חוזה בע"פ גבר על חוזה שבכתב: "בעימות בין לשון החוזה ובין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה"

בית משפט השלום בת"א קבע כי, הבטחה בע"פ מהווה התחייבות לספק את אשר הובטח, למרות שבסעיף בהסכם בכתב בין הצדדים, נכתב כי אין התחייבות.

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל, חייבה את סטטוס מודל'ס 2000, סוכנות ומכללה לדוגמאות פרסום ומסחר, להשיב לעופרה איבגי 5,500 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מדצמבר 2004, וכן הוצאות בסך של 3,000 שקל.

התובעת טענה, באמצעות עו"ד זהר רון-מאור, כי משהסתבר לה כי הנתבעת הוליכה אותה שולל, היא ביקשה לבטל את ההסכם עימה ודרשה בחזרה 5,500 שקל ששילמה עבור תיק צילומים. לטענתה, היא לא נענתה.

הנתבעת טענה, כי בהסכם נרשם והוסבר למועמד, כי החברה אינה מתחייבת לא בכתב ולא בע"פ כלפי המועמד לספק תעסוקה בפרסום. לטענתה, נאמר כי תעשה את המקסימום ללא התחייבות, כדי לספק למועמד תעסוקה בתחום.

לדברי השופטת, הטענה של התובעת, כי לולא ההתחייבות כלפיה לספק לה תעסוקה בתחום, היא לא היתה חותמת על החוזה, לא הופרכה.

לדברי השופטת, התובעת חתמה על ההסכם בכפוף להתחייבות זו, ואין ספק כי מטרת הצדדים היתה אספקת תעסוקה לתובעת.

בפסק הדין הדגישה השופטת, כי לשון החוזה אומנם חשובה, אך היא אינה מכרעת ובעימות בין לשון החוזה ובין כוונת עושיו, יד האחרונה היא על העליונה.

לדברי השופטת, התובעת הוטעתה והנתבעת פעלה בחוסר תום לב כאשר לא הבהירה חד-משמעית כי אין אפשרות בטוחה לספק תעסוקה בתחום.

לדברי השופטת, הנתבעת אומנם לא התחייבה בכתב, אך מעדות התובעת, עולה שהיתה הבטחה בע"פ. (ת.א 75620/04).