ולנסיה כמשל

בכנס האנרגיה הסולארית לא דיברו עברית כמו בכנסי ההיי-טק *כולנו אחראים להעלות את כוחה של ישראל

השבוע הראשון של ספטמבר מלא פעילויות לרובנו. ילדים חוזרים לבתי הספר, הורים חוזרים לעבודה, ומרביתנו עסוקים בניסיונות לחזור לשגרה. בשנתיים האחרונות, נוספה משימה לרשימת ה"דברים שעליי לעשות": ועידת האנרגיה הסולארית והפוטו-וולטאית האירופית - המקום בו נפגשים האנשים הנחשבים בתחום האנרגיה הסולארית.

אפשר להבין מדוע הוועידה הזו מתרחשת בספרד. המסתכל על הנוף הנשקף מהחלון בגובה של 10 מייל מהקרקע, יגלה חוות סולאריות שחיות בדו-קיום לצד כבישים, ערים ומטעי תפוזים. שוק החשמל הסולארי שם משגשג, והתעשייה גדלה בקצב מהיר מהציפיות, למעלה מ-50% לשנה ויותר מ-9,200 מגה-וואט מותקנים, נכון לסוף 2007. היקף זה מספק כמעט את כל צרכי החשמל של ישראל.

התחרות בין היצרנים גדלה וגופים חדשים צצים, רבים מהם מסין. בתערוכה קשה להבדיל ביניהם, לכולם אותה הבשורה. במקביל, ממשלות מגדילות את התמיכה שלהן בפרויקטים הקשורים לחשמל סולארי ברחבי העולם - מגמה שמתרחבת גם למדינות כמו אוסטרליה, יוון, הודו, דרום קוריאה, האמירויות הערביות ואפילו כאן בישראל - למרות שעוד לא הצלחנו לקצור מכך את הפירות. מה שאנחנו רואים היום הוא קדימון לעליית קרנו של התחום בעשורים הקרובים.

התעשייה כולה דנה בשאלות לשיפור - בכמה מגה-ואט יהיה צורך ומה תהיה עלות הפקתם. היצרנים מחפשים דרכים לשיפור היעילות של מודולים פוטו-וולטאים, במקביל להפחתת כמות חומרי הגלם הדרושה ומנסים להפוך את קווי הייצור למהירים יותר. שיפורים בטכנולוגיות הקיימות לא יוזילו את עלויות הייצור בצורה מספקת. וכאן ההזדמנות לחדשנות.

הוועידה השנה, ה-23 במספר, משכה 30 אלף מבקרים ו-600 מציגים מ-80 מדינות, כולל ישראל. בהשוואה לוועידות היי-טק, השפה העברית בקושי נשמעה במסדרונות. עד כדי כך זה בלט, שאנשים שאלו אותי כיצד זה ייתכן, מכיוון שהישראלים הרי ידועים בדמיון והחדשנות שלהם. הפרדוקס בולט במיוחד לאור העובדה שבנוסף ליכולת הטכנולוגית, לשימוש באנרגיה סולארית יש חשיבות אסטרטגית לישראל, והמשאב מצוי בשפע.

בתחילת החודש תומס פרידמן כתב בטורו ב"ניו יורק טיימס" כי "טכנולוגיות הקשורות באנרגיה מתחדשת הולכים להיות בייסוד התעשייה הגלובאלית הבאה. הם יתחרו - וכנראה שגם יעלו - על תחום ה-IT. המדינה שתוציא ממנה מספר רב ביותר של טכנולוגיות אנרגיה חלופית תיהנה מכוח כלכלי מוגבר ויתרונות אסטרטגיים, וגם תעלה את סטנדרט המחיה של תושביה".

התעשייה הסולארית סוגרת את הפער, ולא רחוק היום בו האנרגיה הפוטו-וולטאית תהיה זהה מבחינת התמחור או אפילו זולה יותר בהשוואה לרשת החשמל המסורתית. זה יקרה כנראה ב-2010-2012. וזו האחריות הקולקטיבית שלנו לוודא שעד אז ישראל תהיה בין המובילות. *

טלי אבן הייתה בעבר שותפה בקרן ההון סיכון ג'מיני בלוג: www.taliaben.typepad.com