נתקבל חלקית ערעורו של בנק לאומי נגד חיובו בגילוי המסמכים לאבי רואימי

ביהמ"ש: "ההחלטה הגורפת לגילוי כל המסמכים מחטיאה את מטרת ההליך - ועל כן יש לבטלה"

שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, שרה דותן, קיבלה את ערעור בנק לאומי נגד החלטת הרשם השופט, שמואל ברוך, לפיה הורה לבנק לגלות מסמכים בפני איש העסקים, אבי רואימי, במסגרת תביעת הבנק נגדו לתשלום חוב של 60 מיליון שקל. מדובר בגילוי מסמכים ספציפיים הכוללים בין היתר שיחות, פגישות, מפגשים דיונים התכתבויות, מסמכים, טיוטות וחוזים.

דותן קבעה, כי לא יעלה על הדעת, כי סוגי המסמכים יקיפו כל סוג של נייר הקלטה או דואר שהוחלף בדרך זו או אחרת אצל הצד שכנגד, ללא הגבלת זמן והגבלת זהות המתכתבים.

לדבריה, הערעור של הבנק התמקד בשלושה סוגי מסמכים בלבד המתייחסים לכל המכתבים, הודעות הפקסים, הודעות הדואר האלקטרוני, ההקלטות והתרשומות של שיחות בין הצדדים ועוד כהנה וכהנה עשרות פרטים המחייבים עבודת בילוש של חודשים ושנים לשם איתורם. כמו כן המסמכים מתייחסים לכל המידע שעמד בפני הדירקטוריון של הבנק וכל ארגון אחר של הבנק ואשר היווה בסיס להחלטה להגיש תביעה משפטית נגד רואימי.

דותן ציינה, כי מדובר בניצול לרעה של הליכי משפט, וההלכה לפיה ניתן לבקשת גילוי ספציפי של סוגי מסמכים לא כוונה למסע דייג רחב היקף, כפי שמנסה בא כוח הנתבע לבצע. נראה כי אם לא יושם לכך קץ בשלב זה יימשכו הליכי הגילוי עוד חמש שנים לפחות.

דותן קיבלה את עמדת הבנק וקבעה, כי ההחלטה הגורפת לגילוי כל המסמכים מחטיאה את מטרת ההליך ועל כן יש לבטלה. רואימי חוייב בהוצאות הבנק בסך 10,000 שקל. (ע.א 1243/05).