גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". « שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל « מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

איימן עודה/ צילום: רפי קוץ

אנשי הרשימה המשותפת השיקו את קמפיין הבחירות לכנסת הבאה

ח"כ איימן עודה: "ביבי אתה מ-פ-ח-ד, נצביע ביותר מ-65%, ואתה תעוף מהשלטון" ● באירוע פתיחת הקמפיין במגזר היהודי של הרשימה המשותפת מיקד עודה את דבריו לציבור היהודי: "צו מוסרי לתמוך במיעוט הערבי הנרדף"

 יצחק גת, היו"ר והמנכ"ל הזמני של חברת פתרונות התקשורת אורביט טכנולוג'יס / צילום: יח"צ

מחשבים מסלול מחדש: יצחק גת מונה למנכ"ל הזמני של אורביט טכנולוג'יס; עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני

אסיפת בעלי המניות של חברת אורביט טכנולוג'יס אישרה את מינויו של יו"ר החברה יצחק גת גם לתפקיד המנכ"ל הזמני ● חבר הכנסת לשעבר עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני בחברה ● שתי ההצעות אושרו בתמיכה של 100% מהמשתתפים בהצבעה וללא התנגדות

מימין: ראש הממשלה היפני לשעבר יאסואו פוקודה, רה"מ יפן הנוכחי שינזו אבה וראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג / צילום: KIM KYUNG-HOON  , רויטרס

לימונדה נוסח בייג'ין: איך סין יכולה ללמוד מיפן ולהרוויח מהשינוי

בזמן שמתלהט העימות עם ארה"ב, מומלץ לסין ללמוד מהמקרה היפני ובמקום לצאת למאבק בו תפסיד, לבחון כיצד תוכל דווקא להרוויח מהשינוי הבלתי נמנע

שכונת גיורא, גבעת שמואל / צילום: תמר מצפי

העירייה נגד היזם: הקרב על הפינוי בינוי בגבעת שמואל נמשך

העירייה הפקידה בוותמ"ל תוכנית לבניית 1,385 דירות בשכונת גיורא, חלקן על קרקע משלימה, ו-37 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ● היזם שאסף חתימות בשכונה מתנגד ומנסה לקדם תוכנית משלו שבה יותר דירות, וגם תמורה גדולה יותר לדיירים

דונלד טראמפ / צילום: Yuri Gripas, רויטרס

בעקבות התגובה הדנית להצעה לקנות את גרינלנד, טראמפ ביטל את הביקור במדינה

זה החל כבדיחה אבל הפך למשבר: הנשיא טראמפ ביטל אמש את ביקורו בדנמרק בשל סירובה לדון במכירה אפשרית של האי גרינלנד לארה"ב ● הנשיא האמריקאי צייץ אתמול בטוויטר על ראשת ממשלת דנמרק: "היא חסכה לנו הרבה מאמץ על ידי הישירות שלה. אני מודה לה על כך ומקווה לקבוע מחדש מתישהו בעתיד!"

פאונד בריטי על רקע מדדי המניות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

פתיחה חיובית באירופה בציפייה לפרסום פרוטוקולי הפד

נעילה שלילית אמש בוול סטריט ● ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה התפטר אתמול ● הסכם פשרה משמעותי ראשון לאנדו במסגרת פרשת משככי הכאבים שלח את מנייתה לזינוק של כ-30% בוול סטריט, ואת מנייתה של טבע הישראלית בחזרה מעל למחיר של 7 דולר למניה

צוות הפיתוח של אורן גרשון: (מימין לשמאל) שחר איתן, מיכאל בכר וארנון פלג / צילום: אינטל, יח"צ

אינטל חושפת: שבב הבינה המלאכותית הראשון שפותח בישראל

השבב החדש, ששמו Springhill, ייחשף הערב בכנס בארה"ב וייכנס לשלב הייצור עוד השנה ● בפיתוח השבב החדש השתתפו מאות מעובדי מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה ובמפעל הייצור בקריית גת

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס Carlos-Barria

טראמפ מכריז: שוקל עוד סבב קיצוצי מס; ברקע: חששות ממיתון

74% מכלכלני העסקים מצפים למיתון בארה"ב לקראת סוף 2021 ● הנשיא: "אנו רחוקים מאוד ממיתון" ● עם זאת, טראמפ תוקף שוב את יו"ר הפד ג'רום פאואל בגין "היעדר חזון" ● אנליסטים: סקרים חדשים מצביעים על היחלשות ניכרת של טראמפ בקרב המצביעים; הכלכלה היא הקלף היחיד שלו, והוא חושש מתבוסה אם קלף זה יילקח ממנו

אודי ורד/ צילום: איל יצהר

אלביט גברה על רפאל: תספק מערכות הגנה לנגמ"שים של צה"ל בכ-250 מיליון שקל

במסגרת ההליך שהושלם באחרונה, מינהל הרכש של משרד הביטחון בחר במערכת מסוג חץ דורבן של אלביט מערכות יבשה – תעש ● מערכת חץ דורבן פותחה ע"י תעש מערכות, אך החברה הופרטה בסוף 2018 ונמכרה לאלביט

פתיחת סניף איקאה, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

שקלית או צמודה: האם תימשך העדיפות לאג"ח ממשלתיות שקליות?

האינפלציה הנמוכה בשנים קודמות הובילה לפער בתשואות האג"ח בין האפיק הממשלתי השקלי לאפיק הצמוד, למרות העלייה בשכר הריאלי במשק ● האם עליית האינפלציה במשק תביא לסופה של עדיפות האג"ח השקליות על פני הצמודות?

