גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכבת העמק שברה שיא עולמי במהירות

היסטוריית הרכבות בארץ ישראל מספרת את סיפורה של הארץ: איך קיבלו בירושלים את הרכבת הראשונה מיפו, כיצד השפיע הקו לחיפה על פיתוח העיר והנמל, ומתי היו רכבות נוסעים לדימונה

בתחילת שנות ה-90 אלטרנטיבת הרכבת בישראל היתה עלובה אפילו בקנה מידה מזרח תיכוני: רכבות מיושנות, זמני נסיעה ארוכים, יעדים חשובים שאינם על מפת המסילות ותשתיות מפגרות.

ב-2005 התמונה נראית שונה לגמרי, והשנה צפויים לנסוע ברכבת 26 מיליון נוסעים, בהשוואה ל-4 מיליון בלבד ב-1994. מסתבר, שדווקא בעבר הרחוק ראתה הרכבת ימים יפים, וקווים בינלאומיים ומקומיים רישתו את הארץ, הודות לשלטונות הטורקיים והבריטים.

ירושלים התחברה רק ב-9 באפריל לרשת הרכבות, אך צפירת הקטר הראשונה נשמעה בעיר כבר ב-26 בספטמבר 1892, עשור בלבד אחרי הקמת המושבות הראשונות של העלייה הראשונה. את הרעיון להקים בארץ ישראל מסילת ברזל הגה הנדבן היהודי-אנגלי, משה מונטיפיורי, עוד ב-1839 (14 שנה אחרי השקת קו הרכבת האזרחי הראשון בעולם).

רק ב-1890 החלה חברה צרפתית, שרכשה את הזיכיון מהיזם היהודי יוסף נבון, תמורת מיליון פרנק צרפתי, בהנחת המסילה הראשונה, המחברת את נמל יפו, עיר המסחר השוקקת, עם ירושלים.

אורך המסילה, שהונחה במהלך שנתיים וחצי, היה 82 ק"מ, וזמן הנסיעה בקו במאה ה-19 היה 3 שעות ו-50 דקות, מהירות ממוצעת של 21 קמ"ש. כניסת הרכבת הראשונה לירושלים לוותה בחגיגה המונית, הונפו דגלי האימפריה העות'מאנית, ובראייה היסטורית היה האירוע בעל חשיבות עליונה בחיי היישוב היהודי.

רוחב המסילה היה מטר אחד בלבד, מטעמי חיסכון, ויובאו לארץ חמישה קטרי קיטור מארה"ב, בהספק של 500 כ"ס. הקרונות היו עשויים עץ. סך ההשקעה בקו, לרבות התחנות והציוד, הסתכם ב-14 מיליון פרנק צרפתי.

בשנים הראשונות הופעלה רכבת אחת ביום בכל כיוון, ובה שתי מחלקות. עוד לפני תום המאה הוגברה התדירות לשלוש רכבות ביום בכל כיוון, ונוספה מחלקה שלישית.

מכובדים רבים הגיעו לירושלים ברכבת, בהם תיאודור הרצל והקיסר הגרמני וילהלם השני, ואפילו מים הובלו בשעת הצורך ברכבת מהשפלה לירושלים.

ב-1896 הובילה הרכבת 70 אלף נוסעים ו-16 אלף טונות משא, ואילו ב-1913 הובילה 183 אלף נוסעים ו-48 אלף טונות משא. תחנות הרכבת הפכו למרכזי חיים בפלשתינה. המסילה ההיסטורית שימשה במשך 106 שנה, ונסגרה ב-1998.

קו הרכבת השני בארץ ישראל, ואולי המיתולוגי מכולם, שלימים כונה "רכבת העמק", חיבר את חיפה עם דמשק, דרך עפולה ובית שאן. ראשיתו בהחלטת הסולטן העות'מאני, במאי 1900, להקים מסילת ברזל, שתחבר את דמשק עם מכה ומדינה שבערב הסעודית, לטובת עולי הרגל המוסלמים.

