לוקחת את הזמן לאט ולוקחת את הכסף מהר

המפקח נחשף בביקורו לחלק מהאווירה שם, כשגילה שהעבודות בחמישי אמורות להתבצע עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. במציאות? העובדים יצאו לאתר רק ברבע לעשר, לאחר ארוחת הבוקר במלון; שעתיים אחר כך עשו את דרכם חזרה, ובאחת בצהריים כבר התרגעו במטוס לתל אביב. "גם אם שהו העובדים באתר לפני ארוחת הבוקר", ציין המפקח בעדינות, "סך שעות העבודה ביום זה היה מצומצם למדי" (תגובת החברה: "בחמישי הטיסה לתל-אביב ב-14:00 מאחר שטיסת 16:00 סבלה מעומס ואיחורים. הטיסה ב-13:00 היתה חריגה").

סיפור זה ואחרים מופיעים בדוח שהוכן עבור רשות החשמל ושהגיע לידי G. הוא מסכם את ממצאי הפיקוח על ביצוע הפרויקטים שבהם השקיעה חברת החשמל את כספי "התוספת המיוחדת" שאושר לה לגבות מהציבור - ומדובר בכמיליארד שקל. עקב מצבה הפיננסי אושר לחברה בספטמבר 2007 לייקר את חשבונות החשמל בכ-5% למשך שנה. התמונה העולה מהדוח קשה: כל הפרויקטים שנסקרו מתבלטים בדחיות אין-סופיות, בחודשים ובשנים, ולכן תופח תקציב ההקמה של כל פרויקט הרבה מעבר לתכנון המקורי. במקום יעילות, מתברר שהחברה "יצרה מנגנון המתגמל את העובדים על הדחייה"; ובין הדיווחים שהוגשו למפקח לבין המציאות התגלו שוב ושוב סתירות מעוררות תהיות בנוגע לאמינותם. בחברה זועמים: לטענתה אין מנגנון המתגמל עובדים על דחיות, ובכלל, "הרשות קיבלה מערך דיווחים מקיף ואמין. הראיה: בתום כל חודש דיווח קיבלה החברה את התוספת כמוסכם".

בכל מקרה, בקרוב יידרש הציבור לשלם שוב: ב-30 באוקטובר אישרה רשות החשמל העלאת תעריפים נוספת למשך שנתיים, הפעם בשיעור של כ-4%, כדי לממן את תוכנית החירום למשק החשמל. האישור, אגב, ניתן שבוע לפני שדוח הפיקוח הושלם. G חושף את עיקריו.

תחנת כוח חיפה: הזנחה, אלתורים וטלאים

התחנה עלתה לכותרות בספטמבר 2007, עם פרסום החשדות נגד עו"ד דן כהן, לשעבר יו"ר ועדת הנכסים בדירקטוריון חברת החשמל, שנחשד בקבלת שוחד מתאגיד סימנס, כדי לקדם רכישת טורבינות גז ממנו ללא מכרז, במאות מיליוני דולרים. הטורבינות יועדו לתחנה שהוגדרה "פרויקט חירום", אך מאז הפרויקט נמשך ו"מצוי בלו"ז המשתנה ונדחה חדשות לבקרים".

ביורוקרטיה עיכבה תחילתן של "עבודות ביסוס" באתר. "למרות עיכובים אלה", כותב המפקח, "דיווחה החברה על הפעלת עובדים רבים באתר עד לתחילת עבודות הביסוס (...) בסיורים שבוצעו באתר לא אותר אפילו עובד אחד בשטח שביצע עבודות לטובת האתר".

האם דיווחה החברה על שעות עבודה שלא היו? בחברה טוענים שבאותו שלב בוצעות עבודות רבות שלא באתר. המפקח מעיר שאמנם יש עובדי תכנון שאינם אמורים להימצא בשטח, אך באופן החלקי שבו הועברו לו דיווחים, "לא ניתן לאמת את היקפי השעות שצוינו". בסך-הכול "נראה כי גם פרויקט זה לא קיבל זריקת מרץ לקידומו בשל התוספת המיוחדת", והתאפיין ב"השקעת שעות מסיבית ללא זיקה ברורה לשלב שבו מצוי הפרויקט".

אף שלחברה הוקצו 83 מיליון שקל לטובת שימור ציוד, הפעילות בשטח נמוכה ו"שטח האחסון כולו משדר הזנחה, אלתורים וטלאים. במצב זה עלולים הציוד העיקרי וכן מכלולים רבים להינזק עד למועד שבו תידרש הפעלתם".

