שיא ועוד שיא בבורסה בתל אביב

מי עלה ומי ירד, מי מכר וכמה, מי גייס ומי איכזב * 11 מספרים שמייצגים את הגיאות בבורסה בתל-אביב

600 נקודות. זו הרמה שאותה חצה אתמול בבוקר, במהלך שעת המסחר הראשונה, מדד תל אביב 25, לראשונה בהיסטוריה, כאשר הבורסה בתל אביב ממשיכה להתקרב במהירות לנקודת הרתיחה. בהמשך אומנם נחלש המדד אל מתחת לרמה זו, אולם נוכח האווירה בשוק ההון הישראלי, אין ספק שהשוורים עדיין מולכים בזירה.

לעליות השערים בבורסה יש לא מעט הצדקות, על פי הפעילים השונים: החל מהאווירה החיובית בשווקי העולם, כולל ירידת מחירי הנפט בחודש האחרון מרמות שהתקרבו ל-60 דולר לחבית, לעבר רף ה-40 דולר בלבד. גם במישור המקומי ישנם לא מעט גורמים שתומכים במגמה החיובית: הסתלקותו של ערפאת והשיפור הניכר באווירה מול הפלסטינים, התחממות היחסים עם מצרים, כפי שניתן היה לראות בשחרורו של עזאם עזאם, ההערכות שהבחירות לא תתקיימנה בזמן הקרוב לאור כניסתה הצפויה של מפלגת העבודה לקואליציה, וכמובן סביבת הריבית הנמוכה.

כל הגורמים הללו מובילים את הבורסה באחד העם לעליות שערים, שלובו בחודש האחרון בעיקר על ידי כניסה מסיבית של כספים מחו"ל - מה שתרם גם להחלשות משמעותית של הדולר מול השקל, לשפל של כשנה וחצי. לגופים הללו הצטרפו גם מוסדיים מקומיים, שהעלו את החשיפה המנייתית. לאחרונה מדברים גם על ציבור המשקיעים הרחב, שאומנם לא רץ לאחד העם, אבל החל להביע עניין בשוק ואף להגדיל במעט את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות שלו.

3 זה מספר מניות המעו"ף שרשמו תשואה שלילית מתחילת השנה. מדובר באגיס (14%), בזק (4.4%) ומגדל ביטוח (2.3%). כל יתר מניות המדד מסכמות את השנה בתשואה חיובית.

המניות הטובות ברשימת תל אביב 100 השנה הן מניות המפעלים הפטרוכימיים, שזינקו מתחילת השנה ב-168%, והגיעו לשווי שיא של 222 מיליון דולר, כשאת העליות מסבירים בשוק בשיפור הניכר בתוצאות החברה, לצד הירידה החדה במחירי הנפט בעולם (חומר הגלם העיקרי של החברה).

עוד מניה שבלטה מתחילת השנה היא פ.מ.ס, עם תשואה של 160.7%. פ.מ.ס, שמייצרת יריעות בליסטיות לשוק הביטחוני, הוכתרה לא מכבר במקום הראשון בדירוג 100 החברות של "גלובס". עוד בולטות - אל על (עלייה של 130%), שבשבוע הבא תעבור לשליטת כנפיים של משפחת בורוביץ' (כנפיים עצמה מדורגת במקום החמישי עם עלייה של 75%), אפריקה (84%) ופרוטרום (74%), שהציגה 21 רבעוני צמיחה לצד שורה של רכישות מוצלחות שביצעה.

מבין מניות המעו"ף, נציין לחיוב את אפריקה, כאמור, כיל (65%) והחברה לישראל ששולטת בה (57%) וקוטפת גם את פירות הרכישה של צים, אלביט מערכות (39%) ומכתשים אגן (38%).

900 מיליון שקל, זהו המחזור הממוצע בבורסה מתחילת חודש דצמבר. זהו אחד האינדיקטורים החזקים ביותר לאווירה החיובית בשוק ההון התל אביבי. לשם ההשוואה, בשנת 2002 - השנה הגרועה ביותר בבורסה מאז אמצע שנות ה-90' - עמדו המחזורים על 242 מיליון שקל בממוצע ביום בלבד. ב-2003, שהייתה תמונת ראי לשנה שקדמה לה, הסתכמו המחזורים בכ-367 מיליון שקל ביום בממוצע.

