תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

המהפכה השקטה: שינוי מהותי במבנה האשראי למגזר העסקי בישראל

בשנת 2000 - 75% מהאשראי העסקי ניתן על ידי הבנקים הישראליים ובשנת 2018 ההיקף עמד על 47% ממנו • במקביל משקל האשראי המוסדי עלה מ-5% ל-34% בהתאמה

הגופים המוסדיים ביצעו את קפיצת מדרגה משמעותית בהענקת אשראי למגזר העסקי / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ
הגופים המוסדיים ביצעו את קפיצת מדרגה משמעותית בהענקת אשראי למגזר העסקי / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ

הכתבה בשיתוף המכון הישראלי לפיננסים 

המגזר העסקי בישראל עובר שינוי משמעותי בעשור האחרון. אם בעבר הרחוק עיקר האשראי שניתן לו היה באמצעות הלוואות מהבנקים ואגרות חוב מן הציבור, הרי שבשנים האחרונות עלה מאוד היקף ההלוואות שניתנו למגזר העסקי על ידי גופים מוסדיים. בשנת 2018 עמד היקף ההלוואות (אשראי לא סחיר) שהוענקו על ידי גופים מוסדיים על 110 מיליארד שקל (כרבע מהאשראי הבנקאי) לעומת 58 מיליארד שקל בשנת 2010. הגופים המוסדיים הכפילו את ההלוואות שנתנו למגזר הציבורי במהלך 8 שנים בלבד. זאת ועוד, בשנים האחרונות נכנסו לתחום מתן האשראי גופים חוץ בנקאיים נוספים, בעיקר קרנות חוב, בעידודה של ממשלת ישראל.

קיימות 2 סיבות עיקריות לצמיחה המסיבית של האשראי המוסדי על פני השנים. הראשונה, גידול משמעותי של סך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים וחיפוש הזדמנויות השקעה שיניבו תשואה עודפת; והשניה, קיטון באגרות החוב המיועדות שהונפקו בעבר על ידי הממשלה לחברות הביטוח והפנסיה.

בישראל של 2018 לחברות העסקיות עומדות אפשרויות מימון מגוונות. כדי למקסם את השימוש במקורות המימון השונים, עליהן ללמוד אותן היטב. להלן אופציות המימון העיקריות:

1. אשראי מבנקים מקומיים ובינלאומיים
2. אשראי מגופים מוסדיים
3. אשראי מקרנות חוב
4. אגרות חוב ציבוריות (ממוסדיים, קרנות נאמנות והציבור הרחב)

לאורך זמן חלו שינויים רבים בשיקולי הגופים המממנים באשר למתן הלוואות לחברות עסקיות. חלק מהשינויים הללו נבע משינויים רגולטוריים משמעותיים, שחלו על כל אחד מהשחקנים בתחום האשראי: בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל. השינויים הללו ניכרים במספר מישורים:

1. התיאבון לסיכון והאסטרטגיה של הגופים הפיננסיים השונים
2. תהליכי בחינת אשראי חדש
3. תהליכי בקרה שוטפת ופיקוח על האשראי הקיים
4. התנהלות בעת חדלות פירעון

במקביל לשינויים הללו חלה קפיצת מדרגה תשתיתית ומקצועית מרשימה בגופים המוסדיים, במסגרתה הוקמו מערכי אשראי מקצועיים ומתקדמים. כמו כן, שודרגו משמעותית מערכי הניתוח, הניהול והבקרה לצורך ניהול האשראי השוטף. בו בזמן משרד האוצר הגביר את הרגולציה שמחייבת את הדירקטוריונים, ועדות ההשקעה וועדות האשראי בגופים המוסדיים לנקוט פעולות שיגבילו את החשיפה לסיכוני אשראי אגב פעילות השקעות. זאת בצד אימוץ תהליכי בחינה והחלטה מובנים ומקצועיים.

