גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני לא משקיע מחוץ לניו-יורק. כאן זה המגרש הבטוח שלי"

תמיר ספיר עלה לארץ מגרוזיה עם מעט מאוד נכסים, ועבד כנהג הסעות של אמנים. אחרי שלוש שנים הוא עזב את הארץ, נחת בארצות-הברית והתחיל לעבוד כנהג מונית. אחר-כך הוא פתח חנות. אחר-כך עסק בייצוא. אחר-כך ייבא נפט, ואז הקים אימפריית נדל"ן ששווה 9.1 מיליארד דולר. היום הוא המהגר העשיר ביותר באמריקה > יהודית הספל בן-דק, ניו-יורק

ברשימת המיליארדרים של פורבס מופיע השנה חידון קצר למעריצים. אחת השאלות המסקרנות שם היא "מיהו המיליארדר שהיה בעברו נהג מונית?". התשובה המפתיעה היא תמיר ספיר - מהגר מגרוזיה שבילה שלוש שנים בישראל, ואז קם ועבר לארצות-הברית.

ספיר אולי אינו מוכר לקורא הישראלי, אבל בארצות-הברית הוא נחשב לטייקון ענק, ולמהגר העשיר ביותר במדינה. הוא חולש על למעלה מ-650 אלף מטרים רבועים של שטח מסחרי במקומות היקרים ביותר במנהטן, והונו מוערך ב-9.1 מיליארד דולר - מה שממקם אותו במקום ה-410 ברשימה של פורבס. "בשנה הבאה אגיע למקום מכובד יותר", הוא מבטיח כבר בתחילת השיחה, אבל נזהר שלא לנקוב במספר מדויק.

הראיון עם ספיר נערך במשרדי החברה שלו במנהטן. הרצפה והקירות מכוסים בשיש שחור וחום, "מבית-החרושת שלי", הוא מצהיר בגאווה. בחדרי המשרדים פסלים קיטשיים משיש ומחרסינה, פרחים מלאכותיים ותמונות רפרודוקציה.

הופעתו החיצונית מטעה: הוא נמוך-קומה וממושקף, צועד במהירות אבל מדבר לאט באנגלית מאוד לא משופשפת. אבל כמו מיליארדרים-סינדרלות אחרים, הוא לא חף מסממנים הוליוודיים: הביוגרפיה הנוצצת שלו מנוקדת בהתחככות בשועי-עולם ובעשיריו, בחיבה יתרה למשחקי הימורים, בגירושין מכוערים ומסוקרים, ובזוגיות עם יפיפייה צעירה, שגם ילדה לו בת. סגנון החיים הזה מזין, כמובן, חרושת שמועות תוססת: מספרים שספיר מחזיק בבית של 17 קומות במקסיקו ובמטוס-סילון שקנה מהרודן הסורי המנוח חאפז אל-אסאד, שהיאכטה שלו היא בין הגדולות בעולם, ושהיא אובזרה על-ידי מיטב המעצבים של בית-האופנה ורסאצ'ה. אחת השמועות היותר-נפוצות היא ששכנו לטראמפ טאואר בשדרה החמישית, דונלד טראמפ, המתגורר בפנטהאוז רק קומה אחת מעליו, קופץ מדי פעם לשכנו לשאול מה העניינים. תמיר, מצדו, לא מכחיש את השמועות; נראה שהוא אפילו נהנה מהילת הסלבריטי, ולא מוצא בה נזק תקשורתי.

אז אתה המהגר העשיר ביותר בארצות-הברית?

"כנראה שכן. ללא ספק, אני משלם המסים המוביל בארצות-הברית מבין המהגרים מכל הקבוצות האתניות".

"התפרנסתי כנהג שמעביר זמרים ישראלים להופעות"

לפני שבועות ספורים נערך במטה האו"ם טקס לכבוד ספיר, ובו הוענק לו פרס הומניטרי על עזרתו הנדיבה ליהודים-רוסים המהגרים לארצות-הברית. בטקס המכובד נכחו שמנה וסולתה של היהדות הרוסית בניו-יורק, וגם אורחים מכובדים אחרים, ובראשם הסנטורית הפופולרית הילארי קלינטון, שנאמה נאום פרו-ישראלי והרעיפה שבחים על הפילנתרופ הגרוזיני.

