מאנטבה לקוריצ'יבה

יוסי אגיב עוזב את בזק כדי לנהל את האופרציה של GVT בברזיל. הוא מתרפק מעט על העבר, מעביר שיעור באיך עובדים מול הכבלים וחושב, אולי, לנהל פעם את בזק

יוסי אגיב היה עסוק בשבוע שעבר מעל הראש בבאג 2000 של בזק. דווקא אותו, מנהל מחוז ירושלים והדרום, מינה המנכ"ל הקודם, עמי אראל, כמפקד המבצע. לאגיב תמיד היו איכויות שפרצו מעבר לתפקיד אותו מילא. גם בתפקידים הקודמים בבזק - באגפי משאבי ניהול והנדסה - הוא לא התלכלך במאבקים הפנימיים בין הבכירים ובין ההנהלה לעובדים. הוא, כך אומרים עליו, איש שאינו שנוי במחלוקת.

כאשר דובר שעמי אראל יפסיק את כהונתו מיד עם התפטרותו בגלל ניגודי עניינים צפויים עם תפקידו הבא באלרון, ומועמדות אילן בירן עדיין לא אושרה, עלה שמו של אגיב כמינוי זמני של ממלא מקום. הרעיון עלה וירד, אולם שיקף את הפופולריות וההערכה לה הוא זוכה.

לפני שלושה חודשים בא אגיב לאראל והודיע לו שהוא שוקל לעזוב ולקבל הצעה לנהל את פריסת הרשת האלחוטית של GVT בברזיל. ניסו להשאיר אותו בבזק. רמזו לו על אפשרויות קידום. אבל אגיב, לאחר התלבטויות, החליט על דרום אמריקה. בעוד שבועיים הוא יהיה על המטוס בדרך לברזיל, ויתמקם בעיר קוריצ'יבה במדינת פרנה.

בעבר, מרבית בכירי בזק היו יוצאי חיל הקשר והאלקטרוניקה. די עם נזכיר את צבי נדיב, יצחק קאול, דני רוזן ואבי פתיר. יוסי אגיב הוא הפליט האחרון של חיל הקשר בבזק. אחריו, לא מצא אף יוצא חיל הקשר את מקומו בחברה ברמת ההנהלה. אגיב סיים את הצבא כסגן קצין קשר ראשי. הסגן של שלמה וקס.

כאשר מונה וקס ב-93' כמנכ"ל משרד התקשורת, התמודד אגיב על התפקיד הפנוי והפסיד. הוא החליט לפרוש והגיע לבזק כסגנו של דוד חרמש באגף ארגון ומשאבי אנוש (היום משאבי ניהול).

אגיב: "קאול התקשר אלי, הודיע לי שלא נבחרתי כקשר"ר, ואמר לי, טוב, תבוא לבזק. אתה מבין את הבדיחה? הייתי אמור להגיע לתפקיד בהנדסה, אך בגלל הכוונה לעשות שינוי ארגוני, מוניתי כסגנו של חרמש. כאשר עזב, הביאו לי טייס מהחלל, מהשקם".

עם פרישת חרמש ומינוי מירון נאמן לתפקיד, הוזז אגיב (לגרסתו, זז ביוזמתו, אך מה זה משנה) לאגף הנדסה כסגנו של אבי פתיר, והיה ממונה באותה תקופה על ההסכם מול הפלשתינים, על השידורים לציבור, על פרויקט פריסת הסיבים האופטיים לצה"ל ועל העבודה מול חברות הסלולר. "שם עבדתי עם מנובה", אומר אגיב.

"עם מנובה או מולו?", אני שואל. אגיב נבהל מעט: "מולו, מולו. גם מול הג'ינג'י בפלאפון. מול פנטנר לא הספקתי". מנובה, שהיה סגן נשיא להנדסה ומשנה למנכ"ל סלקום, הוא אחד מחבריו הקרובים של אגיב, עוד מהימים הטובים של חיל הקשר. היום מנובה משמש כיו"ר קרדן תקשורת ויועץ מיוחד לנורטל בפרויקטים של פריסת רשתות סלולריות מעבר לים, במקסיקו בעיקר.

מינויו של עמי אראל במרס 97' למנכ"ל בזק עורר זעזועים רציניים בהנהלה הבכירה של החברה. מי שמצא עצמו בחוץ היה מירון נאמן, ואגיב מונה במקומו. אגיב: "כשעמי אראל בא אמרתי לו שאני רוצה ללכת לנהל חטיבת ביצוע. הוא לחץ עלי לעשות את השינוי הארגוני בחברה. סיכמתי אתו, שבגמר השינוי הארגוני אני הולך לחטיבת ביצוע. זה מה שרציתי".