בטבלה שלהלן מתוארת התפתחות האשראי המוסדי והבנקאי משנת 2000 (במיליארדי ש"ח):

התפתחות האשראי המוסדי והבנקאי משנת 2000 / נתונים: בנק ישראל
 התפתחות האשראי המוסדי והבנקאי משנת 2000 / נתונים: בנק ישראל

מהטבלה ניתן לראות מספר מגמות:

* הגופים המוסדיים ביצעו את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר בהענקת אשראי למגזר העסקי לאורך השנים האחרונות. סך הנכסים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים הגיע בסוף 2018 לכ-2 טריליון שקל. מתוכם השקיעו הגופים הללו 314 מיליארד שקל בחוב שהעניקו למגזר העסקי המקומי. כ-35% מסך החוב, ניתן כאשראי מותאם (מתחרה בבנקים) ו-65% הושקע באגרות חוב הנסחרות בבורסה לניירות ערך.
* משנת 2000 צמח האשראי הבנקאי ב-140 מיליארד שקל בלבד ואילו האשראי המוסדי צמח ב-295 מיליארד שקל - יותר מפי 2; האשראי הלא סחיר הניתן על ידי הגופים המוסדיים גדל ב-101 מיליארד שקל בתקופה הזו.
* בשנת 2018 האשראי שניתן על ידי הבנקים המקומיים היווה רק 47% מהאשראי לחברות עסקיות, לעומת 75% בשנת 2000.

התפתחות האשראי למגזר העיסקי לפי סוגים / נתונים: בנק ישראל
 התפתחות האשראי למגזר העיסקי לפי סוגים / נתונים: בנק ישראל

קיימים הבדלים בהרכב האשראי שניתן על ידי הבנקים והגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים מתמקדים לרוב בהענקת אשראי לחברות גדולות עם דירוגי אשראי גבוהים. לאורך השנים הגופים הללו החלו לגוון את עסקאות האשראי וחלקם מעניקים אשראי גם לחברות בינוניות ולא מדורגות. בנוסף, הם משתתפים בקונסורציומים עם בנקים. בבנקים התמונה שונה, ההתמחות העיקרית שלהם היא במתן אשראי מורכב יותר. כ-58% מהאשראי הבנקאי מממן חברות בינוניות, קטנות ועסקים זעירים. מבחינת החשיפה הענפית של תיק האשראי, כמחצית מהאשראי בגופים המוסדיים מממן תשתיות, נדל"ן ובינוי ואילו החשיפה של הבנקים לשני סקטורים אלו נמוכה הרבה יותר.

בעקבות השינוי המבני המשמעותי בתחום מתן אשראי למגזר העסקי וכניסת שחקנים נוספים אליו, עולה הצורך בהתמקצעות של כלל הגורמים המקבלים החלטות בתחום. כמו כן, החברות נדרשות להבין את תהליכי קבלת החלטות אשראי בקרב הגופים הפיננסיים, כדי לבנות לעצמן מקורות מימון מיטביים. מבחינת הגופים המממנים, תחום האשראי דורש התמחות, נסיון והבנה. זאת כדי להימנע מסיכוני אשראי וסיכונים תיפעוליים נגזרים. תחומי התוכן עמם מתמודדים הגופים הללו הם:

* מדיניות האשראי ותיאבון לסיכון אשראי
* זיהוי מדידה ובקרה
* שימוש במודל אשראי לצורך קבלת החלטות
* ממשל תאגידי ורגולציה
* הערכת יכולת החזר לווה
* סוגי בטחונות והערכת אפקטיביות והשפעתם על הבטחונות
* תימחור והערכת סיכונים
* זיהוי אורות אדומים ברמת העסקה הבודדת ובתיק האשראי הכולל
* חובות בעייתיים והסדרי חוב

הכותבת היא נשיאת המכון הישראלי לפיננסים. בתפקידיה הקודמים כיהנה כסמנכ"ל חטיבה פיננסית ומנהלת הסיכונים הראשית בבנק דיסקונט, מנכ"ל גמולות חברת ניהול השקעות מקבוצת בנק הפועלים ומנהלת החיסכון והגמל בבנק טפחות.