מאבק הטיהור: נדחתה תביעת תנה תעשיות, היצרנית והמשווקת תמי 4, נגד מי-זך טכנולוגיות מים

ביהמ"ש: תנה לא הוכיחה הטעיית הציבור; שיהוי של 5 שנים הפך את התביעה לתיאורטית - הבדיקות נשוא-התביעה כבר אינן מתבצעות

בית המשפט המחוזי בת"א דחה את תביעתה של חברת תנה תעשיות יצרנית והמשווקת של תמי 4 נגד חברת מי-זך טכנולוגיות מים. שתי החברות עוסקות בתחום מערכות לטיהור מים.

בתביעתה ביקשה תנה לאסור על הנתבעת לבצע שתי בדיקות - TDS ואלקטרו-ליזה המשקפות את רמת המומסים במים והקשורות לאיכות המים, במי השתייה בבתיהם של הצרכנים.

בדיקות אלה משמשות אותה להדגמת ומכירת מוצריה, זאת משום שיש בבדיקות אלה, לטענתה, כדי לגרום למצג שווא ולהטעיה ביחס ליעילותו של מתקן תמי 4, לפגיעה במוניטין של החברה וכתוצאה מכך לביטול חוזי השירות עימה. בנוסף תבעה תנה פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הוצאת לשון הרע.

הנתבעת טענה, כי הבדיקות מקובלות ומוכרות בתקן הישראלי, כמו גם בתקנים אמריקניים בינלאומיים הנוגעים למערכות טיהור מים, וכי מניעתן תפגע בחופש העיסוק שלה ובתחרות החופשית בתחום.

השופטת שרה גדות קבעה בפסק הדין, כי התובעת לא הרימה כנדרש את הנטל המוטל עליהם להוכיח בראיות ממשיות, כי הנתבעת פרסמה הודעה כוזבת בזדון, עת נציגיה הציגו את הבדיקות בבתיהם של הצרכנים.

כמו כן, התובעת לא הוכיחה את טענותיה לעניין ההטעייה. בהתייחסה לטענת התובעת לפיה הנתבעת פרסמה לשון הרע בקרב הצרכנים, באמצעות הבדיקות שערכה בבתיהם, קבעה השופטת, כי לא הוכח שנגרם לתובעת בפועל נזק ממשי. גם ניסיונה של התובעת להוכיח, כי פורסם דבר שפגע בעסקיה לעניין עוולת לשון הרע נידון לכישלון.

עוד קבעה השופטת, כי מכלול הנסיבות אינו מגלה התנהגות פסולה מצידה של הנתבעת, ומכל מקום לא הוכחה התנהגות פסולה שכזו. לדברי השופטת לא הוכח, כי הנתבעת הפרה בהתנהלותה בכל הקשור לבדיקות TDS והאלקטרו ליזה כללים של תחרות ומסחר הוגנים.

השופטת ציינה, כי יש בבדיקות אלה פוטנציאל של הטעיה העלול לגרום גם לתחרות בלתי הוגנת, אולם שימוש בבדיקות אלה כשלעצמו אינו מהווה תחרות בלתי הוגנת. עוד היא קבעה, כי יש טעם רב בטענת השיהוי שהעלתה הנתבעת, מאחר והשימוש בבדיקות נשוא התביעה התפרסם עוד ב-2003 בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק. שחשפה את הבעייתיות הטמונה בבדיקות הביתיות לצורכי מכירת מערכות לטיהור מי שתייה.

השופטת ציינה כי מדובר בשיהוי של 5 שנים. וכי התובעת אינה זכאית לצו מניעה ותביעתה נכון להיום היא כמעט תיאורטית מאחר והנתבעת אינה מבצעת עוד את הבדיקות נשוא התביעה.

התובעת שיוצגה על עו"ד אברהם גולדברג חויבה לשלם לנתבעת שיוצגה על ידי עו"ד דור חזקיה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל. (ת.א 2826/98).