קרע תקציבי באיחוד האירופי: הוותיקות רוצות להגביל, המצטרפות רוצות עוד

בפסגת האיחוד מחר יבואו לביטוי המחלוקות בין העשירות והקפואות, ובין פולין, צ'כיה וסלובקיה

רכבת מהירה שתחבר את ערי הבירה של אסטוניה, לטביה וליטא אל ורשה וברלין, לא תוקם, אולי, לעולם, אם שש המדינות העשירות ביותר באיחוד האירופי יצליחו לכפות את דעתן על החברות הפחות עשירות באיחוד.

מנהיגי גרמניה, צרפת, בריטניה, שבדיה, אוסטריה והולנד ינסו לשכנע את המדינות האחרות באיחוד לקצץ את תקציבו, בפסגת מנהיגי האיחוד שתיערך בבריסל מחר ומחרתיים (חמישי-שישי). בו זמנית, הם ינסו להגן על תוכניות הוצאה מועדפות עליהם, כמו הסובסידיה החקלאית האדירה של האיחוד. המדינות החוששות במיוחד מן המגמה החדשה הן המצטרפות החדשות לאיחוד ממזרח אירופה: כל הכבישים, הגשרים ותחנות הכוח המודרניים שהובטח להן לממנם כאשר הן הצטרפו לאיחוד לפני שנה וחודש, עומדים כעת בסימן שאלה.

לפני כשבועיים דחו הבוחרים בצרפת ובהולנד את החוקה האירופית החדשה, בין היתר מתוך תחושה שהאיחוד האירופי ישקיע יותר מדי במצטרפות החדשות כמו פולין וסלובקיה, שבהן השכר נמוך ביותר ממחצית לעומת השכר בצרפת, גרמניה והולנד. זהו הרקע לוויכוח החריף החדש על מגמות תקציב האיחוד האירופי.

צרפת מסובסדת

"ההצהרות הפוליטיות על הלכידות האירופית ומעבר חופשי של אנשים ומוצרים חייבות להיות מתורגמות לנכסים פיסיים אמיתיים", אומר אלברטס ארונה, בן 60, שמפקח על המקטע הליטאי של "רייל בלטיקה", מיזם הרכבת המהירה שהזכרנו בתחילת הכתבה.

אבל המדינות הוותיקות באיחוד לא רק לוחצות להנמיך את תקרת ההוצאה שלו. הן גם מסרבות לוותר על מה שמגיע להן, לדעתן: צרפת סבורה שיש לה זכות נצחית לסובסידיות לחקלאיה. בריטניה סבורה שהיא זכאית לקבל את החזרי התקציב השנתיים, שהובטחו לה עוד בתקופת כהונתה של מרגרט תאצ'ר כראש ממשלה, ב-1985.

הזלוטי עלה ב-13%

צרפת, הולנד, גרמניה, בריטניה, שבדיה ואוסטריה משלמות כולן לתקציב האיחוד האירופי יותר מכפי שהן מקבלות ממנו. ממשלותיהן מעוניינות, לכן, לקבוע שתקציב ההוצאה של האיחוד לא יעלה על 1% מן התמ"ג המצרפי של חברות האיחוד, כאשר הנימוקים ברורים לכולם: הצמיחה הכלכלית איטית מאד, שיעורי האבטלה גבוהים מאד והגירעונות התקציביים הלאומיים רק מתרחבים. שיעור האבטלה בגרמניה, כעת 11.8%, קרוב לשיא של אחרי מלחמת העולם השניה. כלכלתה צמחה ב-1% בלבד בשנים 2001-2004.

במזרח אירופה, להבדיל, הצמיחה הכלכלית העלתה את שוקי המניות והמטבעות באוזר זה. הזלוטי הפולני עלה ב-13% מול האירו בשנה האחרונה. הקרונה הצ'כית התחזקה ב-5% מול האירו. הקרונה הסלובקית עלתה ב-3.9%. מדדי המניות באסטוניה ובהונגריה עלו השנה ב-35% ו-25% בהתאמה. מדדי פוטס"י-100 בבריטניה ודאק"ס בגרמניה עלו ב-4.8% ו-7.9% בהתאמה.

ממשלת לוקסמבורג, שמכהנת כנשיאה תורנית של מוסדות האיחוד עד תחילת יולי, הציעה להקפיא את החזרי התקציב שמגיעים לכאורה לבריטניה, ולקבוע תקרת הוצאה של 1.06% התמ"ג של האיחוד. מדובר על הוצאה שנתית של כ-870 מיליארד אירו. ההצעה המקורית היתה תקרת הוצאה של 1.24% מהתמ"ג האירופי, 1.025 מיליארד אירו.

רגישות פוליטית

מנהיגי צרפת והולנד מצויים בעמדת מגננה בנושאי התקציב, בשל התבוסה שנחלה החוקה האירופית בארצותיהם. אך גם סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלת איטליה, ועמיתו הגרמני גרהרד שרדר, יתקשו לוותר על דרישותיהם מן האיחוד, לנוכח מצבם הפוליטי המעורער במדינותיהם. מנגד, מדינה מזרח אירופית כמו פולין, ומדינה מערב אירופית גדולה כמו ספרד, ידרשו בפסגה שתפתח מחר להשאיר את כספי הסיוע של האיחוד למדינותיהם על כנם. הסיוע הזה היה סלע מחלוקת עוד לקראת הצטרפות עשר המדינות החדשות במאי 2004.

המדינות המזרח-אירופיות נאלצו בדצמבר 2002 לחתום על הסכם קופנהאגן, שהגביל את הסיוע החקלאי שיקבלו ל-25% מן הסיוע שמקבלים חקלאי החברות הוותיקות. השיעור הזה אמור לעלות בהדרגה, עד ל-100% בשנת 2013. מנהיגי פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה התחייבו אז להיאבק למען הגדלה מהירה יותר של הסיוע מן האיחוד. אשתקד זכו המדינות הללו לסיוע בסך 6 מיליארד דולר. מנגד, גם הן שילמו מחיר כלכלי: הסובסידיות שהן העניקו בכלכלות שלהן קוצצו, עובדי מדינה פוטרו ובליטא וסלובקיה נסגרו תחנות כוח גרעיניות מהתקופה הסובייטית.