שאלות ותשובות על מהפכת המיסוי האמריקנית * מומחי PWC עונים
מהו ה-Jobs Creation Act
החוק הוא תיקון לקוד המס האמריקני, אשר נכנס לתוקף עם חתימתו על ידי נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ביום 22.10.04. מדובר בחקיקת המסים המקיפה ביותר אשר נחקקה בארה"ב זה כ=20 שנה.
המניע לחקיקה טמון בלחצים שהופעלו על ידי האיחוד האירופי בגין הטבות מס, אשר ניתנו ליצואנים אמריקניים (האחרונה מבין הטבות אלה היתה ה-ETI, Extraterritorial Income). האירופים ראו בהטבות אלה סובסידיית יצוא, המנוגדת לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO), ופנו בעניין זה ל-WTO, שאישר למדינות אירופה להטיל סנקציות כספיות על טובין המיובאים מארה"ב.
בעקבות הלחצים בוטל משטר ה-ETI ולתוך חלל זה נולד הליך החקיקה הנוכחי. החוק שנחקק בסופו של דבר רחב במידה ניכרת ממטרתו המקורית - יצירת מקומות תעסוקה בארה"ב וחיזוק הכלכלה האמריקנית בכללותה, והוא מקיף מגוון רחב של נושאים, לרבות תיקונים מרחיקי לכת בתחום המיסוי הבינלאומי.
עלות החקיקה לממשלת ארה"ב
על-פי תחזיות האוצר האמריקני, יישום הרפורמה אמור להביא לאיזון תקציבי. דהיינו עלות הסעיפים שיש בהם משום הקלה בנטל המס, אמורה להיות זהה לסך הגבייה מהוראות המיסוי החדשות הכלולות בחקיקה. להלן טבלה המפרטת את סעיפי ההכנסה וההוצאה על-פי תחזיות האוצר האמריקני.
הטבת המס שניתנה ליצואנים האמריקניים
הטבת המס המרכזית, אשר נועדה לשמש כ"גזר" מול ה"מקל" הטמון בביטול משטר ה-ETI, הינה הקלה המופנית אל קהל רחב מקהל היצואנים האמריקניים, קרי קהיליית היצרנים.
לפי החוק החדש, ליצרנים בארה"ב תותר הוצאה לצרכי מס, בשיעור מהכנסתם מפעילות הייצור בארה"ב. שיעור ההוצאה יוגדל בהדרגה 3% בשנים 2005-2006; 6% בשנים 2007-2009; 9% משנת 2010 ואילך. לאור שיעור מס החברות בארה"ב (כ-35%), משמעותה של הוצאה בשיעור של 9% הינה הפחתה של שיעור מס החברות בכ-3%, לכדי 32% החל משנת 2010.
מי יוכל ליהנות מן ההטבות
לאור ההגדרה הרחבה של פעילות ייצור, תחול ההקלה על תעשיות רבות ומגוונות, לרבות תעשיות הסרטים, התוכנה, ייצור חשמל וענף הבנייה. מן הסתם, הגדרה רחבה זו הינה תוצאה ישירה של לוביזם אינטנסיבי במסדרונות בית הנבחרים והסנאט. ואמנם, מבט חטוף אל הטבלה המובאת לעיל מלמד, כי הקלה זו אחראית לבדה לחסך צפוי של כ-76.5 מיליארד דולר מכיסו של הדוד סם.
הקלות בתחום המיסוי הבינלאומי
כפי שמלמד שמו של החוק, מטרתו המרכזית היא יצירת מקומות תעסוקה בארה"ב וחיזוק הכלכלה האמריקנית בכללותה. במטרה לעודד חברות רב-לאומיות אמריקניות להחזיר את רווחיהן הצבורים מעבר לים אל תחומי ארצות הברית, ניתנה הקלה זמנית, שתחולתה לשנים 2004 ו-2005 בלבד, לגבי דיווידנדים במזומן, שיחולקו לחברה-אם האמריקנית
, מידי החברות בנות שלה ברחבי העולם.
משמעות ההקלה הינה מס אמריקני אפקטיבי בשיעור של 5.25%, חלף שיעור המס הרגיל של 35%, החל בדרך כלל על דיווידנדים המתקבלים על ידי חברה אמריקנית מבנותיה הזרות. ואלום, אליה וקוץ בה שיעור המס הסופי, אשר ישולם בגין אותם דיווידנדים, לא יהיה בהכרח 5.25%. וזאת, מאחר שבד-בבד עם ההטבה, נשלל בחקיקה חלק יחסי מן הזיכוי בגין מסים זרים, אשר עשויים להיות מוטלים על אותם הרווחים בעת צבירתם או חלוקתם.
