השנה הטובה של ענף הרכב

למרות נתוני מסירות הרכב בחודש אפריל, 2004 הייתה דווקא היטיבה עם החברות בענף. מיהי יבואנית הרכב שתפסה את המקום הראשון מבין חברות הענף בדירוג "דנס 100", באיזה מקום נמצאת דלק רכב, ואיפה התברגו ארבע חברות ההשכרה והליסינג שנכנסו לדירוג > דובי בן גדליהו

במבט ראשון, נראה כי נתוני מסירות הרכב של חודש אפריל משקפים תמונה עגומה. רק 5,457 יחידות נמסרו בענף בחודש זה כאשר כל השמות "הגדולים" מסרו פחות ממחצית מהממוצע החודשי שלהם. מבט בוחן יותר יגלה כי מדובר במתווה עונתי מובהק, שעובר הקצנה בשנים האחרונות בשל חלקן הגדל והולך של חברות הליסינג בכלל רכישות הרכב.

גם בעבר נחשב חודש אפריל - החודש האחרון לפני החלפת שנת הדגם - לתקופת מכירות חלשה יחסית בענף הרכב. כל עוד רוב המכירות היו ללקוחות פרטיים טרחו היבואנים למשוך את הקהל לאולמות עם "מבצעי סוף עונה" אטרקטיביים דוגמת הנחות, אבזור חינם, מימון וכו'. המבצעים הללו קיזזו במידה ניכרת את פערי המכירות החודשיים ויצרו איזון יחסי.

אולם, בשנתיים האחרונות, כאשר כ-50% עד 60% מכלל המכירות בשוק הן מכירות מרוכזות וידועות מראש לחברות הליסינג, יכולים היבואנים הגדולים לווסת מראש את המלאים ברמה גבוהה של דיוק ולחסוך את הצורך במבצעי הנחות. השנה, באופן ספציפי, חוו יבואנים רבים ביקוש גדול מהצפוי, כך שרמות המלאי הבלתי מכור שנותר בסוף השנה הן הנמוכות ביותר אי פעם. את המלאים שבכל זאת נותרו, מעדיפים היבואנים לגלגל בהיחבא לענף הליסינג וההשכרה כדי להימנע מפגיעה במותג ובלקוחות הוותיקים. מי שיסתובב בשבועות הקרובים במרתפים ובמגרשים שבהם שומרות חברות הליסינג את מלאי כלי הרכב המיועדים למכירה שלהן, ימצא שם כמות מפתיעה של דגמים "מהניילונים".

לפיכך, להיקף המסירות בחודש אפריל ולמאזן התחרותי בין היבואנים בחודש זה אין משמעות מעשית. להפך, היבואנים שהיו הכי יעילים בשיווק לשוק הליסינג ב-2004 הם אלה שסיימו את השנה עם רמות המלאי הנמוכות ביותר ובהתאם גם מכירותיהם.

שנה חזקה לענף

גם בשנה שעברה היו המכירות בחודשים מארס-אפריל נמוכות מאוד. באפריל 2004, למשל, הן עמדו על 4,801 יחידות בלבד. גם אז עוררו הנתונים פאניקה, אולם בחודש מאי רשמו "יבואני הליסינג" זינוק עצום, שפיצה על כל שלושת החודשים שלפניו. עוד עדות לכך שממש אין צורך לדאוג ליבואנים ניתן למצוא בדירוג השנתי "דנס 100" של תחום המסחר והשירותים, שפירסמה אתמול חברת דן אנד ברדסטריט.

חברות הרכב

בחלוקה לסקטורים, תפס יבוא הרכב את המקום הרביעי מבחינת היקף ההכנסות, לאחר חברות הדלק והאנרגיה, ענף התובלה וחברות הסלולר. 13 סוכנויות היבוא המדורגות רשמו יחדיו הכנסות של 3.319 מיליארד דולר, צמיחה מרשימה של 18.2% לעומת השנה שלפני כן. בשורה התחתונה ענף יבוא הרכב "תרם" לא פחות משבע נציגות לרשימת 30 החברות הגדולות במשק בתחום המסחר והשירותים, אם כי גם האחרות אינן קוטלות קנים.

