מה צריכים לעשות עובדי הפוסט-קורונה כדי להישאר רלוונטיים

אילו מיומנויות יצטרך העובד החדש • מה הצעירים חושבים על ביטחון תעסוקתי • והאם מודל הפרילאנס ישתלט על השוק • תוכנית עבודה: סדרת שידורי לייב של "גלובס"

מה השינוי הכי בולט שקרה בשוק העבודה?

דודו גל, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה, מיקרוסופט: "הקורונה צמצמה פערים ביכולות הדיגיטליות של הרבה מאוד עובדים, כי לא הייתה ברירה. אני עצמי עושה דברים שלא הייתי רגיל לעשות".

נירית כהן, יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי: "אנחנו רגילים לראות אנשים עובדים במסגרות, ובתקופה הזאת ראינו את העבודה הרשתית מתחילה להתפתח. אנשים חברו לעשייה שהיא לא חלק מהיומיום הסטנדרטי שלהם. הם ידעו לצאת מהקוביות של הגדרות תפקיד ולא היו צריכים מנהל. המיומנויות האלה, שהיו ברורות בקורונה, ימשיכו גם הלאה לתוך הארגון. כאשר נותנים לאנשים לנהל את הזמן ואת המקום שבו הם עובדים, הם נעשים יותר פרודוקטיביים.

אילו מיומנויות עובדי הפוסט-קורונה יצטרכו לרכוש?

גל: "לצד מיומנויות טכנולוגיות, יש מיומנויות רכות - האונה השמאלית והאונה הימנית צריכות לעבוד יחד. מחשבה יצירתית, מחשבה ביקורתית, רשתיות, איך משפיעים דרך רשת, האונה הימנית שלנו צריכה להיות הרבה יותר פעילה כדי להשתלב ולהצליח בעסקים החדשים. זה תהליך שהקורונה האיצה".

מי אחראי להכשרה של עובדי העתיד?

כהן: "אם בעבר רכשנו זהות מקצועית בתחילת החיים ונכנסנו למסלול, והמעסיק היה זה שקרא לנו לקורסים ודאג לפיתוח שלנו, זה לא קיים יותר. אנחנו צריכים ללמוד לנהל קריירה בצורת T: יש רגל מקצועית לעמוד עליה אבל גם זרועות פרושות לצדדים שבוחנות אילו מיומנויות רכות אני צריך".

עד כמה תואר אקדמי עדיין רלוונטי?

גל: "ההשכלה שאיתה אתה מגיע היא חשובה כדי להתחיל את העבודה שלך, אבל כשאתה מראיין מועמד, לא פחות חשוב להבין כמה הוא יכול לגדול מעבר לתפקיד שלו. כמה יכולת למידה יש לו, יזמות. אנחנו מעודדים למידה באופן מודע. מדברים על זה בכל מפגש. מעבר להכשרות, אנחנו פותחים אופציות להכשרות רכות יותר.מיקרוסופט הפך מארגון שחשב שהוא יודע הכול לארגון שלומד הכול, וזה שינוי תרבותי שמביא תוצאות, גם ברמת ההכשרה של עובדים".

כהן: "זה הדבר הכי חשוב שאנחנו לומדים בתואר, ללמוד איך ללמוד. לא בטוח שהאריזות המסורתיות, שבאות ביחידות אקדמיות של 3-4 שנים, הן הדרך הנכונה. אנחנו רואים היברידיזציה של מקצועות, 60% מהמיומנויות הנדרשות בתחומי עיסוק שונים הן זהות. אנשים גם צריכים להישאר מעודכנים לאורך חיי הקריירה שלהם, ואת זה אי אפשר לעשות בתארים שנמשכים שונים.

"רק 20% מהלמידה בארגונים היום זה קורסים. למידה זה גם לעקוב אחרי מומחי ידע, לקרוא בלוגים, להקשיב להרצאות טד, להשתתף בקורסים דיגיטליים. המון מזה ניתן בחינם. זה השינוי הכי גדול, אנחנו צריכים לעבור מלמידה שמישהו אחר מכתיב ללמידה יזומה. להשאיר זמן ותקציב ללמידה בשוטף".

נועה הילזרנט, מרצה, יזמית ומחברת הספר "השיעורים שלא תלמדו בבית הספר": "אני לא מזלזלת בהשכלה, אבל יש דרכים הרבה יותר זולות ויעילת ללמוד. לפני שבן אדם משקיע 3-4 שנים והרבה כסף, הוא צריך לחשוב אם זה צריך להיות באוניברסיטה. עם זאת, עדיין יש דרישה גדולה בשוק לתואר. כמעט בכל הצעת עבוודה, וגם ההורים שלנו הם מקור לחץ".

האם הדור הצעיר ישנה את תפיסת העבודה שלו?

הילזרנט: "אם יש משהו שבלט בתקופת הקורונה הוא האופן שבו אנחנו תופסים את המושג 'ביטחון תעסוקתי'. מבחינתנו, זה לרכוש מספיק מיומנויות כדי שנהיה רלוונטיים ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. אנשים מכשירים את עצמם לעשות עוד דברים. אנשים מחפשים יציבות, אבל רואים את המקור שלה במקום אחר. ראינו שגם המקומות הכי בטוחים נעשים לא רלוונטיים".

איך מגשרים על פערי הדורות?

ירון יצהרי, מנכ"ל מדטרוניק: "בפברואר 2019 התחלנו תוכנית של 'מנטורינג הפוך', שבה יותר מ-10 זוגות המורכבים מבני דור ה-y וותיקים מהם עסקו בתחומים שונים. המטרה הייתה לסגור לא רק פערים טכנולוגיים אלא גם פערים 'רכים' - איך משלבים תזונה נכונה, איך אנחנו ממתגים את עצמנו."יש לנו גם תוכנית Shadowing, שבה בני הדור הצעיר ילווה את ההנהלה כמשקיפים מבקרים - גם דברים טובים וגם דברים לשיפור, כדי שההנהלה והארגון יהיו עם הדופק לגבי שוק העבודה.

"הקורונה סגרה את הפערים בצורה אקספוננציאלית. אנחנו רואים שהמתנגדים הגדולים ביותר בהנהלה לעבודה מהבית עברו לקצה השני של הסקאלה ולא מבינים למה צריך לחזור למשרדים. לדורות המבוגרים יש תרומה אדירה בשאלה איך עוברים משבר. הם הביאו הרבה רעיונות איך לייצר את הסושיאל בתוך הדיגיטל.

עידו נמיר, ראש תחום ניהול ידע והון אנושי, דלויט: "ההסתכלות הדורית היא מסור גס. יש שונות בתוך הדורות. היכולת לעשות ניתוח דאטה של העובדים תאפשר לנו לעשות אדפטציה טובה יותר ולהתאים פתרונות לפי הצרכים של אנשים. ההסתכלות צריכה להיות לא דורית אלא פרסונלית".

מה העובדים רוצים לקבל מהמעסיק?

נמיר: "בסקר שנעשה לפני הקורונה,79% מהארגונים אמרו שתחושת ההשתייכות והרווחה של העובדים הם שיכריעו את ההצלחה העסקית של הארגון. זה דורג במקום הראשון בין המגמות. איך זה יושפע מהקורונה? היא רק חידדה את הצורך בהשתייכות ובביטחון, גם לעובדי פרילאנס. ארגון שיידע לעשות זאת יצליח יותר לשמר עובדים ויקבל עובדים יותר מרוצים ופרודוקטיביים".

האם מודלי ההעסקה ישתנו?

עו"ד ירון קרמר, מומחה לדיני עבודה, משרד נ. פינברג ושות': "עדיין מוקדם לקבוע נחרצות מה יהיו השלכות הקורונה. אבל כאשר מדברים על פרילאנסרים ועל מודלים אחרים של העסקה גמישה, צריך לזכור - התחושה שאתה יכול להיות מאוד גמיש, ובמקום לקלוט עובדים להעסיק פרילאנסרים וחברות יחיד למיניהן, וכך לא להיות חשוף לסכנות, זו טעות. בסופו של דבר מי שיגדיר את המעמד של אדם ביחסיו עם המעסיק יהיה בית הדין לעבודה. מה שקובע זה לא החוזה אלא מבחני ההעסקה - מבחן ההשתלבות בעסק ואם בכלל יש לאדם עסק עצמאי.

"לעתים אין מנוס מלהתקשר עם עובדי פרילאנס, זה מודל חשוב, אבל כאשר מדובר ביחסים מתמשכים, זה לא המודל הנכון".

נמיר: "ההסתכלות על פרילאנסרים כעל מקרה שונה לחלוטין מעובדים היא לא נכונה. במקום לפטר עובדים או להביא פרילאנסרים, אנחנו מסתכלים על שוק של הזדמנויות פנים ארגוני, שבו מעסיק יכול לבדוק מה היכולות וההעדפות של העובד ומה הצרכים של הארגון, לבחון אם הוא יצטרך אותם באזורים אחרים בארגון שהוא לא חשב עליהם. תעשה מוביליות פנימית בארגון ואל תביא דוווקא פרילאנסר מבחוץ".

■■■

לטור צד:

5 מאפיינים של העובדים החדשים

1. לומדים כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים
2. מחפשים משמעות בעבודה
3. בעלי מיומנויות רכות כמו יצירתיות וביקורתיות
4. עובדים ביותר ממקום אחד כדי לבטח את עצמם תעסוקתית
5. מחפשים תחושת השתייכות ורווחה בארגון

מה צריך לדעת על מעבר משכיר לפרילאנס

1. כאשר משנים מעמד של עובד לפרילאנס, התמורה צריכה להיות גבוהה באופן משמעותי, 50%-60%, שתגלם את הזכויות הסוציאלית ואת שלילת הביטחון התעסוקתי. זה עשוי להגן על המעסיק במקרה של תביעת זכויות עתידית.
2. מה שקובע בבית הדין לעבודה את מעמד העובד מול המעסיק אלה מבחני העסקה ולאו דווקא החוזה שחתמו עליו
3. לא מומלץ למעסיקים ולעובדים להתקשר ביניהם בהעסקת פרילאנס כאשר העובד מקבל דמי אבטלה. המוסד לביטוח לאומי עשוי לקבוע שלמעשה אותו אדם עובד ולשלול ממנו את דמי האבטלה.

עו"ד ירון קרמר, מומחה לדיני עבודה, משרד נ. פינברג ושות'