גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העץ של מי גבוה יותר

בנימין נתניהו ועמיר פרץ כבר התנתקו מהקרקע, מוכנים לקרב הגדול. זה ייגמר רק בלשכה של שמעון פרס

ביום שני הקרוב תתחיל שביתה כללית במשק, כמוה לא היתה כאן מעולם. הגיליון הזה ירד לדפוס כבר ביום שלישי, אבל הסיכויים לפריצת השביתה נראים גבוהים דיים כדי שניתן יהיה לנסח את הכותרת ברמה גבוהה של ביטחון: ביום שני הקרוב תתחיל מלחמה. לא במקרה, התבלבל בנימין נתניהו וכינה את העובדים "אויבים". גם הוא יודע שמדובר באנשים שנדחקו אל הקיר ולא נותר להם אלא ללחוץ על הכפתור של נשק יום הדין. אחדים מהם כבר פועלים מתוך אמוציות ועלבון. ביבי, אמר לי אחד מראשי הוועדים הגדולים, הכניס לי בוקס בעין. עכשיו אני אכניס לו בחזרה, בדיוק באותו מקום.

רע מאוד להיכנס לסכסוך פוליטי-כוחני עם מטענים אמוציונליים כאלה. עמיר פרץ אומנם נחשב למנהיג "מתון", שאפשר לסגור עמו עניין, אבל המתינות הזו תילחץ בימים הקרובים על-ידי סביבה מקצינה.

ובינתיים, מה קורה בסומך-חייקין?

השותפים פורשים מרצון, או עוזבים בכעס?

אבל רגע לפני שניגש לדרמה של "מלחמת יום הדין" שמנהלים האדונים נתניהו ופרץ, נדבר מעט על הדרמה המתרחשת במשרד רואי-החשבון סומך-חייקין. כמעט מיותר לציין, שמדובר באחד המשרדים הגדולים בעיר, ושגד סומך הוא אחד המנהלים המקושרים בארץ. לא סתם הוא מצליח להיות רואה-החשבון של בנק הפועלים, וגם לאומי, וגם דיסקונט וגם הבינלאומי - וכאן אני מרשה לעצמי שאלה תמימה, באשר לתקינותו של הרכב הקליינטים הזה.

מכל מקום, ביום שלישי האחרון הגיע לשיאו העימות המתמשך בין גד סומך לשני השותפים הבכירים, רו"ח אבי זיגלמן (ראש המחלקה המקצועית וחבר המוסד לתקינה חשבונאית), ורו"ח יאיר שילהב (מנהל המשרד החיפני), שהחליטו לפרוש מהמשרד. אסיפת השותפים שכונסה היתה אמורה לאשר, למעשה, את הסכמי הפרישה שהשניים השיגו לאחר משא-ומתן ממושך.

הכול החל, כנראה, עם התבססותה של מנהלת המשרד, רקפת רוסק, לצדו של סומך. רוסק מתפקדת בחסותו של סומך, וקידומה נזקף לזכותו. אלא שהיו בסומך-חייקין שותפים שסברו שהעניין "יוצא מכל פרופורציה". אומנם, יכול להיות שהמתח שנוצר היה נוח לסומך, שמשל במשרד ממרומים. אבל כאשר חוסר הנחת מהסגנון הניהולי תוגבר בהשגות על שכר השותפים, נוצרה מהומה ארגונית, שתוארה על-ידי חלק מהשותפים כסביבת עבודה של "אדונים ומשרתים".

לפני כחצי שנה הגיע אחד השותפים של המשרד החיפני לפשרה (ופרישה), שהושגה על רקע איומו לתבוע את המשרד בבית-המשפט. השותף פרש, אבל שקט לא הושג.

שני השותפים הבכירים הנוספים, זיגלמן ושילהב, ביקשו אף הם לשנות החלטות ניהוליות, שטענו כי הן פוגעות בהם. גם כאן עורבו בעימות עורכי-דין חיצוניים שהביאו את הצדדים לבסוף לפשרה, שעיקרה פרישה בתנאים משופרים.

