תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

מדוע יותר ויותר חברות זרות מבצעות פרויקטי תשתית לאומיים?

קו המים החמישי לירושלים, הנמלים החדשים והרכבת הקלה, בעשור האחרון מוקמים פרויקטי תשתית רחבי היקף על ידי חברות בינלאומיות • את כוח האדם לבנייה עצמה מספקות חברות מקומיות

נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן
נמל אשדוד החדש. חברה סינית אחראית לעבודות / צילום: איתמר בן שושן

הכתבה בשיתוף פרוג'קט פרו

עוד מימי חומה ומגדל היו הישראלים בעלי יכולות הנדסיות ותכנוניות מרשימות. מסוגלות זו אפיינה את מדינת ישראל לאורך כל שנותיה ופרויקטי תשתית לאומיים דוגמת המוביל הארצי, נמלי אשדוד ואילת, תחנות הכוח, טרמינל 3 בנתב"ג, שדה התעופה רמון, כביש חוצה ישראל (כביש 6) ומסילות הרכבת נבנו ותוכננו על ידי חברות ישראליות.

אך מתברר כי בעשור האחרון חל שינוי בכל הנוגע לפרויקטי תשתית לאומיים: יותר ויותר חברות בינלאומיות נכנסות למקום בו פעלו בעבר החברות המקומיות. דוגמאות יש למכביר: החל מהנמלים החדשים באשדוד וחיפה שאמורים לייצר תחרות לנמלים הוותיקים והקמתם או תפעולם מתבצעים על ידי מספר חברות אירופאיות וסיניות, דרך פרויקט קו המים החמישי לירושלים - פרויקט תשתית ענקי המתבצע על ידי חברה גרמנית, הקמת הרכבת הקלה (הקו האדום) בגוש דן שנעשה על ידי חברה סינית, וכלה בפרויקט החשמול של רכבת ישראל המבוצע על ידי חברה ספרדית.

מדוע זה קורה והאם אנו עדים למגמה חדשה בה בסוף הדרך החברות הבינלאומיות יחליפו לחלוטין את החברות הישראליות? איתמר בן שושן, מנכ"ל ובעלי חברת "פרוג'קט פרו" המספקת כוח אדם לענף הבנייה, מסביר: "בעוד שלחברות הישראליות יש ניסיון רב בתחומי הנדל"ן העילי, כלומר זה הנבנה מעל הקרקע, הרי שלחברות בינלאומיות יש ניסיון משמעותי יותר בתחום המנהור. לכן בפרויקטים כמו קו המים החמישי לירושלים והרכבת הקלה אנו רואים יותר חברות בינלאומיות שנכנסות לתחום, כי הן בעלות ניסיון רב בחפירות עמוקות ומנהור. אגב, זה לא מסתיים רק ביכולות ההנדסיות והביצועיות להקמת פרויקטים כאלו. פן נוסף לעבודה הוא המכני, שכן למעט מספר חברות מצומצם, לרוב החברות הישראליות אין עובדתית את ציוד המנהור המשוכלל והמתקדם שיש לחברות הבינלאומיות, ולכן הן פשוט לא עומדות בתנאי המכרזים. ישנו גם עניין האסטרטגיה הפנימית של מדינות זרות. בספרד, למשל, עקב משבר כלכלי, חברות רבות נאלצו לחפש עבודה ופרויקטים מחוצה לה, וישראל שנמצאת בתנופת בנייה היא יעד אטרקטיבי עבורן".

- מה בנוגע לנמלים?

"בדומה לתחום המנהור כך גם בתחום העבודות הימיות המורכבות - אין מספיק חברות ישראליות שמתמחות בכך ומסוגלות לתכנן ולבצע את פרויקטי הענק האלו. יש לציין כי בשני סוגי עבודות התשתית הללו מדובר על פרויקטים ארוכי טווח שמצריכים איתנות פיננסית רבה מאוד, ולא לכל חברה ישראלית יש את היכולת הכספית העצומה הנדרשת למימון פרויקטים כאלו במשך שנים. בנוסף לכך, הסינים מחזיקים ב"אסטרטגיית דרך המשי" שישראל היא חלק חשוב ממנה - הם רואים בנמל אשדוד חוליה משמעותית המחברת בין אפריקה, אירופה ומערב אסיה".

זקוקים לעובדים בענף הבנייה והתשתיות? בפרוג'קט פרו תמצאו אותם. לפרטים הקליקו כאן>>

ידיים עובדות ישראליות

אך בכל זאת, מקומם של הישראלים לא נפקד לגמרי מהפרויקטים הלאומיים רחבי ההיקף. בעוד שהחברות הבינלאומיות מביאות איתן ארצה צוותי מהנדסים ופקחים, הרי שהקמת התשתיות עצמן מבוססת על כוח אדם מקומי.

