הממשלה תנסה לצמצם את מספר האסירים הכלואים בישראל

זאת במסגרת תקציב המדינה שאושר הלילה ■ אחת הסיבות היא העלות הגבוהה שבאחזקת אסירים בכלא, הגבוהה ביותר מפי 4 מעלות אחזקת אסיר בשיקום

יום היסטורי למערכת אכיפת החוק: בפעם הראשונה, הממשלה קיבלה היום (ו') החלטה לנסות לצמצם מספר האסירים הכלואים בישראל. במסגרת תקציב המדינה שאושר הלילה בממשלה אושר פרק שלם העוסק במדיניות הענישה בישראל ומבוסס על מסקנות הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר.

בהחלטת הממשלה נקבע כי הממשלה מאמצת את עיקרי המלצות הוועדה. עיקר השינויים שנקבעו בתקציב:

תוקם יחידת מחקר במשרד המשפטים שתלווה מחקרית יוזמות חדשות בתחום הענישה והשיקום, תסביר את מדיניות הענישה לציבור באמצעות פרסומים על רמות הענישה והאפקטיביות שלה, תאסוף מידע ותבצע מחקרים על מדיניות האכיפה בדגש על ענישה. היחידה תונחה על-ידי ועדה מייעצת לענייני ענישה שתכלול 14 חברים, ביניהם שופטים בדימוס ונציגים של הפרקליטות, הסנגוריה, לשכת עורכי הדין, האקדמיה ועוד.

כל הצעת חוק המבקשת להחמיר בענישה או לקבוע עבירות חדשות, תועבר קודם כל למחלקת המחקר לחוות-דעת בדבר האפקטיביות של החוק המוצע לצמצום הפשיעה, העלות שלו וקיומם של אמצעים מידתיים יותר להשיג את תכליתו. חוות-הדעת תועבר לוועדת השרים לחקיקה, והממשלה תשקול אותה בהחלטתה.

בכל חצי שנה יוקם בית משפט קהילתי נוסף, עד שבאוקטובר 2018 יהיה בית משפט קהילתי אחד בכל מחוז.

בתי המשפט יוסמכו להמיר מאסרים של 9 חודשים ומטה בעבודות שירות (במקום 6 חודשים ומטה כיום), ונציבת שב"ס תוסמך לקצר בשליש את עונשם של עובדי שירות שנידונו ל-3-9 חודשי עבודת שירות (מדובר הוראת שעה הקבועה עד שנת 2020 שתלווה במחקר מלווה). ההצעה קובעת כי בסיס התקציב של שב"ס יקטן עקב כך, מתוך הנחה שהוראה זו תביא לצמצום במספר האסירים (וזה בהחלט עניין לדיון מקיף נפרד).

לפי נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס), נכון ל-2015 היו כלואים בישראל 12,232 אסירים פליליים שיכולים להגיש בקשה לשחרור מוקדם אחרי שריצו שני שליש מתקופת מאסרם.

כמות האסירים בישראל ביחס למדינות אחרות היא גדולה. לפי נתוני שירות בתי הסוהר, בעוד שבארץ ישנם 147 אסירים על כל 100 אלף תושבים - בשבדיה מדובר על 57 אסירים על כל 100 אלף תושבים, ואילו בהולנד ובאיטליה מדובר 75 ו-87 אסירים בהתאמה. שיאנית הכליאה היא ארה"ב, שבה יש 698 אסירים על כל 100 אלף תושבים. עם זאת, גם בארה"ב נמתחת היום ביקורת רבה על הקלות הבלתי נסבלת של הכליאה במדינה.

אחת הסיבות לביקורת היא העלות הגבוהה שבאחזקת אסירים בכלא. על-פי הדוח השנתי של הרשות לשיקום האסיר לשנת 2015, עלות אחזקת אסיר בבית סוהר בארץ גבוהה ביותר מפי 4 מעלות אחזקת אסיר בשיקום בקהילה במהלך תקופת השחרור על-תנאי.

בעוד שעלות אחזקת אסיר בכלא ישראלי היא כ-120 אלף שקל בשנה בממוצע, עלות אחזקתו כאסיר על-תנאי ברישיון מחוץ לכלא היא כ-28 אלף שקל בשנה בלבד. המשמעות הכלכלית של השחרור המוקדם ממאסר היא, אם כן, גדולה מאוד מבחינת המדינה.

 

ועדת דורנר קמה כדי לבחון את מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים. בוועדה היו חברים משפטנים מובילים, כמו פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' אורן גזל-אייל, המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי, נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר עפרה קלינגר וכאמור השופטת דורנר.

הוועדה ישבה על המדוכה במשך כ-4 שנים, ובנובמבר 2015 פרסמה דוח שבו קראה להקל באופן שיטתי בענישה, להפחית במאסרים ממושכים ולבחון חלופות למאסר בדמות עבודות שירות בקהילה.

הוועדה מצאה, בין היתר, כי בעשורים האחרונים קיימת ירידה חדה בשיעור ההחלטות לשחרור מוקדם בישראל. בשנת 1990 שוחררו שחרור מוקדם 2,402 אסירים, שהם 63.2% מהאסירים שהדיון בעניינם הסתיים באותה שנה בוועדות שחרורים.

לעומת זאת, מנתונים לגבי השנים 2010 עד 2012 שאספה מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים עלה כי שיעור ההחלטות לשחרר הוא 33% מתוך ההחלטות המהותיות בבקשות לשחרור מוקדם.