את מה שהתרחש בעקבות השגת ההסכם, אפשר להציג בכמה אופנים. אבל ברור שהנהלת המשרד העניקה לשותפים האחרים במשרד אפשרות לפרוש בתנאים דומים לאלה שהשיגו הבכירים הפורשים. כל זה בתנאי שיודיעו על כך בתוך השבועות הקרובים. נקל לשער איך מיטלטלת עכשיו אוניית השותפים בבית סומך-חייקין: לפרוש, או לא לפרוש?

איך נראית "שביתה כללית"?

לא לממשלה ולא להסתדרות יש מושג

עכשיו נחזור לסיפור הגדול הצפוי בשבוע הבא. הממשלה הזו עדיין לא יודעת לפענח את המשמעות המלאה של המונח "שביתה כללית". האמת היא, שהיא גם לא מתעמקת בו. אבל אפילו ההסתדרות עדיין לא יודעת איך נראית "שביתה כללית". היא לא ניסתה זאת בעבר, אפילו לא על "יבש". כל הוועדים שמדברים עם פרץ רוצים את השביתה הזו, ובגדול. לכן, פרץ לא יכול לבוא פתאום לעובדי מקורות, למשל, ולהגיד שהם והמים שלהם מחוץ לקרב. העובדים לא יסכימו, והוא לא יתעמת עמם על זה.

גם יורשיו הפוטנציאלים של יורם אוברקוביץ' בחברת החשמל יצטרכו להוכיח את מידת המיליטנטיות הראויה למי שנאבקים על ירושת המנהיגות. ופגיעה במערכת החשמל, כידוע, תשפיע מיידית על המחשבים של בזק ושל חברות הדלק, כמו גם על שדות-התעופה, בתי-החולים ואספקת המים. מי שרוצה לדמיין לעצמו את שרשרת האירועים העשויה להתפתח במצב כזה, מוזמן לחזור למה שקרה בניו-יורק במהלך הפסקת החשמל הגדולה, לפני חודשים ספורים.

המסקנה: עמיר פרץ יצטרך להקים חדר שליטה אפקטיבי, כדי לווסת את פעילות הכוחות השובתים. ועד אז, הוא צריך להתאמץ ולהגדיר באופן אופרטיבי את המונח: שביתה כללית. האתגר המנהיגותי האמיתי שלו טמון דווקא בהגדרת מה ומי לא ישתתפו בהשבתה.

זו הפנסיה, טמבל

גם השביתה הזו תקום ותיפול על הקצבאות שלנו

אומרים על השביתה הזו שהיא מבקשת להשיג "תיקון-דרך" בשורת עניינים שנתניהו פעל בהם באורח חד-צדדי. שפרץ מוביל קרב שהוא אידיאולוגי, כמעט, נגד הטקסים הספיריטואליים שנתניהו ואביגדור ליברמן מנהלים, להעלאת רוחה של מרגרט טאצ'ר והשלטת תפיסת עולמה במשק הישראלי. השביתה הזו גם לא תזיק להתקדמותו של פרץ לתוך מפלגת העבודה. הדיונים בין הצוות של "עם אחד" לזה של העבודה התקדמו מאוד לאחרונה. מותר להניח, שלקראת סוף השנה הזו אפשר יהיה לברך הגומל, ו"המנהיגות החברתית" של מפלגת העבודה תתחזק.

אבל, הסיפור האמיתי נמצא בקופות הפנסיה. כבר בשבוע שעבר כתבתי כאן, שהסיפור של "הרפורמה בפנסיה" רחוק מלהיות חתום. מי שחושב, שככה בקלות אפשר יהיה לעקר את המשטר הפנסיוני שנהג במדינה מאז הקמתה - טועה. בעניין הזה, אפילו יו"ר ועדת הכספים, איש מחנה נתניהו, אברהם הירשזון, קרוב לעמיר פרץ. הירשזון שואב את עיקר כוחו הפוליטי מהסתדרות העובדים הלאומית. קופת הפנסיה הוותיקה שלהם אומנם לא גירעונית כמו הקופות הוותיקות של ההסתדרות הכללית, אבל יש גבול לנכונותה להתאבד בשביל ביבי.

הפנסיה, אני אומרת שוב, היא הסיפור שעליו תקום או תיפול השביתה הזו.