לצורך ההמחשה נניח, כי חברה אמריקנית מחזיקה ב-100% בחברה-בת ישראלית, אשר לה "מפעל מאושר" מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקרה טיפוסי, עם חלוקת הרווחים הצבורים על ידי המפעל המאושר, תחויב החברה הישראלית במס חברות בשיעור של 10%. כן יוטל ניכוי מס במקור, בשיעור של 15% על הרווחים המחולקים לאחר מס החברות.
התוצאה היא כי בישראל ישולם מס בשיעור של 23.5%. בארה"ב, לעומת זאת, לאור נוסחת החישוב המיוחדת הכלולה בחקיקה, ישולם מס נוסף בשיעור אפקטיבי של כ-1.7% מן הרווח המקורי. התוצאה הסופית במקרה מעין זה תהיה מס כולל של כ-25.2% - חלף שיעור מס של 35% ללא ההטבה החדשה. כלומר, עדיין מדובר בהטבה בלתי מבוטלת.
שינויים נוספים בתחום המיסוי הבינלאומי
בנוסף על הטבת המס בגין דיווידנדים, כוללת החקיקה החדשה שינויים רבים נוספים בתחום המיסוי בינלאומי. לדוגמה, אחת המטרות המרכזיות של המחוקק האמריקני היתה לפשט את ההוראות המסורבלות למדי בנוגע לזיכוי בגין מסים זרים כנגד חבות המס האמריקנית.
בהקשר זה הוסרו מספר מגבלות, אשר פגעו במידה ניכרת ביכולתם של נישומים אמריקניים לקבל זיכוי בארה"ב בגין מסים ששולמו במדינות אחרות. יש לציין, כי במסגרת הרפורמה שיושמה בישראל בתחילת 2003, "יובאו" רבות מהוראות הדין האמריקני, בין היתר, בנושא הזיכוי ממס זר, לרבות חלק מן ההוראות שבוטלו כעת במסגרת הרפורמה האמריקנית.
"מלכודות מס" בחקיקה החדשה
יש לשים לב, כי החקיקה החדשה טומנת בחובה לא מעט "מלכודות", חלקן בלתי צפויות. תחת כותרת זו ניתן לכלול, בין היתר, את ההוראות שמטרתן מניעת "היפוכי שרוול" אל מחוץ לגבולות ארה"ב. לאור דיני המס המורכבים בארה"ב ושיעורי המס הגבוהים, הפכו עסקאות של "היפוך שרוול" פופולריות בשנים האחרונות. מטרת העסקאות הינה על=פי רוב שינוי מבנה, שיש בו בין היתר כדי להוציא נכסים והחזקות מתחומיה של רשת המס האמריקנית.
תופעה זו הדאיגה את השלטונות האמריקניים תקופה ארוכה, הן לאור "דליפת" המס אל מחוץ לגבולות ארה"ב והן בהיבט התדמיתי והמקרו-כלכלי. במסגרת הרפורמה נכללו הוראות, אשר מטרתן להפוך עסקאות מעין אלה לבלתי כדאיות.
הסנקציה המרכזית היא שבתנאים מסוימים עשויה ארה"ב להגדיר את חברת ההחזקות שתוקם במסגרת היפוך השרוול "חברה אמריקנית" לצרכי מס, לכל דבר ועניין. למען הסר ספק, נכללה בחקיקה הוראה ספציפית, לפיה דין זה יחול אף אם חברת ההחזקות תוקם במדינה שיש לה אמנת מס עם ארה"ב, העשויה לקבוע אחרת. כלומר, מטרת החוק להתגבר על מכשולים, כגון אמנות למניעת כפל מס, שארה"ב חתומה עליהן.
הגדרת המונח "היפוך שרוול" בחקיקה החדשה רחבה דיה על מנת לתפוס ברשתה עסקאות תמימות לחלוטין, אשר ספק אם החקיקה נועדה לתפסן.
לדוגמה, נניח שחברה אמריקנית מוחזקת על ידי בעלי מניות זרים 60% על ידי חברה ישראלית ו-40% על ידי חברה בריטית. נניח שבעלי המניות מקימים חברת החזקות משותפת במדינה אירופית, כגון הולנד או לוקסמבורג, לצורך השקעה חדשה בחברה במדינה שלישית. נניח עוד, כי באותה הזדמנות מבקשים בעלי המניות להעביר את החברה האמריקנית לחברת ההחזקות, על מנת ליצור מבנה החזקה קוהרנטי וחברת החזקות אחת.
בהנחה שבעלי המניות אינם מקיימים פעילות עסקית משמעותית בתחומי המדינה בה תוקם חברת ההחזקות תיחשב עסקת העברת החברה האמריקנית אל חברת ההחזקות להיפוך שרוול, וחברת ההחזקות תיחשב לחברה אמריקנית לכל דבר ועניין. ספק רב אם כוונת המחוקק האמריקני היתה לתפוס עסקאות מעין אלה בגדר החקיקה החדשה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
