צבא העתיד: טנק "בלתי נראה" וצוללות לא מאוישות

טנק חמקן, קטן, זריז וקטלני במיוחד; צוללת בלתי מאוישת שתשוגר למשימות חשאיות הרחק מגבולות ישראל; מסוק אוטונומי שטס בלי טייס ומסוגל לשאת אספקה לכוחות בזירות לחימה ומערכת ייחודית שתהפוך כל יריית רובה - למדויקת וקטלנית. אלה חלק מהפיתוחים המסקרנים שמוביל המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) במשרד הביטחון, אשר נחשפו אתמול (ב') בתדרוך מיוחד לכתבים צבאיים שקיים ראש מפא"ת, תא"ל (במיל') דני גולד.

כ-1,500 מיזמי מחקר ופיתוח, שנמצאים בשלבים שונים מנוהלים בימים אלה במפא"ת. ההצצה הנדירה שהעניק אתמול גולד לחלק מהתוכניות האלה, מלמדת כיצד יתמודד צה"ל בעשורים הבאים מול האתגרים הביטחוניים שיעמדו לפניו.

כשהמטרה המרכזית היא שימור היתרון הטכנולוגי של צה"ל ומערכת הביטחון על פני מדינות האזור וארגוני הטרור שפועלים בתוכן ומהן, מיליארדי שקלים מופנים בכל שנה לתוכניות פיתוח שרובן סודיות ותפקידן לאפשר את מימוש "רשימת החזונות" של מפא"ת: איטום גבולות ישראל, לרבות מציאת פתרון בתחום האיום התת-קרקעי ובמרכזו איום המנהרות בעזה ובגבול לבנון; מיגור הטרור; השמדת מטרות אויב בזמן אמת בכל רחבי המזרח התיכון; שיפור השרידות, הניידות והתמרון של רק"מ (רכב קרבי משוריין) וטנקים ועליונות במרחב הקיברנטי.

חלק ניכר מהעבודות האלה מבוצעות במסגרת קשר אינטנסיבי והדוק שמקיים מפא"ת עם שורה של חברות סטארט-אפ קטנות שעדיין עושות את צעדיהן הראשונים לעבר הפתרונות הגדולים. חלק מהרעיונות האלה יגיעו רק בעוד שנים לבשלות טכנולוגית שתאפשר העמדת מוצר, חלק יגוועו - כמקובל במקרים של תוכניות מו"פ.

הטנק העתידי

אחת התוכניות המרשימות שעליה שוקד מפא"ת בשנים האחרונות, ביחד עם מינהלת הטנק של משרד הביטחון (מנת"ק) נקראת "כרמל", ובמרכזה הטנק העתידי של צה"ל: כיום מנת"ק מייצרת את הגרסה המתקדמת ביותר של הטנקים המשמשים את השריון של צה"ל, מרכבה סימן 4. עשרות הטנקים שיוצאים מדי שנה מקו היצור של מרכז השיקום והאחזקה שבתל השומר מצוידים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר שהופכות את טנקי המרכבה למכונות מלחמה מאיימות, קטלניות ומוגנות במיוחד - בין השאר, בזכות מערכת ההגנה האקטיבית 'מעיל רוח' של רפאל מערכות לחימה, שתפקידה ליירט איומים המופנים אליהם, כמו טילים מתקדמים נגד טנקים ורקטות אר.פי.ג'י.

אלא שהכרמל יהיה שונה לגמרי: התוכניות של מפא"ת מדברות על טנק היברידי, קל משקל, קטן, זריז, פשוט להפעלה וזול יחסית לטנקים היקרים שנמכרים כיום בשוק.

הוא מפותח בחדרי חדרים ובינתיים, את הביצועים המרשימים שלו הוא מפגין בעיקר בסרטוני ההדמיה של משרד הביטחון: "יכולות התמרון שלו יהיו טובות מאוד, הצוות שיפעיל אותו יהיה קטן משמעותי, אולי 2-3 לוחמים, הוא יונע באמצעות מערכת הנעה חשמלית היברידית - וגם תהיה לו גרסה בלתי מאוישת ופורצת דרך", בישר גולד.

על פי הערכות של מפא"ת, החלטה סופית על התקדמות בתוכנית הטנק העתידי היא עניין של כשלוש שנים: מקבלי ההחלטות שיכריעו על התוכנית, צפויים לראות לנגד עיניהם מכונת מלחמה קטלנית שלקוחה מסרט מדע בדיוני: הוא יצויד ב"שריון שקוף", כך שאנשי הצוות שיהיו ספונים בתוכו יראו את המתרחש מחוצה לו באמצעות מערכת צגים מתקדמת. אלה יופעלו בנגיעה, ויקרינו כל העת לצוות הטנק את כל מה שיצלמו המצלמות הרבות שיותקנו על גבי הכלי. אפשרות אחרת, שגם היא נבדקת בימים אלה במפא"ת, שלכל טנקיסט תהיה קסדה חכמה ומתקדמת בדומה לקסדות הטייסים המתקדמות - שמשדרות ומקרינות בכל זמן נתון את כל הנתונים שלוחם צריך בסביבת לחימה.

גולת הכותרת של מיזם הטנק העתידי היא "חמקנות", או כפי שמגדירים זאת במשרד הביטחון "חתימה נעלמת", כך שמבעד לאמצעי תצפית או מערכות גילוי, נוכחותו בשטח תיטשטש עד שלא תיראה כלל: "יש כל מיני שיטות שיאפשרו לנו להגיע לזה, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר", אומר גולד: "המטרה היא לשפר את יכולות השרידות במהלך של הכוחות התמרון היבשתי".

 טנק כרמל/ צילום והדמיה : מפאת

הטנק העתידי ידע גם להגן על עצמו, באמצעות מערכות להגנה אקטיבית וגם יספק הגנה היקפית לכלי רכב שינועו אחריו במקרה שבו יוביל שיירה באזור לחימה, כמו גם על כוחות חי"ר שיפעלו מסביבו: הוא יקדים ויזהה את האיום שמופנה לעבר הכוחות - וישמיד אותו מבעוד מועד. גם למוקשים שיוטמנו לו בדרך, לטנק העתידי תהיה תשובה: הוא ידע לגלות ולהשמיד אותם במהירות - תוך כדי תנועה: "כרגע אנחנו לא משקיעים בכלי עצמו, אלא בטכנולוגיות שיותקנו בו ומעורבות בכך כמה חברות ביטחוניות", אומר גולד.

בזמן שעיניים רבות נשואות לעבר תוכניות פיתוח של מכוניות אוטונומיות, גם במפא"ת מתבוננים קדימה - מתוך שאיפה לשפר יכולות של כרב"מים (כלי רכב בלתי מאוישים) שכמה דגמים שלהם כבר משמשים למשימות כמו הגנה על גבולות. בשורות צה"ל מופעלים כלי רכב כאלה, בין אם לסיורים לאורך גבולות, לשינוע לוגיסטי או למשימות הנדסה קלות אך קליטתם עדיין איטית ופעילות מבצעית בהם נעשית במשורה.

במערכת הביטחון מביטים אל המיזמים המתפתחים בעולם בתחום הרכב האזרחי האוטונומי, אך מכוונים לצרכים אחרים: בעוד כלי הרכב האוטונומיים עתידים לנסוע על כבישים סלולים, בצה"ל רוצים שהכרב"מים ידעו לנסוע בתנאי שטח, בתנאי לחימה, שיהיו בעלי יכולת עבירות גבוהה - וגם עם יכולות של ירי מרחוק.

פיתוח אחר שנחשף אתמול במפא"ת נועד לאפשר לשלוט על תא שטח - בלי להיות בו וזאת בזכות מאות רבות של סנסורים זעירים שיפוזרו בו, יעקבו, יצלמו ויקשיבו לכל מה שזז בתוכו: "אפשר יהיה להשליך את הסנסורים האלה מהאוויר, לאפשר את פיזורם באותו תא שטח ורק לעקוב. אנחנו מאוד מתקדמים בתחום הזה וכבר עשינו ניסוי גדול ומוצלח מאוד", בישר גולד. לשאלה האם הסנסורים האלה או דומיהן יוכלו גם להתפוצץ ליד מטרת אדם שהוגדרה להם ולחסל אותה - גולד ענה בחיוב.

 כלי רכב בלתי מאוייש/ צילום והדמיה : מפאת

ניסוי בים

תוכנית אחרת מדברת על פיתוח של צוללות בלתי מאוישות. על הפרק שתי תוכניות כאלה, לפיתוח של כצב"מ (כלי צולל בלתי מאויש) שהוא צוללת זעירה ואוטונומית שמיועדת למשימות של סריקה ומיפוי. הכצב"מ מפותח ביחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע. צוללת בלתי מאוישת גדולה יותר, ונקראת "קיסרון" מתוכננת להיות אוטונומית ומיועדת למשימות חשאיות, בעיקר לאיסוף מודיעין. הכצב"מ המסקרן הזה, כך לפי גולד, כבר עבר ניסוי בים.

בין התוכניות הנוספות שנמצאות בשלבי פיתוח שונים, גם מערכת שמכונה "כדור ראשון", שאמורה לשדרג באופן דרמטי את השימוש בכלי ירייה: מדובר במערכת אלקטרו-אופטית שתותקן על רובי סער המשמשים את כוחות החי"ר ומאפשרת פגיעה מדויקת במטרה, באמצעות כדור בודד שנורה מהרובה - בכל מצב ובכל תרחיש ירי.

באמצעות המערכת, שאותה מפתחת חברת סטארט-אפ קטנה, הלוחם יוכל ללחוץ על ההדק אך הרובה ירה את הכדור רק כאשר המטרה תופיע במרכז הכוונת ובאופן שיבטיח פגיעה מדויקת. בניסויים שנעשו למערכת, כך אומרים במשרד הביטחון, השימוש בה העלה משמעותית את אחוזי הפגיעה במטרות והקטין את הסיכון של פגיעה ב'בלתי מעורבים' - בתרחיש של לחימה בשטח בנוי.