מלחמת הספיניונרים

איך הפך עמיר פרץ לאיש שיש לו רק מה להפסיד

נתניהו כבר רשם ניצחון טקטי משמעותי לפני פרוץ השביתה. הכוונה היא לספין הבסיסי, שמכתיב את הדיווחים בתקשורת על המשא-ומתן העיקש בין הצדדים. נתניהו הצליח לגרום לכולנו לעסוק בשאלה: על מה ההסתדרות מוכנה לוותר. כך הוא דחק את ההסתדרות לעמדת מוצא נמוכה מאוד. כלומר, ברור שההסתדרות תוותר על הישגים שהשיגה לפני זמן רב. השאלה היא רק, על מה בדיוק.

זה ניצחון גדול לביבי, שהוכיח שוב שאין גדול ממנו בעיצוב ספין תקשורתי. הוא ביסס את תפיסת ההסתדרות כארגון חלש, שלא לומר מתפורר. ואנחנו, הצופים בקרב הזה, הרי רק אנשים. קל לנו יותר להזדהות עם מי שמשים עצמו כמנצח.

פעם, כששר האוצר היה ספיניונר מתחיל, וההסתדרות הונהגה על-ידי ספיניונרים מתוחכמים, התנהלו המאבקים סביב השאלה: מה רוצה ההסתדרות להשיג. היום מדברים עליה במונחים של "הקרב האחרון", שלאחריו היא אולי כבר לא תהיה כלל גורם משמעותי.

לבייב קונה ערוץ מפסיד

ומשפר אגב כך את מצבם של מנהלי אפריקה-ישראל

בסוף השבוע הקרוב תתקבץ תעשיית "הטלוויזיה הישראלית" בפסטיבל השנתי שמארגן עמי גניגר בראש-פינה. עורך הפסטיבל, משה שלונסקי, מצליח להביא בכל שנה את מנהיגי התעשייה וכוכבניה לסוף-שבוע רוגע בצפון. מפגש חברתי שיש בו גם דיונים מקצועיים לחבר'ה. בתום הפסטיבל מארגן גניגר מסיבת גן מסורתית בביתו בכפר שמריהו. כמעט איש בתעשייה אינו מרשה לעצמו להיעדר מהערב הזה. גניגר מביא את שר התקשורת לדשא שמאחורי הבית, ולצדו כל מיני שרון ("קחי אותי") ובחירי-לבה.

מעניין לראות האם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, שלום שמחון, יגיע לערב הזה. שמחון הולך להיות האיש החשוב של החורף הקרוב בתעשיית התקשורת. בוועדה שלו אמורה להיסגר הקמת רשות התקשורת, במקום המשרד שעוקר. מעניין יהיה גם לראות האם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, יגיע לאחד האירועים הללו. אחרי הכול, ריבלין מוביל את הקמת הרשות בשיתוף פעולה עם שמחון.

אלא שבינתיים, האירוע התקשורתי המסקרן באמת התרחש במקום אחר, ובשפה אחרת. מדובר בהחלטתו של לב לבייב לרכוש מחצית מהאחזקות של אפריקה-ישראל ב-"ואש טלקנל", מפעילת ערוץ "ישראל פלוס".

מדובר באירוע שהוא קודם כול סיפור מחמם לב. הנה איש עסקים שדואג למשקיעיו בחברה הציבורית שהוא מנהל - אפריקה-ישראל - ומוציא מספרי החשבונות שלה השקעות כושלות.

עידוד נוסף אפשר לשאוב מהעובדה שככה יסתדרו כנראה גם הבונוסים השנתיים של מנהלי אפריקה-ישראל, ובראשם פיני כהן. הרכישה היא גם בשורה טובה לסמנכ"לים כמו אברהם מירון (כספים וחשבות) ואבי נוטה (פיתוח עסקי). זהו, אם כן, סוף-שבוע שמח לשורה של מנהלים שראוי שכולנו נשמח עמם בהישגיהם, ובתגמוליהם.

שיגעון כטקטיקה במשא-ומתן

ורק סבא שמעון יוריד את כולם אל הקרקע

קשה לדעת איך יסתיים השלב הנוכחי בעימות בין נתניהו לפרץ. שני הצדדים, חשוב להדגיש, מגיעים לעימות עם תוכניות ארוכות-טווח. ושניהם נתפסים בשלב הזה של העימות כ"משוגעים" שטיפסו על עצים גבוהים.