הפרויקט השאפתני נמתח לאורך 1,302 ק"מ, והוחלט ליצור שלוחה מערבית לקו, ולחברו עם חיפה לאורך 161 ק"מ עד דרעא שבעבר הירדן. הרכבת נקראה "הרכבת החיג'אזית" (Hedjjaz). 9,500 חיילים טורקיים, בעזרת מהנדס גרמני, הצליחו בתוך 8 שנים להשלים את המסילה עד מכה ומדינה.

בינואר 1904 נחנך קטע המסילה חיפה-בית שאן, שאורכו 59 ק"מ. המסילה המשיכה עד צמח שבדרום הכנרת, שם הוקמה תחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם - תחנת "גשר נהרים", בגובה 246 מטר מתחת לפני הים. משם טיפסה המסילה לגובה, 700 מטר, לדרעא שבעבר הירדן, בתוואי מפותל ומסובך באורך 75 ק"מ (45 ק"מ בקו אווירי). בחיפה נבנתה תחנת רכבת, שהיתה המבנה הגדול והמפואר בעיר (כיום תחנת חיפה מזרח).

באוקטובר 1905 יצאה הרכבת הראשונה מחיפה לדמשק. הנסיעה ארכה 11 וחצי שעות, במהירות ממוצעת של 25 קמ"ש, ומכאן תדמיתה האיטית להחריד. עם השנים זמן הנסיעה התקצר ל-10 שעות. ב-1912-1913 נבנות למסילה שתי שלוחות: האחת מבאלד א-שיח (כיום תל חנן) לעכו, והשנייה מעפולה לג'נין (17 ק"מ).

בשנים האחרונות של השלטון העות'מאני בארץ ישראל, היוותה רכבת העמק את עורק התחבורה העיקרי והכמעט יחידי בצפון הארץ, בהיעדר תשתית כבישים. בשיא הופעלו חמש רכבות מדי יום מחיפה לעבר הירדן, שהפכו את הקטע לרווחי ביותר ברכבת החיג'אזית. חיפה הפכה לנמל המוצא של דמשק, גברה תנועת האוניות אליה והעיר נהנתה משגשוג בענפי השירותים, הבנקאות, המסחר והאחסון.

שתי אנקדוטות משעשעות קשורות ברכבת העמק: בימי מלחמת העולם הראשונה היה מחסור בקטרים, ומהנדסים גרמנים בנו על הרכבת תורן עם מפרש רחב. ייצור הכלאיים המוזר הזה, שכונה "האקספרס הפיניקי", שייט על המסילה בכוח הרוח, והסיע חיילים מחיפה לעפולה, במורד המסילה. למרבה הצער, כוחה של הרוח לא היה חזק מספיק בשביל להחזיר את הקרונות בחזרה לחיפה...

הסיפור השני גם הוא מהווה חידוש עולמי: המהנדס היהודי ברוך קטינקא, חיבר, לבקשת החיילים הגרמנים שהוצבו ליד מרחביה, מנוע של מטוס "דיימלר" בהספק 160 כ"ס לקרון שטוח. הרכבת-מטוס השיגה שיא עולמי במהירות על מסילות צרות - 100 קמ"ש, לשמחת החיילים שבאו לבלות בחיפה.

ב-1915 נחנך קו הרכבת הטורקי הצבאי מעפולה דרך טול כרם ולוד לבאר-שבע ולסיני, ורכבת העמק חוברה לראשונה לרכבת יפו-ירושלים.

באוקטובר 1915 רכבת ראשונה יוצאת מדמשק לבאר-שבע. בפברואר 1916 מגיע קו הרכבת כבר עד ניצנה. הבריטים פורצים את קווי הטורקים, ובאוקטובר 1917 מושלם קשר מסילתי בין אל-עריש, רפיח ובאר-שבע.

בינואר 1919 נחנך על-ידי הבריטים קו הרכבת מלוד לחיפה. באותה שנה חובר קו זה לקהיר דרך סיני, ורכבת יומית עושה דרכה מחיפה לקהיר. הבריטים מקימים ב-1920 מינהלה ממשלתית, בשם פלסטיין ריילווייז, הממשיכה בתנופת פיתוח רשת הרכבת בפלשתינה. העבודות על קו פ"ת-ת"א נפסקות בראש העין, מחוסר תקציב.

