גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ואולי זה מה שיפשיר את המשק

מדד אמון הצרכנים של "גלובס" לחודש מאי מראה יציבות מדאיגה. הציבור חש שיפור במשק, אולי עקב הורדת מיסים והכסף הזול מתמיד, אך אין התלהבות והוא מקפיא רכישות ליום שאחרי. פורום מדד אמון הצרכנים, ובו כלכלנים בכירים, תהה לאן ילך כל ההון שגויס החודש - לצמיחה או לחו"ל, וניסה להבין את הפער בין הביקושים הפיננסיים לריאליים > גלי וינרב

מדד אמון הצרכנים של "גלובס" לחודש מאי אינו מציג אמנם תמונה עגומה ממש על המשק הישראלי, אך גם לא תמונה מעודדת במיוחד. ניתן לומר, כי זוהי יציבות מדאיגה. הצרכנים מרגישים שיפור בתפקוד השוטף של המשק, ותחושה טובה יחסית לגבי מצבם האישי בעוד כמה חודשים, אולם אין התלהבות לגבי מצב המשק בעוד חצי שנה. בהתאם, אין גם עלייה בכוונות לרכוש דירות, מכוניות או מוצרים בני-קיימא. סך הכול נראה, כי הצרכנים מחכים לראות מה יקרה עם ההתנתקות, ומאמינים, כי המצב במשק יישאר סטטי עד לנקודה זו.

במונחים מספריים, המדד מראה במאי עלייה של נקודה אחת לעומת החודש שעבר. הסקר השוטף של גלובס-מחקרים, באמצעות מכון חנוך ורפי סמית, מצא כי ישנה ירידה קלה אך רצופה במספר הנשאלים, שטענו כי המצב הכלכלי הנוכחי הוא "לא טוב". הפער בין מספר הפסימיים למספר האופטימים הצטמצם מ-57% באפריל ל-56.5% במאי. לפני כשנתיים פער זה עמד על 84%. במקביל, מספר האופטימיים כמעט משתווה למספר הפסימיים, לגבי המצב הכלכלי בעוד חצי שנה, בהשוואה לפער של כ-6% לטובת האופטימיים לפני כארבעה חודשים. שיפור קטן מאוד קיים בציפיות של הצרכנים לגבי מצבם האישי, כאשר שיעור האופטימיות נטו עמד על 8.9% לעומת 8.4% בחודש הקודם.

במקביל למגמות אלה, נרשמה יציבות, ואף עלייה קטנה, גם בשיעורי הסירוב לרכישות לא-שוטפות של מוצרים בני-קיימא או מכוניות, או של קניית דירות במשק. ניתוח "גלובס מחקרים" של ממצאי המדד ופילוחיו, מעלה, אפוא, כי אין כרגע סימן לפריצה בביקושים של משקי הבית במחצית השנייה של 2005.

הנתונים הללו מתנגשים חזיתית עם התוכנית להורדת מיסים של ממשלת נתניהו. "כיוון שהממשלה הודיעה על כל במה, כי תוריד מיסים, וכיוון שזו ממשלה שקיימה בעבר את הבטחותיה להוריד מיסים, היינו מצפים, כי הצרכנים ירגישו כי הכנסתם הפנויה צפויה לעלות וכי ידברו על הגברת ביקושים", אומר אבי טמקין, האחראי למחקר מטעם "גלובס מחקרים". "אך הצרכנים לא מגיבים כך. הם ממשיכים להיזהר. ואם ירידת המיסים לא תביא לעלייה בביקושים, אז מאיפה תמומן הורדת המיסים, במיוחד בתקופה שבה יש לממן את ההתנתקות? מהיכן תבוא הצמיחה במשק?".

במקביל להורדת המיסים הצפויה, מחיר הכסף הוא זול מאי פעם. בבנקאות, בשוק ההון, ובאפיק המתעורר של הנפקות האג"ח - הכסף זול, והוא זורם לכיסים של החברות. אך האם, בהינתן הביקושים הנמוכים, יוכלו החברות באמת להפיק תועלת מן ההון שגייסו? האם יוכלו להשקיע אותו באופן שיהיה פרודוקטיבי לצמיחת המשק בעתיד? פורום מדד אמון הצרכנים, שהתכנס אמש (ד') במערכת "גלובס", ביקש לענות על שאלות אלו ולהבין את הפער בין הביקושים הפיננסיים לביקושים הריאליים במשק.

