נלחמים בפולשים: על-פי תיקון לחוק הפינוי יכלול גם הריסת מבנים שהוקמו

הפקחים של מינהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות יוכלו לחקור ולחפש במעמד של שוטרים

הממשלה מבקשת לתקן לחומרה את חוק מקרקעי הציבור בשנת 1981 נוכח הקשיים הגוברים של רשויות האכיפה בהתמודדות עם בעיית הפלישות לשם בנייה או עיבוד חקלאי בלתי חוקיים. התיקון נועד להסדיר את המאבק בתופעה ולתת בידי הרשויות כלים הולמים ומשופרים לפינוי הפולשים.

חמור במיוחד התיקון שמגדיר כפולשים גם מי שממשיכים להחזיק בקרקע שניתנה כדין לאחר שפג חוזה החכירה או הסכם השכירות.

ועדת חוקה חוק ומשפט החלה היום (ה') להכין את התיקון לקריאה שנייה ושלישית מבלי לקבל נתונים על היקף הפלישות.

התיקון מרחיב את סמכויות הפקחים של מינהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות למעמד של שוטרים במתן סמכות לביצוע חקירות וחיפושים. וכן מוסיף לחוק את המטרה המפורשת של פינוי המקרקעין במטרה להבהיר את ההגדרה הקיימת של "סילוק יעד". הפינוי לפי החוק החדש כולל גם הריסת כל מבנה שהוקם על ידי פולשים ועקירת כל דבר נטוע.

החוק החדש מאפשר לכל מי שהוסמך לכך להיכנס לשטח שנתפס בכל זמן סביר כדי לבדוק אם יש לפולשים זכות כלשהי על השטח.

אולם התיקון מאריך את הזמן הנתון לסילוק הפולשים - תוך 18 חודשים במקום שנה מתחילת הפלישה, ותוך 6 חודשים במקום 3 חודשים ממועד גילוי הפלישה. משך הזמן עד לפינוי ייקבע בהתחשב בהיקף השטח שנתפס ומיקומו הגיאוגרפי.

מנגד מציע החוק החדש להאריך את התקופה המינימלית ממתן צו הפינוי למועד הפינוי מ-14 יום ל-30 יום. זאת במטרה לתת לפולש פרק זמן נאות להתפנות מרצון או להוכיח את זכותו על הקרקע. התיקון מאפשר להוציא צווי פינוי גם במקרים שבהם לא ניתן לזהות או לאתר את הפולשים.

התנועה הקיבוצית הגישה התנגדות לתיקון שמרחיב את הגדרת הפלישה מכניסה ללא רשות, לתופעה של המשך החזקת שטח ללא רשות, לאחר שפג תוקף חוזה החכירה.

היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, עו"ד מיכה דרורי, אומר בפנייתו לוועדה כי אין כל ההצדקה בתיקון לעניין המאבק בפלישות - אין לנסות להרחיבו על חוכרים וסוחרים של מקרקעי ישראל. זאת כאשר בהינף קולמוס הם יוכלו להפוך באחת מחזיקים כדין בקרקע - לפולשים.

מרכז מוסווא ונציגי הסיעות הערביות שהיו חברי הכנסת היחידים אשר נטלו חלק בדיון - דרשו לדחות את כל התיקון על הסף. זאת בטענה שהוא פוגע בעקרונות המשטר הדמוקרטי והמינהל התקין.