לקראת החלטה נוספת של בנק ישראל על הפחתת הריבית (ביום ב' בשבוע הבא) ועל מנת לנסות ולחזות את ההתרחשויות הצפויות במדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים, יש לבחון מהו הרקע להחלטה ומהם הכוחות הפועלים ומשפיעים על בנק ישראל. בניגוד להחלטות קודמות, שהיו "קלות" להסבר, הופכים חייו של בנק ישראל לקשים יותר והחלטותיו למורכבות יותר.
להלן תמצית ההתפתחויות הכלכליות, דרכן ניתן יהיה לבחון את החלטותיו הצפויות של בנק ישראל:
* פער הריביות - שיעור הריבית בארה"ב ירד מאז דצמבר 2002 מרמה של 1.25% ל-1%, כלומר נרשמה יציבות במדיניות המוניטרית בארה"ב. כתוצאה מכך פחת פער הריביות בין השקל לדולר מ-7.85% ל-3.3%. היות וההתאוששות הכלכלית בארה"ב אינה כוללת צמיחה בשוק העבודה, לא נראה כי צפוי הידוק של הרסן המוניטרי במהלך שנת 2004.
* ריבית ריאלית - מחודש מאי 2003 ירדה הריבית הריאלית החזויה מ-7.4% ועד ל-3.1%, נכון לחודש פברואר 2004.
* שוק המט"ח - בשנת 2003 התחזק שערו הממוצע של השקל מול הדולר ב-4.2%, אך נחלש ביחס למרבית המטבעות האחרים. הייסוף בשערו של השקל ביחס לדולר נבע מהשיפור במצבה הגיאופוליטי אזורי של מדינת ישראל על רקע סיום המלחמה בעיראק, קבלת הערבויות, וכן על רקע פער הריביות הגדול. היציבות הפוליטית והשיפור הכלכלי על רקע התוכנית הכלכלית, תרמו אף הם לחוסנו של השקל.
* ציפיות לאינפלציה - בחודש החולף, חלה עליה של 0.2% בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה לרמה של 1.4% (ממוצע הציפיות ב-30 הימים האחרונים), מעל לגבול התחתון של יעד האינפלציה. גם בציפיות לשנתיים נרשמה עלייה והן ניצבות ברמה של כ-3.5%, מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה ארוך הטווח המשקף יציבות מחירים ועומד על 3%-1%. כלומר, ציפיית השוק לשנה השנייה ואילך משקפת חריגה מהיעד. גם הממוצע הפשוט של תחזיות האינפלציה של הבנקים המסחריים וחברות הייעוץ הכלכלי עלה בחודש החולף ב-0.2% ל-1.7%, מעט מעל למרכז יעד האינפלציה.
* שוק מטבע חוץ - בחודש האחרון פוחת השקל מכ-4.44 ועד לכ-4.51 שקלים לדולר, פיחות של כ-1.6%. מגמת המסחר התבצעה תוך ירידה בולטת במחזורי המסחר ובסטיות התקן. מהלך פיחות זה דומה בבסיסו למהלך אותו חווה השקל בחודשים ינואר פברואר, כלומר ניתן לומר כי שע"ח שקל דולר נע בחודשיים האחרונים בטווח שערים שבין 4.4 ל-4.51 שקלים לדולר, תוך שהוא מתקשה לייצר לעצמו מגמת מסחר ברורה. מול סל המטבעות שמר השקל בחודש האחרון על יציבות, וזאת על רקע היחלשות המטבעות העיקריים מול הדולר.
מספר כוחות עיקריים פעלו לאחרונה והשפיעו על מגמת המסחר בשוק המט"ח: השינוי בתיק הנכסים הפיננסים של הציבור, על רקע צמצום פער הריביות (לחץ בכיוון של פיחות). נציין, כי שינוי זה קרוב ככל הנראה למיצוי.
כניסתו של הון זר להשקעות ריאליות, בעיקר בתעשיית ההיי-טק (לחץ בכיוון של ייסוף). נציין, כי מדובר על תחילתה של מגמה שהחלה בשנה האחרונה והיא צוברת תאוצה. כמו כן ניתן לומר, כי הון זה אינו רגיש לפער הריביות. הגידול בגירעון המסחרי על רקע היבוא המוגבר של חומרי גלם, מכונות וציוד להשקעה וכן מוצרי צריכה (לחץ בכיוון של פיחות).
היציבות שנרשמה בחודשיים האחרונים בשוק המט"ח מצביעה על איזון של הכוחות הפועלים שתוארו להלן.
* התשואה על איגרות החוב הממשלתיות - במהלך החודש החולף שמרו איגרות החוב השקליות והמדדיות על יציבות, בעיקר בטווחים הארוכים. תשואת האג"ח השקליות הארוכות התייצבה על כ-7.3%, ואילו תשואת האג"ח המדדיות הארוכות נעה בטווח תשואות שבין 4.3% ל-4.4%.