תגובת החברה: "הטענה שלא ניתן לאמת היקפי שעות התכנון אינה ברורה. המפקח יכול לראות את חבילות התכנון בכל עת. החברה עושה מאמצים לעמוד ביעדים וממתינה להיתרי בנייה. פעולות השימור מתבצעות בהתאם לתוכנית קפדנית. הספק הביע שביעות רצון. המפקח מתרשם מהאתר והמבנים המיושנים, אך אין בכך פגיעה בשימור".

תחנת כוח אלון תבור: הוצאות מיותרות

עובדים באתר טענו שיחידות התכנון בהנהלה אחראיות ל"אי התאמות תכנוניות רבות" המייצרות עיכובים. התכנון המקורי גרס שההקמה תדרוש 400 אלף שעות עבודה, וכעת ברור שיידרשו למעלה ממיליון (המשמעות: ניפוח עלויות). חלק מהעובדים "'נתקעו' באלון תבור כיוון שלא קיים פרויקט הקמה שאליו ניתן לשבצם".

לפני כשנה חשף G נוהל תמוה בחברה: עובדים המשובצים במתכוון לעבודה רחוק מביתם, מכיוון שכך משכורותיהם צומחות בזכות החזרים שונים. באחד החודשים באלון תבור הסתכמו שעות הנסיעה בכחמישית מסך שעות העבודה שדווחו. "נראה", כותב המפקח, "כי הסעות עובדים מאזורים גאוגרפיים רחוקים (מקום מגוריהם) לאתרי הקמה, מבזבזות שעות עבודה רבות וגורמות להוצאות מיותרות".

תגובת החברה: "החברה עושה המירב כדי לעמוד ביעדים. אי התאמות הן דבר ידוע בפרויקטים כאלה. הטענה לגבי עובדים ש'נתקעו' שגויה. 400 אלף השעות המצוינות הן שעות הקמת טורבינות הגז ולא של התוספת הקיטורית". לגבי הנסיעות: "את העבודה מבצעים בעלי מקצועיות גבוהה ולכן הם עובדים בכל הארץ. כשהאתר מרוחק, העובד לן במלון. פתרון אחר אינו כלכלי".

טורבינות גז ברמת חובב: לו"ז בלתי אפשרי

בשבוע שעבר נפרקו בנמל אשדוד שתי טורבינות המיועדות לתחנת הכוח באזור רמת חובב, הנחשבת לפרויקט חירום. בקומוניקט מתחילת השבוע הכריז המנכ"ל, עמוס לסקר, כי "כל הגורמים במשק, ובמיוחד רשויות התכנון", צריכים "לשנס מותניים" ולסייע לחברה לעמוד בלוח הזמנים.

אלא שבדוח מצוין שלפי מינהל התכנון, החברה היא שמעכבת: כשהמינהל העביר לה הערות לתיקון בקשתה להיתר לעבודות מקדימות, היא "לא פעלה (...) לבצע את התיקונים הנדרשים בלו"ז המתאים לדחיפות" ההקמה.

בקומוניקט הוסיפו שבחברה נערכים להשלים את העבודה עד אוגוסט, אך לפי הדוח זהו לוח זמנים "בלתי אפשרי". "קרוב לוודאי", נכתב, שהפרויקט יושלם רק אחרי הקיץ הקרוב, "המועד הדרוש והחיוני להקמה".

תגובת החברה: "נכון שנקבע לו"ז כמעט בלתי אפשרי. החברה עומדת ביעדים. אם יחול עיכוב הוא ינבע מאי-קבלת היתר בנייה במועד. תמוהה הקביעה על אי עמידה עתידית בלו"ז. המנכ"ל עוקב אחר הפרויקט ברמה שבועית ומדווח לשר".

קווי מתח עליון לאילת: הדוחות סתרו את המציאות בשטח

זהו פרויקט מורכב של הקמת 572 עמודי חשמל, שאמור לשפר את אמינות אספקת החשמל לאילת. כאן העניינים חמורים יותר: באוקטובר הופסק פיקוח הביקורת, עקב "אי-הלימה בין דוחות הביצוע שדווחו למפקח לבין ממצאי הסיורים בקווים אלה", והוחלט להחזיר כספים שאושרו לפרויקט. דוחות הביצוע, מציין המפקח, "הצביעו על השקעת שעות מסיבית ביותר - ללא קידום משמעותי של הפרויקט".

תגובת החברה: "הטענות סותרות סעיף בדוח, לפיו 'החברה מנהלת מעקב יעיל אחר העבודות. נמצאה הלימה בין הדוחות למצב בשטח'. הפרויקט מתקדם לפי התוכניות".**