צה"ל נערך למלחמה נגד האוצר על תקציב 2005: ידרוש 36.5 מיליארד ש'

רק 3 מיליארד שקל משמשים ללחימה, לאימונים ולהתעצמות * בכיר בצה"ל: מגרדים תחתית הסיר

באגף התכנון של צה"ל מתכננים בימים אלה את העימות הקיצי השנתי בין צה"ל לאגף התקציבים באוצר. במהלך הקיץ מתחיל משרד האוצר לתכנן את תקציב המדינה לשנה הבאה. צה"ל ומשרד הביטחון הם המועמדים המרכזיים לקיצוץ תקציבי, כבכל שנה.

בייחוד מעוררת חשש בצה"ל תוספת התקציב, בסך של 2.6 מיליארד שקל, עליה החליט ראש הממשלה במארס. תקציב משרד הביטחון בשנת 2004 הוא 32.4 מיליארד שקל. התקציב הריאלי כולל התוספת הוא 35 מיליארד שקל. בצה"ל מבקשים, כי תקציב 2005 יגדל ב-1.5 מיליארד שקל נוספים, ויתייצב על 36.5 מיליארד שקל.

גורם בכיר בצה"ל אמר אתמול (ה') ל"גלובס", כי הבקשה לתוספת תקציב היא הכרח המציאות, שכן תוכנית החומש של צה"ל, "קלע 2009", תוכננה למסגרת תקציב של 37.5 מיליארד שקל. קיצוץ נוסף של מיליארד שקל הוא המקסימום האפשרי, שכן גם כך "הצבא כבר מגרד את תחתית הסיר", ואינו יכול להמשיך לפעול במסגרת תקציב דומה לזו של 2004.

לדברי הצבא, התקציב הקשיח, המיועד לתשלום משכורות, דמי שיכון לנכים ולמשפחות חללים, מזון, ארנונה וסעיפים נוספים שלא ניתן להפחיתם, עומד על 32.1 מיליארד שקל.

"שלושת המיליארדים הנוספים שאיתם אנחנו עובדים ב-2004, לא מספיקים למימון עלות הקיום של הצבא, ללחימה, לאימונים ולהתעצמות", אמר הגורם הבכיר.

"מתחילת 2003 מערך המילואים אינו מתאמן. השנה מתאמנים רק מפקדים, וגם זאת באימונים ללא אש. ב-2003 הפסיק חיל-האוויר את הטיסות למשך חודש וחצי. קיצצנו במלאים ובחלפים, עד לרמה המינימלית האפשרית. לא נוכל להמשיך לתפקד בצורה כזו", הוסיף.

בצה"ל מזהירים גם, כי לאחר מהלך הפיטורים הרחב במסגרתו נפרד צה"ל מ-6,000 אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל - "לא ניתן לפטר יותר". יתרה מזאת, אנשי הקבע שיישארו בצה"ל צופים בהתאוששות המשק, ועלולים לעזוב את הצבא בחפשם מקומות עבודה אטרקטיביים יותר.

"היתה לנו בעיה כזאת בסוף שנות ה-90 ובשנת 2000, עד למשבר בהיי-טק. אנחנו צריכים לשמור על התוכניות לשימור המרכיב האיכותי", אמר הגורם הבכיר.

בדיונים שיחלו בעוד כמה שבועות יטען הצבא, כי תוספת תקציב בסך של 1.5 מיליארד שקל, מהווה 0.33% מהתוצר הלאומי, הנאמד ב-450 מיליארד שקל. בהתחשב בתחזיות האוצר לצמיחה של 3.5% טוען הצבא, כי גם עם תוספת התקציב המבוקשת, ימשיך לרדת חלקו של תקציב הביטחון בתוצר הלאומי.

מאידך, קיימת בצה"ל הסכמה, שהקיצוץ הקיצוני בתקציב הביטחון היה אחד הקטליזטורים המרכזיים להתייעלות הארגונית ולשינויים עמוקים יותר, דוגמת עדכון תפיסת ההפעלה של צה"ל, לראשונה מאז שנות ה-50, וכן שינוי עמוק בבניין הכוח. זה צפוי להתבסס יותר על מערכות נשק מתוחכמות, על דומיננטיות במודיעין ובעוצמת האש, ועל מערכות שליטה ובקרה שצה"ל עוסק בפיתוחן.