מפץ גדול בשוק המימון

השנה האחרונה אופיינה בשוק הנפקות אג"ח, שלא נראה כמוהו בעבר. "ב-2004 גויסו 28 מיליארד דולר באג"ח קונצרני", מעדכנת דורית סלינגר, נשיא ומנכ"ל מעלות, שנשאה את הרצאת האורח בפורום. "זאת, לעומת רק כ-8 מיליארד שגויסו ב-2002 ו-2003, שהיו גם הן שנות שיא לעומת השנים שקדמו להן".

אולם, רוב הנפקות האג"ח הן של חברות גדולות במשק, כך שלא נפתח כאן פתח למימון של עסקים קטנים ובינוניים, שגם המקורות הבנקאיים שלהם מוגבלים. "בישראל, רוב החברות שיצאו כרגע להנפקות של אג"ח קונצרני, היו חברות ברמות הגבוהות יותר של הדירוג - כלומר אג"ח יחסית לא מסוכנות, שתשואתן בהתאם, והן מגיעות בדרך-כלל מן החברות הגדולות", מסבירה סלינגר. "בחו"ל, המימון החוץ-בנקאי הוא חלק הרבה יותר גדול מן העוגה - בארה"ב הוא מהווה 75% מהמימון ובבריטניה 50%. גם בגרמניה השמרנית הוא מהווה 25%, שהם יותר מאצלנו. בנתחים כאלה מתוך העוגה, התמהיל מגוון יותר. החברות שיוצאות להנפקות אג"ח הן חברות כמעט בכל סוגי הדירוגים במשק. יש בחלק מהאיגרות הללו סיכון, אך יש גם פרמיה על הסיכון".

"כדי ששוק מגוון כזה יתקיים", סלינגר ממשיכה, "צריך להיות מישהו שיודע לנהל חובות מסוכנים. המשקיעים המוסדיים הישראליים הם די שמרניים. אנחנו זקוקים לקרנות מיוחדות לנושא, קצת יותר ספקולטיביות, כאלה שיודעות לנהל את תיק ההשקעות של איגרות בסיכון ושל איגרות-זבל, כך שהסיכון מבוזר ובסופו של דבר התשואה היא יפה".

באופן די צפוי, מדגישה סלינגר את חשיבותו של הדירוג בניהול תיק מסוכן שכזה, אך אינה מהססת להצביע גם על החסמים שעלולים לעכב את ההגעה למצב הזה. "אני לא מכירה היום מודל מוסכם, שקובע איזו פרמיה צריך לגבות בעבור איגרות בדירוגים שונים, כלומר בעבור רמות שונות של סיכון", היא מדגימה.

אך בינתיים, עד שגם החברות הקטנות והבינוניות ימצאו דרך להנפיק אג"ח, נוצרת אצל הבנקים תמונת-מראה של המצב בשוק זה: החברות הגדולות מגוונות מקורות מימון ומשאירות את הבנקים עם תמהיל המבוסס יותר על חברות קטנות ובינוניות.

"הבנקים לא יכולים להתקיים על משקי-בית בלבד", אומר גיא עופר הירשלר, מבנק המזרחי. "הם לא יכולים להרוויח כך את לחמם. הם צריכים גם את החברות הגדולות". עופר הירשלר מניח, כי בעתיד הלא רחוק, יבואו הבנקים לחברות הגדולות שייצאו לחפש מימון חוץ-בנקאי, וינסו לשדל אותן לחזור. גם אם בעבר נתקלו במגבלות. "התחרות בשוק תוריד את המחיר של האשראי מן הבנקים. תיווצר תחרות בריאה".

צור פניגשטיין מ-PWC-קסלמן-וקסלמן, צופה גם הוא ירידת מחירים, אבל לא אצל כולם: "כיוון שהחברות הגדולות היו עד היום כוח מול הבנקים, הן דווקא קיבלו תנאים טובים כבר בעבר. אבל עכשיו, כשיש לחברות הללו יותר מקורות מימון, הבנקים צריכים להתחיל להילחם גם על החברות הקצת פחות סולידיות. כלומר, לצאת מן השמרנות שלהם, ועם התחרות על חובן של החברות האלה, ישתפרו גם התנאים המוצעים להן".

לדברי פניגשטיין, המימון החוץ-בנקאי טוב למשק, כי הוא מציף אותו במידע חדש על החברות. כל עוד אלה מקבלות את המימון שלהן מן הבנקים בלבד, הרי שרק לבנקים יש, בעצם, מונופול על המידע על איכות החברות. אך ברגע שהן יוצאות לציבור בכל דרך שהיא, הן חייבות לפתח דפוסים של שקיפות רבה יותר, והסיכון בכל המשק יורד.