מאז תחילת 2004, המחזור הממוצע בתל אביב הוכפל ביחס לשנה שעברה, לכ-639 מיליון שקל ביום. בשבועות האחרונים, נוכח עליות השערים בבורסה, שבירת השיאים ההיסטוריים של המדדים הכבדים והתרחבות מעגל הפעילים בשוק לגופים הזרים ולמשקי הבית (בזעיר אנפין), זינק המחזור לכ-795 מיליון שקל בממוצע בכל נובמבר (בסוף החודש המחזורים היו גבוהים יותר), ובשבועיים הראשונים של דצמבר המחזור כבר עומד על כ-900 מיליון שקל ביום בממוצע.

3.9%זהו שיעור הריבית במשק הישראלי, "מנוע" הצמיחה העיקרי מאחורי העליות בבורסה. זהו שיעור שמדורג כשני בין הריביות הנמוכות ששררו אי פעם במשק הישראלי. רק הורדת הריבית הזכורה לרעה משלהי 2001, כשקליין הוריד את הריבית ב-2% ל-3.8%, הובילה לרמת ריבית נמוכה יותר. התנאים אז והיום שונים לחלוטין - המשק הישראלי כיום חזק הרבה יותר, על פי כל האינדיקטורים המיתון הסתיים (גם אם המשק עדיין לא פורח), וגם במישור הגיאופוליטי האווירה יציבה הרבה יותר, מכפי שהיה בתחילת 2002 - תקופת השיא בפיגועים, שהביאה למבצע חומת מגן.

השאלה שנשאלת כעת, היא כמה זמן תוכל הריבית הנוכחית לשרוד. מבחינת שוק המט"ח אין כל לחצים להעלאת הריבית, נהפוך הוא - הדולר ממשיך להיחלש, ונסחר ברמות שפל של שנה וחצי. גם מבחינת האינפלציה אין עדיין לחצים להעלאת הריבית, כשגם 2004 צפויה להסתיים עם אינפלציה נמוכה מאוד, של כ-1.5% - קרוב לרף התחתון של בנק ישראל. בתנאים הנוכחיים, יש גם מי שחושב שהריבית עשויה לרדת בעוד 0.2% בחודש הבא, לשפל של 3.7%.

למרות כל האמור לעיל, נרשם גידול בכמות הכסף, נתון שמאותת על עלייה באינפלציה בטווח של 6-8 חודשים. לחץ נוסף שצפוי להתגבר בכוון העלאת הריבית, מגיע מכוון ארה"ב. הריבית האמריקנית הוכפלה בחודשים האחרונים, מ-1% ל-2%, וההערכות הן שגם בכינוס הבא של הפד, מחרתיים, יוחלט על העלאה נוספת בריבית, ל-2.25%. העלאה זו תצמצם את פער הריביות בין השקל לדולר לשפל היסטורי של 1.65% בלבד, וזה עוד לפני הורדה נוספת בריבית המקומית. פער כה קטן בין הריביות, למרות הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, עלול לסכן את יציבות המטבע המקומי, ולהביא בכך לסערה מחודשת בשוק ההון המקומי. אומנם התסריט של 2002 לא יחזור על עצמו במימדים ההם, אולם בהחלט תיתכן "מיני סערה", אם פערי הריבית ימשיכו להתכווץ לאורך זמן.

1זהו מכפיל ההון שאליו הגיעה היום מניית בנק לאומי. בכך, לראשונה זה יותר מ-3 שנים שבהן נסחר הבנק השני בגודלו בישראל מתחת להונו העצמי, מצטרף לאומי לבנק הפועלים, כששני הבנקים נסחרים בפרמיה על הונם העצמי.

כזכור, בשפל אליו הגיעה הבורסה בפברואר 2003, נסחרו שני הבנקים הגדולים בדיסקאונט של למעלה מ-40% על הונם העצמי. המצב הקשה במשק, שאילץ את כל הבנקים למחוק מיליארדי שקלים מתיקי האשראי שלהם, הגידול בחובות הבעייתיים, השפל בשוק ההון ומהלכי ההתייעלות שביצעו הבנקים - כל אלו יצרו אווירה פסימית מאוד סביב מניות הבנקים.