בימי המנדט הבריטי מוקד הפעילות של הרכבת הוא בתחנת לוד, המשמשת צומת לכל קווי המסילה. לוח הזמנים הצפוף והעומס יוצרים פקקים בתחנה. ב-1937 מוקמות גם תחנות חיפה מרכז ותחנת קרית מוצקין.

שנות מלחמת העולם השנייה הן שנות שיא בפעילות הרכבת המנדטורית, המשנעת מיליוני חיילים ומיליוני טונות של מטען. מתעורר הצורך לסלול קו רכבת לאורך החוף, וב-1942 מושלם קו הרכבת מחיפה דרך עכו, ראש הנקרה, ביירות וטריפולי, המקשר לראשונה את ארץ ישראל ללבנון, טורקיה וממנה לאירופה. העבודה נשלמת בתוך 9 חודשים, וכוללת חציבת שלוש מנהרות באזור ראש הנקרה.

ב-1943 נבנית מסילה מאזור נמל התעופה בן-גוריון לתל השומר. שיא של 3.3 מיליון נוסעים ברכבת הארץ ישראלית באותה שנה. לאחר תום המלחמה מופנה מאבק היישוב היהודי לעצמאות נגד סממן המנדט הבריטי: הרכבת. בליל הגשרים ביוני 1946 מפוצצים לוחמי הפלמ"ח את הגשרים המחברים את המסילות הארץ ישראליות עם לבנון, סוריה וירדן. הקשר מנותק עד היום.

בטרם עוזבים הבריטים את הארץ, מכשירים אנשי הרכבת היהודים ואנשי ההגנה כוח מיוחד של מפעילים יהודיים שיתפסו את מקום האנגלים. הקווים הראשונים שנמסרים לידיים עבריות הם חיפה-קרית מוצקין וחיפה-חדרה. בשנתה הראשונה מובילה "רכבת ישראל" 281 אלף נוסעים.

ב-17.8.1948 עולה רכבת ראשונה מת"א לירושלים. בקיץ 1949 סוללת רכבת ישראל קטע עוקף טול כרם, שנותרה בידי הירדנים, ומחברת מחדש את חיפה למרכז הארץ.

ב-20.9.1949 נחנך קו חיפה-חדרה-ת"א, זמן הנסיעה: שעתיים ועשרים דקות. ב-2.3.1950 נחנך קו סדיר בין חיפה לירושלים, דרך ת"א, וזמן הנסיעה בו 4 שעות. ב-15.4.1953 נחנכת רכבת החוף החדשה, מת"א דרך כפר ויתקין וחדרה מערב לחיפה, והופכת לקו הראשי במדינה.

ב-1954 מפורקת רכבת העמק, שלא היתה בשימוש מספר שנים משום שרוחבה הצר לא התאים לתשתית הרכבות החדשה (50 שנה מאוחר יותר מתגלה קטר קיטור של רכבת העמק ליד חמת גדר, בשטח ירדן - הוא משופץ ומשומר). באמצע שנות החמישים מתרחש המעבר מקטרי קיטור לקטרי דיזל, וצפירת הקיטור האחרונה נשמעת בפברואר 1959. שדרוג תשתיות כללי מתבצע באותן שנים, הודות לכספי השילומים מגרמניה.

בנובמבר 1961 נשלמת הארכת המסילה עד נמל אשדוד. בספטמבר 1965 מונחת המסילה מבאר-שבע לדימונה עבור משא, וב-1967 גם עבור נוסעים. המסילה מדימונה מוארכת עד אורון (1970) וצין, התחנה הדרומית ביותר בארץ (1977).

אחרי מלחמת ששת הימים הגיעה הרכבת עד קונייטרה ופורט תאופיק שעל גדות תעלת סואץ, שרות שנמשך עד מלחמת יום כיפור. המלחמה קוטעת גם שירות נוסעים שנמשך שנה, מת"א לעזה ודיר אל-באלח.

בשנת 1991 נפתחת מחדש תחנת הרכבת ברחובות, וב-1993 נחנך הקו ת"א-נתניה. ב-1996 נחנכת תחנת הנוסעים "השלום" במרכז ת"א, וכן מופעלת רכבת פרברית חיפה-קריות. ב-1999 נחנכת תחנת חוף הכרמל. ביוני 2000 יוצא לדרך קו ראש העין-ת"א, דרך סגולה ובני-ברק. בספטמבר 2000 נפתחת תחנת אוניברסיטת ת"א, ובאוקטובר תחנת באר-שבע מרכז.

