תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

מהו האיזון הנכון בעיצוב פנים של חללי משרדים ב-2020?

בין פרטי לשיתופי, בין אורבני לטבעי, רגוע לתוסס, רשמי לנינוח, סגור לפתוח - מגוון אפשרויות עיצוביות מוצעות לחללי העבודה • יריית הפתיחה לדיון מלא השראה בסצנה הדינמית של המשרדים בישראל • OPEN/CLOSE: כתבה ראשונה בסדרה

משרדי CYBEREASON / תכנון ועיצוב: גינדי סטודיו / צילום: עוזי פורת
משרדי CYBEREASON / תכנון ועיצוב: גינדי סטודיו / צילום: עוזי פורת

הכתבה בשיתוף Innovate

למרות נטיית עובדים להתלונן על נושאי פרטיות ורעש בחללי עבודה פתוחים, הדעה הרווחת בקרב חברות רבות היא שהיתרונות בחללים מסוג זה עולים על החסרונות; הם מעודדים את העובדים ליצור אינטראקציות, מפרים יצירתיות, מעוררים רעיונות חדשים ומשפרים את שיתוף הפעולה. "יש מי שרואים ברעש סוג של אנרגיה ושהפתיחות הפיזית מובילה לפתיחות אנושית", אומר האדריכל מיכי סתר, "אני מאמין שכן צריך להגן על העובדים בחלל הפתוח ולספק להם אפשרויות לפרטיות - אם באמצעות מחיצות מסוגים שונים, ואם באמצעות בחירה בחללים פתוחים למחצה או סגורים לגמרי כמו חדרי פוקוס. עצם קיום האפשרויות מעניק תחושה טובה".

משרדי GE / תכנון ועיצוב: סתר אדריכלים / צילום: עוזי פורת
 משרדי GE / תכנון ועיצוב: סתר אדריכלים / צילום: עוזי פורת

סקר עמדות בנושא סביבות עבודה שפרסם מכון המחקר של GENSLER, מצא כי קיימות שתי הנחות יסוד בנושא זה: על פי ההנחה הראשונה מרבית האנשים מעדיפים חללי עבודה פתוחים חלקית, שמוגדרים איפשהו באמצע הסקאלה; ההנחה השנייה מעלה תזה האומרת שעובדים דורשים יותר חללים סגורים מהמוצע להם כיום, אך אין פירוש הדבר שמה שהם מייחלים לו זו עבודה בחלל פרטי וסגור לחלוטין.

להצצה לעוד משרדים רבים שבוצעו ע"י אינובייט הקליקו כאן>>

"הניסיון מלמד, שרוב העובדים בחברות הגדולות התרגלו לעבודה בחללים משותפים ולמדו להעריך ולאהוב אותה. השיתופיות וחלוקת הידע היא מהותית לשיפור תפוקת העובדים ורווחתם", אומרת האדריכלית ורד גינדי, "הבחירה היא האלמנט החשוב ביותר להצלחה של חלל עבודה שיתופי, והנוסחה שגורמת לו 'לעבוד' היא יצירת אופציות מגוונות כתמהיל שמשלב סוגים שונים של חללים פרטיים וחללי מפגש".

משרדי חברת BESSEMER / תכנון ועיצוב: אורבך הלוי אדריכלים / צילום: עוזי פורת
 משרדי חברת BESSEMER / תכנון ועיצוב: אורבך הלוי אדריכלים / צילום: עוזי פורת

משרדי נילסון / תכנון ועיצוב: ד.ש. בליי אדריכלים / צילום: יואב פלד
 משרדי נילסון / תכנון ועיצוב: ד.ש. בליי אדריכלים / צילום: יואב פלד

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ופורסם לאחרנה, בדק שינויים בדפוסי האינטראקציה האנושית שמקורם בהיבטים אדריכליים-מבניים של סביבת העבודה הפתוחה. אחת הטענות המעניינת שעלו בו היא שככל שמספר הקירות בחלל קטן יותר, כך פוחתת מידת ההתקשרות הפיזית - פנים-אל-פנים - בין העמיתים לעבודה, ואילו מספר הודעות הדוא"ל והטקסט עולה משמעותית. על פי ממצאים אלה נראה כי במקום לעודד שיתוף פעולה פיזי, החלל הפתוח עורר תגובה אנושית הפוכה של התנתקות חברתית וירידה בנפח האינטראקציה הישירה של כ-70% לעומת עבודה במשרדים סגורים. זאת לצד עלייה באינטראקציה הדיגיטלית. לאור ממצאי המחקר, עולה חשיבותם של חללים המעודדים את העובדים לנוע יותר במהלך היום, ואגב כך גם מעודדים תקשורת ישירה ביניהם.

משרדי FUNDBOX / תכנון ועיצוב: אדריכלית מאיה אלעזר / צילום: עוזי פורת
 משרדי FUNDBOX / תכנון ועיצוב: אדריכלית מאיה אלעזר / צילום: עוזי פורת

משרדי BMC / תכנון ועיצוב: גינדי סטודיו / צילום: עוזי פורת
 משרדי BMC / תכנון ועיצוב: גינדי סטודיו / צילום: עוזי פורת

בתשובה לשאלה המכריעה במחקר - מהי סביבת העבודה הטובה ביותר בעיניהם, נטו עובדים לדרג ערכים משותפים כחשובים יותר מאשר ערכים אינדיווידואליים. עבודה קבוצתית ושיתוף פעולה דורגו על ידם כהיבטים משמעותיים בקביעת איכותה של סביבת עבודה. כמו כן, סביבות עבודה פתוחות חלקית זכו לדירוגים גבוהים יותר של העובדים מבחינת אפקטיביות וחוויה, היות והן מציעות אפשרויות מגוונות יותר (חללים סגורים ופרטיים) וחופש בחירה לעשות בהן שימוש מותאם לצרכים נקודתיים.

לתרום לתחושת ה-WELL BEING של העובד

האדריכל אורי הלוי מעדיף להתייחס לשאלת "סביבת העבודה הטובה" מהיבט הנוחות האישית המיידית של הפרט: "לפני כל דיון במונחים של פתוח-סגור מול סגור חלקית, חשוב לתת את הדעת לתחושת ה-WELL BEING של העובדים במישור הפיזי והאישי. לשיטתי, הדבר החשוב ביותר הוא להבטיח אור יום טבעי בחלל הפתוח, כמרכיב משמעותי ביותר ליצירת רווחה גופנית, נפשית וחברתית. אנשים רוצים וצריכים לעבוד בנוחות ובתחושה טובה. בנוסף לאור טבעי, גם עיצוב, שמכוון למניעת הסחות דעת ולהפחתת רעשים קוליים וויזואליים, הוא משמעותי מאד להשגת רווחה כזו". בדומה להלוי, גם האדריכלית דבורה בליי מאמינה בתחושת רווחה, המושגת לדבריה על ידי "תכנון שמספק תאורה טובה ועיצוב שמשלב פריטי ריהוט נוחים, למשל שולחנות עם אופציית כוונון. בנוסף, בתוך הפתיחות חשוב להבטיח ממד של פרטיות, כמו הימנעות ממיקום מסכי מחשב מול מעברים שיש בהם תנועה וכל מי שעובר נחשף אליהם".

אם להיצמד לממצאי המחקר שהזכרנו קודם, הדיון לא צריך להמשיך ולהתקיים סביב "פתוח או סגור", אלא להיות מובחן הרבה יותר: להתמקד בנושאים כמו תמיכה בשיתופי פעולה בין עובדים ופיתוח רוח צוות, לצד התייחסות לעבודת האינדיבידואל באופן שמאפשר לו פרטיות כאשר נוצר הצורך בכך.

ובניסיון לסכם את כל האמור לעיל, נראה כי מציאת תשובה ניצחת לסוגיית הפתוח/סגור במונחים של "סביבת העבודה הטובה" עוד תמשיך להעסיק אדריכלים ומעצבים. הראיה לכך היא התפיסות המשתנות לגביה והאבולוציות שהיא עברה וממשיכה לעבור.

הכתבה לקוחה מתוך "Innovate, Balance - offices 2020", מגזין מסחרי שצורף לגיליון ספטמבר של "ליידי גלובס"

לכתבות נוספות מתוך המגזין הקליקו כאן>>

הכתבה הינה מטעם חברת אינובייט, המובילה מזה שני עשורים את תחום מוצרי הגמר לעיצוב משרדים ומעניקה ללקוחותיה ידע מקצועי וניסיון רב, לצד מעטפת פתרונות מיטבית