ספיר הוא אולי נכס בין התורמים למערכת הבחירות של הסנטורית, אבל ספק רב אם מי מהנוכחים בטקס הכיר את עברו הססגוני. הוא נולד בטביליסי בשם טימור סאפיאשווילי, והפגין חוש עסקי מפותח עוד בגיל צעיר. בתחילת שנות ה-70 ביקש ממנו חבר שיצטרף אליו לעבודה במילוי בקשות עלייה לישראל בעבור יהודי גרוזיה. מה שהתחיל בעשרות בקשות, צמח לעסק מצליח שפעל מביתה של אמו האלמנה של ספיר, ומאות יהודים צבאו מדי יום על פתח הבית. חלק נכבד מהסכומים שנגבו בעבור הבקשות הללו נכנס לכיסו.

כאשר מצבם הכלכלי השתפר, דחפה האם לאסוף את הכסף שנצבר ולעלות איתו לישראל, מחשש שהשערים שנפתחו ישובו וייסגרו. ספיר עלה עם אשתו, אמו ואחותו, ועם רכוש שקנה קודם לכן, והתמקם בבית קטן בפתח-תקווה. הוא סלד מהמקום, והחליט לנסות את מזלו בבת-ים, שם נולד בנו הבכור. "בהתחלה התפרנסתי ממכירת הציוד שקניתי בגרוזיה, ואחר-כך גם כנהג שמעביר זמרים ישראלים להופעות", הוא נזכר. "השכנים בבת-ים היו נחמדים מאוד, ועזרו לנו להשתלב".

למה עזבת לארצות-הברית אחרי שלוש שנים?

"זה היה אחרי מלחמת יום כיפור. הגעתי להופעה שנערכה לכבוד הפצועים הקשים, וראיתי שם מראות מזעזעים. אז החלטתי לעזוב את ישראל. וגם אז, המעבר לארצות-הברית לא היה ישיר - עברתי דרך 'תחנות מעבר', בהתחלה באיטליה ואחר-כך בגרמניה. גרתי בפרנקפורט והתפרנסתי מהימורים. עיתונאי שהכרתי לימד אותי טריקים בהימורים".

וזה עבד?

"זה היה יעיל מאוד במשך זמן מסוים, אבל זה נגמר בהפסד כספי נכבד. בסוף פניתי לארגון שעוזר להגירת יהודים, ושם איזו פקידה עשתה טעות, שבזכותה קיבלתי ב-1975 סטטוס של פליט, ויכולתי לעבור לארצות-הברית. הגעתי עם 72 דולר בלבד ועם חלומות גדולים. היו לי הרבה מכרים בניו-יורק, כך שתכננתי להגיע לשם, אבל כפליט לא יכולתי לבחור יותר מדי, ושלטונות ההגירה התעקשו למקם אותי בקנטאקי. כשנרשמתי שם לביטוח הלאומי, קיבלתי תעודה עם מספר נדיר מאוד - 8888. הפקידה אמרה שזה סימן שיהיה לי הרבה מזל בארצות-הברית. היום המספר הזה הוא מספר הלוחית של הלימוזינה שלי. רולס-רויס".

מה עשית בקנטאקי?

"הקהילה היהודית עזרה לנו בלימודי אנגלית ובמציאת ג'ובים. עבדתי בשתי עבודות - גם כמוכר בחנות לכלי-עבודה, וגם כנהג לקשישים הפוקדים מעונות-יום. הקשישים האלה לימדו אותי אנגלית והעניקו לי חום רב. חסכתי הרבה כסף, כ-7,000 דולר".

ספיר לא נשאר בקנטאקי לאורך זמן: נאמן לחלום המקורי שלו, הוא עבר לניו-יורק - וכמו ישראלים רבים באמצע שנות ה-70, הוא החל את דרכו שם כנהג מונית. זו הייתה רק תחנת-ביניים: השאפתנות שלו לא איפשרה לו לנוח, והוא לווה כעשרת-אלפים דולר על-חשבון המונית והחסכונות, ופתח עם שותף, מהגר רוסי, חנות אלקטרוניקה בחלק הדרומי של מנהטן, על שדרות ברודוויי.