חברת פרוג'קט פרו, למשל, מספקת כוח אדם מיומן ואיכותי לעולמות הבנייה והתשתיות מאז שנת 2014. לדברי בן שושן, "בכל רגע נתון מעל ל-500 עובדים שלנו מועסקים בפרויקטים בפריסה ארצית. על אלו ניתן למנות עובדים מקצועיים, מנהלי עבודה, ממוני בטיחות, מנהלי פרויקטים, אנשי מנהלה ואנשי מטה. כמו כן, אנו מאפשרים את העסקתם של צוותים קבועים באתרים, המלווים את הפרויקט לאורך כל חייו. העובדים שלנו מועסקים בין השאר ברכבת הקלה, בנמלים ובקו המים החמישי לירושלים והם נטלו חלק באין ספור פרויקטים לאומיים - כמו הקמת תחנת הכוח הסולאריות באשלים וטורבינות הרוח בגלבוע".

קו המים החמישי בירושלים. בכל מכרז לפרויקט תשתית לאומי המדינה מקצה מקום לעובדים ישראליים / צילום: אריק מסילתי
 קו המים החמישי בירושלים. בכל מכרז לפרויקט תשתית לאומי המדינה מקצה מקום לעובדים ישראליים / צילום: אריק מסילתי

- במה שונה תחום התשתיות מתחום המגורים?

"בתחום הבנייה למגורים מרבית הפועלים הם זרים - סינים, מולדבים ומיעוטם ישראלים. לעומת זאת, בפרויקטי התשתית רוב הידיים העובדות הן ישראליות. זה נובע מן העובדה שבמסגרת המכרזים המדינה קבעה מראש שתהיה הקצאה בכל פרויקט להעסקת כוח אדם מקומי. כמו כן, ישנם תפקידים כגון מנהלי עבודה או ממוני בטיחות שהעוסקים בהם חייבים להיות בעלי הסמכות ישראליות, אז ממילא כוח האדם לא יכול להיות בהם זר".

 - אתם מספקים לפרויקטים גם מנופאים?

"בהחלט. בעבר המנופאים הועסקו במסגרת חברת פרוג'קט פרו ולאחר שביולי 2019 נכנס לתוקפו חוק המנופאים - שקובע שבשביל להעסיק מנופאים צריך חברה ייעודית, הקמנו חברת בת שעוסקת בכך. החברה הזו מונה כיום מעל ל-50 מנופאים מכל הסוגים. מבחינת כוח האדם אנו יודעים לא רק לספק מנופאים לעבודות ארוכות טווח, אלא גם לתת מילוי מקום קצר בן יום או שבוע למנופאים קבועים שיצאו לחופשה או נעדרים עקב מחלה. חשיבותם של המנופאים באתרים היא עצומה וישנם מקרים שללא מנופאי כל העבודה באתר מושבתת.

"חשוב לי לציין גם כי אנו מקיימים אצל המנופאים ובכלל באתרים שלנו ביקורות בטיחות באופן עקבי. יש לנו ממונה בטיחות ותיק ומקצועי בעל הסמכות ורישיון, שאחראי על הנושא. כל יום עבודה באתרים מתחיל בתדריך בטיחות לכלל העובדים, בהתאם כמובן למאפיינים הספציפיים בכל אתר. כמו כן, כל העובדים שלנו מצוידים בציוד מגן - קסדות, נעליים מיוחדות וכיוצא בזה, וממונה הבטיחות מבצע בדיקות פתע בשגרה. נושא הבטיחות זוכה אצלנו לתשומת לב רב ואנחנו לא מתפשרים על כך בשום אופן".

- מה תענה לאלו שיגידו שהחברות הבינלאומיות, המקימות את הפרויקטים הלאומיים, תופסות את מקומן של החברות הישראליות ופוגעות במשק?

"ראשית, כאמור, לחברות הישראליות לא תמיד יש את הידע והניסיון בתחומי תשתית מורכבים כאלו; שנית, אותן חברות יכולות לקחת חלק בפרויקטים הללו כקבלניות משנה. כך הן יוכלו להתנסות וללמוד את צורות העבודה החדשות האלו ובעתיד להתחרות בחברות הבינלאומיות. בסופו של יום, מדינת ישראל נמצאת בשנים של תנופת בנייה ויש מספיק עבודה גם לחברות בינלאומיות וגם לחברות מקומיות. המדינה לא עוצרת ומישהו צריך לבנות אותה. לאדם המבקש להגיע לעבודה ברכבת מהירה מירושלים לתל אביב - זה לא משנה אם המתכנן הוא ישראלי או ספרדי. העיקר שהרכבת תגיע ליעדה, ובזמן".

פרוג'קט פרו - כוח אדם איכותי לפרויקטי בנייה ותשתית. לפרטים הקליקו כאן>>