במארס 2005 מאשרת הוועדה לתשתיות לאומיות את התוכנית לבנייה מחדש של מסילת רכבת העמק, מחיפה לבית-שאן, בעלות של מאות מיליוני שקלים. הפעם, כנראה, בלי מפרש.

עוד כתבות

גיל שויד / צילום: יחצ

בעלי מניות טאואר וצ'ק פוינט יתבקשו לאשר ביוני את תגמולי הבכירים

בטאואר תיערך הצבעה על מענק שנתי במניות חסומות, בשווי כ-4 מיליון דולר, למנכ"ל ראסל אלוואנגר ● בצ'ק פוינט מבקשים לאשר הקצאת אופציות למנכ"ל גיל שויד, בשווי של 154 מיליון דולר נכון למחיר המניה כיום

: ענבל ומשה חוגג ופרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב, בהשקת מכון הבלוקצ'יין / צילום: חן גלילי

משקיע הקריפטו משה חוגג השיק מכון בלוקצ'יין על שמו באוניברסיטת ת"א: "צריכים להוביל בעולם בתחום"

בהשקת המכון השתתפו אנשי הפקולטה לניהול וחבר הנאמנים של האוניברסיטה וכמה מעמיתיו של חוגג מקרן סינגולריטים, מחברת סירין לאבס ומקהילת הבלוקצ'יין ● חוגג הוא התורם הצעיר ביותר של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת ת"א ● מחרתיים תארח בית"ר ירושלים של חוגג את אתלטיקו מדריד של עידן עופר

זירת התאונה ביבנה/ צילום: ג'וזף

לא גזרה משמיים: אחרי עוד יום קטלני בענף הבנייה, כך ניתן לעצור את מכת תאונות העבודה

יום קטלני ביבנה הסתיים עם ארבעה עובדים הרוגים באתר בנייה בעקבות קריסת עגורן • מתחילת השנה נהרגו 20 עובדים באתרי בנייה • "גלובס" מציע פתרונות למכת תאונות העבודה: מהקמת רשות לבטיחות, מציאת דרכים להגשת כתבי אישום נגד קבלנים, ועד מתן סמכויות לעיריות למנוע מקבלנים לגשת למכרזים בשטחן

סניף של רמי לוי שיווק השיקמה / צילום: תמר מצפי

המועצה לצרכנות: הסל של רמי לוי הוא הזול ביותר גם באפריל

כך עולה מבדיקת משרד הכלכלה והמועצה לצרכנות ל"סל המוצרים הבסיסי" ● עוד מעלה הבדיקה כי מאז חודש דצמבר מחירי המוצרים שבסל ירדו בממוצע ב-8%

אמיר ירון / צילום: יח"צ

לקראת השבוע בשווקים: כוננות ספיגה לציוצי טראמפ בטוויטר וציפייה להודעת הריבית בישראל

בנק ישראל יפרסם מחר את גובה הריבית, לאחר נתוני צמיחה חזקים שפורסמו בשבוע שעבר ● נגידי הבנקים המרכזיים צפויים לנאום השבוע ● בוול סטריט נמשכת עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון ● עיני השוק נשואות לציוצי הנשיא טראמפ סביב מלחמת הסחר ● תחזית השווקים השבועית של "גלובס"

יעקב ליצמן / צלם: אמיל סלמן

המהלך של ליצמן מקפיץ שוב את מניות הקנאביס: שוקל הקלות למשתמשים בקנאביס רפואי

לפי הצעתו של סגן שר הבריאות, לא יהיה צורך ברישיון שימוש בקנאביס ממשרד הבריאות באישור המשטרה עבור אונקולוגיה, נוירולוגיה, גסטרואנטרולוגיה והמחלות הזיהומיות ● משרד הבריאות: "מדובר במהלך שיקל באופן מהותי על הליכי הבירוקרטיה לציבור החולים הקשים"

אבי ברזילי, מנכ"ל אפריקה נכסים / צילום: אירנה קוסטינסקי

לאחר שהפכה לחברה ללא גרעין שליטה: אפריקה נכסים מבקשת לשנות את שמה ל"אפי נכסים"

בד בבד מבקשת חברת הנדל"ן המניב לאשר חבילת שכר בעלות של עד 4.4 מיליון שקל בשנה למנכ"ל אבי ברזילי ● הרווח ברבעון הראשון - 40 מיליון שקל, צמיחה של כ-58% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח הגולמי מפעילות השכרה וניהול של נכסים מניבים (NOI) גדל ב-9% ל-105.5 מיליון שקל

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: רויטרס Rex Curry

אמזון השיקה שירות מכירת טיסות בהודו. מה יהיה השוק הבא שלה?

בשלב זה מדובר במכירה של טיסות פנים בהודו, אבל כפי שאמזון כבר הוכיחה בעבר – היא משיקה פיילוט בשווקים מקומיים, כשהצלחתם עשויה לייבא את הפורמט לשווקים נוספים ● הרעיון של אמזון הוא להציע שירות "הכול תחת קורת-גג אחת" באפליקציית amazon pay, כאשר גם העברת הכספים מתבצעת באפליקציה

יוסי כרמיל ורון סרבר / צילום: שלומי יוסף

האנשים שיכולים לפרוץ לכם לטלפון ועדיין בטוחים שהם בצד של "הטובים"

בימים שבהם פריצה לסלולרי שלכם היא גם קלה וגם הרסנית מאי-פעם, בסלברייט הישראלית - המתמחה בפריצה לטלפונים, הוצאת מידע מתוכם ופיענוח שלו - מתעקשים שהם בצד של הטובים: "בשקלול בין התרומה שלנו לחברה האזרחית לבין הסיכוי שמישהו יוותר על הפרטיות שלו - אנחנו את הבחירה שלנו עשינו"

קריסת המנוף ביבנה / קרדיט צילום: מדא

ארבעה הרוגים בקריסת עגורן צריח באתר בנייה ביבנה

(עדכון) - תאונות הבניין ממשיכות לגבות מחיר כבד: הבוקר קרס חלק מעגורן צריח ברחוב ז'בוטינסקי ביבנה והביא למותם של 4 פועלים ● 8 אנשים עוכבו לחקירה ● ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה: "הקבלנים בונים דירות יוקרה על גופות של פועלים, והרגולטור נותן יד להפקרות"

קופ"ח מכבי / צילום: תמר מצפי

חשש להתנהלות והתבטאויות גזעניות בקרב עובדי קופ"ח מכבי

מכתב של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שהופנה למנכ"ל "מכבי שירותי בריאות" מעלה חשש לבעיה רוחבית בהתנהלות קרב עובדי קופת החולים כלפי אוכלוסיות ממגזרים שונים. היחידה: מבקשים מהקופה לבצע "בירור מקיף ומעמיק באשר להתנהלות אנשי הצוות המתוארת"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

בנק ישראל פרסם את תוצאות מבחן הלחץ למערכת הבנקים

בכל שנה בונה הפיקוח על הבנקים תרחיש מקרו-כלכלי אחר, כאשר השנה בחר הפיקוח לבדוק את העמידות לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור, תוצאת אירועים גיאו-פוליטיים שהביאו לעליית הריבית במשק, בשילוב עם משבר חמור בשוק הדיור ונפילת קבוצה עסקית גדולה של לווים ● ממצאי הבדיקה העלו: "על אף הפגיעה המשמעותית בבנקים, המערכת הבנקאית עמידה בפני תרחיש קיצון מסוג זה"

מדונה באירוויזיון בתל אביב \ צילום: רויטרס

"הופתענו כמו כולם מדגלי פלסטין של מדונה, אבל מבחינתנו המופע הוא הצלחה עצומה"

דניאל בנעים, מנכ"ל חברת קומטק שהפיקה את ההופעה של מדונה באירוויזיון: "אנחנו השגנו את המטרה. מדונה הייתה כאן והעלתה את הרייטינג" ● תאגיד "כאן": "החלק של הדגלים לא היה חלק מהחזרות שאושרו; האירוויזיון הוא אירוע א-פוליטי, ומדונה הייתה מודעת לכך"