"יש היום ריכוזיות בתחום החוב, גם מצד המלווה וגם מצד הלווה", הוא ממשיך. "זה נוח לכולם - הבנקים והחברות הגדולות לא צריכים לעבוד קשה. הבנקים מכירים את החברות הגדולות, החברות מכירות את הבנקים, ויש להן כוח עליהם. כאשר יגדל המימון החוץ-בנקאי, זה ישחרר איזשהו חסם שנוצר בשוק. התחרות של כולם על כולם תתגבר, והבנקים יצטרכו לתת מקום לחברות קטנות יותר וכוחן של החברות הגדולות מול הבנקים יפחת. מצד שני, חברות קטנות וגם גדולות יוכלו לגוון במקורות מימון, וכוחם של הבנקים עליהן יפחת".

פרופ' יקיר פלסנר, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מאמין כי הגידול במימון החוץ-בנקאי, הוא צעד בלתי נמנע. "קרנות הפנסיה מורכבות היום מ-90% אג"ח ממשלתי. המשקל שלהן בקרנות הפנסיה חייב לרדת. הקרנות יהיו חייבות לחפש במה עוד להשקיע. זה תהליך של למידה. הקרנות היו רגילות לחיות בעולם של חברת ביטוח: למה לשבור את הראש אם אפשר להשקיע בהשקעה לא מסוכנת לטווח ארוך? אך ההשקעות הללו כבר לא מניבות תשואה מספקת, וצריך להתרגל לעולם מסובך יותר".

חובות מסוג חדש: איגו"חים

עולם מסובך יותר הוא גם עולם שבו המכשירים שבאמצעותם מאג"חים את החובות הולכים ומשתכללים, וגם סוגי החובות המאוג"חים שונים לחלוטין מכפי שהיכרנו. מדובר בעיקר על שני כיוונים חדשים: האחד הוא איגו"ח של חובות לקוחות לבנקים או לחברות עסקיות, ומכירת החוב הזה למשקיעים חיצוניים. כיוון נוסף הוא איסוף של מספר רב של איגרות-חוב ברמות סיכון שונות לחבילה אחת, ומכירת תעודה להשקעה בחבילה הזו, שבשל הביזור שלה, היא פחות מסוכנת מהשקעה בכל אחד ממרכיבי החבילה לבדם.

"במדינות רבות פועלות חברות עצמאיות שנותנות אשראי", אומרת סלינגר. "מהיכן הן לוקחות את האשראי הזה? מהבנקים ומהציבור. בישראל, איגו"ח של חוב כמעט שלא קיים, אבל אני מאמינה כי המכשיר הזה יגיע לישראל תוך זמן קצר - אפילו תוך שנה. בנק הפועלים נתן את הסימן, כאשר איג"ח את החוב של חברת דרך-ארץ.

אמנם זה היה צעד חריג וגם חוב חריג ברמת הסיכון הנמוכה שלו, אך בכל זאת, החשיבה כבר קיימת במשק. הצוהר נפתח. חברות שעומדות להשיק פרויקטים תשתיתיים גדולים, כבר בנויות למכירת חוב שכזו. הבנק יודע לנהל את הסיכון, ואילו למשקיע המוסדי יש מקומות לטווח רחוק". אחד החסמים, מציינת סלינגר, הוא כי בנק ישראל עדיין לא קבע אם חוב שגולגל כך יופחת מהספרים או לא. אם כן, צעד כזה יכול לעודד את המגמה.

יאיר שני, סמנכ"ל השקעות בד"ש-ניהול-קופות-גמל, קצת פחות בטוח לגבי טווחי הזמן. רמת ההיכרות של השוק עם המכשירים היא נמוכה, ואלה מכשירים מורכבים. אמנם נכון, שלומדים כשמרטיבים את הידיים, אבל כאן יש להיכנס לעניין בהדרגה. השוק עדיין לא מבין את הסיכונים".

גם דני פירוגובסקי מ-PWC-קסלמן-וקסלמן מסכים איתו: "איגו"ח לקוחות הוא עניין מאוד מורכב. גם הכלים מורכבים. נהוג לומר, שכשהכלכלנים מדברים, רואי החשבון שותקים. זה לא אומר שלא נשמח אם הכלים הללו יגיעו לשוק, אך הם ידרשו תקופת היכרות מעמיקה.

שני מוסיף, כי בעולם גלובלי, מכשירי ההשקעה הישראליים יצטרכו להתחרות בתשואות של מכשירי השקעה מחו"ל, ולכן לשוק הזה אין ברירה אלא להשתכלל, בין היתר באיגו"ח חוב לקוחות ובתפירת חבילות מאג"ח, שחלקן מסוכנות, במטרה להגיע לתשואות גבוהות יותר.