נזכיר, כי מתחילת השנה ועד לחודש פברואר חוו איגרות החוב השקליות וצמודות המדד, בעיקר בטווחים הארוכים, תיקון תשואות. תשואת האג"ח השקליות הארוכות עלתה מכ-6.8% ועד לכ-7.5%, ואילו תשואת האג"ח המדדיות עלתה מכ-4% בטווחים הארוכים ועד ל-4.4%. בטווחים הקצרים "סבלו" איגרות החוב השקליות, כאשר תשואת מק"מ לשנה נסגרה במכרזים בתשואה של כ-5%, בעוד ריבית בנק ישראל ניצבת על 4.3% בלבד. כלומר, התנהגות השוק שיקפה ציפייה לעלייה בריבית.
* אמצעי התשלום - בחודש האחרון עלו אמצעי התשלום ב-1.4%, ואילו בשנה האחרונה הם עלו ב-11.9%. יצוין, כי מחודש יולי נרשמה עלייה באמצעי התשלום, כך שבהחלט מדובר על שינוי מגמה המעיד על רמת נזילות העולה, במקביל לירידה בריבית. רמת הנזילות הנדרשת למשק היא זו התומכת ברמת הצמיחה הפוטנציאלית של המשק (5%) עליית המחירים בהתאם ליעד האינפלציה (3%-1%), כלומר 8%-6% היא הרמה הנאותה מבחינת בנק ישראל. ככלל, העלייה המתמשכת באמצעי התשלום, מהווה איתות כי המדיניות המוניטרית שננקטה על ידי בנק ישראל לאחרונה היא אפקטיבית, כאשר העלייה ל-11.9% במדידה שנתית, מהווה חריגה מהתחום הרצוי והיא איתות לסיומו הצפוי של תהליך הפחתת הריבית.
* ריבית ריאלית חזויה - בחודשים האחרונים ירדה הריבית הריאלית החזויה לכ-3% בלבד, במקביל לירידה בריבית הנומינלית, העומדת על 4.3%. ריבית ריאלית ברמה של 4%-3% מספיקה מבחינת בנק ישראל על מנת לתמוך בהתאוששות המשק.
ברקע ההחלטה יש לקחת בחשבון את הגורמים הנוספים הבאים:
שוק המט"ח והאג"ח נטו לאחרונה לעצבנות, על רקע העלייה ברמת חוסר הוודאות, כפועל יוצא מסיכולו הממוקד של השייח יאסין ומתוכניתו המדינית של ראש הממשלה, אריאל שרון. קיים חשש שראש הממשלה לא יוכל לשמר את הקואליציה במתכונתה הקיימת.
הריבית בארה"ב אינה צפויה לעלות בחודשים הקרובים, על רקע האינפלציה הנמוכה וחוסר הוודאות באשר ליכולתה של הכלכלה הגדולה בעולם לייצר צמיחה ברת קיימא כל עוד שוק העבודה מסרב להתאושש. בחודשיים האחרונים ירד עקום התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, ואילו בארץ עלה עקום התשואות לפדיון של איגרות החוב השקליות מסוג שחר. תנועת המספריים הנ"ל גרמה להתרחבות פער הריביות בין השקל לדולר.
העלייה במחיר חומרי הגלם, כמו גם ההתאוששות הכלכלית, מאפשרים להניח כי תהליך ירידת המחירים הגיע ככל הנראה לסיומו. עם זאת, על רקע מצבו הקשה, עדיין, של שוק העבודה אין לצפות לעליית מחירים חריגה.
לסיכום, תהליך ההפחתה בריבית קרוב לסיומו. בנק ישראל רואה בתהליך התכנסות הריבית לרמה הקרובה לרמת השפל ההיסטורית, מבלי לערער את יציבות המחירים והשווקים הפיננסים, הצלחה. סביבת הרקע הכלכלית, ובעיקר השיפור בפעילות הריאלית, יחד עם העלייה החדה באמצעי התשלום והעלייה בציפיות לאינפלציה מבשרים את סיומו הקרב של התהליך.
עם זאת, על רקע ירידת עקום הריביות בארה"ב, האינפלציה הנמוכה ב-12 החודשים האחרונים והיציבות המרשימה בשוק המט"ח, על רקע האירועים החיצוניים, נראה כי בנק ישראל יבחר להפחית את הריבית פעם נוספת. ההפחתה הצפויה תהיה מינורית, בשיעור של 0.2% בלבד, ל-4.1%, וייתכן בהחלט כי תהיה זו הפחתת הריבית האחרונה השנה.
*** הכותב הוא סמנכ"ל בחברת חיסונים פיננסיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