למה? זה יותר קל?

"לא, זה יותר מעניין ואתה יותר עצמאי. זה כמו להיות בקו ולא במטה. שם ראיתי איך יישום כל השינוי הארגוני משפיע בשטח. היום, החטיבה שאני עומד בראשה, ירושלים והדרום, מובילה בכל התחומים בבזק. היא עמוד האש לפני המחנה. היא משמשת לחטיבות האחרות דוגמה לחיקוי".

אגיב, כמו רבים מיוצאי צה"ל, נזקק לעתים קרובות למינוחים צבאיים בשפתו. זה טבוע בדם. תקופת הצבא, שכנראה לא היתה קלה (על כך בהמשך), נתפסת כעידן מופלא ונוסטלגי, בו קרו כל החוויות המשמעותיות בחיים ונולדו כל החברויות האמיצות. בשנים האחרונות, יש לפורשי צה"ל בעיה למצוא עבודה ראויה לאחר פרישתם. עבודה ראויה פירושה תפקיד ניהולי בכיר.

היוצאים מהכלל הם יוצאי יחידות האלקטרוניקה של חיל המודיעין וחיל האוויר, ויוצאי חיל הקשר, גם בתחום הטלפוניה וגם בתחום המחשבים.

אגיב, לאחר שנים מוצלחות מאוד בבזק, מתחיל עתה קריירה שלישית מעבר לים, בברזיל הרחוקה. למעשה, אגיב כבר צריך היה להיות שם, אך מבצע באג 2000 עיכב אותו בארץ. בשבוע שעבר, כמו בצבא, הוא כינס את כל בכיריו ונתן להם "פקודה" ליום הדין הצפוי. כל אחד מהם ידע היכן עליו להיות בשישי בלילה ועל איזה כפתור עליו ללחוץ אם יקרה משהו, חס וחלילה, ורכיב מסוים לא יעבוד.

את העבודה בברזיל הציעה לו חברת GVT הישראלית, שזכתה במכרז ענק בברזיל כמפעיל תקשורת פנים ארצי שני, על שטח של שליש מהמדינה, עם אוכלוסיה של כ-40 מיליון תושבים.

אגיב: "פנו מ-GVT ואמרו, 'זכינו במחוז בברזיל ואתה מנהל את המחוז הגדול ביותר בבזק'. בדקתי את הפרויקט והוא נראה לי ישים, למרות שעדיין לא הוחלט עם הולכים על המיתוג המעגלי הישן או על טכנולוגיה של רשתות IP".

את זה אתה דווקא לא מכיר.

"זה אתגר טכנולוגי אדיר. לא עשו עדיין רשת IP כזו בעולם. אנחנו יכולים להיות החלוצים. זה אתגר טכנולוגי וניהולי אדיר".

לפני שבועיים חזרו אגיב וזוגתו מסיור בברזיל, שלאחריו נתן את התשובה החיובית הסופית. יש אישור גם מהחלק השני של המשפחה. לזוג שלושה ילדים, שני בנים ובת. הבן הצעיר השתחרר לא מכבר מיחידה מובחרת בצה"ל, ונמצא - איך לא - בטיול בדרום אמריקה. בארץ מתגוררת המשפחה ברעות, היישוב האליטיסטי של הקצינים הגבוהים של צה"ל וזרועות הביטחון, הצמוד לעיר מודיעין .

אגיב היה זה שניהל בהקמת היישוב את החלק התקשורתי של הפרויקט. זה היה ב-92', כאשר היה סגן קשר"ר. היישוב רצה להתחבר לרשת הכבלים, והחברה הזכיינית באזור, גוונים (היום שייכת לתבל) לא הסכימה לפרוס תשתית ביישוב, שהיה מרוחק מדי מהמוקד שלה ברמלה, ולא רצתה לקחת על עצמה את ההוצאה. זו היתה ההיתקלות הראשונה של אגיב במונופול הכבלים. הוא, כמו רבים במקצוע, קורא לו "כבילים", כי זהו המונח המקצועי של כבל בקרקע. מכיוון שלצה"ל יש תמיד פתרונות, פרש אגיב ברעות תשתית כבלים עצמאית לכל בית, והפעיל עורק מיקרוגל לרמלה, שם רכש את טות השידורים מגוונים. אז היה המחיר 40 שקל למנוי והיום הוא מגיע ל-100 שקל, לעומת 160 שקל למנוי רגיל של חברות הכבלים, שאין לו תשתית עצמאית.

