גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברת דה-לו-קאטר האנגלית זכתה במיכרז תכנון קו הרכבת התחתית במטרופולין ת"א

נטע: יש מקום להוסיף זכויות בנייה, במתחמים לאורך הקווים

חברת דה-לו-קטאר (ברינקהוף) האנגלית זכתה במיכרז תכנון קו הרכבת התחתית במטרופולין תל אביב. מדובר בקו של 18 ק"מ המתחיל בבת ים, מגיע דרך מרכז ת"א לתחנת ארלוזורוב, וממשיך דרך ציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק לפתח תקווה. החברה מיוצגת בישראל על ידי קבוצת הכשרת היישוב.

המתחרות של דה-לו-קטאר בשלב הגמר של המיכרז היו פרסונס ברינקרהוף האמריקנית ולהמאייר הגרמנית. ל"גלובס" נודע, כי הצעתה של דה-לו-קטאר לא היתה הזולה ביותר. לחברה ניסיון גדול בעולם בתכנון רכבות תחתיות, אולם זו הפעם הראשונה שהיא תעבוד בישראל. לשתי המתחרות, לעומת זאת, יש ניסיון לא קטן בישראל. פארסונס ברינקרהוף ביצעה את בדיקת ההיתכנות של אותה רכבת תחתית עד שלב בחירת החלופות, לה-אמאייר ביצעה את תכנון הרכבת הקלה בירושלים.

מנכ"ל נת"ע, צבי לשם, לא היה מוכן להתייחס לתוצאות המיכרז כל עוד נחתם חוזה עם הקבוצה הזוכה, אך אישר שאכן היתה החלטה. הוא לא היה מוכן לפרט מהו התשלום שתקבל דה-לו-קאטר עבור העבודה. ל"גלובס" נודע, כי הסכום נע בסביבות 5 מיליון דולר.

תקציב נת"ע להשנה עומד על סביבות 15 מיליון שקל, ותיאורטית לחברה אין כסף לשלם עבור תכנון זה ועבור חבילות תכנון אחרות עליהן פרסמה מיכרזים. בפגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כ-3 שבועות, בה הוחלט על ביצוע חלופת המטרו (רכבת תחתית), ביקש לשם להגדיל את התקציב ל-100 מיליון שקל. נתניהו הציע לקחת את הכסף מתקציב הביטחון, אולם שר הביטחון, משה ארנס - לשעבר יו"ר נת"ע - שנכח בפגישה - התנגד. על מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משה ליאון, הוטל אז למצוא את המקורות לתקציב.

ל"גלובס" נודע, כי נת"ע פרסמה מיכרז לכלכלנים לעריכת בדיקות כלכליות להשוואה בין החלופות השונות. הדרישה היא לחבור עם כלכלן זר, שלו ניסיון בתחום התחבורה הציבורית.

עוד נודע, כי פורסם מיכרז לחבילת תכנון כוללת של כל המערכות האלקטרו-מכניות של הפרוייקט, ובכלל זה ציוד נייד (רכבות), מערכות חשמל, אספקת חשמל והזנה, תקשורת ובקרה, היערכות הדבו (מקום האחסון של הרכבות), מערכות כרטוס וציוד בקרה בתחנות.

להלן קטעים רלוונטיים מתוך נייר עמדה שנכתב על ידי נת"ע והוגש על ידה לאחרונה למשרדי התחבורה והאוצר, במטרה לשכנעם בנחיצות הפרוייקט. ראשית, מפרט המסמך את תרומת הפרוייקט לצמיחת המשק:

"המשק הישראלי מאופיין עתה במצב של מיתון ושיעור אבטלה גבוה מאוד, שעלול להגיע לכ-%10. גם בהנחה שתצליח העברתו של המשק לתוואי צמיחה של %4 לשנה משנת 2000, לא יביא הדבר לשינוי מהיר בשיעור האבטלה, כיוון שכוח האדם צפוי לגדול בכ-%2.5 לשנה והפריון בעוד כ-%1.5 (סה"כ כ-%4 ומספר המובטלים לא יקטן משמעותית).

"עודפי כושר הייצור בתקופת אבטלה מהווים הזדמנות לאומית לנצלם להגדלת ההשקעות בתשתית. בתקופת האבטלה העלות למשק הלאומי של גורמי הייצור המובטלים נמוכה משמעותית ממחיר השוק, ועל כן העלות הכלכלית למשק הלאומי הינה קטנה משמעותית ממחירי השוק.

"להערכתנו, במשק הישראלי, יהיו עודפי כושר ייצור בכלל ובענף הבינוי בפרט, בחמש השנים הקרובות, ולכן פרוייקט של מערכת להסעת המונים בתל אביב משתלב עם מדיניות צמצום האבטלה והגברת הצמיחה לטווח הארוך. רוב ההשקעה במערכת הסעת ההמונים הינה בתוואי המסילה (כולל מנהרות, גשרים ותחנות). השקעות אלו, ברובן המכריע, הינן עבודות עפר ובטון עם מרכיב מקומי (ערך מוסף) רב. מרבית גורמי הייצור הנדרשים לפרוייקט קיימים במשק ונמצאים באבטלה חלקית, ולכן לא צפויים עודפי ביקוש וצווארי בקבוק.