החנות הזו היא נקודת-המפתח בזינוק הגדול של ספיר: היא הפכה לאבן-שואבת לקהילה היהודית-רוסית ולדיפלומטים רוסים בניו-יורק, שרצו להצטייד במיטב הגאדג'טים האלקטרוניים. אפילו שר החוץ של ברית-המועצות דאז, אדוארד שוורדנאדזה (שכיהן אחר-כך גם כנשיא גרוזיה) היה לקוח. אישיותו החמה והבלתי-אמצעית של ספיר רכשה את לבם של הדיפלומטים הרוסים, והוא החל לטוות רשת מסועפת של קשרים. הנטוורק הענף הזה הוא שהניב ב-1985 הזמנה יוצאת-דופן לביקור בברית-המועצות הקומוניסטית. ספיר הוזמן לביקור על תקן חבר המועצה הכלכלית לשיתוף-פעולה רוסי-אמריקני. הוא היה היחיד בין המוזמנים המכובדים שלא ייצג חברה ענקית.

"זו הייתה הזדמנות פז שלי לבקר את הקבר של אבי", הוא מספר היום. "עד אז לא אישרו לי ויזת ביקור. זו הייתה משלחת מכובדת מאוד, בראשות ג'ורג' בוש האב, שהיה סגן-הנשיא. ברוסיה שאלו מי אני, את מי אני מייצג, חשבו שאני ביג שוט. אמרתי להם שאני מתעסק באלקטרוניקה. למען האמת נעזרו בי רבות כדי לפתח הזדמנויות עסקיות".

"אני בקשר מצוין עם בנימין נתניהו ואהוד אולמרט"

הרולטה הרוסית הזו שיחקה לידי ספיר: זמן קצר אחרי ביקורו בברית-המועצות הוא הקים חברה למסחר בשם "ג'וי לאד דיסטריביושן", שסיפקה לרוסים נעלי-התעמלות, מוצרי טקסטיל ואלקטרוניקה. התמורה הייתה רווחית במיוחד: נפט. לספיר לא היה מושג בנפט, אבל הוא הכיר בחנותו את שר האנרגיה הרוסי. בתוך זמן קצר הוא מינף את קשריו הטובים עם דיפלומטים רוסים, והפך לשחקן מרכזי בתיווך בעסקות של יבוא נפט מברית-המועצות בעבור חברות אמריקניות. כינו אותו "חלוץ היצוא של תעשיית הנפט הרוסי". ההון הפרטי שלו הלך וגדל.

בשנים האחרונות מרכז תחום התשתיות ברוסיה מספר עסקות מפוקפקות ומאסרים מתוקשרים מאוד.

"אני כבר לא מעורב בזה. היום החברות האלה ממוסדות, יש להן האנשים שלהן, והן כבר לא צריכות את התיווך שלי".

חיטוט ארכיוני מצייר תמונה שונה במקצת: ספיר הוא לא הטיפוס שקל לנער מרווחים משמעותיים. זה שנים אחדות הוא מנהל משפט סוער נגד חברת הנפט והגז של מוסקבה, שאותה הוא תבע על סכום-עתק של 290 מיליון דולר.

בכלל, כשמנסים לגעת בפוליטיקה ובכלכלה הרוסית, ספיר נזהר מאוד בניסוחיו, ומנסה להסביר שבעבורו תקופת הזוהר של הנפט חלפה. גם כששואלים אותו על פוטין, או על מעצרים של יהודים רוסים ברוסיה ובישראל, מיד מזהיר אותו איש יחסי-הציבור שיושב לצדו לאורך כל הראיון, וממליץ לו שלא לענות. "יפה שתיקה", הוא מזהיר. ספיר מוכן רק לומר ש"פוטין עדיין שומר על יחסים עם חברים יהודים".

אומרים שהוא בעט בכל החברים היהודים שעזרו לו לעלות לשלטון.

"זה ממש לא נכון".

אתה עדיין שומר על קשרים כלכליים עם העילית העסקית בחבר-העמים?

"אני מעדיף לא לדבר על זה".

ומה עם האוליגרכים היהודים-רוסים שפועלים בישראל - גוסינסקי, גאידמק, צ'רנוי, נבזלין?

"אין לי שום קשר איתם".

במקביל לעסקות בארטר שעשה תמורת יצוא נפט ותעשייה פטרוכימית לארצות-הברית, ספיר קיבל הצעות מפתות לבנות בתי-חרושת לעיבוד פוליפרופילן (סוג של פלסטיק) ליד מאגרי נפט ובתי-זיקוק במוסקבה. הפעם, המזל לא האיר לו פנים, והפרויקט נעצר בהיעדר גיבוי פיננסי. במקביל, החלה המאפיה הרוסית לגלות מעורבות מוגברת בעסקים, הביטחון הפיזי של אנשי עסקים זרים התערער, ומשקיעים חדשים החלו לחשוש לבוא לרוסיה. רווחיהם של המתווכים ירדו, והרוב עבר לידיים רוסיות מקומיות.

