גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברומא, התנהג כרומאי

לישראלים נדמה, שאם הם למדו את השפה והחוקים הגלויים, הם כבר יודעים להתנהג בכל מקום. אבל כישלון אחרי כישלון הם לומדים, שהם נתפסים כבלתי מחונכים, חסרי התחשבות ובעיקר מעצבנים > ענת כהן

"ישראלים, המנהלים אינטראקציה עסקית בחו"ל, מגלים בכל פעם מחדש את הפער התרבותי בינם ובין עמיתיהם", קובעת מרגוט פז, המספקת שירותי ייעוץ והדרכה לאנשי עסקים. לדעתה, "במקרה הטוב, הישראלים יטרחו ללמוד מה מותר ומה אסור בתרבות האחרת. אבל דפוסי ההתנהגות, צורת התקשורת, אופן ההצגה, ההתייחסות לזמן, לבירוקרטיה ולניירת הם ביטוי לקצה קרחון, שמתחתיו מונחים רבדים עמוקים של תפיסות עולם שונות. ההבנה המעמיקה יותר של התרבות ובסיס הקודים שלה קריטית להצלחה ולמימוש עסקאות עם עמיתים מחו"ל".

שלא במפתיע, מספרת פז על כישלון ישראלי ביפאן, אחת המדינות הקשות ביותר להבנה לבן תרבות המערב. "חברת היי-טק ישראלית ניסתה לעשות עסקים עם חברה יפאנית. אחרי שנה מפרכת של הכנות ותכתובת, הוזמנה משלחת ליפאן. הצוות כלל שבעה ישראלים והגיע לפגישה 15 דקות לפני תחילתה. הם התיישבו בחדר הישיבות, פתחו את המחשבים הנישאים, העלו על גבי המסך את חומרי העבודה והמתינו בסבלנות למארחים. היפאנים הגיעו בזמן, נעמדו בפנים חתומות על סף הדלת ולא זזו. מתורגמן, שנכח במקום, מיהר אל הישראלים והאיץ בהם לפנות את מקומות הישיבה. מסתבר, שהם התיישבו במרכז השולחן, והותירו את מושבי הכבוד בראש השולחן למארחים הבכירים. אלא שביפאן דווקא מקומות הישיבה במרכז שמורים לבכירים. הישראלים התנצלו והצטדקו, אבל בעסקה הם לא זכו. כשביקשו להבין למה, נאמר להם 'היעדר התאמה תרבותית'".

חסרי נימוס

* ומה לגבי מדינות המערב המוכרות לנו יותר?

"באותן תרבויות אנגלו-סקסיות, שאנו אוהבים לחשוב שהן דומות לנו, נשמעות הכי הרבה 'תלונות' עלינו. בגלל שאנו דוברים את שפתם, ביקרנו אצלם, ראינו תוכניות טלוויזיה שלהן ואנו שואפים להיות חלק מתרבותם, אנו סבורים שאנחנו דומים להם. בפועל, זה רחוק מהמציאות. יעצתי פעם לחברה אמריקנית גדולה, שהעסיקה עשרות ישראלים. אחת התלונות השכיחות של האמריקנים הייתה, שעמיתיהם הישראלים לא מנומסים. בארגונים בארה"ב מקובל להתייחס אל העמית בכל פעם שנתקלים בו, גם אם זה 500 פעמים ביום. מקובל להתייחס, לחייך, לשאול לשלומו וכו'. הישראלים יגידו 'בוקר טוב', ובזה נגמר הסיפור. בהמשך היום, כשייתקלו בו במקרה, הם יתעלמו. התנהגות זו, שמקורה בתרבות מקומית, נתפסת כחסרת נימוס ומעליבה".

* מדוע מנהלים ישראלים פחות מודעים לחשיבות הקודים ההתנהגותיים מעמיתיהם בחו"ל?

"בגלל היהירות שלנו. הישראלים מאמינים שהם יודעים הכל, שהם כבר יאלתרו משהו ו'יהיה בסדר'. לעובדים הישראלים יש המון ידע מקצועי ותחכום טכנולוגי, והם סבורים שזה מספיק כדי לכבוש את העולם ולהיות על המפה. אבל על פי אמות המידה של המערב, דרוש מרכיב נוסף כדי להיות באמת 'מקצועיים'" היכרות של קודי ההתנהגות העסקית ויישומם. זה משהו שחסר אצלנו. עם זאת, המנהלים בארץ מתחילים להבין את חשיבות הנושא, ויש יצואניות ישראליות, שהתחילו להכשיר את עובדיהן גם בהקשר התרבותי".

מחלקים פקודות

* מהי הבעיה העיקרית של הישראלים?

