גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האחים מיטווך בשטח

חברת המחקר היוקרתית גרטנר שומרת את המקום הראשון ל"טרה-דטה" חמש שנים ברציפות. נציגיה בארץ, האחים ד"ר עלי וד"ר דדי מיטווך, רואים מסתורין במחסני נתונים > רונית פוריאן

אחד אחד הם עולים ובאים, מנהלי IT עם מצגות מלוטשות, ומשפריצים אותם ביטויים בזה אחר זה: יתרון תחרותי, אסטרטגיה מנצחת, פתרונות לניהול אפקטיבי, מקסימיזציה של האופטימיזציה, שלא לומר ייעול וחיסכון. איך לעזאזל מבחינים ביניהם? מייקל דל בטוח לא עבר את החוויה המפוקפקת בדרכו להפוך למייסד החברה הנערצת באמריקה, נכון?

השנה חברת המחשבים דל תפסה את המקום הראשון והדיחה את וול-מארט, שהחזיקה בשנתיים האחרונות בתואר "החברה הנערצת" בדירוג שפורסם בשבוע שעבר במגזין פורצ'ן.

החברות הנערצות ביותר

לא במקרה מככבות בראש הרשימה שתי החברות הידועות במערכות המידע שלהן. הן נערצות על המרצים בפקולטות לניהול, לפחות בחצי הכדור המערבי. הרבה חברות משקיעות הון עתק במערכות מידע. לא כולן מצליחות להפוך אותן מכלי תפעולי, יעיל ככל שיהיה, למנוף אסטרטגי מעורר השראה. אולי בגלל שהיכולת הזאת, בסופו של דבר, נמצאת בראש של המנהלים, לא בתוכנות שיתקינו ברשת.

איך בדיוק הן עושות את זה? "היכן אשתו של אסד קונה את הבגדים שלה?" שואלים בתשובה האחים המפורסמים ביותר בקרב מנהלי מערכות מידע בישראל, ד"ר דדי מיטווך ואחיו ד"ר עלי מיטווך. מהמידע הזה אפשר להשיג עוד מידע, להצליב, לאגור על פני זמן, ואז להתחקות אחר התנהגות הלקוחה המסתורית, ולהציע לה רכישות שיתאימו לה. "במערכות המודרניות לקבלת החלטות מיישמים טכנולוגיות שמאפשרות לעשות במידע שימוש כך שבאמת יהיה לו ערך", משכנעים המיטווכים בהתלהבות של בני נעורים.

איך וול-מארט מכרה דגלים

המיטווכים לא מתעניינים בהתנהגות השגיונית של ציבור הצרכנים הרחב. הם רוצים אותנו אחד-אחד. עלי: "אני מדבר על מעקב אחר לקוח מסוים לאורך תקופה; להניח מה הוא ירצה לעשות בצעד הבא, ולבוא אליו בהצעה שתתאים לו. כמו ננוטכנולוגיה: לא לוקחים מסה גדולה ומפלחים אותה, אלא לוקחים אינדיבידואל ועוקבים אחריו. מה מניע אותו במעשיו?" בשיטת המעקב הזאת, אפשר להגיע לשיעורי תגובה של עשרות אחוזים, בניגוד ל"שיווק מבסיסי נתונים", שבו פגיעה ב-1 מכל 100 פניות תיחשב להצלחה סנסציונית. המיטווכים מספרים על בנק אירופי ש-70% מפניותיו נענו בחיוב. כאילו שחילק כסף בחינם.

* לניתוח מיליוני הפעולות שמבצעים לקוחות של חברות כרטיסי אשראי, סלולר ובנקים, נדרש כוח חישובי עצום.

"אם לחברה יש 2 מיליון מנויים, ומנוי מבצע 15 שיחות ביום, יש 30 מיליון שיחות ביום, ולכל שיחה יש מאפיינים: משך, תעריף, לקוח ונמען, תדירות ההתקשרות. אפשר ללמוד המון מ-30 מיליון רשומות ביום, אבל צריך לנתח אותן כדי להוציא מסקנות, ולעשות את זה מהר, כמעט בזמן אמת. לדוגמה, אם השתמשת בכרטיס אשראי, ואחרי 20 דקות בוצעה בו פעולה בעיר אחרת, כנראה מישהו שיכפל את הכרטיס שלך".

* רק זיהוי תנועות חריגות, למניעת הונאות, חייב להיעשות מיד?