"לפי הערכות נת"ע, סדר גודל ההשקעה הנדרשת בשלב הראשון הינה של מיליארד שקל לשנה, לאורך כ-8 שנים. זהו סדר גודל שאינו מהווה נטל על המשק הישראלי מבחינת כושר הייצור, גם אם יוקצה סדר גודל שכזה לרכבת (פרברים, באר שבע וירושלים) ועוד כמיליארד שקל לשנה לכבישים.

"כדי לא לגרום עתה לתוספת הוצאה של מיליארד שקל לשנה בתקציב המדינה ולחריגות בגירעון התקציבי, ניתן לבצע את הקמת מערכת הסעת המונים מחוץ למסגרת התקציב על ידי יזם פרטי באמצעות שיטת BOT. הממשלה תצטרך להבטיח מינימום הכנסות שמשמעותם עשויה להיות תשלום ריבית על מלוא ההשקעה ועל חלק מהוצאות התפעול השוטפות. אולם הדבר אינו צפוי להשפיע על התקציב בטווח של 8 השנים הקרובות (עד להפעלת המערכת). להערכתנו, הסובסידיה הממשלתית שתידרש לאחזקת המערכת בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, לא תהווה נטל תקציבי משמעותי.

"ההצעה לשלב הראשון כוללת קו מטרו באורך של כ-17 קילומטר, מפתח תקווה בציר ז'בוטינסקי לתחנת ארלוזורוב ומשם דרך מרכז תל אביב עד לבת ים, ובנוסף, קו רכבת קלה באורך של כ-19 קילומטר מגבול ראשון לציון דרך חולון, מרכז תל אביב עד לתחנת ארלוזורוב. העלות המשוערת של שלב ראשון זה היא כ-2 מיליארד דולר, מזה כמיליארד דולר עלות המנהרה והתחנות של קו המטרו, כחצי מיליארד דולר עלות הציוד ומערכות הבקרה וכחצי מיליארד דולר עלות קו הרכבת הקלה".

פרק נוסף במיסמך הוא תוצאות בחינה מקרו כלכלית לחלופות השונות: "בחינה מקרו כלכלית נערכה עבור כל חלופה בהשוואה לחלופת האפס בשלושה רבדים טוריים מצטברים. יש לציין, שהבחינה נערכה בהתאם לנוהל בחינת פרוייקטים תחבורתיים (פר"ת), המוכתב על ידי משרד האוצר. רובד 1 - השפעות תחבורתיות: השקעות נדרשות ביחס לחיסכון בעלויות זמן חסכון בעלויות תפעול. רובד 2 - תועלות חיצוניות: תוספת תועלות חיצוניות הנובעות מהקטנת רעש, זיהום אוויר ושינוי אקלים וכן חסכון בתאונות דרכים. רובד 3 - חניה: תוספת חיסכון מהעבר השקעות במקומות חניה".

פרק אחר הוא פירוט דרכי מימון הפרוייקט והשפעות נדל"ן שלו: "ההשקעה בפרוייקט תחבורתי של מערכת להסעת המונים, המהווה פרוייקט השקעה לטווח של עשרות רבות של שנים, אינה הוצאה שוטפת ולא נכון יהיה כלכלית לזקוף פרוייקט כזה כהוצאה תקציבית של שנות הקמתו.

"מקובל כיום בעולם להקים פרוייקטים כאלו בשיטות כגון BOT, שבהן יזמים של הסקטור הפרטי, המנוסה בפרוייקטים כאלה בעולם, לוקחים על עצמם את סיכוני הביצוע והתפעול, הממשלה מסייעת במתן גיבוי להחזרי הריבית על ההשקעה הבסיסית והבטחת רמת סבסוד סבירה של התפעול השוטף. לפי חישובים שנערכו, בעלות שנתית סבירה, ניתן לבנות ולהפעיל את השלב הראשון המוצע של מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב.

"השפעות נדל"ניות של המערכת להסעת המונים המתוכננת למטרופולין יכולות להוות חלק ממנוף מימוני להקמתה. הדבר תלוי באימוץ מדיניות תכנון והקצאת זכויות ראויה. מדיניות כזו צריכה להתנות אישור זכויות בנייה מוגדלות במתחמים שונים לאורך קווי הסעה ובמעגלי ההשפעה הקרובים להם, בקיומה של מערכת הסעה המונית במטרופולין. הסיבה למדיניות זו הינה כלכלית בעיקרה: עצם הקמתה של מערכת להסעת המונים מצדיקה אישור זכויות בנייה עודפות בתקני חנייה מצומצמים ביותר.

"הערך הכלכלי הישיר מפיתוח נדל"ני למערכת הציבורית נובע משני מקורות עיקריים: א. מכירת קרקעות גופים ציבוריים (עירייה וממ"י) לאורך התוואי. ב. הכנסות מהיטלי השבחה על זכויות בנייה מוגדלות במעגלי השפעה רלבנטיים של מערכת ההסעה. סך פוטנציאל שווי הקרקעות במחירי מכירה נוכחיים בערכים שוטפים עומד על כ-2 מיליארד דולר, כאשר חלק עיריית ת"א מתוכם מהווה כ-1 מיליארד דולר (%45 מתב"ע קיימת ו-%55 מזכויות מותנות). מובן שסכום זה נקוב בערכים שוטפים על פני כ-30 שנה ומותנה באי הצפה של השוק ותחת רמות המחירים שצוינו כבסיס למודל. מימוש פוטנציאל זה יעשה באופן מושכל, כך שיביא מכסימום תועלות"

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים