המחדל של עורכי הדין עלה לבנק הפועלים 3.1 מיליון שקל

בנק הפועלים איבד שתי תביעות חוב שהוגשו באיחור של ארבעה חודשים, בגלל טעות במחשבי משרד עורכי הדין שטיפל בהן. השופטת אלשיך לא חסכה את שבטה מהבנק, ש"הטיל אשם בכולם"

ופטת בית המשפט המחוזי בת"א, ורדה אלשיך, ממשיכה להציג קו נוקשה בכל הנוגע להגשת תביעות חוב באיחור. הקורבן התורן היה בנק הפועלים, שאיבד שתי תביעות חוב בהיקף של 3.1 מיליון שקל, בשל מחדל מצד משרד עורכי הדין שטיפל בהן מטעמו, והגיש אותן באיחור של ארבעה חודשים. הנימוק לאיחור: טעות רישומית במחשבי משרד עו"ד עמית גולדשטיין-לירן בכפר סבא, שעליה הסתמכו עורכי הדין בתום לב.

החייבים, במקרה זה, היו חיים כהן ויפה רחל כהן, בעלי חברות שקרסו. השניים ערבו ערבות בעלים לחובות החברות כלפי הבנק ומשלא עמדו בדרישותיו לפירעון, ביקש הבנק להכריז עליהם פושטי רגל, וכעבור שנה מונו להם כונסי נכסים. הבנק נרדם על המשמר והגיש את תביעות החוב לכנ"ר רק 10 חודשים אחר כך, למרות שהחוק מחייב לעשות כן בתוך חצי שנה. לתביעות החוב צורף מכתב המבקש לקבלן עקב "נסיבות מיוחדות".

נזכיר, כי בפקודת פשיטת הרגל נקבע, שבכל הנוגע לחברה או חייב המצויים בפירוק או בפשיטת רגל, יש להגיש תביעות חוב בתוך שישה חודשים. בתי המשפט קבעו בעבר, שמדובר בהוראה מהותית ולא פרוצדורלית, ולכן כאשר נמנע הנושה, מטעמיו שלו, מלהגיש תביעת חוב במועד, הוא מאבד את זכותו להיפרע ולקבל דיבידנד כלשהו מקופת הפירוק, גם אם הגשתה בזמן היתה מביאה לקבלת התביעה וגם אם החייב מודה בחוב. לפי החוק, נושה מאחר יוכל לבקש מהנאמן הארכה, וזה ייענה לה רק אם הוצגו לו טעמים מיוחדים, המעידים על קושי אובייקטיבי להגיש את תביעת החוב במועד.

הבנק הסביר את האיחור בכך, שעו"ד יעל שמואל-זימן, שטיפלה בתיקים באופן בלעדי מטעם המשרד, יצאה לחופשת לידה בת חצי שנה, בטרם ניתנו צווי הכינוס. כל תיקיה הועברו לעו"ד ברק נבות, שאמור היה לטפל בהגשת תביעות החוב. כאשר חזרה עו"ד שמואל-זימן מחופשת הלידה, בטרם עברו 6 החודשים להגשת תביעות החוב, עזב נבות את המשרד. כאשר בדקה שמואל-זימן את מצב ההליכים בתיק, "עקב טעות רישומית במחשב המשרד, (היא) סברה בתום-לב כי תביעות החוב הוגשו במועד ובכלל". רק 3 חודשים לאחר המועד האחרון, במסגרת ניסיון הבנק למנות את עו"ד איתן ארז מטעמו כנאמן לנכסי החייבים, נודע לו מהכנ"ר כי כלל לא הוגשו תביעות חוב מטעם הבנק.

ואולם, גם כעת, כדברי אלשיך, "הבנק התמהמה כחודש ימים נוסף, וזאת על אף שהוא עצמו יזם את ההליכים כנגד שני החייבים". היא הוסיפה, כי "מקריאת כתבי הטענות עולה כי אי-הגשת תביעות החוב במועד הקבוע על-פי חוק, נבע ממחדל של בא-כוח הבנק, פשוטו כמשמעו". המנהל המיוחד לבדיקת תביעות חוב, עו"ד מיכה צמיר, דחה את הבקשה להאריך המועד לקבלת תביעות החוב, והבנק ערער על החלטתו. לטענתו, החוב בעניינו ידוע לכל, ואין בו כל "הפתעה" לחייבים, לנושים או לכנ"ר. בנסיבות אלו, לא נפגע אינטרס הציפייה של החייבים או הנושים לעניין גיבוש מצבת החובות, מה גם שהחייבים עצמם מכירים לכאורה בחוב.

"בכל האמור ב'טעמים מיוחדים שיירשמו', חלה גישה נוקשה להארכת מועד", הזכירה אלשיך לבנק. "נשאלת השאלה מדוע נושה, ובמקרה דנן עוד בנק, שיזם את הליכי פשיטת הרגל ואף היה מעורב בהם, ובכלל זה התייצב באסיפת נושים, אשר היה בקיא ללא ספק בחובות החייבים כלפיו, יתעכב כדי חודש ימים לצורך הגשת תביעות החוב".

"איחור הבנק בהגשת תביעות החוב אינו נובע מ'טעמים מיוחדים', ואין המדובר במקרה בו לא יכול היה הבנק להגיש את תביעות החוב במועד, מסיבות שאינן תלויות בו". היא ציינה, כי היא ערה לסכום הגדול בו מדובר, אולם החוק "אינו מאזכר כלל ועיקר את סכום תביעת החוב כנימוק. שיעורה של התביעה, ומידת הנזק שתגרם לנושה בגין דחייתה, לא תיחשב כשיקול מהותי בשאלה, אם ליתן הארכת מועד אם לאו".

היא גם לא חסכה את שבטה מהבנק. "מקריאת טענותיו הרבות של הבנק, עולה כי זה מנסה לאחוז בחבל מכל קצה ולהטיל אשם בכולם, כולל הכנ"ר, כאשר לדעתי, אין לו אלא להלין על עצמו, ועל דרך ניהול התיק בעניינם של שני החייבים בנסיבות האמורות. הבנק איחר בהגשת תביעת החוב משך תקופה של כ-4 חודשים, 3 מהם עקב מחדל של ממש בדרך ניהול התיק במשרד באי-כוחו, ומעת שנודע לו על אי-הגשת התביעות, התמהמה כחודש נוסף עד להגשתן. כל זאת, בעוד שהבנק בעצמו יזם את ההליכים כנגד שני החייבים, מה עוד כי תביעות החוב הוגשו ללא בקשה למתן ארכה כקבוע בתקנות", משום שזו לא גובתה בתצהיר. "האלו הם 'טעמים מיוחדים' העומדים בדרישה לפיה הנושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד?", תהתה אלשיך.

בנוסף לתביעות החוב בסך 3 מיליון שקל שאיבד הבנק, הוא אף חוייב בהוצאות המנהל המיוחד ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל נוספים (בש"א 26121/04).