכה לשנתיים ולשלוש השנים הבאות עלו משמעותית, ל-5%-1.9% לעומת 2.5%-1.5% עד כה.

החזאים והאנליסטים בבנקים ובבתי ההשקעה צופים, כי ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולרדת ב-0.7% נוספים, לרמה של 3.8% במארס-אפריל. אבל, בתוך שנה צפויה הריבית לחזור ולעלות לרמה של 4.8% לפחות.

על-פי החזאים והאנליסטים, שינוי הכיוון בציפיות האינפלציוניות נובע משילוב של כמה התפתחויות כלכליות ופוליטיות:

*התחזקות הדולר, שעלה מתחילת ינואר ביותר מ-3% במצטבר, והעלייה הנמשכת בשער סל המטבעות, שהתחזק בחצי השנה האחרונה בכ-10%, על רקע ביקוש גובר למטבע חוץ.

*אי הוודאות שנוצרה בתקציב המדינה, על רקע לחצים פוליטיים ואחרים לתוספות תקציב גדולות במיליארדי שקל למשרד הביטחון ולרשויות המקומיות.

*התגברות אי הוודאות בזירה הבטחונית, על רקע תוכנית ההתנתקות החד-צדדית של רה"מ, ובמרכזה פינוי עזה תחילה.

*התזוזה בזירה הפנימית, עקב חששות לנפילת הממשלה ואף בחירות חדשות.