לעבור את מחסום בז"ל

הפיגועים במחסום ארז זירזו את השקת פרויקט מערכת בז"ל (זיהוי ביומטרי לעוברים). העובדים הפלסטינים מצוידים בכרטיסים מגנטיים, שאמורים למנוע כניסת שוהים בלתי חוקיים לשטח ישראל

בכל בוקר בחודשים האחרונים נהגו מאות פלסטינים תושבי עזה להגיע למשרדי התיאום והקישור ולהמתין כמה שעות בתור כדי להצטייד בכרטיס מגנטי חדש, שיאפשר להם להיכנס ולעבוד בישראל. בכל בוקר, עד לבוקר יום שלישי האחרון, יושם כך הפרויקט החדש שהמינהל האזרחי ומשטרת ישראל מכניסים בחודשים האחרונים למעברים היבשתיים בין ישראל לשטחי רצועת עזה (ושעתיד להיכנס בהמשך גם למעברים לאורך גדר ההפרדה).

אבל בבוקר יום שלישי ניסה מחבל לבוש בתחתוני נפץ להיכנס לתוך מעבר הפועלים בארז, המחבל נלכד, ובעקבות כך, עצר צה"ל את הכניסה לפלסטינים לישראל ולאזור התעשייה עד להודעה חדשה.

ביום רגיל של ההרצה, ניגשים הפלסטינים שמגיעים למקום לעמדת קבלה שבה מתקן לצילום כף היד, דומה לזה המותקן בנתב"ג, וכמה מצלמות בגבהים שונים. צילום גב היד של הפלסטינים והתמונה נשמרות במאגר המידע, ומעתה, כשיגיע העובד למעבר ייבדקו גם היד שלו, ותווי פניו יימדדו במערכת ממוחשבת. "שתי הטכנולוגיות מאפשרות לנו זיהוי ברמת ודאות של 99%", אומרת סרן דורית לייבזירר, ראש מדור מחשוב במשרד התיאום והקישור בארז, האחראית על הטמעת הפרויקט החדש.

הכוונה של מערכת הביטחון היא למפות את כלל הנכנסים לתוך ישראל, ולא לאפשר זיופים או שאילת זהות של אדם אחר, הן כדי להסתנן לצורכי עבודה, וכיום - בעיקר כדי שהטרור לא יוכל לחדור לישראל כפי שקרה בכמה מקרים בעבר, על-ידי זהות שאולה או תעודות מזויפות. זהו עוד נדבך במערכת הבדיקות שהונהגה בכניסה לישראל, לצד גלאי מתכות וגלאי חומרי-נפץ, שאמורים לנקות את הפלסטינים מחשד לנשיאת מטען או נשק, ובשלב זה, מערכת הביטחון אינה מוכנה לחשוף אותם לציבור.

פרויקט הזיהוי הביומטרי - "בז"ל" - נולד לפני כחמש שנים, בסוף ימי ההסדרים המדיניים עם הפלסטינים. מה שהטריד אז את מערכת הביטחון ואת המשטרה היה השוהים הבלתי חוקיים ששטפו את הארץ בלא פיקוח. בפועל, החלו צה"ל והמינהל האזרחי לפתח את המערכת לפני כשנתיים, כשכבר היה ברור שתהיה גדר-הפרדה ושהאיום המרכזי בעתיד הנראה לעין הוא האיום הביטחוני.

העלות - חצי יום עבודה

"רצינו לפתח מערכת שתוכל לאגור את כל הנתונים של התושבים הפלסטינים הנכנסים לישראל, בדרך שיהיה קשה מאוד לזייף או לשאול זהות", מסביר גורם בכיר באגף התקשו"ב, האחראי על הפרויקט. "בדקנו כמה טכנולוגיות, והלכנו על מה שיתאים לסוג האוכלוסייה. מדובר, לדוגמה, בהרבה אנשים שעובדים במלאכת כפיים, ושטביעות האצבע שלהם עלולות להשתבש, ולכן נבדק גב היד. הטכנולוגיה של 'גיאומטריית פנים', שהיתה בשלה מספיק, מאפשרת, יחד עם גב היד, זיהוי בדיוק של 99%".

מערכות הזיהוי מיוצרות על-ידי חברת EDS, שמערכותיה מופעלות גם בנתב"ג. השם בז"ל הוא שיבוש של ראשי התיבות "זיהוי ביומטרי לעוברים", או זיהוי ביומטרי לפלסטינים". ראשי התיבות המקוריים היו זב"ל, לא שם שראוי לשימוש, אבל תוך שיבוש קל התקבל השם בעל הניחוח האירופי, שמזכיר גם את הקונגרס הציוני.

עד היום הושקעו בפרויקט כמה מיליוני דולרים אחדים, וההערכה היא, כי עד להשלמתו יידרשו עוד מיליונים אחדים. סכומים נמוכים יחסית לעלויות הגבוהות של גדר ההפרדה ושל תשתיות המעברים לאורכה. המימון הוא אמריקני, והוא ניתן במסגרת 'הסכמי וואי'.

במערכת הביטחון מתכוונים, כי בתוך שנים אחדות יוצבו מערכות הזיהוי בכל המעברים היבשתיים אל מדינת ישראל והן "יאטמו" אותה לחדירה של בעלי זהות שאולה. במערכת קיימות אמנם כמה פרצות - אדם יכול להזדהות מראש כמישהו אחר ולרכוש לעצמו בדרך זו תיעוד "כשר" בזהותו השאולה - אבל ההערכה היא, כי הזיוף יהיה קשה וכי בדיקות השב"כ לכל אדם המבקש אישור-כניסה לישראל יהיו מדוקדקות דיין.

