גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חובת הניזוק להקטין את נזקו

בית המשפט קיבל באופן חלקי את תביעתם של זוג הורים נגד קופ"ח כללית בגין הוצאות ודמי טיפול שהוציאו ויוציאו לצורך גידולו של בנם * הילד נולד למרות ניתוח קשירת חצוצרות שנערך באם בבי"ח קפלן

במסגרת ע"א 1323/96 נדון בפני המחוזיים י. גרוס, י. בן-שלמה ומ. רובינשטיין עירעורם של אליס וחביב ספירו (עו"ד מ. גולדשטיין) כנגד קופת החולים הכללית (עו"ד לוברמן) על פסק דינו של סגן הנשיא, א. טל, אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המערערים. המערערים עתרו בבקשה לחייב את המשיבה לפצותם בגין הוצאות ודמי טיפול שהוציאו לצורך גידולו של בנם, אשר נולד למרות ניתוח לקשירת חצוצרות שנערך במערערת בבית חולים השייך למשיבה, בגין הוצאות שיוציאו בקשר אליו עד הגיעו לגיל 21, וכן בגין כאב וסבל שנגרמו להם במהלך ההריון ולאחר הולדת בנם.

המערערים הם הורים לשלושה עשר ילדים. האחרון שבהם הוא הבן מאור, אשר לידתו מהווה את נשוא ההתדיינות המשפטית שלפנינו.

בתאריך 18.3.84 ילדה המערערת בת, ולמחרת בוצע בה, לבקשתה, בבית החולים "קפלן", השייך למשיבה, ניתוח לקשירת חצוצרות בשיטת פומורוי, על מנת שלא תהרה יותר.

המערערת נבדקה במרפאת קופת חולים של המשיבה, ובעקבות בדיקת דם לגילוי הריון הוברר כי היא בהריון. הרופא המטפל הפנה את המערערת לוועדה להפסקת הריון, אך היא ובעלה החליטו על המשך ההריון. בסופו נולד בנם מאור.

השופט א. טל דן בסוגיות של עוולת התקיפה, רשלנות בביצוע הניתוח, משמעות החלטת המערערת שלא לבצע הפלה וגובה הנזק.

מטעם ההרכב של המחוזי ניתן הפסק על ידי מיכל רובינשטיין, ועמיתיה להרכב הסכימו עימה. רובינשטיין סקרה בפסק נרחב את כל הסוגיות שהועלו בעירעור ושנבדקו קודם לכן על ידי סגן הנשיא, א. טל.

ממצאיו וקביעותיו של טל נתקבלו, למעט קביעתו כי החלטת המערערים שלא לבצע הפלה היה בה כדי לגרום לניתוק הקשר שבין העוולות לבין תוצאתן.

ביצוע הפסקת ההריון מתקשר לעניין "הקטנת הנזק". הלכה היא, כי על הניזוק מוטל הנטל להקטנת נזקו. נטל זה נקבע במפורש בחקיקה באשר לפיצוי בגין הפרת חוזה (סעיף 14 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). בפקודת הנזיקין לא קיימת הוראה דומה, אולם הלכה פסוקה היא, כי נטל דומה קיים גם בדיני הנזיקין (ראו ע"א 252/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4) 45, 51, וכן ע"א 4837/92 אליהו חברה לביטוח נ' בורבה, פ"ד מט(2) 257, 260).

משמעו על נטל זה הוא, כי על הניזוק לנקוט בכל צעד סביר על מנת להקטין את ההפסד שנגרם לו כתוצאה ממעשה העוול של המזיק, והוא אינו יכול לזכות בפיצוי על הפסד כזה אשר יכול היה למונעו, אלא שמחמת מעשה או מחדל בלתי-סביר לא השכיל לעשות כן (וראו דברי השופט אור בע"א 320/87 גנזך נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(1) 743, 746).

מדברים אלה עולה, כי החובה להקטין את הנזק כוללת פעולות וצעדים סבירים בלבד.

בע"א 531/71 לכוביצר נ' רודה, פ"ד כו(2) 113, כבר נאמר: "איננו סבורים, כי הניזוק חייב לצאת מגדרו בנסותו למלא את החובה המוטלת עליו להקטין את נזקו" (שם, בעמ' 118).

מכאן שיש לשאול, האם ביצוע הפלה, ולחלופין - מסירת הילד הנולד לאימוץ, יכולים להיחשב כצעדים סבירים כאמור.

