פקידת קבלה

סלבריטאים אוהבים תקצירים. אולי זאת הסיבה שלא הגיעו לאירוע הרוחני בדיזנגוף סנטר > דוד שליט

זאב זוברמן ממרכז הקבלה בתל אביב הזהיר אותי ששרי אריסון ואורנה פיטוסי ושאר המוזמנות לא אישרו הגעה, אבל אני האמנתי שהסלבס, שכל-כך אוהבות להתהדר בחוכמת הקבלה, לא יחמיצו את המפגש עם קרן ברג, נשיאת המרכז העולמי לקבלה, ומי שמשמשת מורה רוחנית לנשים מאמינות מסדר גודל של מדונה. ברג באה הנה להשיק את המהדורה העברית של ספרה, "אלוהים שם ליפסטיק", שבו ריכזה את תובנותיה על רוחניות האישה. "אל תבנה על אירוע חברתי, יהיה אירוע ספרותי", הוסיף והצטנע זוברמן.

אנשים בודדים המתינו בשעה היעודה בחנות צומת ספרים הספרייה בדיזנגוף סנטר. "התכנסות", כך יגדיר זוברמן את החצי שעה הקרובה של ישיבה על כיסאות הפלסטיק, מעלינו נישאים בלונים עם שם הספר, ומסביב לנו ערימות מעוצבות של הספר - מבנה בצורת מדרגות ספיראליות שהתחבב על רשתות הספרים, ושתמיד הביא לי את החשק למוטט אותו בבעיטה נאמנה. לא לוקח זמן להבין שמדובר בקומץ נוכחים ידידותי, מתקשרים זה עם זה באמצעות חוויות מוארות מחייהם ("מניסיוני, זה מאיץ את כל היכולות הפיזיולוגיות של הגוף"), ומדריכים בסלולרי את חבריהם איך מפלסים את הדרך בין דוכני שוק האוכל ההומים, יום חמישי בסנטר אתם יודעים (והמארגנים כנראה לא), בדרך לאירוע הרוחני בצומת.

צעיר חייכן גבה קומה מושיט לי יד רפה להפליא. יהודה, יועץ של המרכז. הוא שומע שאני מגלובס ועיניו נדלקות. "בדיוק היום התחלתי לקרוא גלובס". מדהים, אני מסכים עם ההארה החדשה בחייו.*יהודה חובש כיפה שחורה, כמוהו כרוב המארגנים המפוזרים בחלל, הנראים כגרסת לייט של פעילי ש"ס. הוא מוביל אותי לזוברמן. אני מתעניין אצלו אם התחדש משהו בגזרת הסלבריטאים. "סלבריטאים אוהבים לקבל תקצירים", הוא מחייך אליי, ספק בציניות ספק בסלחנות. תקצירים?! האם הוא רומז שזאת גם רמת ההתעמקות שלהם בקבלה?

בפינת השולחן הענק שבמרכז החנות, אליו יושבים שאר לקוחות צומת וסתם כאלה שנכנסו לעיין בעיתונים, אני מזהה את הסופר יונתן בן-נחום. לפני שנים התפרסם "וידוי", רומן שלו על האינקוויזיציה בספרד, ומיסטיקה אינה נושא זר לו. בן-נחום משוטט בדפדופים לא-מחייבים קדימה ואחורה בספרה של ברג. "ספר נשים", הוא מושך בכתפיו. בעוד אנשים מתחילים להידחק פנימה, בן-נחום מסכם לי בתוך שניות את הבעייתיות של הקבלה להמונים, שמפיצים ברג ובן-זוגה הרב שרגא ברג. "הרב ברג עשה עצמו תלמידו של הרב אשלג, ומכר את התורה בהרבה כסף. הקבלה, שהיא תורה מהפכנית בין-דתית, אינה עומדת למכירה, ומשך מאות שנים היה מותר לספר אותה רק ליחידי סגולה. זוהי תורה מרתקת, והרב, עם כל הכבוד לו, מסחר אותה. האנשים שבאים לכאן כמהים למיסטיקה הודית, אז למה שלא תהיה להם מיסטיקה יהודית?"

אנחנו נקראים לשבת. תוכנית הערב מתחילה בהרצאה של גברת אחת, שרה הרדון, מורה לקבלה. "האם אפשר להשוות בין כיסא לספר", שואלת הרדון את קהל המאמינות, וזוכה לקריאות לא. הרדון מרבה להדגיש דבריה בהנפות ידיים ולהגג ברמה של "גבר יודע רק ללכת ישר, לתת מסר אחד. מסכימות איתי? גם הגברים מסכימים?" "למה אישה מביאה ילדים לעולם? כי יש לה כוח סבל, יפה אמרתם". אנרגיה, אור, נתינה, נשים, יחזרו המילים המוכרות. ערב ספרותי? לכל היותר הרצאת מבוא לאחד השיעורים של המרכז.