את המקום הראשון מבין יבואני הרכב, ואת המקום ה-16 המכובד בדירוג הכולל, תפסה קבוצת מאיר, שרשמה הכנסות של 547 מיליון דולר, צמיחה של 10.7% לעומת השנה הקודמת. הנתון זה עשוי להפתיע את מי שאינו מכיר את הענף. מאיר אמנם מחזיקה שלושה מותגי רכב פרטי אך שניים מהם - וולבו ויגואר - הם למעשה מותגי נישה מבחינת היקף מכירותיהם ואילו המותג השלישי, הונדה, אמנם נמצא בצמיחה אך עדיין רחוק ממותגים דוגמת מאזדה, טויוטה ושות'. אבל לקבוצת מאיר יש עוד מוקד הכנסות חשוב בתחום שיווק הרכב והוא ענף המשאיות. מאיר מחזיקה בשלושה זיכיונות שיווק של משאיות - וולבו, רנו ומיצובישי - ושולטת באופן מסורתי במסירות בפלח הכבד.

אמנם בשנים האחרונות סבל כל ענף המשאיות משפל. אבל עדיין, עם מכירות בהיקף טיפוסי של כ-2,000 משאיות כבדות ואוטובוסים בשנה, שמחירם נע בין 100 ל-200 אלף דולר ליחידה, מדובר בהכנסות לגמרי לא זניחות. יתר על כן, תחום החלפים והשירות למשאיות נחשב לבוננזה אפילו בעתות שפל.

את המקום ה-18 בדירוג הכולל, טיפוס של שני שלבים לעומת השנה שלפני כן, תפסה כלמוביל-כלמוטור עם הכנסות מצרפיות של 529 מיליון דולר, גידול מרשים של 47.4%, שנובע במידה רבה מצמיחת המכירות של יונדאי. כלמוביל "מפוזרת" כיום על ארבעה מותגים שונים - מיצובישי, יונדאי, מכוניות מרצדס ומשאיות מרצדס - שמעניקים "גיבוי" אחד לשני. כלמוביל גם ביצעה מבעוד מועד השקעה אסטרטגית בתחום הליסינג עם רכישת 50% מחברת הליסינג דביס ישראל, וזו מהווה כיום מנוע מכירות אסטרטגי לחברה האם.

דלק מוטורס תפסה רק את המקום השלישי מבין היבואנים בכל הנוגע להכנסות ואת המקום ה-19 בדירוג הכולל עם הכנסות של 527.7 מיליון דולר, עלייה של 19.8%. אבל הנתון המרשים ביותר הוא דווקא היעילות והניצולת יוצאת הדופן של כוח האדם בחברה. בשנה שעברה העסיקה דלק מוטורס 232 עובדים בלבד, שכל אחד מהם "ייצר" הכנסה של 2.27 מיליון דולר. זהו אחד מיחסי הפריון הגבוהים ביותר במשק והגבוה ביותר בענף הרכב. לשם המחשה, קבוצת מאיר, עם 1,127 עובדים, ייצרה כ-532 אלף דולר לעובד, ואילו כלמוביל עם 596 עובדים, ייצרה כ-896 אלף דולר לעובד.

את המקום ה-23 בטבלה, כמו בשנה שלפני כן, תפסה צ'מפיון מוטורס עם הכנסות של 292.7 מיליון דולר, עלייה של 19%. גם צ'מפיון מחלקת את מכירותיה בין שלל מותגים - החל בסיאט וסקודה העממיות וכלה באאודי היוקרתית. אולם, כל המותגים צמודים לאירו היקר ועם 495 עובדים ותשתיות לוגיסטיות שמתאימות לטיפול בהיקפי מכירות גדולים פי שניים לפחות, ניתן בהחלט להבין מדוע צ'מפיון מחפשת כיום ברחבי העולם - ובשוק המקומי - מותגי רכב חדשים.

במקום ה-24 ברשימה ניצבת יו.אמ.איי עם הכנסות של 290.5 מיליון דולר, עלייה של 23.4%. הנכס הגדול ביותר של החברה הוא המותג שברולט. ליו.אמ.איי יש מבנה ארגוני "רזה" יחסית עם 310 עובדים, שמייצרים הכנסות של כ-937 אלף דולר לעובד. הנתונים הללו אינם כוללים את השותפות (50% עם תשתית) בחברת המשאיות UTI, שגם היא מכרה זהב קטן, ששולט ביד רמה בפלח המשאיות הבינוניות בישראל.

