מחלקת המחקר של בנק ישראל מזהירה: הידרדרות חדה במצב הרשויות ב-2003

כך עולה ממחקר שנערך על-ידי ד"ר עדי ברנדר וגיא נבון, ממחלקת המחקר בבנק ישראל. לדבריהם, מדיניות הקיצוצים של הממשלה הביאה רבות מהרשויות המקומיות לבעיות נזילות ולאי עמידה בתשלומים השוטפים במשך תקופה ממושכת, תוך פגיעה ניכרת בשירותים, במספר הולך וגדל של רשויות מקומיות.

ברנדר ונבון מדגישים, כי ההחמרה במצבן הפיננסי של הרשויות המקומיות היא תוצאה של מדיניות הממשלה:

* סך המענקים הכלליים לרשויות המקומיות הופחתו ב-2003 ב-1.4 מיליארד שקל, קיצוץ חד של 30%.

* בוטלה ההרשאה של הרשויות המקומיות להתחייב להוצאות הפיתוח בשנים הבאות.

* כן נקבע קיצוץ חד נוסף של עוד 600 מיליון שקל לשנת 2004, כך שסך הקיצוץ הכללי בשנתיים האחרונות הסתכם ב-2 מיליארד שקל, קיצוץ של 40%.

* מעבר לקיצוצים הכלליים, היו גם קיצוצים נוספים, בעיקר במענקי החינוך והרווחה, במסגרת הקיצוצים "הרוחביים" במשרדי הממשלה.

ברנדר ונבון מציינים, כי קיצוץ המענקים פגע במיוחד ברשויות המקומיות החלשות, שבהן מתגוררת אוכלוסיה חלשה במיוחד מבחינה כלכלית וחברתית. הפגיעה החמורה ביותר היתה ברשויות המקומיות המדורגות בארבעת האשכולים הנמוכים מבחינה כלכלית-חברתית, שבהם מתגוררים כ-1.8 מיליון תושבים.

פגיעה קשה במיוחד ספגו הרשויות המקומיות הערביות, עיירות הפיתוח והיישובים היהודים שבהם מתגוררים בעיקר חרדים - בני ברק, מודיעין עלית ובית"ר עלית. כן נפגעו רשויות מקומיות שמשקלם של מענקי משרדי החינוך והרווחה בהכנסותיהן גבוה במיוחד.

ברנדר ונבון מציינים, כי הפגיעה ביישובים החלשים בלטה באופן חריג בתוכנית להבראת כלכלת ישראל, שבמסגרתה קיצצה הממשלה 600 מיליון שקל ממענקי האיזון. זאת, לצד ביטול ההרשאה להתחייב ולקיצוץ במענקי משרדי החינוך והרווחה.

המחברים מדגישים עוד, כי התוכנית להבראת הכלכלה פגעה ברשויות החלשות, משום שאלו לא יכלו לפצות על הפסד ההכנסות ממקורות אחרים. לעניין זה מציינים המחברים, כי התוכנית כללה הפחתות שכר והעלאה בשיעורי ארנונה, בסכום דומה לקיצוץ מענקי הממשלה. נוצר מצב, שקיצוץ המענקים מרוכז כמעט כולו ברשויות החלשות, בעוד שהגדלת ההכנסות מהחיסכון בשכר ומהעלאת הארנונה הגיעה דווקא לרשויות חזקות, בניגוד למטרות התוכנית.