"לבנקים יש יתרון בהקשר הזה", אומר דורון ויסברוד, מנהל מחלקה במחלקה הכלכלית בבנק הפועלים. "הם מכירים היטב את החברות, והם יודעים לנהל חובות. הם יהיו הגופים שיתפרו את חבילות האג"ח. בנקים יאג"חו את החברות הקטנות, כי מי עוד יכול לעשות את זה?".

גם לדעת שאולי כצנלסון, סמנכ"ל מכון היצוא, יהיו המשקיעים המוסדיים חייבים להשקיע באפיקים חדשים, מסוכנים יותר אך מניבי תשואה רבה יותר. "אנחנו עומדים להיכנס לתקופה ארוכה של מדיניות מוניטרית מרחיבה. לסין ולהודו פוטנציאל לייצוא אבטלה של מאות מיליוני עובדים. הממשלות יצטרכו להנמיך ריביות כדי להתמודד עם זה, ובמקביל המחירים יילחצו כלפי מטה. כדי להמשיך ולהשיג את התשואות על ההון שהתרגלנו אליהן, משקיעים יצטרכו לקחת יותר סיכונים".

"המצב יהיה חמור במיוחד מנקודת המבט של קרנות הפנסיה", הוא מוסיף. "תוחלת החיים הולכת ועולה ובינתיים התשואות שאפשר להשיג בקלות, הולכות ויורדות. אנחנו נראה את קרנות הפנסיה מחפשות אחרי גיוון בהשקעות, בין היתר לאפיקים שהוזכרו כאן".

הרבה פוטנציאל לא ממומן

כמו שהמשקיעים מחפשים מימון מגוון, כך המשק משווע לו. למרות שהכסף זול, הוא אינו מגיע לחברות הקטנות והבינוניות. גרוע מכך - לא בטוח שהוא מגיע להשקעה בכלל.

"ישראל במקום ה-60 בעולם מבחינת הנגישות של חברות יצואניות להון", אומר כצנלסון. "מצד שני, ברמת יכולת התחרות שלנו בעולם, אנחנו הרבה יותר גבוהים. זה אומר, שיש לנו הרבה פוטנציאל לא ממומן. זהו החסם העיקרי בפני הגדלת הייצוא. חברות נמצאות במצב שבו הן רוצות מהבנקים רק הלוואה לצורך אספקת הזמנה. מה הן בסך הכול מבקשות? ומה הסיכון הגדול בזה? אבל מקורות המימון לגופים הללו דלים והרבה חברות קורסות ממש רגע לפני הפריצה שלהן".

עמית פרידמן, כלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל, מצטרף בדאגה: "אני שואל, כל הגיוסים הללו של הון וחוב, מה הם עשו עם הכסף. אני לא רואה שפעילות ההשקעה במשק עלתה. ואם הם לא השקיעו את הכסף בתשתית לייצור עתידי, מהיכן תבוא צמיחה למשק, ומהיכן יחזירו החברות את החוב?".

סלינגר: "רוב הכסף שגויס הלך לכיוון של מיחזור חוב. אם יש תועלת למשק מכך, היא שהבנקים יותר בטוחים עכשיו. חלק גדול מהכסף גם הושקע, אבל בחו"ל. חברות ישראליות קנו, למשל, נדל"ן בחו"ל בהיקפים גדולים השנה. אם ניקח כדוגמה את החברות הגדולות, פרטנר ביצעה רכישת מניות עצמית, אי. די. בי מחכה לסלקום, והרשתות הקמעונאיות ביצעו מיתוג מחדש, אך לא השקיעו באמצעי ייצור. אבל אי אפשר להכליל, יש גם חברות שהתפתחו".

פרידמן: "ההשקעה בנכסים היא נמוכה מבחינה היסטורית. זה מטריד מאוד, כי לאן הולך ההון?"

פלסנר: "אנחנו רואים זאת גם אצל הממשלה. זו ממשלה שיש לה תת-ביצוע בעניין ההשקעות. מצד שני, גם הסקטור הפרטי לא משקיע מספיק והביקושים לא עולים. לא ברור מה יכול לגרום למשק להתחיל לזוז בקרוב. תוכנית ההתנתקות תגרום לממשלה לשפוך קצת כסף, אבל תהיה לכך השפעה נקודתית בלבד".

כצנלסון: "ההשקעות בתשתית לא יפתרו את כל הבעיה. צריך להשקיע באפיקים שיאפשרו נוכחות בשווקים גלובליים. זה מה שיביא את הצמיחה".

טמקין: "ואולי כאשר ניתן יהיה לאג"ח פרויקטים גדולים של תשתית, יהיו יותר פרויקטים כאלה. אולי זה מה שישחרר את המשק מהקיפאון". *

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?