"המשוגע-העיקש-שטיפס-על-העץ", ולך תדע האם אפשר יהיה להורידו משם, היא טקטיקת משא-ומתן מקובלת. הבעיה עם הטקטיקה הזו היא שלך תדע, יכול מאוד לקרות ש"המשוגעים" האלה באמת יסתבכו בענפים ויתקשו להחליק מטה, לפשרות וסיכומים. לא יהיה הימור פרוע להניח שזה עלול להתרחש כאן בשבוע הבא.

השביתה תפרוץ, נתניהו לא יסכים להרים דגל לבן, פרץ לא ייכנע, ושוב יימצא הפתרון בלשכתו של שמעון פרס. כן, יביאו את סבא שמעון להוריד את המשוגעים מהעץ.

הפתרון של פרס עשוי להיות נוח לשרון משתי סיבות. קודם כול, משום שכך הוא יוכיח שוב לנתניהו כי הוא מקיים את הסכם "חלוקת הנושאים" ביניהם, ולא מתערב בכלכלה של ביבי. סיבה נוספת: גם לשרון כדאי לחזק את מעמדו של פרס בראשות מפלגת העבודה. מי יודע, אולי פרס יסייע לו לסיים את הקדנציה בשלום - תרתי משמע.

נשמע מופרך? היזכרו בבקשה כיצד הסתיים המשבר הקודם בין נתניהו לפרץ. זה קרה אצל פרס בלשכה. רק שאז, כאשר החבורה כבר התקינה עצמה לקראת "חגיגת החגיגות" שתכננה לקיים בלשכת ראש הממשלה, פרץ סירב להצטרף אליה. "שבועיים שאני מבקש ממנו שיתערב בעניין, והוא סירב. אז עכשיו", הפטיר עמיר פרץ, "עכשיו, אני לא הולך לחגוג איתו". וזה בדיוק מה שעשוי להתרחש גם בשבוע הבא.

עוד כתבות

משגיח כשרות בודק תעודה / צילום: Reuters, Baz Ratner

רפורמת הכשרות התכווצה בכנסת ואף אחד לא ממש מרוצה מהתוצאה

ניסוחים אחרונים וסייגים משפטיים הפחיתו מעוצמת הרפורמה בכשרות ● המונופול של הרבנות אומנם ייגמר, אך התחרות תהיה מוגבלת בתנאיה ולא ברור האם נראה הורדת מחירים לבעלי עסקים שרוכשים תעודת כשרות ● המבקרים טוענים כי לא כול העקרונות מגובשים מספיק

הדמיה לתכנית המתחם העסקי בוואדי גוז במזרח ירושלים / צילום: משרד ארי כהן אדריכלות ובינוי ערים

תוכנית ל-375 אלף מ"ר חדשים לתעסוקה במזרח ירושלים

בארגונים חברתיים מברכים, אך גם מותחים ביקורת ואומרים כי לצד הצורך בשטחי תעסוקה במזרח ירושלים, בעירייה מתעלמים מהבעיה העיקרית שהיא שטחי מגורים

גדעון סער / צילום: שלומי יוסף

התוכנית החדשה של משרד המשפטים למשיכת קרנות הון סיכון לישראל

תזכיר חוק שהופץ לאחרונה מבקש לשנות את הכללים הנוכחיים ולמשוך לקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי להתאגד בישראל במקום בחו"ל ● השינוי הדרמטי: ביטול החובה למסור לרשם התאגידים את הסכם השותפות, וכך לשמור על פרטים מסחריים רגישים חסויים

אילוסטרציה כאן 11 - תקשורת - צלמים / צילום: שלומי יוסף

עובדי התאגיד להנהלה: משוב לעובדים בעת חקירת ועדת פרוקצ'יה על התעמרות - חוסר סבירות קיצוני

כשברקע מתנהלת בדיקה של ועדת פרוקצ'יה הבוחנת סוגיות של הטרדות מיניות והתעמרות בתאגיד השידור הציבורי "כאן", ועד העובדים דורש מהנהלת התאגיד לעצור את הליך המשובים השנתי שאמור לצאת לדרך בתקופה הקרובה

ניו זילנד / צילום: Shutterstock

ניו זילנד מציגה: "סופרטנקר" להתמודדות עם משבר הדיור

ניו זילנד הציגה אתמול לעולם איך אפשר לפתור את מצוקת הדיור באמצעות שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה ● חקיקה חדשה תאפשר לבנות שם עוד 100 אלף יחידות דיור חדשות בלי מסע האישורים המפרך מול הרשויות המקומיות

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: שלומי יוסף

יש הוראות, אין מעקב: מתי הרשות המבצעת במדינת ישראל הפכה לרשות המנחה?