"אחרי פיגועי 11 בספטמבר היתה התנפלות של קונים על החנויות, חיסלו את מלאי דגלי ארה"ב. יום אחרי זה לא היו דגלים בחנויות, אבל יומיים אחר כך רק וול-מארט מכרה בגדול. למה? מערכת מחסן הנתונים זיהתה תנועה חריגה עצומה ברכישת הדגלים, שלחה התרעה למנהל הקטגוריה, הוא התקשר אל היצרנים וקנה את כל המלאי לאספקה מיידית. הוא הקדים את המתחרים".

* כל מנהל שעיניו בראשו יכול להבחין בהתנפלות קונים. מהי תרומת המערכת בחיי היום-יום?

"בניצול מידע מהקופות. למשל, אם רוב הקניות כוללות חלב, ומערכת הקופות מזהה ש-11 הרכישות האחרונות לא כללו חלב, אז כדאי לבדוק אם החלב אזל או שהגישה למקרר נחסמה, כדי לא להפסיד הרבה כסף ועצבים של לקוחות. המעקב התמידי דורש כוחות חישוביים".

* הייעול משתלם, נוכח ההשקעה העצומה?

"ההחזר על ההשקעה גבוה, בזכות מניעת הונאות והפקת תובנות ממידע. לפעמים ההשקעה מחזירה עצמה תוך חודשים ספורים. בארגונים עם מאות אלפי לקוחות, מדובר על השקעה התחלתית של מאות אלפי דולרים לשיווק ממוקד ללקוח, הצרכן הסופי. כך בפיננסיים, אשראי, סלולר, קמעונאים גדולים וחברות תעופה בעולם".

* וגם ממשלות.

"כשיצחק רבין היה שר העבודה ב-1974 הוא דיבר על איחוד הגבייה בביטוח הלאומי ובמס הכנסה. איחוד הגבייה יכול לתרום משמעותית לתקציב המדינה; אם ניתן להתחקות אחר דיווחים, קניות, הפקדות כספים, בקשות תמיכה, תשלומי רווחה שונים, רכישת מט"ח, תנועות בכרטיסי אשראי ופעולות בנקאיות בכלל, הגלויות לבנק ישראל. אפשר לעשות הרבה עם תובנות של כריית נתונים כדי לגלות זיקות ומתאמים, אפילו קשר סיבתי, לדעת מה הסיבה ומה מסובב. לאתר סדר אירועים ולצפות את האירוע הבא. ככל שהמערכת תקבל נתונים מיותר גופים התמונה תהיה מדויקת יותר אבל צריך לעשות פשרה כדי להימנע מתסמונת האח הגדול ולפעול תחת חוק צנעת הפרט וחוק מאגרי מידע. אם משתמשים במערכות האלה למניעת הונאות בארגונים עסקיים אין סיבה שלא ישתמשו בהן למניעת הונאות בארגונים ממשלתיים".

כמה כסף צריך איתן רוב

* כמה זה עולה?

"איחוד אגף המס עם הביטוח הלאומי - יתחיל מכמה מאות אלפי דולרים. מנגד צריך להבין שההחזר על ההשקעה מהיר, תוך חודשים ספורים, וקיימת תשתית לכל שאלה; באחד הבנקים, התשובה על שאילתה אחת שלא תוכננה מראש החזירה את מחיר המערכת. נניח שמערכת עולה חצי מיליון דולר, הקמתה נמשכת שלושה חודשים, וכתוצאה מהתחקות אחר פעילות נישום מסוים מתברר שהוא חייב 600 אלף דולר מס. לוקח שעה להגיע אליו, ועוד חודש עד שישלם את חובו, ובסיכומו של דבר פחות מחצי שנה להחזיר את הכסף".

* אז איתן רוב יצטרך לשלם חצי מיליון?

"אולי מיליון, אבל היקף ההון השחור בארץ מבטיח החזר מהיר".

ככל שהחברה גדולה, ההחזר על ההשקעה גדול. ערכה של חברת סלולר, למשל, נמדד בערך לקוח כפול מספר הלקוחות. אם ערכו של מנוי בחברה סלולר הוא אלף דולר, והמערכת הצליחה למנוע נטישה של 1% מ-2 מיליון לקוחות, היא תרמה לארגון 20 מיליון דולר (20 אלף לקוחות כפול אלף דולר ללקוח). אם היא עלתה מיליון דולר, המנהלים יכולים להתגאות בהכנסה הגבוהה פי 20 משוויה. "אף אחת מהחברות לא תגיד מה היא עשתה, כי זה משחק תחרותי ממדרגה ראשונה", אומר דדי מיטווך, "כמו הקופים, לא מדברים לא שומעים ולא יודעים". אחד היחידים שחשף את השימוש במערכת הוא עמי סגיס, שבתפקידו הקודם כראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה בצה"ל למד לעבוד עם מערכות מידע, והיום הוא מיישם בשופרסל טכניקות של רשתות נוירונים כדי לדעת אילו מבצעים לא יפגעו ברכישת מוצרים שהם רווחיות יותר לרשת. אפשר לשחק בספקולציות כמו: אני רוצה להקטין ב-7 נקודות האחוז את ההסתברות שלא ימצאו אצלי מוצר מסוים, ובתנאי שערך המלאי לא יעלה ביותר מ-4%; או שמתח הרווחים על קטגוריית מוצר יעלה ב-2% אבל לא יירד בקטגוריה אחרת יותר מדי. יחד עם פלאפון ושופרסל, נמנים עם משתמשי טרה-דטה (Teradata) בישראל עוד כמה גופים גדולים, כמו בנקים, חברות אשראי ותקשורת.