הדמיה של פרויקט הנדל"ן שיבנה במרכז ירושלים / צילום: מתי רוזנשטיין אדריכלות

אור ירוק לפרויקט מתחם בית הכנסת מוסיוף בירושלים

הוועדה המחוזית ירושלים הפקידה תוכנית של היזם לורנט לוי, מבעלי "אופטיקל סנטר", לפרויקט מלונאות, מסחר ומגורים במתחם בית הכנסת מוסיוף

קאר שולץ מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

עוד לחיצה מטה: UBS מוריד מחיר היעד למניית טבע בפעם השלישית בפחות מחצי שנה, ל-8 דולר

מדובר בהורדה של 4 דולר ממחיר היעד הקודם שהציב הבנק ● האנליסט מעריך כי מיחזור חוב שטבע תבצע (בסך 3 מיליארד דולר) יגדיל את הוצאות הריבית שלה ואת תשלומי הריבית השנתיים במאות מיליוני דולרים בשנתיים הקרובות

ניצן הורוביץ, המחנה הדמוקרטי / צילום: יוסי כהן

הכירו את קורבנות ההסתה שניצן הורוביץ שכח להזכיר

יו"ר המחנה הדמוקרטי ציטט מחקר שמוכיח לכאורה כי ההסתה ברשת באה רק מהצד הימני של המפה - אבל "שכח" כמה פרטים חשובים ● המשרוקית של גלובס

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים הבכירים בארה"ב בהצהרה משותפת חריגה והיסטורית: מפסיקים להתמקד בשורת הרווח

לקראת שינוי תפיסתי היסטורי בקפיטליזם: מטרת חברה עסקית היא לא למקסם רווחים לבעלי מניות - אלא לכלל החברה • כך הצהיר "השולחן העגול של העסקים" - פורום שמאגד כ-200 חברות ענק אמריקאיות, ושכח את מה שהטיף להם לפני ארבעה עשורים הכלכלן השמרני מילטון פרידמן • נראה שדור המנהלים הנוכחי של הקפיטליזם מתחיל להפנים את ערכי התקופה החדשה ● ניתוח "גלובס"

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ועדת הבחירות קיבלה הסכם עודפים ראשון: בין ישראל ביתנו לכחול לבן

נזכיר כי במערכת הבחירות מועד א' חתם אביגדור ליברמן על הסכם עודפים עם נפתלי בנט והימין החדש, ואילו מפלגת כחול לבן נותרה ללא הסכם עודפים

דורון כהן / צילום: כדיה לוי, גלובס

"כולם היו בטוחים שמיזם הסיבים מת - אך אני מאמין שעוד חברת תקשורת תיכנס כשותפה"

דורון כהן, יו"ר ומנכ"ל מיזם הסיבים האופטיים IBC, מספר בראיון פרישה ל"גלובס" על הכישלון בתחילת הדרך, על הצעדים הקשים שהובילו למפנה ועל עתיד המיזם בלעדיו • "בעלי המניות במיזם הפסידו מאות מיליוני שקלים. מנגד, המדינה השקיעה 150 מיליון שקל ולא הפסידה אותם"

אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock

הקפיטליזם האמריקאי עושה צעד גדול לכיוון אירופה

181 מנהלי החברות המובילות בארה"ב פרסמו הצהרה יוצאת דופן, שבה טענו כי לחברות עסקיות יש מחויבות לשיפור פני החברה ● במובנים רבים, ההצהרה האמריקאית "עוקפת" את אירופה, כשהיא מתייחסת גם לטובתם של ספקי החברה, ללקוחות שלה ולאיכות הסביבה כחלק מהותי ממטרות התאגיד ● פרשנות

מארק צוקרברג / צילום: סטפן לם, רויטרס

המהלך של פייסבוק הצליח? ב-FTC סבורים כי המיזוג עם אינסטגרם עשוי לבלום את פירוקה

יו"ר רשות הסחר הפדרלית ג'וזף סימונס אמר אתמול כי התוכנית של הרשת החברתית לשלב את התשתיות של אינסטגרם, וואטסאפ ופייסבוק עשויה להוות מכשול בפני פירוקה

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

חבילת סלולר ב-14.90 שקל: משרד התקשורת יבדוק האם זו לא פרקטיקה של מונופול

גם רשות התחרות בודקת את הנושא ● החשש הוא שהמבצע הוא נקיטת פרקטיקה אנטי-תחרותית ע"י מונופולים ● לדברי המתלוננים על המבצע של סאני והוט, מדובר במחיר חבילה לא ריאלי שמשמש אינטרסים של הוט, שמוגדרת כמונופול בטלוויזיה ועושה כל שביכולתה כדי להגן על פעילות זו, כולל פרקטיקות אנטי-תחרותיות של שיווק במחירי היצף

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Joshua Roberts, רויטרס

טראמפ מאשים יהודים שמצביעים למען הדמוקרטים בחוסר נאמנות

גורמים יהודיים: הנשיא מנגן על אנטישמיות; רומז ל"נאמנות כפולה" ● מאמץ נוסף של הבית הלבן לתקוע טריז בין הקהילה היהודית בארה"ב לבין המפלגה הדמוקרטית ● חלק מהקמפיין הנשיאותי נגד המחוקקות הדמוקרטיות רשידה טלאיב ואילהאן עומאר