לפני שנים מספר עוד בהיותי עורכת דין נסעתי עם לקוח פוטנציאלי ללונדון. הוא לקח אותי לארוחת ערב מגמתית במיוחד. אותו לקוח היה מנערי הזהב של דור ההיי-טק, גמלוני ומגלומני באותה מידה. אותו שילוב של IQ בשמיים ו-EQ בתחתונים שיכול להפוך בתוך דקות ספורות משובה לב ליהיר, מתנשא ומעצבן.
אז התחלנו בעסקים ועברנו לספרים. אי שם בין העיקרית לקינוח, תוך כדי שהעולל מנסה להראות לי את חוכמתו כי רבה, אולי כי זה מה שהוא חשב יעזור לו להכניס אותי למיטה, התרחשה עלי התובנה הבאה מבית מדרשו של המחונן: "אני שופט אנשים לפי הספרים שהם קוראים".
"באמת", התעניינתי, "ומה הספר שהשפיע הכי הרבה עלייך?" זיק ניצת בעיניו, הפעם לא תודות לאלכוהול, והוא החל במונולוג הבא: "זה היה בלי ספק הספר של נפולאון היל אבל אני לא מאמין שאת מכירה אותו... קיבלתי אותו כשהייתי נער ובאותו רגע גמלה החלטה בליבי שאני אעשה את המיליון הראשון שלי עוד לפני הגיעי לגיל 30... והשאר היסטוריה. מה שכן, בכל פעם שנפרדתי מהעובדים שלי בדרך ליוזמה הבאה קניתי את הספר לכל אחד מהם וצירפתי הקדשה. כתבתי שהספר הזה עשה את הכסף בשבילי ואני מאמין שאם הם יעשו בו שימוש הספר הזה יהיה רב ערך בעבורם יותר מהאופציות שהם מקבלים אגב המכירה".
אותו מליונר ינוקא, עוד בטרם מלאו לו 20 הוא מכר את תוכנת המחשב הראשונה שלו בסכום שעלה על מיליון דולר. לאחר מכן, עד גיל 30 המופלג, הוא ביצע עוד שלושה אקזיטים שהניבו לו משהו באזור ה-10 מיליון דולר.
"חשוב והתעשר" ו"אתה קבוצת הרב-מוח שלי", עניתי והצלחתי לראשונה לגרום לגאון הפתעה.
למותר לציין שקיבלתי מיד את העבודה. הגאון נפל על צווארי כמו שני חברים מבת-ים שנפגשים בבית קפה בצ'אנג מאי ומיד מרגישים את אחוות "שנינו מאותו הכפר". מאז דרכינו נפגשות מפעם לפעם ותמיד הוא שמח לנדב לי עצה וחיבוק.
לנפולאון היל מגיע קרדיט על הרבה מיליארדרים ברחבי העולם, למשל, תום מונהאן, בעליה של דומינוס פיצה, שזוקפים את סוד הצלחתם ליישום האמור בספרו. יכול להיות שגם חברת ההיי-טק שאתם עובדים בה עכשיו עם משכורת שמנה ותוכנית אופציות חביבה, שמממנת את העיתון הזה בשבילכם, הוקמה בזכותו ובהשראתו של נפולאון היל.
ספרו "חשוב והתעשר" הוא אחד מרבי המכר הגדולים בעולם. עד כה נמכרו בעולם 40-50 מיליון עותקים בעשרות שפות. נפולאון עצמו הפך למיליונר גדול בזכות החלטה הרת גורל אחת שהצליח לקבל בתוך 29 שניות. וזה סיפור המעשה. נפולאון נולד אי-שם בעיירת עוני בווירג'יניה. אביו היה נפח, אמו הלכה לעולמה בהיותו בן תשע. נפולאון הצעיר הפך לפרא, עושה צרות מקצועי. למזלו הטוב, אמו החורגת היתה הפיה הטובה שלו. היא נהגה לומר לו: "הם טועים, אתה לא ילד רע, אתה פשוט הילד הכי פעיל. עליך רק למצוא מטרה ראויה ולנתב את מרצך להשגתה, במקום לתעלולים ולהצקות לזולת".
עם סיום לימודיו החל היל לעבוד כעיתונאי זוטר במגזין כלשהו ובמסגרת זו נשלח לראיין את אנדרו קארנגי, המיליארדר הראשון בעולם. בתום הראיון שאל אותו קארנגי שאלה שעליה ביקש תשובה פשוטה, כן או לא: "האם תהיה מוכן להקדיש את 20 השנים הבאות לחקר ההצלחה והכישלון, ללא כל תשלום?"
קארנגי סיים לזרוק את השאלה לחלל והתבונן בשעונו. 29 שניות חלפו עד שנשמעה תשובתו החיובית של נפולאון. "לו היו עוברות למעלה מ-60 שניות הייתי חוזר בי מהצעתי", הודיע לו קארנגי, וכך גילה לו את אחד היסודות החיוניים להצלחה: היכולת לקבל החלטות במהירות.
ב-20 השנים שבאו לאחר מכן ראיין היל, בעזרת קארנגי, את כל מי שהיה משהו באותם זמנים: הנרי פורד, וויליאם ריגלי, ג'ון רוקפלר, תומס אדיסון, גרהאם בל ושלושה מנשיאי ארה"ב, תיאודור רוזוולט, וודרו וילסון ופרנקלין רוזוולט.
את התובנות וסודות ההצלחה של אותם אישים הוא קיבץ לסדרת ספרים שנקראה "חוק ההצלחה" ופורסמה לראשונה 20 שנה בדיוק מיום שהטיל עליו קארנגי את המשימה.
כשפרש היל מתפקידו כיועץ לנשיאי ארה"ב הוא כתב את המהדורה המקוצרת והמעודכנת של "חוק ההצלחה" וכינה אותה בשם "חשוב והתעשר".
אז מה יש בספר הזה שמכר עשרות מיליוני עותקים ועשה הרבה מיליונרים מאושרים? הספר מפרט את הדרך אל העושר, וחשוב יותר, אל האושר. הספר כתוב בלשון בהירה, נטולת התקשקשות ומשופע בדוגמאות היסטוריות. הוא נוגע בקשת רחבה של נושאים, ולא מסתפק בהפרחת סיסמאות אלא נותן תרגילים מעשיים שהמתמידים בהם יהפכו אותם להרגלים של אנשים מצליחים.
נפולאון היל חותם את ההקדמה לספרו בסוד של קארנגי: "כל הישג, כל עושר נרכש, מתחיל ברעיון, במחשבה". ואני אחתום בתובנה, "אין ארוחות חינם". אם באושר ועושר חפצתם, רכשו את הספר וקראו אותו. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.