מאז השתנו פני הדברים במערכת. ההתאוששות במשק בלטה בעיקר בביצועי שני הבנקים הגדולים, שברבעונים האחרונים הציגו רווחי ענק, שהעלו את התשואה להון למספרים דו-ספרתיים מרשימים (גם אם המספרים נבעו מגורמים חיצוניים כמו הנפקת סיגנצ'ר בפועלים או רווחי החברה לישראל ואפריקה ישראל, שבהם מחזיק לאומי) ושינו את האווירה במניות אלה. בנק הפועלים עבר למכפיל הון חיובי כבר לפני מספר חודשים, וכיום הוא נסחר בפרמיה של 12% על הונו. לאומי הצליח להשוות היום את שווי השוק שלו להון העצמי, וההערכות הן כי גם הוא צפוי לחזור למכפיל הון דומה לזה של המתחרה הגדול.

ומה עם הבנקים האחרים? גם דיסקונט, הבינלאומי והמזרחי צמצמו בחודשים האחרונים את הפרמיה על הונם. אולם לכל אחד מהבנקים הללו ישנה עוד כברת דרך ארוכה לעשות.

מול כל אלו בולט לשלילה בנק אגוד. מניית אגוד היא היחידה בין מניות הבנקים שרושמת תשואה שלילית מתחילת 2004, עם ירידה של 4% בשווייה. בכך משקפת המניה את הבעייתיות שמייחסים בשוק לפעילותו של הבנק הקטן, נוכח הסכסוך בין בעלי המניות, בעיקר שלמה אליהו. כך או כך, בנק אגוד נסחר כיום במכפיל הון של 0.66 בלבד - מכפיל ההון הנמוך ביותר בין הבנקים בתל אביב, למעט הבנק לפתוח התעשייה, שנמצא בתהליכי חיסול.

1.66מיליארד שקל זהו הסכום שגויס מתחילת השנה בהנפקות ראשוניות של חברות בתל אביב (חישוב זה מביא בחשבון רק IPO של מניות, כולל הניירות שנלוו להן, באחד העם, וללא הנפקות המשך). 20 חברות הנפיקו השנה את מניותיהן לראשונה בתל אביב, כשהשיא נרשם ברבעון השני של השנה, בו הונפקו 12 חברות שגייסו 854 מיליון שקל. ברבעון השלישי גויסו 648 מיליון שקל על ידי 5 חברות, וברבעון הרביעי (הנוכחי) גויסו עד כה רק 155 מיליון שקל על ידי 3 חברות בלבד.

בשקלול התנהגות כל הניירות שהונפקו השנה לראשונה בתל אביב, רושמים המשקיעים תשואה משוקללת של 3.4% בלבד, שמתבטאת ברווח כולל של 57 מיליון שקל. ההנפקה הטובה ביותר עד כה היא של אלספק, שרשמה, בזכות העליות בחודש האחרון (על רקע רכישת לקוח מרכזי שלה על ידי סימנס הגרמנית), תשואה של 34.5% על החבילה בהנפקה. עוד בולטות לטובה: פולירם (תשואה של 32.2%), ישיר איי.די.אי (22.4%) וטסקום (27.7%).

מנגד, ההנפקות המאכזבות עד כה הן בראש ובראשונה אדרג השקעות, החברה הראשונה שהונפקה השנה, והמשקיעים בה מופסדים עד כה ב-19.7%. ספאנטק הניבה תשואה שלילית של 10.3%. הכשרת הישוב ביטוח ויוניטרוניקס הניבו תשואות שליליות של 7.5% ו-7.3%, בהתאמה.

בסך הוכל ההתעוררות בבורסה הפכה את 2004 לשנה הפורייה ביותר להנפקות בשוק ההון בתל אביב מאז שנת 2000, שבה התנפחה בועת ההיי-טק למימדי השיא ובאמצעה היא גם התפוצצה, ושלחה את שוק ההנפקות לתקופת יובש ארוכה.

