ניצחון לרשות המיסים: השתלמויות יותרו בניכוי, תואר אקדמי - לא

בשורה רעה לבעלי מקצועות חופשיים: בניגוד לפסק דין יהב שניתן במחוזי בירושלים, קובע המחוזי בנצרת כי הוצאות לימודי תואר ראשון במשפטים אינן מותרות בניכוי לרואי חשבון. "לימודי תואר כלשהו הם בבחינת רכישת מקצוע ועל-כן הוצאות הלימוד אינן בנות ניכוי"

מצבו של בעל מקצוע חופשי שהולך להשתלמויות מקצועיות, טוב יותר מזה של חברו שלמד תואר אקדמאי, מבחינת האפשרות לנכות ההוצאות במס. זו תוצאת פסק הדין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בנצרת, שקבע כי הוצאות לימודי תואר ראשון במשפטים אינן מותרות בניכוי לרואי חשבון.

שלושה רו"ח השותפים בפירמה "אזולאי, מאיר נחום רואי חשבון", למדו לתואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, עבורו שילמו כ-85 אלף שקל, כל אחד. שניים מהם אף התמחו במשפטים והם חברים בלשכת עוה"ד. עם זאת, הם הגבילו את חברותם כך שאינם רשאים לעשות פעולות המיוחדות למקצוע עריכת הדין.

פקיד השומה לא הסכים לאשר את ניכוי ההוצאות הללו מהכנסותיהם בשנות המס הרלוונטיות, בטענה שרכישת תואר ראשון הוא בבחינת "יצירת יתרון מתמיד" ולא "שמירה על הקיים".

השלושה ערערו על החלטתו וטענו, באמצעות עו"ד עידית אלדר, כי גם לאחר לימודי המשפטים הם לא שינו את תחום פעילותם, לא עברו לעסוק בעריכת דין ולא צמצמו את עיסוקם בראיית חשבון. לדבריהם, הנציבות מכירה בהשתלמויות שעורכת לשכת רוה"ח לחבריה בתחום המשפט, כלימודים לצורך שמירה על הקיים. לדבריהם, כל בעל מקצוע שאיננו דואג לעדכן ולשמר את הידע שצבר, באמצעות לימודים והכשרות, יתקשה לאורך זמן לקיים רמה מקצועית ראויה.

עוד טענו, כי יש להפעיל מבחן מהותי של ההוצאה וייעודה, ולא מבחן טכני יבש, לפיו לימודים המסתיימים בקבלת תואר ראשון מהווים תמיד יתרון מתמיד. לבסוף טענו, כי קיים קשר בין הידע המשפטי לבין עיסוקו של רוה"ח. מעורבותו של רו"ח בחיים הכלכליים והעיסקיים, מחייבת אותו להיות מודע גם לבעיות משפטיות.

פקיד השומה טען מנגד, כי אין מדובר בשמירה על הקיים, אלא ברכישת נכס חדש ולחילופין בשיפור מהותי בנכס הקיים. לדבריו, גם יישום המבחן המהותי מחייב את המסקנה כי הוצאות רכישת תואר בכלל, ותואר ראשון בפרט, אינן מהוות שמירה על הקיים אלא רכישת יתרון מתמיד.

סגן הנשיא, השופט ניסים ממן, קיבל את עמדת פקיד השומה, לפיה יש להפעיל מבחן כמותי, הבוחן את היקף השעות של הקורסים המשפטיים הנלמדים במסגרת לימודי ראיית חשבון לעומת היקף הקורסים המשפטיים במסגרת לימודי משפטים; וכן מבחן איכותי, הבוחן את תוכן ורמת הלימודים בכל קורס באופן פרטני בתואר הקיים ובתואר הנרכש. לפי שני המבחנים, קבע ממן, "לימודי המשפטים של המערערים לא רק שיפרו את הידע המשפטי שלהם, אלא הקנו להם מקצוע חדש במלוא מובן המילה. אין מקום אפילו להשוות בין הידע המשפטי המוקנה לרו"ח במסגרת לימודיו, עם הידע המשפטי הנרכש לאחר ארבע שנות לימודים בפקולטה למשפטים. אין זו השלמת חומר, אלא רכישת חומר חדש לגמרי בהיקף רב, ללא כל השוואה".