וכך זה עובד: כל אדם המבקש כיום כרטיס-מגנטי המאפשר כניסה לישראל מרצועת עזה, נדרש לסור לאולם מיוחד ולהניח את כף ידו במערכת ש'זוכרת' את פרטיו. לאחר מכן הוא מצטלם פעמיים: תמונה אחת תופיע על הכרטיס, ותמונה אחרת, המצולמת מזווית מסוימת, תשמש כמקור להשוואה במעבר. דגימת התמונה וגב היד אורכים כשלוש דקות. בעל הכרטיס החדש נדרש לשלם אגרה בסך 85 שקל לכרטיס שתוקפו שנתיים - שכר חצי יום עבודה של עובד פלסטיני.

עם זאת, סרן לייבזירר מדווחת כי הכרטיסים החדשים מונפקים בקצב גבוה מאוד, למרות שכניסת הפועלים מעזה לישראל אינה סדירה, ובמהלך השנה היו הרבה מאוד ימים שבהם המעברים היו סגורים בשל פיגועים. "יש ברצועה כ-31 אלף כרטיסים-מגנטיים ישנים, ובתוך כמה חודשים כבר הנפקנו יותר מ-5,000 כרטיסים ביומטריים חדשים. לאנשים פה חשוב לשמור על הקשר עם ישראל".

בקרוב גם בטול-כרם

לאחר הנפקת הכרטיס, כאשר יבקש פלסטיני לעבור לישראל, הוא יידרש לעבור את מערכות הגילוי הביטחוניות, ובסוף התהליך, הוא יניח את הכרטיס על גבי משטח שבו מותקן חיישן, יניח את ידו על משטח הזיהוי ויביט אל העדשה שמולו. תוך שניות אחדות תזהה המערכת במי מדובר ואם זה אותו אדם הנושא את הכרטיס. אם כן, ייפתח שער אוטומטי והפלסטיני יוכל להיכנס לישראל. המערכת תהיה גם מסונכרנת עם מערכות המיחשוב של השב"כ, של המשטרה ושל צה"ל, כך שאדם שהופך להיות ל'מבוקש' או לדרוש לחקירה, יזוהה במערכת ויילקח לבדיקה או למעצר.

"השלב הבא של המערכת הוא השלב הנייד", מסביר גורם בכיר. "אנחנו עומדים להכניס מערכות ניידות, שיוצבו במעברים החקלאיים, ואולי בהמשך, גם במחסומים". הטכנולוגיה הניידת כבר נרכשה בארצות-הברית, וההטמעה צפויה להתחיל בשבועות הקרובים.

מפעילי המערכת המרכזית שבמעבר ארז צפויים להתחיל בניסוי גדול בחודש נובמבר הקרוב. כל עובר פלסטיני יידרש לעבור את הזיהוי הביומטרי, אבל השערים האוטומטיים לא יותקנו בינתיים ויופיעו רק כסימולציה על המחשב של הבודקים. בינתיים, מופעל כבר ניסוי נוסף, במעבר לאזור התעשייה ארז, שבו הוכנסה רק מערכת הזיהוי של גב היד.

במינהל האזרחי מסבירים, כי הניסוי הנוכחי נועד רק להרגיל את העובדים הפלסטינים, אבל בתוך חודשים לא רבים כבר תופעל המערכת המבצעית. מערכת דומה תופעל גם במעבר שער-אפרים, בסמוך לטול-כרם.

בלי צורך בבירורים בקשר

לצד "בז"ל" החל לאחרונה המינהל האזרחי בהטמעת פרויקט נוסף, שנועד לשפר את רמת הבידוק במחסומים ובשערים, ובעקיפין לשפר גם את "רמת השירות" לתושבים הפלסטינים הלא מעורבים בטרור. הפרויקט, המכונה "זאב בודד", מחבר למערכת המחשב של המינהל האזרחי מחשבי כף יד, המוזנים מדי לילה בנתונים עדכניים ביותר על האוכלוסייה, שמופצים מדי בוקר במחסומים.

חייל המינהל האזרחי או מפקד המחסום, בודקים את מספר הכרטיס של הפלסטיני שלפניהם, ומסוגלים לראות בתוך שניות אחדות את סוגי ההיתרים שבידיו, והאם הוא "נקי" או שמא "מבוקש" או "דרוש". לשם השוואה, פלסטינים, שביקשו לעבור עד היום במחסומים, נדרשו להמתין שעות בתור, שנגרם בעיקר בשל הבדיקות הארוכות של התיעוד במחסום.

"החייל במחסום הי מקריא את מספר הזהות במערכת הקשר, החמ"ל העביר את המידע לחמ"ל שמעליו, שהיה מתקשר למינהל האזרחי, או לשב"כ, ומוודא אם האיש מורשה כניסה, או מורשה תנועה בכתר", אומר גורם צבאי ששירת תקופה ארוכה במחסומים בגדה. "אם לא היו בודקים את התעודות בצורה הארוכה והנכונה, החיילים באותו מחסום לא היו עושים את העבודה שלהם כראוי והיו עלולים להעביר מחבלים".

מערכת "הזאב בודד", מצאה את דרכה גם למבצעים של צה"ל בעזה, בפשיטות האחרונות ברצועה, בחודש מאי, ובפשיטות שהתנהלו לאחר פיצוץ הנגמ"שים. בשכונת זיתון וברפיח הופעלה המערכת בהצלחה על-ידי מפקדי כוחות המעצר, שבדקו בתוך שניות את זהותם של הפלסטינים שמולם, בלא צורך בבירורים הארוכים בקשר. *