הערכות בעקבות פס"ד בג"ץ: אלפי תביעות של מפונים נגד גובה הפיצוי יוגשו בקרוב לבתי המשפט

עו"ד מלצר: בג"ץ קבע עקרון שלכל בעלי העסקים המפונים מגיע פיצוי מלא; עו"ד סהר: נפרצה הדרך להסרת חלק מהקיפוח

פסק הדין המשתרע על פני 319 עמודים מהם 254 דעת הרוב והשאר חוות דעתו של אדמונד לוי, דחה באופן כללי את העתירות שהוגשו בנושא, למעט בכמה היבטים כלכליים של חוק הפינוי-פיצוי.

עם זאת, שלושה עורכי דין אשר ייצגו עותרים בשלוש עתירות הביעו קורת רוח מסעיפים בפסק הדין, אשר למעשה יאפשרו, לטענתם, למפונים לקבל פיצוי הרבה יותר גבוה מאשר מתכוונת הממשלה לתת.

בשונה מהמקובל בבית המשפט העליון, בפסק הדין הנוכחי - על דעת הרוב לא חתום שופט אחד אשר איתו מסכימים כל השופטים, אלא חתומים כל עשרת השופטים יחדיו. היחיד אשר הביע בפסק הדין את דעתו האישית, עליה הוא חתום, הוא השופט אדמונד לוי אשר היה בדעת מיעוט.

עו"ד חנן מלצר, אשר ייצג חברה המשכירה נכסים באזור מחסום ארז אמר ל"גלובס", כי בג"ץ קבע היום את העיקרון כי מגיע לכל בעלי העסקים המפונים פיצוי מלא על דרך של החזרת המצב לקדמותו ככל האפשר.

בקביעה זו, אומר מלצר, נדחתה עמדת המדינה, אשר טענה, כי ניתן בדרכים שונות להעניק פיצויים חלקיים. בג"ץ קבע עוד, כי מעבר למסלולים הרגילים הקבועים בחוק ניתן לפנות במקרים מתאימים לוועדה מיוחדת שסמכותה להגדיל את סכום הפיצויים שנקבעו בחוק לבעלי עסקים. מעבר לכך, מציין מלצר, מי שלא יקבל את מלוא הפיצוי לו הוא טוען יוכל לאחר הדיון בוועדה לפנות לבתי המשפט.

מבחינה חוקתית בג"ץ קבע שוב תקדים, שעל-פיו כאשר הרשות המבצעת והמחוקק פוגעים בזכויות יסוד של האזרח - רשאי בית המשפט להתערב בחקיקה ולקבוע נקודת איזון ראויה יותר לטובת האזרח. עם זאת, התקדים נקבע רק בנוגע לסעיפים כלכליים בחוק הפינוי-פיצוי ולא בשאלת הסמכות העקרונית של פינוי היישובים, לגביהן הבהיר בג"ץ, כי הם לא מהווים חלק מהמדינה.

עו"ד יצחק מירון, המייצג את פורום המשפטנים למען ארץ ישראל, אמר, כי בעקבות פסק דין בג"ץ - כל מקסימום פיצוי בחוק הפך למינימום. זאת, בשל העובדה, כי בג"ץ פתח בפני המפונים את האפשרות לפנות לבתי המשפט בתביעות להגדלת סכום הפיצוי.

על-פי חוק פינוי-פיצוי, קודם למתן פסק הדין, מתיישבים מפונים בעלי עסקים וחברות תשתיות יכלו לתבוע רק את הסכומים שהוגדרו בחוק. מעבר לכך לא היתה אפשרות לפנות בדרישות נוספות לבתי המשפט השונים.

החוק איפשר להם בחירה בין קבלת הפיצוי שייקבע על-ידי ועדות הזכאות, או הוועדה המיוחדת לבין פנייה לבית המשפט. עתה, אומר עו"ד מירון, הפך למעשה הפיצוי הניתן למפונה - מקדמה, או תשלום סכום, שאיננו שנוי במחלוקת, כאשר ניתנת לכל אחד, המרגיש מקופח הזכות לפנות לבית המשפט בדרישות שונות.

עו"ד ירון סהר, המייצג מתיישבים בצפון השומרון, ציין, כי בג"ץ פרץ דרך להסרת חלק מקיפוח המתיישבים וכעת גם מתאפשר להם לפנות לבתי המשפט וזאת, בנוסף להחלטות מהותיות בפסק הדין, הכוללות הכרה בזכויות הדור הצעיר והוספת "השנה האבודה".

סהר ציין, עוד, כי בעקבות פסק הדין הוא צופה אלפי תביעות פרטניות של מפונים, הן מהמגזר הפרטי והן מגזר העסקים, בעיקר מתחומי התשתיות. סהר אמר כי מגזר התשתיות (כגון בזק, חברת החשמל, הכבלים ועוד) נפגע בצורה קשה ביותר מחוק פינוי-פיצוי. "פסק הדין פותח פתח גדול בפני אלה שהחוק הגביל אותם בתעריף שרירותי".