כשתרבות אינה מילה גסה

ב"אלמא", מרכז אמנויות ומלון יוקרה (בסדר הזה) בזיכרון יעקב, חברו טוב טעם, השקעה ומחויבות לערכים, ויצרו חוויה אחרת

יש בנופש ב"אלמא" משום חוויה מתקנת, בין אם באים לקונצרט או להופעה באולם, לארוחת ערב במסעדה או ללילה במלון (והכי טוב - כולם יחד). אתה מוצא את עצמך לפתע במקום שבו, הפלא ופלא, אין חיפופים, זלזולים, עיגולי פינות או קיצורי דרך. לא פלא שלרגעים נדמה שנמצאים בחו"ל. מהאקוסטיקה המשובחת באולם הקונצרטים, דרך השירות המעולה במסעדה, ועד לבחירת התמונות והרהיטים - וכולם ממוקמים כמו שצריך, מוארים כמו שצריך, ברצינות ובתשומת לב, באהבה אפילו. רק זה כבר מרחיב את הלב ומשקיט את הנפש.

אלמא, המגדיר עצמו "מרכז אמנות ומלון יוקרה", נפתח לפני חודשים אחדים בזיכרון יעקב, ומהרגע הראשון כיוון גבוה, כשהכריז על עצמו כקומפלקס יחידי מסוגו בישראל ובעולם, שיציע לאורחיו חלל שהוא מרכז לאמנות מהשורה הראשונה וגם בית מלון יוקרתי ברמה גבוהה.

מאחורי החזון הזה ניצבת לילי אלשטיין, אלמנתו של יואל אלשטיין ממשפחת המייסדים של חברת טבע, שהעמידה את מלוא הכסף למימוש החזון, בעלות מוערכת של 350 מיליון שקלים.

אלשטיין ידועה כמצנטית של תרבות ושל אמנות. השם אלמא הוא ראשי תיבות של "אלשטיין מוזיקה ואמנות", ובלעז: Elma - Elstein Music & Art. "ידעו אמנים, שבמולדת שלנו אפשר לעשות אמנות גבוהה בתנאים טובים, כשהדלתות פתוחות אליהם לרווחה", הצהירה. אלשטיין מבטיחה שרווחי המרכז יושקעו במקום ובאמנים המתארחים בו, וכן שבכל שנה יוענקו מלגות לאמנים, שיוזמנו ליצור ולשהות במקום ללא תשלום ולזמן בלתי מוגבל על מנת שיוכלו ליצור בתנאים אופטימליים.

והתנאים, אכן, אופטימליים. יש שלוש גלריות, לצד שפע של יצירות פיסול, אמנות ועיצוב הפזורות במסדרונות ובחללי המקום. אוסף האמנות הפלסטית מורכב מיצירות שאספה אלשטיין לאורך השנים ונאצר מעבודותיהם של אמנים ישראלים, עם דגש על עבודות של אמניות, במיוחד סיגלית לנדאו, עילית אזולאי ויהודית סספורטס. לנדאו ואזולאי יצרו עבודות במיוחד עבור המקום.

נוסף על כך, יש במקום שני אולמות הופעות, שנבנו בסטנדרטים גבוהים ומיועדים לקונצרטים, לרסיטלים ולהופעות תיאטרון ומחול. האקוסטיקה המיוחדת מתאפשרת בזכות עבודת חציבה לעומק האדמה, שיצרה את הנפח הנדרש להרחבת החלל, וכן בזכות התקנת מערכת מתקדמת של 25 וילונות אקוסטיים המוצבים לאורך הקירות ומאפשרים את התאמת האולם לצורכי כל מופע ספציפי.

באולם הגדול 450 מקומות ישיבה, והיהלום שבכתר הוא העוגב המותקן בו, שנחשב לעוגב המתקדם ביותר הבנוי באולם תרבות בישראל. הוא נוצר בעבודת יד ויש בו 1,414 אבובים. לארץ הוטס במיוחד מומחה עוגבים מגרמניה, פיליפ קלייס, דור רביעי למשפחה של בוני עוגבים, האחראי על בנייתם ועל שימורם של כאלפיים עוגבים בכנסיות ובאולמי קונצרטים בעולם.

אני שמעתי באולם הזה את המיסה הגדולה של באך בביצוע נהדר של הקאמרטה הישראלית ירושלים עם האנסמבל הקולי הישראלי, וזה היה נפלא. האולם השני קטן ואינטימי יותר, "רק" 150 מקומות, המשמש כבמה למופעים רב תחומיים, ובו הותקנו אמצעי הקרנה והקלטה מתקדמים.

אחרי הקונצרט המשכנו לשוטט במקום - חוויה מומלצת ביותר, שממשיכה לעטוף אותך באותה תחושה מענגת של תרבות, של מותרות ושל טעם טוב. אף שהיינו עייפים בסופו של יום, לא שבענו מלהסתובב במקום. בכל פינה היה משהו יפה להסתכל עליו או רהיט מיוחד להתפרקד עליו. פה פינה, שם חצר קטנה, משחקי תאורה מעניינים שמדגישים מקצב של חלון או דיבור בין צמחייה ואור. אפילו פח האשפה שבחצר לא היה סתמי, אלא עוצב בצורת מזרקה או גביע של פרח, תענוג לעין.