ספיר קרא את המפה, והחליט שעליו להסתלק מהשוק הרוסי. את ההון שצבר מעסק הנפט הוא המיר בתשתית פיננסית לעולם הנדל"נות. "באמצע שנות ה-90, כשהנדל"ן במנהטן היה בשקיעה עמוקה, לקחתי את הכסף שעשיתי בנפט וקניתי שורה של נכסי נדל"ן", הוא מספר. "כשהמחירים שבו ועלו, זה היה רווחי מאוד".

כמה רווחי?

"אחת הקניות המוצלחות שלי הייתה בית-דירות בברודוויי 2. שילמתי עליו 20 מיליון דולר מזומן, ולא כולם חשבו שזו מציאה. הבניין נחשב לבלתי ניתן להשכרה. אבל בעקבות ההתעוררות החדשה של חברות דוט.קום, שווי הבניין קפץ תוך כמה שנים ל-300 מיליון דולר, כך שההימור הוכח כהשקעה משתלמת. ה-MTA, רשות התחבורה העירונית של ניו-יורק, שילמה דמי-שכירות יפים מאוד כדי לשבת שם. עסקה אחרת שאני גאה בה היא רכישת גורד-השחקים המפואר בשדרות מדיסון 11. היום יושב שם המטה של קבוצת קרדי סוויס פירסט בוסטון".

הנדל"ניסטים הישראלים, תשובה, לבייב, ירדני ואחרים, עושים חיל בניו-יורק. אתה מחובר אליהם?

"לא ממש. אני חושב שתשובה הוא אדם מוכשר עם חושים בריאים. אין שום ספק שהוא מצליח מאוד".

ומה עם השקעות בישראל?

"בישראל רק נרתמתי לבנות בית-כנסת גרוזיני בלוד. בניתי גם בית-כנסת לקהילה הגרוזינית במוסקבה. אני יכול לומר שאני בקשר מצוין עם בנימין נתניהו ואהוד אולמרט, אבל אני לא משקיע מחוץ לגבולות ניו-יורק, גם לא באירופה או יבשות אחרות. כאן זה המגרש הבטוח שלי. אני מכיר את השטח, אני שולט בו".

זה לא שטח פשוט. מדברים על בועת נדל"ן בניו-יורק, ומאיימים שהיא עומדת להתפוצץ ולהביא לקריסת חברות הנדל"ן שמרכזות בה את פעילותן.

"זה לא יקרה. אם יש כסף - הכי בטוח להשקיע אותו בנדל"ן בניו-יורק".

עכשיו אתה מדבר מפוזיציה.

"תרשי לי להזכיר לך שראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, אמר לפני שלוש שנים שיש בעיר מחסור של כ-60 אלף דירות. המשמעות של זה היא שיש צורך בלפחות 200 גורדי-שחקים, ולדרישה הזו אין שום סוף באופק. פשוט אין מספיק סחורה".

"החלום שלי היה תמיד להשאיר חותם בארצות-הברית"

ספיר הוא לא בדיוק המיליארדר-הנחבא-אל-הכלים: אף שהוא אינו ידוע בארץ, ושזהו הראיון הראשון שהוא נותן לעיתון ישראלי, בארצות-הברית הוא זכה לחשיפה רבה - לא כולה בטובתו. כך, למשל, הוא נחשף מספר פעמים במהלך 2001, כאשר היה מעורב בתהליך גירושין מכוער מאשתו במשך 29 שנים, בלה. במסגרת המשפט הוצבו עליו סייגים כלכליים, ושופט אמריקני הורה לו שלא להוציא יותר מ-100 אלף דולר ללא אישור בית-המשפט. אבל ספיר, מהמר חובב עוד מימיו בגרמניה, שט מניו-יורק לפלורידה ביאכטה שלו, והתפתה לעצור בקזינו באטלנטיק סיטי. הוא הרוויח 1.14 מיליון דולר, ולמזלו לא הואשם בביזיון בית-המשפט, הודות לכך שהשכיל לשים את רווחי ההימורים בחשבון משותף עם אשתו. במקרה אחר הוא קנה לעצמו מכונית בנטלי, אבל הזדרז לקנות אחת גם לאשתו.