* כל ארגון יכול להלביש מערכת תומכת החלטות על התשתית הקיימת?

"זו טעות קלאסית. מנהלים אומרים לנו: 'כבר יש לי בסיס נתונים בארגון, שילמתי עליו, למה לי לשלם על מערכת אחרת?' והתשובה היא שאם תבקשי משומכר שייקח משאית למרוץ מכוניות הוא יסרב, כי מכונית משא לא בנויה למהירות גבוהה, למרות שיש לה גלגלים ומנוע. הכוחות החישוביים הייעודיים למערכת מצליחים להפנות את תשומת לבנו לדברים שאין למוח האדם ולאינטואיציה האנושית יכולת לזהות. הטכנולוגיה מאפשרת לארגונים גדולים לשרת את הלקוחות שלהם טוב יותר. אם לפני 10-20 שנה שירות טוב התבטא במהירות, היום הוא גם מתבטא בכך שהבנק יכול להציע לך משהו שמתאים לך יותר מאשר לאחר".

סרט על תינוקות למקבלי קצבה

* וההתאמה האישית יוצרת תחושה של מעקב. עד כמה המעקב יכול להיות צמוד?

"לקוח הבנק מעביר כרטיס כדי להיכנס ללובי ולהשתמש בכספומט. המערכת מזהה אותו ומשדרת במכשירי הטלוויזיה סרט שהוא יאהב. למשל, סרט על תינוקות אם הוא התחיל לקבל מענקי ילדים, או על קריירה אם הוא הפסיק להפקיד משכורת, או מידע על השקעות אם קיבל פיצויי פרישה. המצלמה יכולה לזהות את הבעות פניו ולהשמיע מוסיקת רקע בהתאם. המערכת קובעת את התכנים, למי לפנות באיזו הצעה ומתי".

התרחיש העתידני הזה אינו דמיוני. מערכת המידע שהאחים מיטווך מדברים עליה, טרה-דטה, זכתה במקום הראשון חמש שנים ברציפות, בדירוג של חברת המחקר היוקרתית גרטנר. "המערכת מוחזקת כנשק סודי", אומר עלי מיטווך. כאלף מערכות מותקנות בעולם, בכ-1% מהארגונים הטכנולוגיים בעולם, כמו בנקים וחברות תקשורת. כיום ידוע כי לוול-מארט יש מערכת של טרה-דטה. ועם זאת, זה לא סיפור על מחשבים אלא על "תהליך, פרויקט מתגלגל, שקשור לא רק בטכנולוגיה אלא באנשים, שצריכים לדעת לשבת מולה ולחשוב על תובנות, בתרבות הארגונית, בניהול סיכונים, הלוואות, שיווק".

בתרבות הצריכה השימוש במערכת גובר, הם אומרים, הרי ניתן לבדוק השערות על אוכלוסייה עצומה בפרק זמן של דקות ואולי שעות. דדי: "בתהליך תחקור טבעי אתה יודע מה השאלה הבאה שתרצה לשאול, אבל אתה לא יודע מראש מה תרצה לשאול אחרי השאלה הבאה. אתה מקבל תשובה מסוימת, ומגלה שדרושים לך נתונים אחרים לשאלה הבאה, והטכנולוגיה יכולה להכניס כל נתון שקיים בארגון מרגע היווצרותו, גם אם אין לך מושג ירוק למה הוא נחוץ. המערכות האלה הן מין כלבויניק, הכל נכנס פנימה, נחוץ או לא, כי אנחנו לא יכולים לדעת מראש מתי הוא יהיה נחוץ".

* ומה קורה אם נכשלים?