כל אלה מתאפשרים במידה רבה בזכות הבניין עצמו, המהווה יצירת מופת באדריכלות הישראלית (ועליו זכה האדריכל יעקב רכטר בפרס ישראל). המבנה משמר את בית ההבראה של "מבטחים" בזיכרון יעקב, שנרכש על-ידי אלשטיין ב-2006, רגע לפני שנהרס והפך לשכונת וילות. אף שלא הוכרז רשמית כמבנה לשימור, הוא שופץ ככזה, בתפיסת שימור מוקפדת (על-ידי האדריכלים רני זיס ואמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר, יועצת השימור עדי כיטוב והמועצה לשימור אתרים).

לא סתם עמד המבנה בשיממונו - בעקבות השינויים החברתיים והכלכליים בארץ בשנות ה-70 וה-80, סר חנם של בתי ההבראה הגדולים של פעם, והטעם השתנה לטובת בתי מלון בנוסח חו"ל, חוויית שפע של העולם החדש. הארכיטקטורה של המבנה הזה שימרה סממנים של תקופת הצנע ושל העולם הסוציאליסטי הישן. "לנו היה הבטון החשוף מכשיר שאפשר עושר של צורות", כתב יעקב רכטר בשעתו, "תוך מתן ביטוי להזדהות עם תנאים של חברה מתורבתת אבל ענייה, מתוחכמת, אך דוחה ראוותנות". אבל הישראלי החדש כבר לא התחבר לפשטות, לזוויות הגיאומטריות, לבטון החשוף. ראוותנות כבר לא הייתה מילה גסה.

העיצוב העכשווי של המלון עוזר להתחבר מחדש לערכים החיוביים של הימים ההם, כמו ניקיון עיצובי ושקט בעין. נוסף על כך "חיממו" המעצבים את הבטון הברוטליסטי והקר בפריטי ריהוט ועיצוב רחוקים מאוד מהסגפנות הסוציאליסטית של פעם.

אחרי השיטוט הממושך הגענו לחדר עייפים מאוד, ופשוט צנחנו. רק בבוקר יכולנו להעריך את הפנורמה שנפרסה ממול - השדות ובריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל, הים שבאופק, החורש וההר. שמונים החדרים הקטנים המקוריים הפכו לארבעים חדרים גדולים, מעוצבים ומרוהטים בנעימות רבה, בנוחות אך ללא ניקור עין ובלי תחושה של פלצנות. לצדם נבנה אגף חדש שבו 22 וילות.

עין מקצועית, שמחפשת את הפגמים, גם מוצאת: אף שהמקום נפתח רק בפברואר האחרון, כבר ניכרים בקירות החיצוניים סדקים ופיצוצים, שלא אמורים להיות במקום ברמה כזו. הפתיע לרעה גם חדר האמבטיה: לא היה בו פח, בשירותים חסרה מברשת וניקוז המקלחת לא הצטיין, ומחוץ לדלת נקוותה שלולית גדולה. אבל אלה דברים קטנים.

ארוחת הבוקר הייתה טובה, אם כי זה היה המקום היחיד במלון שבו ניכר מאמץ להיות מיוחדים בכל מחיר. הארוחה מוגשת בקופסת עץ כאילו פרולטרית, ובתוכה שקית נייר חומה פועלית (ובה גרנולה), צנצנות (יוגורט) ובקבוקים. שקשוקת התרד שהוגשה (מחוץ לקופסה, תודה לאל), הייתה מעולה.

עוד לשבחו של המקום יש לציין שהניהול מצטיין בתפיסה חברתית ובהעדפה להעסקת הקהילה המקומית, כמו גם העסקת בעלי מוגבלויות (10% מכלל העובדים) ועובדים בני 50 פלוס (20% מכלל העובדים). גם זה חלק מאיכות של מקום.

מחירים: 1,950-1,350 שקלים; רח' יאיר 1 זכרון יעקב, טל' 04-630 0111, www.elma-hotel.com

שבועות בקיבוץ

שבועות קיבוצי לכל המשפחה: קיבוץ יגור מציע תערוכה של כלים חקלאיים, וכן סדנאות עפיפונים, שזירת זרים וקליעת סלים (25 שקלים לילד לכל הסדנאות) 24.5, 10:00-14:00, טל' 04-9848108. בקיבוץ יד מרדכי חגיגת חלב ודבש ברפת ובמכוורת, פעילות בבית "קיבוץ של פעם" ושחזור קרב תש"ח שבו יוכלו הילדים לטפס על טנקים אמיתיים ולהתגנב בתעלות קשר. 23-24.5, 10:00- 15:00 (55 שקלים לילד), טל' 08-6720559

צרו איתנו קשר *5988