עמימותן של החברות השקופות

אין להוציא מכלל אפשרות שיחולו שינויים קונספטואליים משמעותיים לפני שנוכל להפליג בבטחה, באוקיינוס הפיסקאלי הסוער, תחת דגלה של החברה השקופה החדשה; כמה סוגיות מס, שכרוכות במוצר החדש

בין היתר נכללו, בחלק ד' לפרק ה' בדוח "הוועדה לרפורמה במס הכנסה" (ועדת רבינוביץ'), מספר המלצות מהפכניות בנדון, ואלו הן:

1. נקבע סוג חדש - לצרכי מס בלבד - של חברה (להלן חברה שקופה), עליה יחולו דיני התאגידים ובה בשעה יורם מסך ההתאגדות, לצרכי מס.

2. חברה שקופה תחשב חברה פרטית, שהונפקו על ידה מניות מסוג אחד (למעט לעניין זכויות הצבעה), ובלבד שניתנה הודעה מתאימה לפקיד השומה, תוך 60 ימים מיום התאגדותה.

3. חברה שקופה לא תוכל לחזור בה מבקשתה, ולא ניתן לשנות את זכויות המניות בה (למעט זכויות ההצבעה).

4. הכנסתה החייבת והפסדיה של החברה השקופה ייוחסו לבעלי המניות, וחלוקת דיבידנד לא תחויב במס.

5. רווחים והפסדים שיוחסו לצרכי מס בלבד לבעלי המניות, "ינוטרלו" במכירת המניות בחברה שקופה.

המלצות אלו באו לידי ביטוי במסגרת תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה (הרפורמה במס), מיום 4.8.2002, וכתוצאה מכך נתווסף סעיף 64א1. לפקודת מס הכנסה. סעיף זה משתרע כמעט על ארבעה עמודים בספר החוקים (בין היתר, משום שנכללו בו כמה וכמה הוראות אנטי-תכנוניות), ותוקפו המלא מיום כניסתן לתוקף של תקנות שונות (שטרם הותקנו), שאמור להתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

עצם העובדה כי ביום 4.8.2004 יחלפו שנתיים ימים מיום פרסומו של תיקון 132 לפקודה, ובשלב זה לא הושלמה אפילו הכנת טיוטת התקנות, מצביעה על כך שמדובר במהלך מורכב, ואין להוציא מכלל אפשרות שיחולו שינויים קונספטואליים משמעותיים לפני שנוכל להפליג בבטחה, באוקיינוס הפיסקאלי הסוער, תחת דגלה של החברה השקופה החדשה.

להלן נסקור כמה סוגיות מס, שכרוכות במוצר החדש:

1. בהתאם לתשתית המשפטית הקיימת (בסעיף 64א1. לפקודה) קיימת מעין "ערבות הדדית" בין כל בעלי המניות בחברה השקופה. כך, למשל, נקבע - בין היתר - כי חברה שקופה הינה כזו שכל בעלי מניותיה הם יחידים תושבי ישראל. מכאן עולה, לכאורה, כי די בכך שבעל מניות אחד, שולי ככל שיהיה, יחדל להיות תושב ישראל - או שיעביר את מניותיו למי שאינו יחיד תושב ישראל - ובכך יחרוץ את דינם של בעלי המניות האחרים בחברה.

2. לפי הוראות החוק, "ניתן" לגבות את המס על הכנסת החברה השקופה, לרבות המקדמות, הן מהחברה והן מבעלי מניותיה (בגובה המס החל על חלקם היחסי ברווחיה של החברה השקופה). סעיף זה, שנועד להקנות "הגנה כפולה" לפקיד השומה, עלול להביא לאפליה בלתי סבירה בין בעלי המניות בחברה, אם המס ייגבה בחלקו מהחברה ובחלקו מבעלי המניות, אלא אם כן יגזור על עצמו פקיד השומה לנהוג בכולם במידה שווה.

3. לצורך חישוב המס, שיעור המס וקיזוז הפסדים - וכן לעניין פטורים מהמס - תיחשב הכנסתה החייבת של החברה השקופה, לרבות הכנסתה מדיבידנד והפסדיה, כהכנסתם או כהפסדיהם של בעלי מניותיה.

מצב זה יאפשר לבעלי המניות בחברה השקופה, לכאורה, לאמץ לחיקם הכנסות ו/או הפסדים מסוימים, שידווחו על ידי החברה השקופה בשלב הראשון, ולאחר מכן לשנות את מעמד החברה (לחברה רגילה) וליזום את ביטול הפעולות הקודמות, תחת האצטלה החדשה.

4. סוגיה מקצועית קשה במיוחד תתעורר, בוודאי, במקרים של הפרשי עיתוי. למשל; לפי הוראות סעיף 18(א) לפקודה יותר ניכוי הוצאות מסוימות על בסיס מזומנים; לפי הוראות סעיף 18(ד) לפקודה יש לייחס הוצאות ליחידות עבודה ולמלאי עסקי, ככל שמדובר בנישום שעיסוקו הוא בנייה של יחידות עבודה; לפי הוראות סעיף 18(ה) לפקודה יותר ניכוי הוצאות - בשל הכנסה של תושב חוץ שיש לנכות ממנה מס במקור - על בסיס מזומנים.

בכל המקרים הללו, עלולים להתרחש עיוותי מס (ומחטפי מס), בשל הבדלי העיתוי הללו, אם יחול שינוי במעמד החברה השקופה במועד ההיפוך.

עינינו הרואות כי המדובר בסוגיות מקצועיות כבדות משקל ויש לקוות כי הכל יבוא על מקומו בשלום, וזאת בעתיד הנראה לעין.

*** הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'