1,300%זו התשואה המדהימה שרשמה מניית סטאר נייט מאז תחילת השנה. אם תשאלו כל מנהל השקעות כיצד ניתן לייצר תשואה עודפת משמעותית על פני תשואת השוק, הוא יאמר לכם בוודאי שעליכם להתבונן היטב במניות היתר בבורסה. המחזורים במניות הללו דלים, לעיתים הם מסתכמים באלפי שקלים בודדים ביום, אבל הימור אחד טוב על אחת מהמניות הקטנות הללו והתשואה של תיק ההשקעות עשויה להרקיע שחקים, ממש כפי שהיא עשויה להרוס בבת אחת את מה שהושג בעמל רב.

אחת המניות הפחות מוכרות שנמצאות ברשימת יצרניות התשואה הטובות ביותר מבין מניות היתר, היא כאמור סטאר נייט. הזינוק במניה מוסבר במהפך שעברה החברה בשנה האחרונה. מחזור המכירות של החברה הוכפל, הרווח התפעולי עבר מספרת האחדות לספרת המיליונים והגירעון בהון העצמי צומק. סטאר נייט עוסקת, באמצעות החברות הבנות שלה, בייצור ושיווק של מערכות ורכיבים בתחום האלקטרו אופטי ובעיקר בתחום ראיית הלילה, בשיטת הגברת אור כוכבים. לחברה צבר הזמנות של כ-30-40 מיליון שקל לשנת 2005.

מניה נוספת שצדה את עיננו היא מניית ביוסל, בעבר שלד בורסאי והיום חברה שעוסקת בתחום מדעי החיים. ביוסל זינקה בכ-1,117% מתחילת השנה, על רקע הציפיות שהחברה הבת, מטבוגל, תפרוץ קדימה. ביוסל מחזיקה בכ-41% ממניות מטבוגל, שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת ייצור והפקה מסחרית של חלבונים תרופתיים, באמצעות הנדסה גנטית.

הטכנולוגיה שפותחה מאפשרת הוזלה והאצה של תהליך הפקת החלבונים, אשר משמשים לטיפולים רפואיים ומופקים כיום באמצעות תאים מבעלי חיים. אם מטבוגל תפרוץ, הרי שזינוק של 1,000% במניות ביוסל לא יהיה אירוע חד פעמי. אם זה לא ייקרה, המשקיעים יוכלו לראות כיצד העליות החדות מתחלפות במהירות במדרון תלול.

70%זה השיעור שאיבדה מניית טאואר מערכה מאז תחילת השנה. קשה למצוא הפתעות בין המניות הגרועות ביותר מאז תחילת השנה בקרב מניות תל אביב 100. כל מי שנמצא ברשימה השחורה הזו ראוי שיימצא שם. לפעמים השוק מעניש את החברות שלא עמדו בציפיות ייתר על המידה, אבל לרוב המגמה שמכתיב השוק תואמת את ביצועי החברות בפועל. המניה הגרועה ביותר מבין מניות ת"א 100 בשנה האחרונה היא מניית טאואר. החברה, שהנפיקה את מניותיה בשנת 1994 במחיר של 14 דולר למניה ובשנת 1995 הנפיקה שוב במחיר של 29 דולר למניה, נסחרת כיום במחיר של 2.3 דולר בלבד, 70% פחות ביחס לערכה מתחילת השנה.

לטאואר חובות בהיקף של 500 מיליון דולר למערכת הבנקאית, כאשר את הקרן היא אמורה להתחיל לשלם בשנת 2007. כפי שהדברים נראים כרגע, לא ברור כיצד היא תעשה זאת והדבר משתקף היטב במחיר המניה. לטאואר מצטרפות ברשימת הגרועות מניית דלתא גליל, שאיבדה 31% מערכה מתחילת השנה ומניית מי עדן שאיבדה כ-28%, בשנה שבה מדד ת"א 100 רשם תשואה חיובית של כ-16%. המשמעות היא שהמניות הללו הניבו תשואת חסר של יותר מ-45% לעומת מדד ההשוואה שלהן.

ירידות השערים בדלתא גליל מיוחסות בעיקר לתוצאות החלשות שהציגה החברה ברבעון השלישי של השנה ולחולשה ממנה סובל שוק ה-MASS MARKET בארה"ב. החברה דווקא מאמינה בפוטנציאל בשוק זה ולכן היא השקיעה לאחרונה 50 מיליון דולר ברכישת חברת בורלן שעוסקת בעיצוב, ייצור ושיווק מוצרי הלבשה תחתונה לנשים, ופונה בעיקר לשוק ההמוני.