אגיב: "היום הם רוצים לקנות את התשתית ואנחנו לא מוכנים למכור להם. אולי, כאשר ה-DBS יעלו לאוויר, נתקין צלחת וניקח מהם סיגנל שיעבור על התשתית שלנו לכל היישוב".

אז יש לך היסטוריה עם חברות הכבלים.

"כן, לא ידעתי אז שאגיע לבזק".

אגיב לא סתם מדבר בנוסטלגיה על השירות הצבאי. קצין קשר הוא תפקיד שנשמע בדרך כלל משעמם, אבל לאגיב היו בשירות נקודות ציון מעניינות מאוד. את מרבית השירות עשה במערך המוצנח ואת מקצתו באוגדת טנקים. "סיימתי כקצין קשר פיקוד דרום, אחר כך לימודים ואחרי כן סגן קשר"ר", מסכם אגיב את השירות. נקודות הציון עליהן הוא מוכן לדבר היו מבצע אנטבה, רעידת האדמה במקסיקו ומבצע משה.

"באנטבה, ב-1976, הייתי קצין הקשר של כוחות הקרקע, בחפ"ק הקרקעי עם אורי שגיא. יוני נפגע לידנו, לא רחוק מאיתנו. אז נכנסנו פנימה והוצאנו את החטופים".

רעידת האדמה?

"לא היה קשר במקסיקו. הכל קרס. לקחנו מכשירי קשר מהארץ והקמתי מערכת פנימית לכוחות הישראלים שעבדו בחילוץ, וקשר לשגרירות כדי שיוכלו להעביר הודעות ומברקים".

ומבצע משה?

"ב-85' הייתי קצין קשר של איציק מרדכי במבצע משה. זה לא מבצע שלמה, שנחתו בואינגים באדיס אבבה, לקחו את העולים והמריאו. זה היה הרבה יותר מורכב. הם הלכו ברגל לסודן ואנחנו נחתנו בהרקולסים ואספנו אותם. זה היה בלילות שישי. הייתי בארבע נאגלות עד שזה התפרסם בעיתון והמבצע הופסק".

ועכשיו אתה פותח קריירה שלישית.

"אמת".

בפברואר תוכל לרקוד סמבה בריו דה ז'נרו.

"לא צריך בריו. בעיר שלנו יש גם. בכל מקום רוקדים סמבה. בחייך, אנחנו נהיה בשלב של הקמת המערכת ובכל הצרות. לא יהיה זמן לרקוד סמבה".

תזמין את החבר'ה מבזק לבוא ולראות איך עושים מערכת בגדול, לא קטנה כמו בארץ.

"אמרתי לחבר'ה: 'תבואו לבקר ותראו איך אנחנו, החדשים, מתחרים בבזק המקומי'. שיראו איך מקימים תקשורת חדשה, איך מקימים מבנה ארגוני לא מאולץ ומה קורה כאשר חברה נכנסת לתחרות בבזק המקומי".

יש עצב בעזיבה של בזק, או שאומרים 'שהחיינו'?

"היתה תקופה יפה בבזק. נחשפתי לטכנולוגיות חדשות, לפרויקטים ייחודיים ולשילוב של טכנולוגיה חדשה עם תפעול כוח אדם. זה נותן לך כלים ואופקים רחבים לנהל חברות גדולות בתחום התקשורת".

אתה באמת רוצה לומר לי שלנהל מחוז בבזק נותן לך הכשרה למה שאתה הולך לעשות בברזיל?

"המחוז בברזיל זה תשע מדינות, 300 אלף קמ"ר, 40 מיליון איש. הקומפוננטות הבסיסיות קיימות תמיד, אבל אלה מסות אדירות".

לא רצית לנהל את בזק?

"כחברה ממשלתית - לא. כחברה פרטית זה סיפור אחר. חברה ממשלתית לא יכולה לנהל עסק פרטי הנמצא בתחרות. אתה לא אחראי על השכר של העובדים ועל מחירי המוצרים שאתה משווק. לכן, לנהל חברה כמו בזק הרבה יותר קשה. אתה לא יכול לקבוע שכר. יש לך אוצר, רשות חברות והסתדרות. צריך להיות אומן ובעל יכולת אדירה כדי לנהל חברה כזו".

זאת אומרת, אולי נראה אותך בחזרה בבזק לאחר ההפרטה?

"זה תלוי אם אצליח בברזיל. אם אצליח, אולי יקראו לי לנהל את בזק".« אפי לנדאו « מאנטבה לקוריצ'יבה « יוסי אגיב עוזב את בזק כדי לנהל את האופרציה של GVT בברזיל. הוא מתרפק מעט על העבר, מעביר שיעור באיך עובדים מול הכבלים וחושב, אולי, לנהל פעם את בזק