מחשבה רבה מופנית במפא"ת גם לתחום האווירי: שם, מסרבים לחשוף פרויקטים גדולים הקשורים לדור הבא של מל"טים (מטוסים ללא טייס) שמקדמות התעשיות הביטחוניות אך חושפים תוכניות הקשורות לרחפנים: אחת התוכניות, שממומנת בידי מפא"ת מדברת על שימוש ברחפן לביצוע ירי צליפה מדויק תוך יצירת הפתעה בשדה הקרב. המערכת תיבחן כבר במהלך השנה הקרובה.

בנוסף, מפא"ת מתעניינת בתוכנית פיתוח שמובילה התעשייה האווירית לבניית מסוק בלתי מאויש שיצליח לשאת מטען כבד למשימות לוגיסטיות ויטוס במהירות של עד 150 קמ"ש באמצעות מנוע בעירה פנימית שיותקן בו. במקביל, אירונאוטיקס מפתחת ביחד עם מפא"ת את הרחפן יסעורון שטס במהירות מרבית של עד 75 קמ"ש, המבוסס על סוללות והנעה היברידית ובכוחו לשאת מטען במשקל שעל עד 90 קילו.

הרוב הגדול של הפיתוחים האלה יבשיל ובתוך שנים, לאחר שיעברו תהליכים להוכחת היתכנות ויעמדו בהצלחה בשורה ארוכה של ניסויים, ישולבו יותר ויותר ביחידות הצבא.

"יש כבר הצלחות"

בהתייחס לאיום המנהרות, שאיתו מתמודדים צה"ל ומערכת הביטחון כבר שנים ונחשף במלוא היקפו האימתני במהלך המבצע צוק איתן לפני שלוש שנים בעזה, ראש מפא"ת גולד בורר את מילותיו: פעילות מאומצת שמופנית מטעם צוותי פיתוח במינהל ובחברות ביטחוניות במטרה לפתח מענה מוחץ לאיום - בצורה של "כיפת ברזל של המנהרות" מסווגת ומערכת הביטחון מקמצת בפרטים אודותיה: "האתגרים והפערים בנושא ידועים", אומר גולד: "זה גם למנוע חפירה, גם לאתר מנהרה קיימת ובסוף להשמיד אותה או לדעת למפות אותה ולהילחם בתוכה - ואנחנו משקיעים בהמון תחומים ויש כבר הצלחות. ישראל היא הראשונה בעולם שהשיגה הצלחות טכנולוגיות ראשונות בנושא".

בימים אלה משרד הביטחון מקדם את העבודות להקמת חומה תת-קרקעית מסביב לרצועת עזה, כמענה לאיום המנהרות חוצות הגבול מעזה. במקביל לעבודות, נמשך גם המאמץ למצוא מענה טכנולוגי: "אנחנו עובדים במקביל גם על המכשול הפיזי וגם על טכנולוגיות. זו שרשרת של טכנולוגיות ופיתוחים, שישולבו במענה הכולל. יש כבר אמצעים בשטח, שנמצאים בבחינה. עד היום בחנו מעל 100 פתרונות שונים, יש בשלות טכנולוגית, אך לא כזאת שפותרת הכל במאה אחוז".

כמה זה עולה לנו? "התשובה מורכבת ומסווגת"

כשראש מפא"ת, דני גולד נשאל אודות היקף התקציב שעומד לו לטובת כ-1,500 תוכניות פיתוח שצוותיו אמונים עליהן - הוא לא נוקב בסכומים, טוען שהתשובה "מורכבת מדי וממילא מסווגת".

כל אחת משלוש המינהלות הייעודיות במפא"ת מתוקצבת בנפרד, מתוך תקציב הביטחון וזאת בנוסף על תקציב של כ-800 מיליון שקל בשנה, שהוא תקציב המו"פ (מחקר ופיתוח) הבסיסי של מפא"ת.

שלוש המינהלות שפועלות במפא"ת הן חומה, שאמונה על מערך ההגנה האווירית מפני טילים ורקטות; מינהלת החלל, שנקראת אתגר ועוסקת בתחום הלוויינים ומינהלת המל"טים. לצד מינהלות אלה פועלות במפא"ת שש יחידות, שתי המרכזיות שבהן מת"ט (מחקרים ותשתית טכנולוגית) ומו"פ.

בנוסף לכ-500 קצינים ואזרחים שמועסקים ביחידות של מפא"ת, המינהל מסבסד את שכרם של כ-2,000 חוקרים ועובדים באקדמיה ובתעשיות הביטחוניות שהוגדרו על ידו כ"מוקדי ידע".

כ-2,000 אזרחים שמועסקים בחברות ביטחוניות ומוגדרים על ידי המינהל כ"מוקדי ידע" בתחומם - מחויבים במסגרת תפקידם למשימות של המינהל בהתאם לתוכניות עבודה רב-שנתיות, וכך גם לשיתופי פעולה עם חברות ביטחוניות אחרות למען קידום מיזמים בעלי חשיבות לאומית.

שכרם של עובדים אלה משולם על ידי החברות הביטחוניות - אך מסובסד בידי מפא"ת.

 צוללת לא מאויישת/ צילום והדמיה : מפאת