דוח מבקר המדינה מצביע על שורה של כשלים בניהול הסכמי הגג ובעיקר, איך המדינה שופכת מאות מיליוני שקלים על מיזמים בלי לפקח עליהם ● כשהשרים עסוקים בהנחיות ופחות בקבלות, המבקר נדרש לקרוא להם פשוט לעשות את עבודתם

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

חצי מיליון שקל, לציור אחד: אוסף האמנות של אליעזר פישמן מוצע למכירה במסגרת הליך פשיטת הרגל

במכירה פומבית יוצאו למכירה 5 ציורים שבהם החזיק הטייקון פושט הרגל, הצפויים להניב תמורה של כמה מאות אלפי שקלים ● אוספי אמנות גדולים בהרבה הניבו בעבר תמורות של מיליוני שקלים (אי.די.בי) ויותר מ-100 מיליון שקל (הפניקס)

מתחם צקלג בת''א / צילום: איל יצהר

הוועדה המקומית תל אביב החליטה לדחות את תוכנית המגדלים במתחם צקלג

התוכנית שנדחתה במתחם בן 10 דונם בין הרחובות סעדיה גאון, קרליבך וציקלג אינה מפרטת מספרים סופיים של יחידות דיור או זכויות בנייה, אולם היא מאפשרת בנייה של עד 15 קומות במגרשים המזרחיים ועד 25 קומות במגרשים המערביים ● כיום קיימים במתחם מבנים משנות ה-60 של המאה שעברה שחלקם הגדול אמור להיהרס

הורים גרושים. לתעדף את תומכי החיסון בהחלטה על חיסון הילדים / צילום: Shutterstock, Elnur

האם הורה החי בחו"ל יכול להתערב בגידול הילדים?

האם אב שחי בחו"ל ולא גידל מעולם את בנו, אינו מכיר כלל את צרכיו הקונקרטיים ולא מתכוון לשהות עמו - יכול לקבוע את גורלו בשלט רחוק? ● האם טענה שלא - מה קבע בית המשפט?

עצם ההגדרה של הורדת מחירי הדיור, שנתפסים כגבוהים, כמטרת מדיניות השיכון הממשלתית היא שגויה / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

ממשלת ישראל ומלחמתה הכושלת במחירי הדיור

ממשלות ישראל ידעו בעבר להגדיל במהירות את היצע הדירות, על ידי הפחתת סיכוני היזמים ● על הדרך הושגה גם ירידת מחירים משמעותית ● המהלכים של העשור האחרון נכשלו כישלון חרוץ

 

 

ריאד, בירת סעודיה / צילום: Shutterstock, Mohammed younos

לחץ על ישראל: מחווה מדינית לפלסטינים בתמורה לנרמול היחסים עם סעודיה

לדברי גורמים בארצות הברית, לא ברור אם סעודיה תצטרף באופן מלא להסכמי אברהם, או שיגיעו להסכמים בדרג נמוך ובתחומים כלכליים בעיקר ● אתמול אמר קונסול ישראל בדובאי, אילן שטולמן, כי בעת האחרונה יש תאוצה במגעים עם מדינות נוספות במפרץ

אחת הסיבות המרכזיות להעלאת התעריפים היא התייקרות החלפים / צילום: תמר מצפי

ביטוחי הרכב התייקרו בספטמבר וזו רק ההתחלה - המחירים צפויים להתייקר בעשרות אחוזים

ביטוחי הרכב התייקרו בחודש ספטמבר בשיעור של 1.6% בממוצע ● אחת הסיבות המרכזיות להעלאת התעריפים היא התייקרות החלפים הנובעת בין היתר מפיגור שנוצר אצל יצרניות הרכבים ● בינואר תעריף ביטוח החובה יעלה ביותר מ-3%