שאלה זו נדונה בהרחבה על ידי השופטת י. צור בת"א (ירושלים) 733/94 דונין נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל. קביעתה היתה, כי החלטת הורים שלא לבצע הפסקת הריון או שלא למסור את ילדם לאימוץ, אינה יכולה להיחשב כאי עמידה בנטל הקטנת הנזק. גם אם בני הזוג לא רצו בילד ועשו כל שניתן כדי למנוע הריון, הרי שמרגע שקיים הריון נוצר מצב חדש, ואין לדרוש הפסקתו.

דברים אלה, בכל הכבוד, נראים ראויים גם למקרה הנדון: ביצוע הפלה או מסירת ילד לאימוץ הם מעשים קשים לכל אדם סביר. מדובר בהחלטה בעלת משמעויות אישיות ומוסריות כבדות. גם אם אין בהטלת נטל הקטנת הנזק במקרה זה כדי לחייב ביצוע הפלה, מכל מקום אל לו לבית המשפט לתרום ליצירת לחץ בכיוון זה או אחר. כאשר מדובר בהחלטות כה נכבדות, מן הראוי שתתקיים, במידת האפשר, "סביבה נייטרלית" לקבלתן.

יש לציין, בנוסף, כי הכוונה מסוג זה, שעלולה להיווצר מכוח קביעה כאמור של בתי המשפט, נוגדת גם את רוחו של חוק העונשין, הקובע כי ביצוע הפלה שלא בשל אחת ההצדקות המנויות ברשימה הסגורה אשר בסעיף 316 (ב) שבו, מהווה עבירה פלילית.

מן הראוי להזכיר בהקשר זה את עמדתו של השופט ברק בעניין גולדפרב הנ"ל. לגישתו, סבירות האמצעים שעל הניזוק לנקוט להקטנת נזקו אינה מושג פיזי כי אם נורמטיבי. יש לדרוש מן הניזוק להתחשב הן באינטרס שלו עצמו והן באינטרס של המזיק, תוך איזון ביניהם, איזון שישקף את תחושת הצדק של הציבור הנאור בישראל. על רקע שיקולים אלה קובע השופט ברק, כי ייתכנו מקרים בהם הנטל להקטנת הנזק יכלול בחובו גם את הנטל להסכים לביצוע ניתוח.

אין דין ניתוח שסיכוייו לשפר את מצבו של הניזוק גבוהים, שאינו עתיד לגרום סבל ברבים ואשר הסיכון הכרוך בו קטן, כדין הפסקת הריון תקין. אין מדובר בסיכוי לשפר מצב גופני, כי אם בקטיעתו של הליך תקין, ואין צורך להרחיב את הדיבור על השוני המהותי בכל הקשור בסוגיות האתיות והחברתיות בין שני המצבים.

כאמור, כל הרציונלים הנוגעים לנטל הקטנת הנזק יפים גם ככל שמדובר בהחלטה בדבר ניתוק הקשר הסיבתי בין העוולות שביצעה המשיבה לבין התוצאה. זאת, כיוון שהקביעה לפיה אי ביצוע הפלה מהווה ניתוק של הקשר האמור, מטילה על הניזוק, הלכה למעשה, את הנטל להפסיק את ההריון, שאחרת לא יזכה לפיצוי. יצירת תמריץ כזה היא, כאמור, פסולה בעיני ביהמ"ש.

64(2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע, כי לא יראו אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק. לאור האמור, לא ניתן להחיל סעיף זה על העניין הנדון. שיקולי מדיניות משפטית לא מאפשרים לראות באי ביצוע הפסקת הריון מעשה שיש בו "אשם" על פי דיני הנזיקין, לא כל שכן "אשם מכריע" יחסית לאשמה של המשיבה, בפעולתה על ידי שלוחיה.

הפסיקה דרשה לעניין סעיף זה, כי על מנת שיתנתק הקשר הסיבתי בין אשמו של הגורם האחד לבין הנזק, צריך אשמו של הגורם השני להיות בלתי צפוי (ראו, למשל, ע"א 350/77 כיתן נ' וייס, פ"ד לג(2) 785, 802-801). גם מבחן זה לא מתקיים, באשר רופא, שרשלנותו מביאה לכישלונו של ניתוח עיקור ולכניסה להריון, יכול בהחלט לצפות כי בני הזוג יחליטו שלא להפסיק את ההריון.

מבחנים נוספים שהופעלו לעניין זה הם מבחן הסיכון ומבחן "השכל הישר" (ע"א 567/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1, 7). הפעלת מבחנים אלה תוביל לאותה מסקנה, באשר התוצאה של לידת ילד היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותם הרשלנית של עובדי המשיבה, וגם מבחינה הגיונית (מבחן "השכל הישר"), לא שוללת החלטתם של המערערים את קיומו של הקשר הסיבתי בין מעשי העוולה לבין התוצאה.

כיוון שהזכות לתיכנון גודל המשפחה היא זכות מהותית, ראוי כי המבצע מעשה רשלנות הפוגע בזכות זו ישא בנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשהו. גם משום כך אין לקבוע כי אי ביצוע הפלה מנתק את הקשר שבין העוולה לתוצאה במקרה זה.

קופת חולים טענה, כי השופט א. טל טעה בראותו רשלנות רפואית ועובדה שהרקמה שהוסרה בניתוח לא נשלחה לבדיקה פתולוגית. טענה זו נדחתה על ידי רובינשטיין. אין אפשרות לטעות בין החצוצרות לבין איבר אחר בחלל הבטן, דינה של טענה זו להידחות.

בית המשפט קמא קבע, כי מעדות הרופאים מטעם שני הצדדים עולה, כי קיים נוהג לשלוח את הרקמות לבדיקה כזו. אין קיומו של נוהג כזה מעיד, כי טעויות בזיהוי ייתכנו גם אצל מנתחים מיומנים.

ראוי לציין כאן, כי בהימנעו משליחת הרקמות לבדיקה, יצר המנתח גם נזק ראייתי, שכן בכך נמנעה מן המערערים האפשרות להוכיח, כי הניתוח בוצע שלא כהלכה. כאשר נוצר נזק ראייתי, מן הראוי להעביר את הנטל על המזיק להוכחת חלקו בנזק הסופי (הלכה זו נקבע בע"א 285/86 נגר נ' וילנסקי, פ"ד מג(3) 284, שם דובר, אמנם, בנזק שחלקו נגרם בשל רשלנות המזיק וחלקו היה קיים עוד קודם לכן, אולם הרציונל יפה גם למקרה זה). בנדון, לא עמדה המשיבה בנטל זה (ראו גם ע"א 789/89 עמר נ' קופ"ח, פ"ד מו(1) 712, שם נאמר: "ייתכנו אף מקרים בם יחוייבו הרופא או המוסד לפצות חולה שניזוק, אם עקב אי ניהול רישומים נאותים נגרם לו גם 'נזק ראייתי' בכך שנמנע ממנו להוכיח את תביעתו").

ובאשר לנזק נקבע כי הלכה פסוקה היא, כי מקום שהוכח קיומו של נזק, אך שיעורו אינו ודאי, עדיין ניתן לפסוק פיצויים על דרך של אומדן כללי (ראו ע"א 1781/90 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בניין ופיתוח בע"מ נ' פרטוש, פ"ד מז(2) 621, 627, וכן ע"א 531/71 לכוביצר נ' רודה, פ"ד כו(2) 113, 119). במיוחד אמורים הדברים במצב בו קשה להוכיח בצורה מדוייקת ומלאה את שיעור הנזק, אף כי ברור כי נזק כזה אכן נגרם.

במקרים כאלה יושיט בית המשפט סעד לניזוק בדרך של אומדנא (ראו ע"א 427/82 "השתיל" נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, פ"ד מ(4) 309). ברור כי במקרה של הוצאות גידולו של ילד, הבאת נתונים מדוייקים להוכחת שיעור הנזק היא בלתי אפשרית. במקרים מסוג זה נראה, כי ראוי לבחור בדרך של אומדנא, אף כי לאומדן זה חייבים, כמובן, להיות ביסוס ואחיזה בחומר הראיות. בהתחשב בנסיבות ובנתונים הספציפיים של המערערים ומשפחתם, הוחלט כי המשיבה תשלם להם סכום של 70 אלף שקל.

אין ספק, שפסק דינה של רובינשטיין מיום 13.9.98, כאמור על דעת גרוס ובן-שלמה, מעלה מבין השיטין סוגיה אתית, אך היום אין מי שחולק על כך כי בתי המשפט נדרשים להכריע בסוגיות אחרות, מוסריות ופוליטיות. כיום הימנעותו של בית משפט להידרש לסוגיות כאלה ושכמותן מתפרשת כמעט כהימנעותו של שופט לקיים את מצוות ההכרעות השיפוטיות המוטלת עליו.

(כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ, טלפון 03-7523310, פקס 03-7523311, הנענית לפניות בהקשר לכתבות ולפסקים נסקרים) תגובות, הערות: mkeshet @ ibm.ne

עוד כתבות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי