גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אי-אפשר להמשיך עם היחס הזה

שגריר האיחוד האירופי בארץ, ג'יאנקרלו שבאלרד, ממש מתאפק שלא להיות בוטה, אבל נמאס לו מהגישה הישראלית. "אתם לא יכולים לצפצף עלינו במישור המדיני", הוא טוען, "בזמן שאנחנו השותף הכלכלי הכי חשוב שלכם" > הדס מנור שמעה ממנו איך האיחוד מצפה שנתנהג, ולמה הוא מזועזע מההתנהגות של שרי הממשלה

"הרשו לי להיות ישיר. עד כה הייתה ישראל מאוד מסויגת לגבי מעורבות אירופית בניהול הקונפליקט הישראלי-פלשתיני. ישראל נוטה להרחיק את אירופה ומעדיפה לשים את כל הביצים בסל האמריקני. המחשה של גישה חד-ממדית זו, הייתה בדרישה שהופנתה אך ורק לארה"ב, לקבלת חיזוקים לתוכנית ההתנתקות.

"האיחוד האירופי בירך על הכוונה של ישראל לסגת מעזה והצהיר שתוכל להוות צעד משמעותי לקראת יישום מפת הדרכים, בהנחה שימולאו מספר תנאים. האיחוד מאמין, כי התוכנית היא הזדמנות שעל הקהילה הבינלאומית לאמץ, וברוח זו ביטא את מוכנותו לשקול את תרומתו ליישומה. אבל בקשה כזו לא התקבלה מישראל".

בהצהרה 'קרבית' זו, יצא היום (ד') שגריר האיחוד האירופי בישראל, ג'יאנקרלו שבאלרד. רגע לפני הרחבת האיחוד האירופי, שיתרחש ב-1 במאי, לגוש מוביל שיכלול 25 מדינות ו-450 מיליון תושבים (לעומת 375 מיליון היום), הוא נשמע מותש מהישראלים. עייף ממלחמות בממשלה שתמיד מעדיפים את האמריקנים, ומכך שכל עמדה בנושא כלכלי או מסחרי מתפרשת כאן כחלק מהאנטישמיות האירופית.

שבאלרד אפילו לא מצליח להסתגל להאשמות שמחליפים ביניהם השרים הישראלים, המתגלגלות לפתחו ומערבות אותו במשחקי הורדת הידיים ביניהם. בעימות בין האיחוד לישראל על הייצוא הישראלי מהשטחים (ועל-פי נוסח האיחוד "הייצוא מההתנחלויות"), התגלעו האשמות בין שר התמ"ת אהוד אולמרט לשר החוץ, סילבן שלום, ושבאלרד לא ידע את נפשו. בכל שנות ניסיונו הדיפלומטי הקודם, לא נתקל בשר בכיר אחד שמאשים את השני בטרפוד המגעים עם האירופים.

השר אולמרט הבטיח לאיחוד לפתור את בעיית הייצוא, באמצעות סימון מקור הסחורות, כך שיתאפשר לרשויות המכס במדינות האיחוד לדעת מהו ייצוא מישראל (ולפטור אותו ממכס) ומה מהשטחים (ולחייבו). הפרשה, הכוללת ייצוא מהשטחים בהיקף שנתי זעום, מסכנת בעיכובים והיטלים בגובה המכס, ייצוא כולל בהיקף 7.75 מיליארד דולר, שהמכס עליו מסתכם ב-600 מיליון דולר. מאוחר יותר, בהתחייבות בכתב שהעביר לאיחוד, סייג אולמרט משמעותית את הצעתו, עורר את זעם נציבי האיחוד, חזר בו, בע"פ, להצעה הראשונה ועתה נמשכים המגעים בין הצדדים לגיבוש פתרון. במהלך המו"מ, מבקש אולמרט להשיג עוד כמה הטבות לישראל, בעיקר הסכם צבירה.

* עד כמה רחוקה היום הבעיה מפתרונה?

"רק בשבוע שעבר אולמרט אמר שהבעיה ניתנת לפתרון, ושנציגי משרד החוץ הם שמעכבים את הפתרון, כי הוא לא הפתרון שמקובל עליהם. ואני מצטט דברים שהוא אמר בהרצאה באוניברסיטה העברית בירושלים:

'מעשית, הבעיה חייבת להיפתר מהר, אחרת, ב-1 במאי יסבול הייצוא הישראלי עוד יותר, ויחויב בהיטלי מכס גם בידי המדינות המצטרפות. לכן, נקבעה פגישה בין נציגי הצדדים ב-26 באפריל, בבריסל. אני מצפה שעד אז תוגש בכתב העמדה הישראלית המקובלת עלינו, לפיה ישראל מוכנה לזהות את מקור כל הסחורות בתעודות המשלוח'".

ישראל מצפצפת עלינו

* הודעת התמיכה של האיחוד בתוכנית ההתנתקות, בעת ביקור ראש הממשלה בוושינגטון וקבלת התמיכה האמריקנית, עשויה להתפרש כריכוך עמדת האיחוד לטובת ישראל. מצד שני, אתה תוקף עתה את ישראל על שלא פנתה כלל לקבל את תמיכתכם.

"אנחנו לא תומכים ב-100% ביוזמה ומציבים לה תנאים, כמו אי-הכרה של האיחוד בגושי התנחלויות וראיית התוכנית כחלק ממתן אוטונומיה לרשות. עם זאת, בתקופה האחרונה אנחנו מצליחים להפריד את היחסים ולהמשיך את שיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל בתחומי סחר, חינוך וכו', שבעבר הוחזקו כבני ערובה בידי הנושאים המדיניים והמחלוקות הפוליטיות בין ישראל לאיחוד. "לדעתי, ישראל תתקשה להחזיק עוד זמן רב בגישתה כלפי האיחוד. האיחוד המורחב הוא השותף הכלכלי והאזרחי החשוב שלכם. למרות המורשת הטרגית של העבר האירופי, אנו מחוברים ברשת אינטרסים משותפים מורכבת. אנחנו רוצים דיאלוג טוב יותר, ואני מתכוון גם להקשבה הדדית".

גורמים באיחוד האירופי מציינים כי הם לא בטוחים שהם רוצים להמשיך בשת"פ כלכלי-מסחרי ואחר עם ישראל בסוגיות ספציפיות, שיתוף ישראל בפרויקטים יקרי ערך של מו"פ, חלל ועוד, בזמן שישראל 'מצפצפת' על האיחוד. לטענתם, ישראל רואה באיחוד גורם בעל חשיבות כלכלית לאינטרסים הישראליים (כ-30% מהייצוא וכ-40% מהייבוא), אך מתעלמת ממנו בכל מה שקשור לנושאים מדיניים.

לדברי שבלארד, "האיחוד האירופי ואני עצמי, עשינו מאמצים רבים לא להרשות לחילוקי הדעות המדיניים בינינו לפגוע ביחסים הבילטרליים העמוקים, אך ייתכן שלא נוכל לשמור על הפרדה זו לאורך זמן".

אינטרסים בחצר האחורית

* עד כמה יש לאיחוד עניין במעורבות בתהליך המדיני בין ישראל לרשות הפלשתינית?

"לא יעלה על הדעת שלאיחוד המורחב לא יהיה אינטרס גובר בתרומה ליציבות 'החצר האחורית שלו'. אינטרסים אירופיים ביטחוניים וכלכליים בסיסיים עומדים על הפרק ואין ספק שהאיחוד יקדם אותם. ההרחבה מגיעה דווקא על הרקע הבעייתי (של קבלת תמיכה מארה"ב להתנתקות ללא פנייה לאירופים, ה.מ.).

"האיחוד לא מתנגד לכך שארה"ב תישאר ב'מושב הנהג', אבל על ישראל להתחשב בכך שהאיחוד יכול לסייע מאוד. יש לנו יחסים טובים עם רוב העולם הערבי, במיוחד עם הפלשתינים, ולכן גם מנוף פוטנציאלי משמעותי להשפעה עליהם, בתנאי שנוכל להשפיע באופן דומה על ישראל, כדי להגיע לפשרה מאוזנת לשלום.

"מרכיב נוסף שהוא בעל חשיבות עצומה ואינו מוערך נכונה ע"י ישראל, הוא שלאחר ההרחבה, לראשונה יהיו לאיחוד שרי חוץ וביטחון, המסתייעים בצוות אדמיניסטרטיבי של אלפי אנשים בבריסל ולמעלה מ-130 שגרירויות בעולם. לכלי ניהול הסכסוכים שבידי האיחוד, שהוכיחו עצמם בעבר, יצטרפו כוחות צבאיים משמעותיים לתגובה מהירה ובשנים הבאות יהפוך האיחוד שחקן בינלאומי משמעותי ביותר. מדיניות החוץ של האיחוד תתמקד בבלקן ולאחר מכן במזה"ת. יחסינו עם מצרים וירדן הופכים אינטנסיביים יותר ויותר, ובה בעת אנו מפעילים השפעה ממתנת גוברת על מדינות כסוריה, אירן ולוב. ישראל עלולה לעשות טעות אם תעצום עיניים לכוחו העולה של האיחוד".

* איך יהיה מוכן האיחוד לסייע למימון הפינוי?

"במסגרת קבלת התנאים האירופיים לתוכנית ההתנתקות, האיחוד יהיה מוכן לסייע בהעברת הרכוש מהתנחלויות. יתכן שנשקול מימון הרכישה באמצעות קונסורציום של האיחוד והאו"ם, ולהיות חלק מהמאמץ לרכישת התשתיות והרכוש החקלאי. אסור שהוא ייהרס או יועבר לפלשתינים מיד, אלא רק בהמשך. כמובן שהאיחוד לא יסייע בהעתקת המתנחלים, עם כל הסימפטיה למצבם".

* ב-1 במאי יצטרפו עשר מדינות לאיחוד האירופי. מה תהיה השפעת ההרחבה על ישראל?

"הרחבת האיחוד, עם הצטרפות אסטוניה, הונגריה, צ'כיה, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין וקפריסין, תהיה בעלת השפעה על כל תחומי פעילותו. ההרחבה תשפיע גם על ישראל, שהאיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר שלה. מדינת האיחוד הקרובה לישראל, קפריסין, תהיה במרחק של 200 ק"מ בלבד. על ישראל להיערך בהתאם, כדי לנצל את ההזדמנויות ולהיענות לאתגרים של שינוי משמעותי זה".

* כיצד תשפיע ההרחבה על שוק הייצוא הישראלי ועל תחרות התעשייה המקומית בייבוא זול מהמדינות המצטרפות?

"מצד אחד, פוטנציאל הייצוא הישראלי לאיחוד יגדל, כי המצטרפות יקבלו את החקיקה האירופית המחייבת הסרת חסמים לתנועה חופשית של סחורות, שירותים, הון ועובדים ואת הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד. מספר הצרכנים הפוטנציאליים יגדל ב-20%, גם אם כוח הקנייה של אזרחי המדינות המצטרפות לא משתווה לזה שבמדינות האיחוד הנוכחיות.

"מצד שני, הייצוא הישראלי ימצא עצמו בתחרות קשה מבעבר על כיסו של הצרכן האירופי, כיוון שבמדינות המצטרפות, עלויות הייצור נמוכות יחסית. בנוסף, פתיחת השוק הישראלי לייבוא, בעיקר מהמדינות הבלטיות להן אין כיום הסכם אס"ח (אזור סחר חופשי, ה.מ) עם ישראל, תגביר את התחרות לתעשייה הישראלית בשוק המקומי".

* באיזה תחומים יגבר שיתוף הפעולה של חברות ומשקיעים ישראלים עם חברות באיחוד?

"המדינות המצטרפות מהוות כר נרחב עבור משקיעים שיבקשו לשלב עלויות ייצור נמוכות עם מדינות שיהפכו חלק מהאיחוד. אטרקטיביות מדינות אלה, עלולה אמנם להסיט השקעות מישראל, אך במדינות אלה כבר בוצעו בעבר השקעות זרות רבות, כך שהצטרפותן לאיחוד לא תעמיד את ישראל בפני תחרות חדשה. יתר על כן, גם משקיעים ישראלים כבר ניצלו את ההזדמנות להשקיע במדינות אלה.

"בתחום המוניטרי, המדינות המצטרפות לא יאמצו את האירו בשלב זה, אך עם הפיכתן לחלק מהשוק הפנימי של האיחוד, סביר כי מספר הולך וגדל של חברות ישתמשו באירו בעסקאות סחר חוץ.

"בנוסף, בלי לטפח תקוות מוגזמות, המדינות המצטרפות ייהנו מסיוע פיננסי אדיר מהאיחוד, לקידום צמיחה מהירה. משקיעים ישראליים המקימים חברות באיחוד המורחב, יוכלו ליהנות מסיוע זה, וחברות היי-טק, תקשורת, בנייה ואיכות סביבה, יוכלו לנצל את יכולתן בשת"פ עם חברות אירופיות".