אתר הבנייה של חוות השרתים של אמזון באזור התעשייה הר טוב / צילום: איל יצהר

פליטות פחמן ועומס על רשת החשמל: הסכנות הסמויות בהקמת חוות שרתים בישראל

יותר ויותר חוות שרתים מוקמות בארץ, ומייקרוסופט, IBM, גוגל וחברות נוספות כבר השיגו פה דריסת רגל ● אבל לגידול המקומי והעולמי בתחום יש מחיר כבד, שכולנו עשויים לשלם: חוות השרתים בעולם צורכות כיום עד 5-9% מהחשמל, ואחראיות לכ-2% מפליטות הפחמן - וזה לא צפוי להשתפר בעתיד

תרופות. הקורונה החריפה את תהליך הפוליטיזציה של שרשרת האספקה / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov

בגלל הקורונה, אבל לא רק: מחירי התרופות צפויים לעלות בקרוב

לפי ניתוח שנעשה בחברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן, שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה במחירי חומרי הגלם והתובלה ומהלכים פוליטיים צפויים להוביל לעליית מחירי התרופות

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; פייפאל מחקה כמעט 5%, מדיוונד זינקה

אייסקיור מדיקל קפצה לאחר חתימה על הסכם הפצה ראשוני למכירת מערכת ProSense בפולין ● שינוי מגמה בנעילת המסחר באירופה, עליות שערים ברוב הבורסות בגוש ● הריבית בסין נותרה ללא שינוי ● מחירי הנפט הגולמי שבו לעליות לאחר פרסום נתוני המלאי בארה"ב

מסחר באסיה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בבורסות אסיה, ירידות בחוזים; הביטקוין מאבד גובה

מדד ניקיי בטוקיו איבד 1.8%, בין השאר בעקבות ירידות גבוהות של מיצובישי וטויוטה ● ירידות קלות במסחר על החוזים בוול סטריט ● עונת הדוחות: טסלה הכתה את התחזיות, אינטל ואמריקן איירליינס יפרסמו תוצאות היום ● הביטקוין הגיע אתמול לשיא של כל הזמנים, קרוב ל-67 אלף דולר

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; נאייקס מחקה 12%, אייסקיור זינקה לקראת יצוא לפולין

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4%, מדד ת"א 90 רשם עלייה מזערית ● מגמה מעורבת באירופה ● OPC רוכשת שני מתקנים סולאריים בהקמה בארה"ב, בהיקף מצטבר של כ-458 מגהוואט, תמורת 46 מיליון דולר ● ישרוטל קונה מחצית הבעלות על מלון במגדל

יעקב קוינט, מנהל רמ''י / צילום: איל יצהר

יעקב קוינט: להעלות את התשלומים של רמ"י לרשויות המקומיות

יעקב קוינט מציע להעלות את תשלום "חלף היטל ההשבחה" של רמ"י לרשויות המקומיות מרמה של 12% מתקבולי רמ"י על הקרקעות ל-20%

נדב פרסמן - מנכ''ל מקאן תל אביב היוצא / צילום: תמר מצפי

תחרות האפ"י: מקאן מוביל בפער עצום עם 37 מועמדויות

המשרד עם מספר המועמדויות השני הוא אדלר חומסקי עם 11 מועמדויות בלבד ● הפער בכמות המועמדויות מעיד ככל הנראה על "הצפה" של התחרות בעבודות מתוך הנחה שלטובת מקאן ישחק חוק המספרים הגדולים ● במקום השלישי ממוקם משרד הפרסום ראובני פרידן עם 6 מועמדויות

מעבר ארז / צילום: רפי קוץ

מכסת הסוחרים העזתים העוברים דרך מעבר ארז הוגדלה ל-10,000

ההחלטה על הגדלת מכסת הסוחרים התקבלה על ידי הדרג המדיני בתום הערכת מצב ביטחונית שהתקיימה בנושא ● ההיתרים מיועדים לסוחרים שבקשרי מסחר עם ישראל והרשות הפלסטינית, והם יונפקו למחוסני קורונה ומחלימים בלבד