בחמש השנים שמאז גירושיו הוא חי עם חברתו-לחיים ואם בתו בת השנתיים, אלנה פונומרבה, יפיפייה הצעירה ממנו בשנים רבות וגבוהה ממנו בהרבה. "הורדתי הרבה במשקל כדי להיראות ייצוגי לידה", הוא מספר בחיוך. בנו מנישואיו הראשונים, אלכסנדר, עורך-דין בהשכלתו, התמנה לנשיא חברת ספיר. "בימים אלה, הוא האדם היחיד שעל שיפוטו אני סומך באופן מוחלט", הוא אומר.

את רוב חודשי הקיץ ספיר מבלה על היאכטה הענקית שלו בים התיכון; בסתיו ובחורף הוא שוהה בעיקר באקפולקו. בניו-יורק הוא נמצא רק כחודש ימים בלבד, ואז הוא מחלק את זמנו בין דירתו המהודרת בטראמפ טאואר לבין הטירה שלו בלונג-איילנד, המשתרעת על 45 דונם. רק לאחרונה שב שמו ועלה לכותרות בעולם הנדל"ן של מנהטן, כאשר קנה את הבית המפואר האחרון בסנטרל פארק איסט, במחיר שיכניס אותו לספר השיאים של גינס, 40 מיליון דולר. את הבית הוא מתכנן להפוך למוזיאון בעבור האוסף שלו - שנהב אירופי נדיר מהמאה ה-19. "זה יהיה משהו מיוחד", הוא מספר בהתלהבות. "בשתי הקומות העליונות אני אתגורר עם חברתי-לחיים, וחמש קומות שמתחת יהפכו למוזיאון שבו אציג את האוצרות שאספתי במשך שנים, ואזמין גם אספנים אחרים להציג שם את האוספים שלהם. אני כבר מתרכז בשיפוצים".

כל-כך חשוב לך להשאיר חותם?

"החלום שלי היה תמיד כיצד אוכל להשאיר חותם בארצות-הברית, במקום שבו נפתחו לי כל-כך הרבה חלונות של הזדמנויות. אני לא יכול להיות נשיא, או ראש-עיר או סנטור, אז לפחות אני יכול להקים מוזיאון ייחודי. הפעילות הפילנתרופית נותנת לי הרבה סיפוק".

הטאון-האוס המפואר נמצא במקום הכי "אין" שיכול להיות: ברחוב 82, על השדרה החמישית - ממש מול סנטרל פארק ובניין מוזיאון המטרופוליטן. כדאי גם לזכור שברחובות 60 עד 96, לאורך רובו של סנטרל פארק איסט, קיימים רק תשעה בתים כאלה, ומהם רק ארבעה נמצאים בבעלות פרטית. ספיר יוצג בעסקה על-ידי חברת הברוקרים "לזלי גארפילד", שמכרו ב-2000 לממשלת יפן את הטאון-האוס המפורסם של משפחת ואנדרבילט, "פאברי מנשן", ברחוב 62 על סנטרל פארק איסט. הברוקרים של ספיר מודים שהיו להם הרבה מועמדים, ביניהם סלבריטיז ובנקאים, אבל המחיר שספיר הסכים לשלם הטה את הכף.

הסכמת לשלם 40 מיליון דולר אחרי ביקור אחד בלבד. זו התנהגות של מישהו שמזהה מחיר מציאה.

"אני לא יודע אם זו מציאה. הם דרשו קרוב ל-50 מיליון דולר. אני פשוט שמתי עין על זה. זה מקום נדיר, שמתאים במיוחד לאוצרות האמנותיים שצברתי. בעבר היינו שואלים את עצמנו מה יכול להימכר ביותר מ-21 מיליון דולר. לפני עשר ועשרים שנה זה נשמע סכום אגדי. היום 40 מיליון דולר הוא לא מחיר משוגע". "

עוד כתבות

ליאו ליידרמן / צילום: תמר מצפי

מדד התחרותיות העולמי: ישראל דורגה במקום ה-20, ללא שינוי מהשנה שעברה

הפורום הכלכלי העולמי שעורך את המדד, הדגיש את היותה של ישראל מרכז חדשנות ואת ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח - 4.3% מתוצר ● הדוח לא מגלם את החריגה הצפויה מיעד הגירעון של 2019 ואת חוסר היציבות הפוליטי שעשוי להוביל לבחירות שלישיות בשנה