ומה עם מי עדן? החברה מציגה בינתיים הפסדים, בעיקר מהפעילות המשותפת שלה עם דנונה באירופה. על פי ביצועי המניה מתחילת השנה, נראה שהמשקיעים לא חוזים עתיד ורוד לפעילות הזו. כמעט בכל מקרה, בשנת 2008 אמורה מי עדן למכור את חלקה בחברה האירופאית לדנונה לפי שווי של 740 מיליון אירו, מה שצפוי להזרים למי עדן סכום של יותר מ-200 מיליון אירו. המשקיעים, למודי אכזבות העבר, לא מתמחרים את מי עדן לפי התסריט העתידיים אלא לפי הביצועים בזמן האחרון, ולפיכך אפשר להבין מדוע מי עדן נמצאת איפה שהיא נמצאת.

24%זו הירידה שנרשמה ב-2004 במניות אלקו החזקות. שנת 2002, אחת מהשנים הגרועות בבורסה הישראלית, הייתה השנה של גרשון זלקינד, בעל השליטה בחברת אלקו החזקות. הוא רכש את השליטה ביצרנית המוצרים הלבנים הצרפתית ברנדט תמורת 107 מיליון אירו והכפיל את מחזור ההכנסות של הקבוצה שבבעלותו. בשעה שכל מסכי הבורסה נצבעו אדום, בלטה בירקרקותה מניית אלקו החזקות שזינקה ב-46%.

העסק היה ברור. זלקינד לקח חברה בקשיים וקונה אותה במחיר רצפה, במטרה להשביח אותה ולייצר ערך. בינתיים העסק בצרפת מקרטע בשל התחרות החריפה בשוק המוצרים הלבנים והחברה מצאה עצמה מפרישה עשרות מיליוני שקלים בגין תוכניות התייעלות כאלה ואחרות. אם באלקו סברו שתוך שנתיים יוכלו להבריא את ברנדט הרי שהיום, שנתיים לאחר הרכישה, מתברר שההבראה תהיה הרבה יותר ארוכה. התוצאות הללו לא נעלמו מעיני המשקיעים, שדרדרו את אלקו החזקות למקום החמישי מהסוף מבין חברות תל אביב 100, עם תשואה שלילית של 24%.

בניגוד לזלקינד, שנת 2004 היא אחת השנים המוצלחות ביותר של איש העסקים לב לבייב והחברה שהוא עומד בראשה - אפריקה ישראל. השנה, בה חגגה אפריקה 70 שנה להקמתה, השיגה אפריקה ישראל תשואה חיובית של 82%. לבייב רכש את השליטה בחברה לפי שווי של 400 מיליון דולר ולאחר שחילקה דיבידנדים בהיקף של 180 מיליון דולר, עומד שוויה של החברה על 1.4 מיליארד דולר. כשנתיים לאחר שרכש את החברה, ציין לבייב כי המטרה היא להגיע לשווי של מיליארד דולר. היום, כשחצה את הרף, הוא רוצה להגיע לשווי של 5 מיליארד דולר בתוך 7 שנים. האם לבייב יחצה את רף ה-5 מיליארד דולר כפי שחצה את רף המיליארד דולר? ימים יגידו.

6.2מיליארד שקל, זה היקף המימושים השנה של בעלי עניין בבורסה בתל-אביב. חברות ומנהלים העדיפו השנה יותר ויותר להיפרד ממניות ולהיפגש עם מזומנים. אם חשבנו ש-2003, עם מימושים של 3.1 מיליארד שקל, תירשם כשנת שיא, באה שנת 2004 והעמידה אותנו על טעותנו. השווקים המשיכו לטפס והפיתוי לממש מניות גבר.

מרבית המימושים הכבדים שבוצעו השנה הם של קונצרנים דוגמת אי.די.בי וכור, או של קרנות דוגמת קרן פימי. למרות זאת, לא מעט בעלי עניין פרטיים הצליחו השנה לנצל בתבונה את הגאות בשוק המניות ולמכור מניות תמורת עשרות ואף מאות מיליוני שקלים.