השופט ציין, כי אכן "בנסיבות מסויימות עשוי הידע המשפטי לסייע לרו"ח במלאכתו, במיוחד כשהסביבה העסקית נעשית תובענית ומתוחכמת יותר. לכן, השתלמות בנושא משפטי פלוני, אפילו בהיקף רחב מאוד, עשויה להיחשב הוצאה מוכרת לרו"ח. אולם ברי כי לשם תפקוד נאות כרו"ח, אין הוא זקוק למלוא ההשכלה המשפטית הניתנת לבוגרי המכללות והאוניברסיטאות".

"אם לא נגרוס כך", הוסיף השופט ממן, "יהיה עלינו להכיר בדרישות מצד שורה רחבה של בעלי מקצוע להכרה בהוצאות לימוד של מקצועות חדשים קרובים, וקרובים פחות. כך למשל, ידרוש רופא כירורג להכיר בהוצאות הלימוד של מקצוע הרוקחות, בטענה שהוא יכול לסייע לו בעבודתו כרופא, וגם הוצאות לימודי הפסיכולוגיה, כי הם מסייעים בעדו לתקשר טוב יותר עם המטופלים; מהנדס מבקש שיוכרו הוצאות הלימודים שלו במינהל עסקים או כלכלה כדי לתכנן ולבצע את עבודתו טוב יותר, וכו'".

ממן גם הסכים, ש"מקצוע 'המשפטן' ללא התמחות והסמכה כעו"ד, הוא בעל כושר קטן יותר ליצור הכנסה, בהשוואה למשפטן שיש בידו גם רישיון לעסוק בעריכת דין". גם בהנחה ששניים מהשלושה לא היו מוסמכים כעו"ד, הוא מסכים עם פקיד השומה, שלא ניתן לקבל מהם התחייבות שלא לגשת לבחינות לשכת עוה"ד, ושאם יעשו כן, יתבטל ניכוי הוצאות הלימוד. הסיבה לכך היא, ש"הפיקוח על התחייבות כזו אינו מעשי ואינו אפשרי והוא מטיל מעמסה בלתי מוצדקת על שלטונות המס", מה גם שהשומות עלולות להתיישן עד אז. "לימודי תואר כלשהו הם בבחינת רכישת מקצוע ועל-כן הוצאות הלימוד אינן בנות ניכוי", סיכם ממן את החלטתו (עמ"ה 164/01).

סוגיית ההכרה בהוצאות לימודים לצרכי מס עלתה באחרונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שהתיר לבנק יהב לנכות הוצאות לצורך לימודי תואר ראשון של עובדיו. השופטת יפה הכט אמנם ציינה כי החלטתה ניתנת "מבלי שהדבר יהווה תקדים", אולם הוסיפה שהיא "מוכנה לקבל שראוי היה מלכתחילה לעודד עובדים או אוכלוסיות אחרות לצאת ללימודים אקדמאיים, וזאת באמצעות הקלות ופטורים כאלו או אחרים, אולם זהו עניין למחוקק". העליון טרם הכריע בערעור שהגישה רשות המיסים.

רו"ח נדב הכהן אומר, כי קשה להתעלם מהסתירה בין פסק דינו של השופט ממן ובין בנק יהב. מעבר לכך, אומר הכהן, "בית המשפט ראה לנכון לעמוד בפרץ, כדי למנוע תופעה רחבת היקף של בעלי מקצוע שונים, שלומדים מקצועות נוספים ודורשים ניכוי בפועל של ההוצאות, בטענה שמדובר בשמירה על הקיים. השופט ממן הביא בחשבון את ה'טרנד' הקיים של רכישת כמה תארים במקביל, וביקש לסגור את הסכרים מראש".

תוצאת פסק הדין, אומר הכהן, היא "קיפוח בפועל של בעל מקצוע המעדיף ללמוד תואר שני, לעומת חברו המשתתף בכמה השתלמויות בנושאים דומים, ורשאי לנכות את הוצאותיהן מהכנסותיו".