בית משפט השלום בתל אביב: יש לחייב "אנשי קש" שסייעו לפושטי רגל בחובות

בזק תבעה אישה שהיתה רשומה כבעלת חברה, למרות שבעלה פושט הרגל ניהל בפועל את העסקים

בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי יש לחייב גם את "אנשי הקש", המשמשים כחזית לפושטי רגל ומאפשרים להם להמשיך ולעסוק במעשי מירמה וצבירת חובות שאין כל כוונה לשלמם, במלוא החובות של פושטי הרגל לאחר שאלה נעלמים.

השופט דניאל ארנסט החליט לקבל תביעה שהגישה בזק נגד אלונה אליאסי, לאחר שקבע כי ידעה שבעלה פושט רגל ואפשרה לו לנהל עסקים באמצעותה ואף נהנתה ממשכורת והכנסות של החברה יחד עם בעלה.

לדעתו, אף אם הנתבעת לא היתה פעילה בחברה והעסקים נוהלו למעשי על ידי בעלה, יש לחייבה בחובות החברה.

השופט קובע בפסק הדין, כי אין לאפשר לנוכלים להקים ולהפיל חברות באופן סדרתי, תוך השארת חובות כל פעם מחדש. בוודאי שאין לאפשר לנוכלים, שמעלליהם כבר נודעו והוכרזו פושטי רגל, להמשיך במעשיהם על ידי שימוש באנשי קש.

לדבריו, אותו איש קש חייב לדעת שאם יסייע לנוכל יחויב גם הוא במלוא החובות של החברה.

במקרה הנדון נאמר בפסק הדין, כי הנתבעת הסכימה להירשם כבעלת מניות ומנהלת בחברה (סופטווב קופריישין), כדי לאפשר לבעלה שהיה פושט רגל לנהל עסקים.

הבעל השתמש באשתו כאשת קש והפעיל את עסקיו באמצעותה ובאמצעות החברה שלה. בסופו של דבר כשקרסו העסקים הוא נמלט לחו"ל.

הנתבעת טענה, כי התחתנה עם נוכל כריזמטי, אשר התחזה לנכה נפגע פעולת טרור שישב בכסא גלגלים, עולה חדש מצרפת וציוני נלהב.

לדבריה, הוא היה פושט רגל ולכן סייעה לו לפתוח חשבונות בנק ולהפעיל חברה לעקוף את המגבלות המשפטיות שהוטלו עליו עקב היותו פושט רגל.

השופט ציין בפסק הדין, כי מדובר בתופעה נפוצה, בה מקימי חברות סדרתיים ופושטי רגל חוזרים ומקימים עסקים על ידי שימוש באנשי קש, הנרשמים כבעלי מניות ומנהלים בתאגידים החדשים.

לדעתו, מי שמשתף פעולה במודע עם מעשי המירמה, יחויב לשלם את החובות מכיסו וכמובן מי שהיה שותף לפעולות אלה והפיק תועלת מהמעשים.

ארנסט קובע, כי התופעה של שימוש באנשי קש כדי לעקוף את האיסורים שנקבעו בדיני פשיטת הרגל היא תופעה שאינה תקינה ואין להקל בה ראש.

במקרה הנדון מציין השופט, כי הנתבעת שיתפה פעולה כל עוד היה הדבר נוח ונושא רווחים ורק לאחר שקרסו העסקים ובעלה נמלט לחו"ל ניסתה ליצור לעצמה אליבי, כאילו פעלה ללא מודעות, הוטעתה ורומתה על ידי בעלה.

השופט קבע, כי יש לחייב את הנתבעת בסכום התביעה בסך 24 אלף שקל בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשתה לפני כשנה, וכן בהוצאות של 3,000 שקל.

(ת.א 715614/03)