את המימוש הגדול ביותר ביצעו בעלי השליטה בבנק הפועלים. אריסון השקעות, תעשיות מלח וחלק מבעלי השליטה הזרים בבנק מכרו מניות תמורת כ-1.37 מיליארד שקל, כ-22% מהסכום הכולל של המימושים. העיתוי של מכירת מניות הבנק הוא די ברור: מניית פועלים עלתה בכ-150% מהשפל והיא נסחרת כיום לפי יחס של 1.1 על הונה העצמי.

נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, תפס לאורך השנה לא מעט כותרות, במיוחד על רקע המימושים האינטנסיביים שביצע בחברות הכלולות בקבוצה. דנקנר מימש מניות של הקבוצה בכ-850 מיליון שקל, כולל מכירת מניות כלל ביטוח ודסק"ש על-ידי אי.די.בי פיתוח, מכירת מניות אי.די.בי פיתוח על-ידי כלל ביטוח ומכירת מניות אורמת על-ידי כלל תעשיות.

עוד בעלי עניין שבלטו השנה במכירת מניות: גיל אגמון, מנכ"ל דלק רכב, שמכר מניות תמורת כ-232 מיליון שקל; מורי ארקין, שמכר מניות אגיס תמורת כ-205 מיליון שקל (ואח"כ מכר את החברה עצמה לפריגו האמריקנית); חזי חרמוני, אשר המשיך את מלאכת המימושים שלו מ-2003 ומכר מניות תדיראן קשר תמורת כ-56.5 מיליון שקל (כ-73 מיליון שקל בשנתיים); אילן בן-דב, בעל השליטה בסאני, שנפטר ממניות בשווי של כ-50 מיליון שקל וגם האחים פרופר, שמכרו חלק מאחזקתם באסם לנסטלה תמורת כ-49 מיליון שקל כל אחד.

11.5-11.7מיליארד שקל. זה, על פי הערכות של פעילים בשוק קרנות הנאמנות, הסכום שגייסה התעשייה מתחילת 2004. בינואר השנה ניהלו הקרנות השונות סכום של כ-83.3 מיליארד שקל ובסוף חודש נובמבר הן מנהלות כ-98 מיליארד שקל, כאשר 3 מיליארד שקל בקירוב התווספו בעקבות העליות שרשמו הקרנות באפיקים השונים. בסך הכול גדל סך הכספים המנוהלים בכ-14.7 מיליארד שקל בשנה שתכף מסתיימת.

המרוויחים הגדולים של הסיבוב הנוכחי הם הברוקרים הפרטיים, שרשמו עד נובמבר השנה זינוק של 59.5% בהיקף הכספים שמנוהלים על ידם, אשר העפיל לשיא של 12.4 מיליארד שקל, לעומת 8.3 מיליארד שקל בתחילת השנה. על אף הזינוק הנחשוני, הקרנות הקטנות רחוקות מלאיים על ההגמוניה של הבנקים בתחום קרנות הנאמנות והן מנהלות כ-13.56% מהכסף בתעשייה, כאשר היתרה מרוכזת בידיהם של המוסדות הפיננסים הגדולים שנהנים מהסינוף.

כאשר מדברים על ענף הבנקאות, נהוג להתייחס בנפרד לדואפול של פועלים ולאומי, וכך ראוי לעשות גם הפעם. שני הבנקים חולשים על מעט יותר מ-64% מהממון העצום שמתגלגל בקרנות הנאמנות. במספרים, מדובר על 34.4 מיליארד שקל של בנק הפועלים ו-28.5 מיליארד שקל של לאומי.

הקרן המובילה בגיוסי כספים, מבין הברוקרים, היא אפיקים, שצמחה במהלך השנה כמעט פי 5. בעוד שבתחילת 2004 ניהלה הקרן כ-330 מיליון שקל "בלבד", כיום היא חולשת כבר על כ-1.53 מיליארד שקל.

גורמים בענף קרנות הנאמנות העריכו היום שכ-2 מיליארד שקל התווספו השנה לקרנות המנייתיות ה"טהורות" וכ-8 מיליארד שקל הצטרפו לקרנות שמחזיקות בעיקר באג"ח. *