"סגנון התקשורת. אנשים מתרבויות אחרות, במיוחד אנגלו-סקסים, אומרים שכאשר ישראלי מבקש משהו, זה נשמע כמו ציווי. אנחנו עם שאוהב לדבר בלשון ציווי. אם מקשיבים לפוליטיקאים, למנהיגים ולבכירי המשק אפשר לשמוע שהם מתחילים כמעט כל משפט בלשון ציווי. בנוסף, התרבות שלנו אינה מלמדת להשתמש במילים כגון תודה, בבקשה, סליחה. לכן, משפט כמו 'העבירי לי את הטלפון', שיישמע בעברית מקובל והולם, יישמע באנגלית כפקודה מבכיר לנחות, ממפקד לחייל, מהורה לילד או מאדם לכלבו. תכונה ישראלית מעצבנת נוספת היא הנטייה להתווכח עם כולם על הכל. אני חושבת, שהסיבה לכך נעוצה בדת. היהדות מעודדת את האדם לשאול שאלות, להביע דעה, להתווכח, להתדיין, ולא לקבל הכל כתורה מסיני".

כדי להסביר את ההתנהגות הישראלית הטיפוסית, נעזרת פז בממצאי מחקר, שערכו בועז שמיר ויעל מלניק מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ואשר עסק בהתייחסות תרבותית שונה לגבולות.

"גבול אחד הוא צורת ההתבטאות", היא מסבירה. "בעוד האמריקני מאופק, בלתי ישיר, אינו מפריע לאחרים באמצע דיבורם ואינו אמוציונלי (בגלל שזה נחשב לבלתי מקצועי), הישראלי הוא פתוח, ישיר ביקורתי, מפריע לאחרים כל הזמן ומשתמש באמוציות.

"הגבול השני הוא גבול הבירוקרטי. האמריקנים אינם סוטים מהגדרת התפקיד שלהם. הם מכבדים היררכיה וסמכות, מצייתים לתוכניות ולחוקים ומתעדים את עבודתם. הישראלים, לעומת זאת, אינם מגבילים את עצמם להגדרת התפקיד, הם יוזמים יותר, אינם מכבדים היררכיה וסמכות, משנים תוכניות, מאלתרים, מכופפים חוקים, מעגלים פינות ופחות מתעדים.

"הגבול השלישי הוא גבול הזמן. האמריקנים דייקנים, אינם סוטים מלוחות הזמנים שנקבעו, עושים דבר דבר ומגבילים עצמם לשעות העבודה הפורמליות. הישראלים אינם דייקניים, סוטים מלוחות זמנים, עושים דברים רבים בבת אחת ועובדים מעבר לשעות העבודה הפורמליות.

"לאחר שאני מציגה לאמריקנים את המידע הזה, אני מנסה להאיר את הצדדים החיוביים של ההתנהגות הישראלית, ומסבירה שאי-הסכמה וויכוחים מתמידים מעידים גם על מעורבות, מחויבות, אכפתיות אמיתית, אקטיביות וחיפוש מתמיד אחר הפיתרונות הטובים ביותר".

* למי אנחנו דומים?

"לטוב ולרע, התרבות שלנו מאוד ייחודית. בתחומים רבים אנו דומים לרוסים ולאירים. כמו הרוסים, גם תרבותנו נחשבת ל'תרבות קוקוס', קשה וקשוחה מבחוץ ורכה מבפנים. קשה מאוד לחדור אליה בשל החשדנות כלפי כל מי שאינו שייך, אבל מי שחודר את הקליפה הקשה, מתקבל כאחד מן המניין. כמו אירלנד, ישראל מבוססת על דת, על חשיבות הפוליטיקה בחיי היומיום, על הומור, מרכזיות המשפחה, לבביות אותנטית וחמימות אנושית".

שונים, לטוב ולרע

* מה עם האיטלקים?

"הישראלים מאוד אוהבים לחשוב שהם דומים לאיטלקים בגלל שאנחנו ים תיכוניים, קולניים, ידידותיים, פתוחים וגם בלגניסטיים. בפועל, אנחנו מאוד רחוקים מהם, במיוחד כשמדובר בתרבות עשיית עסקים".

* האם כדאי להשתמש בהומור כדי לגשר על פערי תרבות?

"למרות שהומור וצחוק מטשטשים גבולות ועשויים ליצור קרבה, צריך להיזהר, כי הומור הוא גם שיקוף של תרבות אחרת. הישראלים, למשל, בכלל לא מבינים את ההומור של האירים והאנגלים, כי הוא מתוחכם מאד, מוצנע ומבוסס על שנינות מילולית. אני ממליצה לאנשי עסקים ישראלים לא ליזום הומור אלא לחכות לבדיחות של הצד השני ולהגיב עליהן. ואם כבר משתמשים בהומור, אני ממליצה להשתמש רק בהומור עצמי: על בני העם שלכם ועל המדינה שלכם".

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023