* מהי מדיניות 'השכנות הטובה' שהאיחוד מציע לישראל להצטרף אליה?

"המדיניות מתייחסת למדינות המקיפות את האיחוד גיאוגרפית - רוסיה, אוקראינה, מולדובה, בלרוס ומדינות הים התיכון, כולל ישראל מדרום. למדינות אלה האיחוד מציע, עקרונית, שותפות כלכלית עמוקה, אך לא חברות".

* מה היתרונות והמחירים שישראל תפיק מהשותפות?

"ישראל תקבל גישה טובה יותר לסחורות ושירותים, כבנקים, ביטחון, ביטוח ועוד. כן תהיה גישה חופשית יותר לאנשים וחופש עבודה והקמת עסק באירופה, לאנשי מקצוע כרופאים ועו"ד ישראלים.

"האיחוד אף מציע לפתוח בפני שכנותיו את השוק הפנימי שלו, רשתות תשתית כתחבורה, אנרגיה, תקשורת ואיכות סביבה. כך, ישראל תקבל גישה לשוק של 450 מיליון נפש ואנחנו לשוק של 6 מיליון. כן תקבל ישראל שיתוף פעולה בתחומי טלקום, פרויקט חלל, תחבורה ועוד, שת"פ במחקר ובחינוך, ותוכנית שתאפשר לסטודנטים ומרצים ישראלים ללמוד משך שנה-שנתיים באוניברסיטאות באירופה, שיוכרו בישראל.

"מבחינה כלכלית ועסקית, שילובה של ישראל בתכנית יוכל להוות מנוף אדיר לצמיחה, כיוון שבמובנים רבים, בהם לצורך ייצור, סחר, השתתפות במכרזים ופרויקטים, יוכלו חברות ישראליות להיחשב כאירופיות".

* מה המחיר שתידרש ישראל לשלם בתמורה לאימוץ האירופי?

"בתמורה, אנחנו דורשים כלכלת שוק חופשית והרמוניזציה של חקיקה, עמידה בסטנדרטים מסוימים בתחומי כיבוד שלטון חוק, דמוקרטיה, זכויות אדם, זכויות מיעוטים כערבים, נשים והומוסקסואלים, תוך שקיפות והתחשבות הדדית.

"למשל, אנחנו נתחשב בטענות ישראל על הטיפול באנטישמיות באיחוד. אנחנו לא רוצים להכתיב לישראל את יחסה למיעוטים, או את סוג המשטר, אלא לקיים דיאלוג שבו נוכל לבטא את דעתנו, למשל, על מעצרים מנהליים ועינויים, בתקווה שישראל תרצה להצטרף למדיניות המערביות הדמוקרטיות, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלה".

תהליך ההרחבה הנוכחית מצרף מדינות שבהן חיו יהודים רבים בעבר, ב-2007 צפויה הצטרפות בולגריה ורומניה ובסוף השנה עתיד האיחוד להחליט האם להתחיל מו"מ על הצטרפות עם טורקיה ומדינות הבלקן".

* באחרונה ציינת, כי עם השלמת ההרחבה של האיחוד, אחד מכל שישה ישראלים יהיה בעל אזרחות אירופית. עד כמה נוכל באמת כולנו לחיות בנוחות באירופה?

"הצטרפות מדינות מזרח ומרכז אירופה הביאה ישראלים רבים לפנות לשגרירויות בבקשה לקבל אזרחות אירופית. בטווח הקצר, אזרחי מדינות אלה לא ייהנו מחופש מגורים ועבודה מלא באיחוד, אך תוך מספר שנים צפויה מגבלה זו להיעלם והישראלים שיזכו באזרחויות השונות יוכלו לעבוד ולגור באיחוד ביתר קלות, בנוסף לחופש עיסוק לאנשי מקצוע".

* מתי יבצע בפועל שילוב ישראל במדיניות 'השכנות הטובה'?

"בתחילת מאי תגיע לבריסל משלחת גדולה של ישראל, לגיבוש הצעדים המעשיים. אנחנו מעוניינים שישראל תאמץ את הצעדים הנדרשים עד מחצית יולי השנה, במסגרת רשימת המדינות הראשונות המיועדות להצטרפות". *

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

נעילה מעורבת בוול סטריט; מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס שברו שיאים

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט