המינהל עצר השיווק בצפון עד להחלטה בעניין אי מכירת אדמות קק"ל לערבים

יצחק זמיר, היועץ לקק"ל: גם היפרדות מהמינהל לא תאפשר שיווק קרקע ליהודים תוך אפליית ערבים

מינהל מקרקעי ישראל הפסיק לחלוטין את שיווק הקרקע באיזור הצפון והגליל במכרזים המכוונים לאוכלוסיה היהודית, בהם יש מרכיב קרקעות של קק"ל, וביטל מכרזים שכבר יצאו לאחרונה לשוק.

המכרזים המיועדים למגזר הערבי לא נפגעו, וכמו כן יימשך שיווק קרקעות שלא במכרזים, כמו למשל בהרחבות במושבים ובקיבוצים, שם ניתן, באמצעות ועדות קבלה, להימנע ממכירת קרקע לערבים.

הפסקת השיווק נובעת מהסתבכות המינהל במכרזי קרקע בכרמיאל, במתחם גבעת מכוש, שהם נשוא העתירה שהוגשה אתמול (א') לבג"ץ. בחודשים האחרונים זכו במכרזים אלה גם כמה אזרחים ערבים.

המינהל סירב למכור להם את הקרקע וביטל את המכרזים, משום שמדובר בקרקעות קק"ל, אותן אין קק"ל מוכנה למכור ללא יהודים. לדבריו, על קרקעות אלה חלים תזכיר ותקנון קק"ל, השוללים העברת קרקע קק"ל לידי לא יהודים.

מדובר בעצירת מכרזי שיווק קרקע בהיקף של כ-2,000 יחידות דיור, חלקן בנייה רוויה וחלקם צמודי קרקע. בעקבות הפסקת הסיוע ליישובי הפריפריה נפגעו מאוד מכירות קרקע בצפון במכרזי המינהל, וכעת, לאור ההסתבכות האחרונה, מכירות הקרקע ליהודים ייעצרו כנראה לחלוטין.

יעד השיווק של הממשלה בכל הארץ לשנת 2004 היה קרקע ל-35 אלף יח"ד, כאשר בשמונת החודשים הראשונים של השנה שיווק המינהל 18-17 אלף יח"ד (הנתון אינו סופי כי לא כל העסקאות מאושרות). במקרה הטוב, בעיקר לאור התגברות השיווקים המסורתית לקראת סוף השנה, ניתן היה להגיע לשיווק של 24 אלף יח"ד עד סוף 2004.

בדיון שנערך בסוף ספטמבר, בין צמרת פרקליטות המדינה לבין צמרת המינהל, נדונו דרכים להימנע מהכרעה שיפוטית בשאלת אפליית ערבים במכרזי מינהל בהם משווקות קרקעות קק"ל. בדיון זה השתתף גם פרופ' יצחק זמיר, שופט ביהמ"ש העליון לשעבר, שנכח בפגישה כיועץ לקק"ל.

זמיר אמר בפגישה זו, שלא רק שהמינהל אינו יכול לנהוג בדרך של אפליה כלפי אזרחים ערבים, אלא שככל הנראה גם אם קק"ל תיפרד מהמינהל ותנסה לשווק את קרקעותיה לבד ותוך אפליית ערבים, גם אז יש להחיל עליה כללי שוויון. זאת, לדברי זמיר, בהיות קק"ל גוף דו-מהותי, המאוגד כפרטי אך ממלא תפקידים ציבוריים ונדרש לעמוד בכללי המשפט הציבורי.

המלצתו של זמיר היתה: "צריך לחפש דרכים אחרות לפתרון הבעיה ולהימנע ממתן הכרעה משפטית". זמיר הוסיף, כי "מבחינת שליחות קק"ל כיום, לא צריך להפריע לה אם מוכרים את זכות החכירה לערבים. לקק"ל לא צריך להיות חשוב מי מתגורר בערים. אם זה כך, ניתן לשנות את תזכיר קק"ל".

עוד עלה באותו דיון שראש המינהל, יעקב אפרתי, מתנגד ל"פיתרון" שננקט במקרים בהם ערבי הצליח לרכוש קרקע קק"ל והדבר נודע בדיעבד: המינהל מחפש ומוצא בסביבה נכס זהה בגודלו, בבעלות יהודים, שאיננו שייך לקק"ל, ומבלי להודיע לבעלי הנכסים, מחליף המינהל את החוזים ואת הבעלויות בין האזרח הערבי לאזרח היהודי.

פעולת החליפין פוגעת בחוכר היהודי פעמיים: ראשית, החוזה החדש ש"הוצמד" לנכס בלי ידיעת החוכר היהודי, אינו מאפשר לו למכור את הנכס ללא יהודי, משום שהנכס הוכרז כנכס קק"ל. שנית, כנכס קק"ל, בעת חידוש החכירה יחוייב הבעלים בתשלום 3% משוויו. (בג"ץ 9010/04).