במקום ה-26 ניצבת קבוצת קרסו עם הכנסות של 255 מיליון דולר, עלייה של 27.1%. קרסו אמנם טיפסה שישה שלבים בדירוג מהמקום ה-32, אך אנחנו זוכרים תקופות שבהן היא ניצבה במקום מכובד ברשימת 20 החברות המובילות ובשלישיה הפותחת של ענף הרכב. החברה עוברת כיום טלטלה ארגונית יסודית ונראה שהיא עומדת להתעורר מהתרדמה הארוכה בה שהתה.

אחרונה חביבה ברשימת 30 החברות הגדולות היא יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, שרשמה הכנסות בהיקף 250 מיליון דולר. טויוטה הצליחה "לרקוד" בין המטבעות המשתנים וכיום היא רוכשת בין יפני נוח את רוב כלי הרכב, כולל את הקורולה, שייצורה חזר ליפן.

חברות הליסינג: הלקוחות גדולים מהספקים

מעניין לא פחות הוא הזינוק שרשמו חברות ההשכרה והליסינג. הדירוג כולל רק ארבע חברות גדולות בסקטור, אך גם הן ייצרו הכנסות מצרפיות של כ-880 מיליון דולר. הצמיחה הממוצעת שלהן עמדה על לא פחות מ-25% וזה עוד מבלי לשקלל את הצמיחה המרשימה של חברות ליסינג והשכרה נוספות, שאינן מדורגות, דוגמת דביס, אופרייט-ליס, באדג'ט ואחרות.

החברה הגדולה ביותר בסקטור, ניו קופל, קפצה בשנה שעברה לא פחות מעשרה מקומות קדימה עד המקום ה-26 בדירוג הכולל, תוך שהיא מקדימה כמה וכמה יבואני רכב מכובדים. על פי נתוני הדירוג, רשמה ניו קופל הכנסות של 260.9 מיליון דולר, צמיחה של כ-33.9%. ניו קופל העסיקה 319 עובדים, שכל אחד מהם "ייצר" הכנסות של 818 מיליון דולר.

הבאה בתור היא אלבר, שירדה שבעה שלבים בדירוג אך עדיין ניצבת במקום ה-34 המכובד עם הכנסות של כ-220 מיליון דולר, צמיחה של 10%. דן רכב ותחבורה, זכיינית אוויס, קפצה עשרה מקומות עד המקום ה-39 עם מחזור מכירות של 204 מיליון דולר. אם תמשיך בקצב צמיחה שנתי של כ-29%, שאותו רשמה בשנה שעברה, היא נמצאת על המסלול המהיר לתפוס את המקום השני בענף.

אלדן, במקום ה-43 בדירוג הכולל, רשמה מחזור הכנסות של 194 מיליון דולר וצמיחה של 29%. את רשימת ארבעת הגדולים חותמת הרץ, במקום ה-75 בדירוג הכולל, שייצרה הכנסות של 122 מיליון דולר, עלייה של 15.3%. את אלה, אגב, ניתן להוסיף למאזן של קבוצת מאיר, שהיא בעלת השליטה בה.

לבסוף, ניתן להבחין בעוד תוצר לוואי של "עידן שוק הליסינג", שהוא עליית כוחן של החברות שעוסקות בטרייד-אין ובמכירת כלי רכב משומשים ופועלות בשיתוף עם היבואנים ו/או עם חברות הליסינג. כך למשל, ניתן למצוא את חברת מכירת הרכב של ניו קופל-סיקסט במקום ה-59 המכובד עם מחזור מכירות כולל של 141 מיליון דולר ושיעור צמיחה מרשים של 111%. במקום ה-101 ניתן למצוא את חברת אוטו-דיל, שטיפסה 18 שלבים בדירוג עם הכנסות של 91.9 מיליון דולר, צמיחה של 35.9%. שתי החברות הללו מכרו יותר כלי רכב מכמה וכמה יבואני רכב.

אז מי כאן הספק ומי הלקוח? לא ברור, אך מה שבטוח הוא שגם השנה אין צורך לדאוג לרווחה הכלכלית של הענף ושל היבואנים.