מצב חירום

"חדר מלחמה", ערוץ 2, שבת 21:35

-חיפשת אותי?

-היא לא סוחפת.

-מי?

-הסדרה שאמרנו שתסחף מדינה שלמה.

-זה מה שאמרנו שהיא תעשה?

-כן.

-אז למה היא לא סוחפת?

-כי היא גרועה.

-אה... אתה מנסה להתחיל איתי?

(דיאלוג לדוגמא מתוך "חדר מצב", סדרה על המתרחש באחורי הקלעים של זכיינית טלוויזיה ידועה).

הופעת האורח של יאיר לפיד (וכמה מחבריו) בפרק האחרון של "חדר מלחמה" מהווה עילה ראויה לעריכת סיכום ביניים לסדרה המפומפמת מבית "רשת", ואם לנסח זאת בקצרה הרי שהמצב מדרדר. לאחר חמישה פרקים כבר ברור כי תחלואי הנעורים של פרק הבכורה לא היו תחלואי נעורים אלא סימני היכר. הטקסט המתאמץ, השילוב המגושם בין הדרמטי לקליל, בין האישי ללאומי, המוזיקה. אלה לא משתפרים ככל שהסדרה מתקדמת. למעשה, הם רק הולכים ומתגלים במערומיהם. התפרים הגסים שמחברים בין הדמויות, בין העלילות הראשיות ללייט-מוטיבים ובין יאיר לפיד לכל אחת מהדמויות שיצר נעשים ברורים גם

לעין בלתי מיומנת. המוזיקה לא הופכת נעימה עם הזמן, במיוחד לא המנגינה הקופצנית וקלת-הדעת המבשרת כי דיאלוג משעשע בפתח. גם הרייטינג יורד משבוע לשבוע. איך שלא מסתכלים על זה לא מדובר בסחף, יותר נכון להגדיר את השפעת התוכנית כסוג של טרסה.

דווקא לפיד עצמו התגלה אתמול כשחקן מוכשר, או ליתר דיוק כשחקן שמתאים מאוד ל"חדר מלחמה". הטקסט ששם בפי דמותו (פסיכולוג יודע-כול) נשמע

טבעי יותר מאשר טקסט דומה להפליא היוצא מפי חלק מהשחקנים המקצוענים שבצוות, בוודאי יותר מאשר בניסיון הקודם שנעשה ללהק לתוכנית עיתונאי מוכר בתפקיד אורח. למען האמת, הופעתו הפכה את הפרק למוצלח עד כה בסדרה, ועשתה חשק לראות את המתבקש מאליו - כיצד הוא מגלם שלוש-ארבע מהדמויות הקבועות. אבל יכולותיו כשחקן הן רק טיפה אופטימית בים של בעיות, וגם ממנה ניתן ללמוד על המרכזית שבהן, השליטה המוגזמת של אדם אחד בתוצאה הסופית.

עמדת הכוח המוחלטת של לפיד בעיצוב הסדרה היא בעוכריה. לו היה נעזר בצוות עזר לכתיבה יתכן שלא היה נוצר מצב בו חוש ההומור של כל הדמויות בחמ"ל זהה, אולי גם חלק מהטעויות העובדתיות לא היו עושות את דרכן למסך (בדיקת נשימה לפני ביצוע תרגיל היימליך, למשל). לו היה מאפשר לאנשים אחרים להתערב יותר בתהליך היצירה אולי היינו זוכים פה ושם לשיאים של מתח, ולא רק של סנטימנטאליות. אבל זה כנראה כבר לא יקרה ב"חדר מלחמה" ומדי שבוע נוטשים אותה עוד צופים שאוהבים את יאיר לפיד, מושפעים מקידום המכירות האינטנסיבי, אבל לא יכולים עוד להתמודד עם התוצאה.

באופן אירוני נראה שהצופים הנאמנים ביותר לדרמת הסמרטוטים של לפיד, אלה שישרדו עד הפרק האחרון, הם שונאיו המוצהרים העוקבים אחר השתלשלות העניינים בחמ"ל רק כדי ללעוג לרמה המעליבה וליהנות מכישלונו. והנה נקודת אור עבור לפיד: גם כשכל שונאיו מתאחדים, הם עדיין לא יגיעו לעשרים אחוז רייטינג.

דובר הפנטגון מודיע

"החדשות - סוף השבוע", ערוץ 2, שבת 20:00

אהוד יערי מסביר לדני קושמרו, ולנו הצופים, על חשיבות הליך הבחירות בעיראק לממשל האמריקאי. בתוך כך הוא מתייחס לבחירות כאל "המפעל שלשמו נכנס בוש למלחמה". זו בוודאי לא הייתה המטרה המוצהרת של בוש כך שיערי כנראה התכוון בדבריו למטרה הנסתרת של בוש, זו ששמר לעצמו שעה שדיבר על סכנות הנשק הבלתי קונבנציונאלי של עיראק. אך בעצם זו גם לא הייתה המטרה הנסתרת של בוש. זו פשוט המטרה המוצהרת העדכנית של הממשל האמריקאי.

זו דרכו של עולם התקשורת, הפוליפוניה היא תמיד בעירבון מוגבל. פרשנים לענייני ביטחון, המספקים תיאור עומק לפעולות הצבאיות בישראל, מדבררים את צה"ל. פרשנים לענייני ערבים, המספקים תיאור עומק לפעולות בעיראק, מדבררים את עמדת ארה"ב.