"אחוז הכישלונות בפרויקטים שמובססים על הטכנולוגיה המתאימה הוא קטן מאוד. אנחנו בודקים את מידת המוכנות של הארגון: אילו נתונים יש בו, מהי גישת העובדים. איך לארגן את הנתונים במחסן הנתונים כך שיתנו תמונה מדויקת של המציאות ויאפשרו חישובים. אנחנו בונים את המודלים כך ששינוי המבנה העסקי לא יגרור בנייה מחדש של מבנה הנתונים. ההיגיון העסקי לא יהיה כבול למגבלות הטכנולוגיה. מנהלי הנתונים שלנו מאפשרים את זה. הרי המודלים העסקיים משתנים: בנק עשויים להחליט לעבור ממיקוד-לקוח למיקוד-מוצר, ממבנה גיאוגרפי לפונקציונלי. זה הכור הגרעיני של הארגונים. שמענו הרצאה של בנקאי אוסטרלי בכנס שהתקיים בלונדון. הוא אמר לקהל הבנקאים הבינלאומי, 'אני ברגע זה גונב מכם לקוחות'. והוא יכול לעשות את זה; הוא יכול להתחקות אחר דפוסי התנהגות במדינות שונות ולפנות לקהלי יעד חדשים. הוא יודע יותר טוב מהבנק שלהם מה מניע אותם ברגע זה, באותו שבוע. את המידע הוא שואב מהרגלי הצריכה בכרטיסי אשראי, ומתנועות בין-בנקאיות, למשל: מהכספומט לבנק לחברת האשראי ולבנק שבו נמצא חשבון העו"ש לבדיקה אם יש כיסוי, ובחזרה לאישור משיכת הכסף. התנועות האלה מקיפות את העולם, ויוצרות קשרים בין הבנקים לבינם. במסגרת המגבלות הרגולטוריות, חברה-אם יכולה לעשות שימוש בחלק מהנתונים. לדוגמה, בנק יכול לעשות מבצע עם תחנת דלק. הם יודעים מה קנית".

הבעת הפנים תקבע את הפרסומת

* תחושת האח הגדול לא תזיק בסופו של דבר לתאגידים יודעי-כל?

"החברות לומדות מה לא לעשות ומנסחות כללים. לדוגמה, לא לטלפן מיד ללקוח שיצא מהסניף בלי לקבל שירות. לא לתת לו תחושה שעוקבים אחריו. לא לטלפן יותר מפעם בשבועיים. פלאפון מציעה את החליפה הזולה למשתמש, לפי הרגלי הצריכה. אמנם היא תרוויח עליו פחות, אבל תשאיר אותו אצלה. אז הנה אח גדול שהוא קונסטרוקטיבי".

* לאילו כיוונים יתפתח האח הגדול?

"מצלמה תאבחן את הבעת פניו של לקוח, האם הוא עצוב או שמח, ובהתאם תחליט אם זה זמן מתאים להקרין לו פרסומת. אם הוא הגיב לא טוב, המערכת תשנה כיוון. להתאמה המדויקת ללקוח דרוש כוח חישובי הולך וגדל. כוחן החישובי של מערכות המיחשוב, וגם יכולת האחסון שלהן, עברו מזמן את היכולת המוחית שלנו. חסרה להן אינטואיציה. האמנות של כותבי התוכניות היא לחקות את האינטואיציה. זה הכיוון".

ניבוי מסעיר אחר, קשור לרפואה: "מערכות הבינה המלאכותית, שהיו אמורות לשרת את הרפואה ולא כל כך הצליחו, התבססו על הצגת אוסף סימפטומים לקביעת אבחנה וטיפול", אומר דדי מיטווך, "אילו היה ניתן להוסיף להן את ניתוח צורת ההליכה של הפציינטים מרגע כניסתם לחדר ועד התיישבותם, ואת הבעת פניהם, אולי המערכות היו מצליחות יותר בדיאגנוזה ובהצעת הטיפול. כשיכולות החישוב האלה יהיו קיימות, לא ייווצר צוואר בקבוק בהעברתן. כיום התקשורת מאפשרת זרימה במהירות משביעת רצון". אחרי 70 שנות פעילות משגשגת בשוק הישראלי, כמובילה טכנולוגית בתחומי פעילותה, אי אפשר לזלזל בתחזית המצמררת של חברת י.א. מיטווך ובניו לשימושים האפשריים במחסני נתונים. מי היה מאמין שזה מה שמסתתר מאחורי השם האוורירי והעדין, טרה-דטה, ומאחורי משפט המרדים, "אנחנו מספקים פתרונות לתחומים שונים של ניהול אפקטיבי, בדרך כלל לארגונים מגודל בינוני ומעלה". *

עוד כתבות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה