לא סוף הסאגה?

אביגדור פלדמן, סניגורם של המורשעים, לא אומר נואש: "זה פסק דין יותר גרוע מהקודמים. ההליך לא הסתיים"

* הנער דני כץ בן ה-14, נחטף בדצמבר 83' סמוך לביתו בשכונת דניה בחיפה. לאחר כמה ימים, נמצאה גופתו העירומה והחבולה במערה במושב יעד, שליד סכנין. ליד המערה, נמצאה מעטפה ועליה שם תושב הכפר ותעודת משלוח של הסופר בו עבד. המשטרה עצרה את העובד, שתחילה הכחיש כל קשר למותו של כץ וטען לאליבי אותו יוכיחו ארבעה מחבריו. החמישה הכחישו בחקירתם כל קשר למעורבותם, אולם כעבור זמן נשברו והודו בחטיפה וברצח.

* ביהמ"ש המחוזי בחיפה הרשיע את החמישה בהתבסס על 3 נדבכים עיקריים: האליבי נדחה משום שנמצא כלא אמין; במשפט הזוטא לא הוכח שהודאות הנאשמים במשטרה נגבו באמצעים פסולים, ולמרות הסתירות ואי ההתאמות עדיין יש להן מכנה משותף המסבך ומכריע את אחריות הנאשמים לפרשה; נמצא "דבר מה נוסף", הדרוש בדיני הראיות כדי לחזק את ההודאות במשטרה.

* במשך השנים הועלו טענות, כי המשפט ומהלכי החקירה שובשו ע"י החוקרים ואנשי השב"כ, שפעלו מתוך מוטיבציה לספק את הציבור ולהרשיע את הנאשמים, בין היתר משום שהם ערבים. בשנת 91' דחה ביהמ"ש העליון את ערעורם של החמישה, לאחר שקבע שאין עילה להתערבותו בתוצאות משפט הזוטא. אשר לסתירות ולאי-ההתאמות שבהודאות, נקבע כי נמצא מכנה משותף רחב וברור בין גרסאות החמישה, שמקים מסגרת ראייתית יציבה, בייחוד נוכח הימנעות ארבעה מהם מלהעיד במשפט.

* באוגוסט 91' דחה הנשיא דאז מאיר שמגר את בקשתם של החמישה לקיים משפט חוזר, לאחר ששב ובחן את סוגיית קבילות ההודאות, ודחה את הטענות על אלימות ולחץ שהופעלו בחקירתם. בשנת 92' מינה שר המשפטים את מי שהיתה אז המשנה ליועמ"ש, עו"ד יהודית קרפ, לבחון את טענות הנאשמים, בין היתר תוך בדיקת חומר חדש שלא היה בפני ביהמ"ש המחוזי או פרקליטיהם של החמישה. בדו"ח שהגישה באוגוסט 95', קבעה קרפ שהתמיהות והקושיות בתיק, שלא נבחנו ע"י ביהמ"ש, יכולות לבסס עילה למשפט חוזר. היא ציינה שורת אינדיקציות לתמיכה בטענת החפות של הנאשמים.

* בעקבות הדו"ח, ביקשו החמישה בשנת 96' משפט חוזר. היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר, לא התנגד לבקשה, אך פרקליטות המדינה התנגדה. כשהחליף אליקים רובינשטיין את בן-יאיר, הוא יישר קו עם התנגדותה של הפרקליטות. בשנת 99' הורה הנשיא אהרן ברק "לאחר לבטים רבים" על קיום משפט חוזר במחוזי בת"א, משום ש"דינמיקת החקירה" בצירוף השאלות והתמיהות שהועלו בפניו "מקימה במכלול הדברים חשש של ממש לעיוות דין".

* בפברואר 2002 הרשיע המחוזי בת"א את החמישה בשנית. ביהמ"ש לא השתכנע שהעדויות נגבו מהנאשמים בכפייה וקבע שהם מסרו גרסאות כוזבות ונפתלות ולכן אין להאמין להם. בסופו של יום, ציינו השופטים, יש בפנינו גרסה מלאה החושפת אמת חדה וברורה, לפיה הנאשמים "חטפו, התעללו מינית ורצחו את דני כץ".

* החמישה ערערו לעליון, שדחה היום את ערעורם וקבע כי אשמתם "הוכחה מעבר לספק סביר", וכי המחוזי "לא הותיר אבן שלא הפכה, ולא השאיר קצה חוט שלא נקשר". עו"ד פלדמן אומר, כי זה לא סוף הסיפור וייתכן שיבקש דיון נוסף בהרכב שופטים מורחב. "מבחינתי ההליך לא הסתיים, ואחפש דרכים נוספות. זה פסק דין יותר גרוע מכל פסקי הדין שניתנו עד היום בפרשה. בית משפט אחד הולך אחרי בית משפט שני, כמו טור של עיוורים שהולך אל התהום". *