מיטת הסדום של משרד השיכון

השופט משה דרורי בפסק דין המטיח ביקורת חריפה במשרד השיכון, שנהג בחוסר שיוויון בין קבלנים. בעיני השופט, התנהגותו של משרד השיכון נמשלת, לא פחות, למעללי סדום

פסק דינו עב-הכרס של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, עוסק בסוגיות חשובות ביותר, חלקן ראשוניות, בתחומים הקשורים בהתקשרות שבין קבלנים לבין משרד השיכון. פסק הדין מכיל סוגיות וקביעות משפטיות חשובות, שמחמת קוצר המקום עיקריהן אך יאוזכרו בקצרה.

התשתית העובדתית עסקה בתוספות בנייה - במקרה זה, במעטפות לדירות, שבעתיד תוכלנה לשמש לצורך הרחבתן - האם הקבלנים זכאים לקבלת תשלום בגינן? התשובה שניתנה, על רקע הנסיבות הקונקרטיות והחוזים שנחתמו בין משרד השיכון לקבלן-התובע, היתה חיובית.

בפסק הדין קבע השופט דרורי כמה קביעות. הראשונה ביניהן מתייחסת לכבילת המדינה במעשה בית דין, וזאת מחמת קביעה דומה שנקבעה בהתדיינות משפטית שבינה לבין קבלנים אחרים. ההלכה הפסוקה דהיום מאפשרת, בהתקיים תנאים מתאימים, לכבול צד ב"כבילת" מעשה בית דין, גם ביחסיו עם צד שלישי (שלא היה שותף להליך המשפטי).

ממצא אחר העלה, שמשרד השיכון נהג "שוויון" שבמהותו ביטא ההיפך - חוסר שיוויוניות. הכיצד? משרד השיכון קבע מחיר לכל מעטפת. קבלן שעלות המעטפת עלתה על המחיר הנ"ל, קיבל רק את המחיר שנקבע; קבלן שעלות המעטפת עלתה פחות מהמחיר הקבוע, קיבל רק את המחיר שעלתה לו בפועל.

"כבר לימדונו חז"ל כי במקרים מסוימים שיוויון ואחידות אינם ראויים, אלא משקפים את הנהוג בסדום", כתב השופט דרורי. "קשה להעלות על הדעת כי ועדת המכרזים העליונה בחרה באופן מודע לפעול על פי הנהוג בסדום, אך התוצאה הסופית (כנהוג לומר במקומותינו, 'מבחן התוצאה') היא הקובעת והיא המקוממת".

שאלה נוספת שנדונה בפסק הדין היתה, האם זכאים הקבלנים לריבית החשב הכללי על תשלומים שלא שולמו להם במועדם, ריבית, צריך לומר, הגבוהה משיעור הריבית הרגילה על פי החוק? המדינה טענה שההסכמים לא מזכים בריבית החשב הכללי.

אלא שהתובעת דנן הציגה לבית המשפט טבלה המוצגת ע"י המדינה באינטרנט, ובה פירוט מקרים המזכים בריבית גרידא ומקרים שבהם קמה זכאות לריבית החשב הכללי. המדינה השיבה, שהטור של ריבית החשב הכללי נרשם "כשירות לציבור", ולא כמחייב את המדינה. השופט דחה את הטענה הנ"ל.

"קשה להניח כי החשב הכללי ייתן שירות למי שאינו עובד מדינה, שירות שאין לו כל טעם ואין בו כל צורך למי שפועל על פי חוזה המדף, אשר על פי הנטען מטעם המדינה בפניי, ריבית חשב כללי פיגורים אינה חלה כלל על פי חוזה המדף", השיב השופט לטענה זו. כמו כן, מתברר שגם בחוזים אחרים עליהם חתומה המדינה לא מוזכרת ריבית הפיגורים (החשב הכללי), ונשאלת השאלה מדוע טורחת המדינה שנים רבות לפרסמו באינטרנט?

נושא אחרון שנדון בפסק הדין נגע לטענת המדינה, כי בהגשת התביעה איבדה החברה התובעת את זכאותה לתוספת הניתנת בגין היעדר תביעות. השופט דרורי מאזכר מקרים נוספים שבהם נדונה טענה דומה של המדינה, בהגיעו למסקנה סופית, לפיה ראוי לדחות את טענתה.

תביעת הקבלן", נקבע בפסק הדין, "עמדה בדרישות המבחן (מבחן שנקבע בהקשר לסעיפים דומים בדיני צוואות, שקבע שאין ליתן תוקף לתניות שבסעיף היעדר תביעות, כשההתנגדות מבוססת על עילה סבירה ובתום לב - צ.נ.) ואף מעבר לכך. לא רק שטענת הקבלן בדבר זכאותו למלוא התמורה עבור המעטפות היתה רצינית, לגיטימית וטובה, אשר נטענה בתום לב, אלא היא אף התקבלה על ידי בית המשפט. מכאן, שאין מקום להפעיל כנגד התובעת את סעיף היעדר התביעות".

(ת"א מחוזי י"ם 3104/01 אספן בנייה ופיתוח נ. מ"י, פס"ד מיום 28.7.04. השופט משה דרורי)