שי נשר / צילום: יוסי כהן

פוצץ המו"מ בין עובדי הקולנוע והטלוויזיה לבין המפיקים

באקט טוענים כי ההסכם הקיים מגדיר את היחסים בין עובדי הארגון למפיקים כ"נותני שירות", אולם ההגדרה איננה תואמת את מהות יחסי העבודה ● מנגד, המפיקים טוענים: "אין כל רצף עבודה של עובדי התעשייה שמצדיק הפיכתם לשכירים"

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

מדיניות הריבית ממשיכה לתדלק את השווקים

המשקיעים בארץ מצפים כי בנק ישראל יילך בעקבות הפד ויוריד את הריבית, ובהתאם נרשמות עליות נאות באפיק האג"ח ובמדדי המניות בישראל

ישראל זינגר / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית ר"ג לשעבר תובע חצי מיליון שקל ממחליפו בתפקיד

ישראל זינגר הגיש תביעת דיבה נגד ראש עיריית ר"ג המכהן כרמל שאמה-הכהן, בטענה כי יזם חקירה פלילית נגדו ואף ליווה וליבה את החקירה בפייסבוק ● טוען כי לפרסומים השליליים של שאמה-הכהן נגדו היה חלק משמעותי בהפסד שלו בבחירות לעירייה ב-2018

פרויקט רקנאטי בתל אביב / צילום: יח"צ

לוח הכפל הקשה של היזמים בתחום ההתחדשות העירונית

כמה דירות חדשות הגיוני לבנות בפרויקט של פינוי-בינוי? ● איפה זה כלכלי ואיפה לא? ● בדיקה שערך השמאי ליאור יוסף בדש חושפת מסקנות לא מעודדות

רפאל תספק מערכות מעיל רוח נוספות לצבא האמריקני / צילום: דוברות רפאל

צבא ארה"ב קיבל משלוח ראשון של מערכת ההגנה הישראלית לטנקים

רפאל השלימה בימים האחרונים את אספקת המשלוח הראשון של מערכת "מעיל רוח" לשימוש חטיבות השריון של הצבא ● במקביל, תעש מערכות פיתחה בהצלחה את המערכת המקבילה להגנה על טנקים ועל רק"מ מסוג "חץ דורבן"

מרכז העיצוב דיזיין סיטי, מעלה אדומים / הדמיה: יח"צ

בכמה שכרה רשת פנדור 600 מ"ר בדיזיין סיטי במעלה אדומים?

ועוד דירות וחללים שנמכרו והושכרו לאחרונה

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

סלקום ופלאפון נאלצות להחליף תדרי סלולר, המדינה תפצה אותן

מסתמן פתרון לאחת הבעיות המורכבות בשוק הסלולר: המדינה תקל באגרות התדרים של סלקום ופלאפון, כפיצוי על כך שהיא מחייבת אותן להחליף תדרים ● במקביל הבהיר משרד התקשורת כי הוא עומד לקחת להן תדרים שבשימושן בשל הפרעות למדינות שכנות

שרון זכות / צילום: אלון רון

שרון זכות ייפרד מרבד עם מענקים של עד 1.7 מיליון שקל 

החברה מבקשת מבעלי מניותיה לאשר את חבילת הפרישה למנכ"ל היוצא, שיחד עם עלות העסקתו השוטפת צפויה להצטבר בסיכום 2019 לכ-3.3 מיליון שקל

המיליארד והמשקיע קן פישר / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

המשקיע קן פישר איבד חוזה בהיקף 600 מיליון דולר בשל הערה סקסיסטית

מדינת מישיגן משכה את קרן הפנסיה שלה מחברת פישר השקעות של המיליארדר ● זאת לאחר שיו"ר ומייסד חברת ההשקעות העיר הערות סקסיסטיות בכנס בשבוע שעבר

ח״כ אביגדור ליברמן, יו״ר ישראל ביתנו / צילום: טל שניידר

ליברמן: נשמח לשמוע שנתניהו מפרק את גוש הליכוד-חרדים

באשר לאמירות כאילו נתניהו מתעכב עם השבת המנדט לנשיא כי הוא מחכה לשמוע שליברמן מתנער מתמיכה בממשלת גנץ מבחוץ באמצעות הסיעה המשותפת, אמר ליברמן: "היחיד ששיתף פעולה לאורך שנים עם הח"כים הערבים, זה נתניהו"

הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית /צילום : רויטרס

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק

תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק - רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי

חדווה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בלי ארנק, בלי כרטיסי אשראי: האם מתקרב היום שבו נצא מהבית "רק עם הסמארטפון"

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" ● תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" ● והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" ● המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

טראמפ וארדואן במטה נאט"ו בבלגיה ביולי / צילום: רויטרס

טראמפ עוצר את שיחות הסחר עם טורקיה ומקפיץ את המכס על יבוא פלדה

בנוסף הודיע נשיא ארה"ב כי המכס על פלדה מיובאת מטורקיה יעלה ל-50% וכי הוא צפוי להטיל סנצקיות גם נגד בכירים טורקים

אדם נוימן / צילום: שאטרסטוק

קדחת הנדל"ן של אדם נוימן: כל הבתים שמייסד WeWork רכש בזמן שהחברה הלכה והסתבכה

בני הזוג נוימן יצאו למסע רכישות שכלל לא פחות משני נכסי מגורים במנהטן, חווה בווסצ'סטר, שני בתים בהמפטונס ואחוזה בקליפורניה ● בסך הכל הוציאו הנוימנים קרוב ל-90 מיליון דולר על שישה נכסים ועוד בחנו השקעות נוספות בסמוך להידרדרות במצבה של WeWork

חן ליכטנשטיין, מנכל אדמה / צילום: תמר מצפי

אדמה צופה צמיחה חד-ספרתית בהכנסות הרבעון השלישי חרף תנאי שוק קשים; הרווח קוזז ע"י הוצאות מימון גבוהות

יצרנית מוצרי ההדברה לחקלאות הנמצאת בשליטת כמצ'יינה הסינית צופה כי בשורה התחתונה ינוע הרווח הנקי המתואם ברבעון השלישי של 2019 בין צמיחה של 7.5% לירידה של 12.5% ● המניה זינקה בכ-55% בשלושת החודשים הראשונים השנה, אך מאז שינתה כיוון ומחקה כמעט את מלוא העלייה

הרברט דיס, מנכ"ל פולקסווגן / צילום: REUTERS/Axel Schmidt

פולקסווגן מעכבת החלטה לבניית מפעל רכבים חדש בטורקיה בעלות של 1.4 מיליארד דולר

על רקע התקיפה הצבאית של טורקיה את כוחות הכורדים בגבול סוריה הצפוני, יצרנית הרכבים הגדולה בעולם נוקטת עמדה ● בהמשך להטלת מכסים ע"י טראמפ על פלדה מיובאת מטורקיה, הלירה הטורקית מתאוששת לאחר שבשוק ציפו למכה נוקשה יותר

אילן רביב, כנס רואי חשבון / צילום: כדיה לוי

מיטב דש מתרחב בתחומים האלטרנטיביים: נכנס למימון של יזמי נדל"ן קטנים באירלנד

בית ההשקעות רכש 45% מחברת ניהול תיקי האשראי Lotus Investment תמורת 5.4 מיליון אירו, לצד עוד שותפים ישראלים שרכשו 40% מהחברה האירית ● לוטוס מנהלת עבור משקיעים תיקי הלוואות מגובות בשיעבודים בסך כ-115 מיליון אירו

אתר בנייה בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפתעה: תל-אביב הפכה לשיאנית הבנייה החדשה. ומה קרה לפתח-תקווה ולנתניה?

מאמצע 2015 נבנו בת"א מעל 13 אלף דירות, כשבמקום השני ירושלים עם כ-10.3 אלפי דירות ● תוכנית מחיר למשתכן הכניסה 5 ערים לרשימת שיאניות הבנייה, בהן אשקלון וראש-העין ● ההפתעה: פ"ת ונתניה, שכיכבו בעבר בצמרת הבנייה, נדחקו אחורה ● בדיקת "גלובס"

ג'יימי דיימון / צילום: רויטרס

הבנקים בארה"ב פתחו את עונת הדוחות ברגל ימין: ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ עקפו את התחזיות לרבעון השלישי

הכנסותיו של גי.פי מורגן הסתכמו ב-28.5 מיליארד דולר; בשורה התחתונה, הרווח למניה עלה ב-4.7% ל-2.45 דולר ברבעון השלישי ● סיטיגרופ היכה את תחזית הרווח וההכנסות, ומנגד גולדמן זאקס עמד בתחזית ההכנסות אך פספס את תחזית הרווח למניה ב-2 סנט