בשעה שמונה ועשרים מגיע הקץ להתכנסות ולשיחות ההשהיה. לקול מחיאות כפיים, נכנסת גיבורת הערב, מחברת הספר, קרן ברג. שיער בלונדי בתסרוקת קפואה משהו, פניה מקומחות באיפור, היא אישה בגיל מבוגר מהסוג הלא-מזוהה, לבושה שמלת תחרה שחורה, נעה על נעלי עקב, נהדפת אל הבמה, שם היא משמיעה כמה מילים. "לא שומעים", קוראים לעברה, אבל ברג מוותרת במהירות אור הקבלה על זכות הדיבור באנגלית. "מה הזלזול הזה", מתרעמת מישהי, כנראה אאוט-סיידרית, "אני באה פה לאירועים שמדברים בהם אנגלית וגרמנית ופולנית".

המארגנים מפנים את ברג אל השולחן, שם הוכנו לה כמה עשרות ספרים, מחולקים לערימות. המאמינות, נשים של יומיום, חפות מזוהר ומסלב, מסתדרות בשורה, לקבל ספר בחתימת ידה. גם הנוסחים כבר מוכנים - to… Best Wishes - וברג רק מוסיפה את שם הקונה ואת חתימתה. מעט חילופי דברים, חיוכים והנהוני ראש, בין ברג והמוחתמות. מישהי חוזרת בשמחה ומציגה לחברותיה בונוס בברכת ברג - love With access to. בין הנשים גם גבר אחד, מציץ קדימה, משרבט משהו שנראה כמו ניסיון לחקות את כתב ידה של*הגורו. "אביגדור בן-יצחק, חוקר אינטליגנציה חובב", הוא מציג עצמו, "מתעניין באינטליגנציה של אנשים גבוהי דרג". דרך חיקוי של כתב היד? "מה פתאום? אני בוחן את שפת השפתיים שלה ובונה תמונת אינטליגנציה". נו? "אישה מוכשרת", כך החוקר, "העדינות שלה, הגישה שלה לאנשים, יוצא מהכלל".

קבוצה של נשים מחלקות חוויות. גברת אחת, רחבת גוף, עוטה צמידים וכובע ורוד ענק, טוענת שהיא ובעלה מוריס מכירים את ברג ובעלה כבר 15 שנה. נשמה, היא מכנה אותה, רנטגן. איך היה המפגש הפעם? "היא הביטה עליי ושאלה, הכול בסדר? אמרתי לה, אפס אנד דאונז". חברתה: "לי היא אמרה שיהיה בסדר". בעלת הכובע הוורוד: "לי אמרה שיהיה יותר מבסדר". מאמינה נוספת לכובע הוורוד: "תארגני כמה חברות, נביא לכם מישהו הביתה. שמעתי על בני ברוך מערוץ ההידברות, מה את אומרת?"

התקשורת מסביב חסרת סבלנות להנהונים ולחיוכים בין ברג וקהלה, ובין התורות, כמו בקופת חולים, דוחפים לה מיקרופון ומצלמה, לראיונות קצרים. ככל שאני מאמץ את אוזניי, הקולות נבלעים ברעש הנורא הבוקע מחללי הסנטר. הסלבס, זה ברור, מעדיפים להיפגש איתה בתנאים יותר נוחים.

גם אני נדחף לראיון קצר איתה, ולו כדי לשמוע את קולה. ואלה עיקרי הדברים: היא כבר שלושה שבועות כאן, ובעוד שלושה ימים תחזור לניו יורק, ומשם לפרגוואי ולברזיל ("אני רוצה לדעת מה הם עושים במרכזים שם"). ומה מחזור הכספים של חמישים מרכזי הקבלה שלך? "וואו", פוערת ברג עיניים, "אני לא יודעת". אני מתפשר איתה על הנתונים מארצות הברית. 12 מרכזים, 20 מיליון דולר תקציב, המכסה 300 משפחות מועסקות, כוח הוראה, הוצאה לאור. גם על שלושת המרכזים בישראל אין לה מושג. היא גם לא יודעת כמה עותקים מכר הספר שלה.

גבר מוצק מציג עצמו כיועץ החיצוני של המרכז ומודיע לי שזמני תם. לא, הוא לא ייתן לי מידע על המרכזים בישראל, אבל מוכן להוביל אותי באדיבות לרואה החשבון של המרכז בישראל. גם הוא לא מוכן לתת לי מידע. עמותה פרטית, מבוססת על מעשר קבוע שאנשים נותנים. תרמו פארק לבה"ד 1 ומטבח ללוחמי עוקץ, ובקרוב תתרום ברג תרומה גדולה לילדי האתיופים. היועץ לא מוכן לזהות גם את חברי הבורד הישראלי. "הם שומרים בקנאות על זהותם. כן, יש גם סלבס, אבל אצלנו הם כאחד האדם".

צוות המלווים של ברג מחלץ אותה החוצה. מתרחקים בגבם אלינו, היועץ החיצוני נראה גוהר אליה, אומר משהו. היא דוחפת את האיש הכבד מעליה בעליזות ובלא שהדבר ישפיע על שיווי משקלה. אני לא יודע על הקשר של ברג לעולמות עליונים, אבל עם יציבה כזאת על האדמה, בגילה, היא בהחלט משהו. **

david-s@globes.co.il