האירוויזיון בתל אביב \ צילום: רויטרס

היום שאחרי הפקת הענק: הכירו את ארבע הנשים הבולטות שמאחורי האירוויזיון

מאחורי הפקת הענק שהגיעה לנקודת הרתיחה שלה, מסתתרות ארבע נשות מקצוע שהפכו את האירוויזיון למה שהוא • בשיחה עם "גלובס" הן מספרות איך משדרים ל-50 מדינות במקביל, מה עמד מאחורי מהלכי הדיגיטל המוצלחים, ולמה לא הגיעו לכאן תיירים כפי שציפו להם

חברת חרסה / צילום: רפי קוץ

מריצוף ועד מטבח, מקבלנים ועד דיירים: מעגל הנפגעים של מחיר למשתכן ממשיך להתרחב

תוכנית מחיר למשתכן נועדה לסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה, אך בדרך היא גובה קורבנות: כדי להוריד את מחירי הדיור ולזרז את הבנייה נקבע סטנדרט אחיד למפרטים של הדירות, ובשוק כבר מדברים על המחיר הגבוה שמשלמות היצרניות והיבואניות של כלים סניטריים, ריצוף ומטבחים

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

תוכנית השלום של טראמפ יוצאת לדרך: "את הכסף שמשקיעים בכדורי רובים אפשר להשקיע בתשתיות"

בסוף יוני יתקיים בבחריין סמינר על החלק הכלכלי ב"תוכנית המאה" של הממשל האמריקאי - התוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● החלק הכלכלי, שיעסוק, בין השאר, בעידוד השקעות בגדה המערבית ובעזה, עשוי להתפרסם כבר הלילה ולהקשות על המו"מ הקואליציוני של נתניהו

עמנואל מקרון/ צילום: רויטרס

מקרון: מדיניות ארה"ב מוטה לטובת חברות הטכנולוגיה הפרטיות

"המודל של ארה"ב נוטה לחלוטין לטובת שחקנים מהסקטור הפרטי וכבר לא נתון לאיזונים ובלמים דמוקרטיים" אמר מקרון בכנס הטכנולוגיה VivaTech בפריז

דאנקן לורנס, הזוכה באירוויזיון 2019 / צילום: REUTERS/Ronen Zvulun

ביום שאחרי האירוויזיון: בתאגיד "כאן" יחזרו למציאות מורכבת

אחרי הפקת הענק שזכתה לתשבוחות, התאגיד צפוי לחזור ולהתמודד עם שאלות קשות, ביניהן איום הקיצוץ בתקציב, החזר ההלוואה למדינה והחובות בסך 100 מיליון שקל ● מי ישלם את המחיר? תעשיית התוכן והפקות המקור ● בתוך כך, ל"גלובס" נודע כי המפיקה הראשית של האירוויזיון צפויה להתמנות לסמנכ"לית התוכן ברשת 13

חנות של אינטרספורט בפולין / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המתחרה של דקטלון בדרך לישראל: אינטרספורט במגעים עם קבוצת עזריאלי

שנה וחצי אחרי הפיצוץ עם המשביר לצרכן, ל"גלובס" נודע כי אחת מקמעונאיות הספורט הגדולות בעולם מנסה להיכנס שוב לשוק הישראלי ונמצאת במגעים מתקדמים עם קבוצת קניוני עזריאלי להקמת פעילות בארץ ● בפעם הקודמת תכננה החברה לפתוח 5 חנויות בשטח של 1,000 מ"ר

גלי עטרי ונבחרת הזמרים בגמר האירוויזיון / צילום: REUTERS/Ronen Zvulun

מסתבר שמדונה רק קילקלה את הערב: מסכמים אירוויזיון ברשת

חגיגות אירוויזיון 2019 הגיעו לסופן עם זכייה צפויה יחסית של הולנד ● איך התקבלו השירים של חמש הגדולות? ● למה נזכרו לתרגם את השיר של סלובניה לאנגלית רק בערב האחרון? ● למה גלי עטרי ריגשה את הצופים, ואיך מדונה קילקלה את המופע? ● ברשת מסכמים את תחרות השירה הגדולה באירופה